"את המוזיקה של דמיטרי בורטניאנסקי אנחנו מכירים היטב", אומרת אלינור פלוטקין, מנהלת אנסמבל "קשת אמנויות" - ארגון הגג של "מוזיקה אטרנה" ו"אופרה אטרנה", המעלה בימים אלה בכורה עולמית לאופרה "איה" (Le faucon) בתיאטרון החאן בירושלים, בניצוחו של איליה פלוטקין.

"המוזיקה הליטורגית והעיבודים שערך צ'ייקובסקי ליצירות המקהלה שלו תפסו נפח גדול בתכניות המקהלה שלנו, אבל את האופרות שהלחין לא הכרנו עד לאחרונה. הן היו גילוי מאוחר, ואנחנו נהנים מכל רגע. הקשר שלו לאופרה היה מוגבל ולמעשה נעלם מעיני הרוסים, כי היצירות האלה הוצגו בתחילת המאה ה-19 רק באיטליה. 



איה, מקור: אתר מוזיקה אטרנה

"לא שמענו על האופרות שלו"

"בורטניאנסקי היה ילד פלא שגדל בכפר קטן ליד העיר צ'רניגוב ושימש כנער מקהלה בעיר הסמוכה, אז מחוז בשלטון הקוזקים וכיום עיר באוקראינה", מספרת פלוטקין. "כשהיה בן שבע נשלח לסנט פטרבורג, לכהן כנער מקהלה במקהלה הקיסרית אבל כבר באותן שנים שימש כסולן בביצוע יצירות איטלקיות - בעיקר בבתי האצולה הרוסית שהתגאו במופעים באיטלקית.

"שמונה שנים אחר כך הוזמן ללמוד באיטליה, אליה יצא עם המלחין והמנהל המוזיקלי של המקהלה בלדסארה גלופי, והיה לתלמידו בוונציה שהייתה משופעת בבתי אופרה. גלופי סייע לו להגיע להכרה באיטליה ובמשך כעשר שנים נודע שמו של בורטניאנסקי בבולוניה, ברומא ובנפולי. שלוש האופרות הראשונות שלו יועדו לקהל האיטלקי, ומעניין שבאיטליה הוא כתב גם את יצירותיו למקהלה."

יצירתו למקהלה חוברה במסורת הרוסית הפרבוסלבית או במסורת הקתולית?

"במסורת הרוסית."

כלומר במקור היא נכתבה למקהלת גברים.

"כן, אבל היצירות עברו עיבוד למקהלה מעורבת וכך אנחנו שרים אותן. בזמנו היה לנו קונצרט שלם מיצירותיו וכלל לא ידענו על האופרות שלו. "

אז איך בכל זאת הגעתם ליצירה?

"איליה (המנהל המוזיקלי והמנצח של מוזיקה אטרנה, י"ש) חיפש משהו מיוחד. זו האופרה ה-15 שלנו וסיבה לחגיגה. הוא נבר בתווים שונים והגיע לאופרה הזו, שבעברית צריכה להיקרא 'הבז'." 



איליה פלוטקין, אלינור פלוטקין תמונת יחסי ציבור
 
על אהבה וקורבן
 
מה הסיפור?

"העלילה מבוססת על אחד הסיפורים באסופת ה'דקמרון' של בוקא'צו, סיפור פשוט ומצחיק על איש עשיר בשם פדריקו שאיבד את כל נכסיו ומתגורר ליד אלווירה, אישה שהוא מאוהב בה. הגברת היא אלמנה חביבה ואם לבן שמעניין אותה יותר מכל. לשני הגיבורים יש משרתים וכך נוצר סיפור התקשרות רומנטי בין שני זוגות.

"לפדריקו יש בז, ציפור טרף, המחמד שלו - וזה כל רכושו. הוא משקיע בארוחת ערב אחת על מנת לשכנע את אלווירה להיות אשתו. בתום הארוחה הוא שואל אותה איך יוכל להגשים את משאלת הלב הגדולה של בנה. אלווירה משיבה שבנה אוהב את הבז שלו. 'כרגע סיימנו לאכול את הבז', אומר פדריקו לאלווירה הנדהמת. 'אם פדריקו מוכן להקריב את היקר לו מכל - מן הסתם הוא ראוי לאהבה', היא חושבת, ונעתרת לחיזוריו.

הצגה בתוך הצגה

"אנחנו מטפלים באופרה בדרך המיוחדת לנו", ממשיכה פלוטקין. "כרטיס הביקור שלנו הוא שבכל אופרה אנחנו משלבים דמות אחת שמדברת עברית, והפעם זה השחקן מיכאל גורודין".

והוא מספר לקהל את העלילה?

"כן, הוא למעשה הבז."

זאת אומרת שאוכלים אותו במהלך ההצגה?

"כן וחבל שאוכלים אותו, כי הוא מאוד נחמד. הוא בנה את התפקיד מתוך הסיפור המקורי. יש לנו הפקה בינלאומית - בורטניאנסקי כתב מוזיקה שנשמעת איטלקית לחלוטין לטקסט באוקראינית שיושר ברוסית והשחקן יגיש אותו לקהל בעברית. נראה לי שברור לכולם שזו הפעם הראשונה שהאופרה מועלית בישראל."

ובמקומות אחרים?

"אני יודעת על פעם אחת ברוסיה. בשנת 1972 העלה אותה במאי האופרה הגדול בוריס פקרובסקי, ומאז איש לא פנה אליה."

בעצם האופרה קיימת על המדף ופשוט לא העלו אותה?

"בדיוק. את התווים המקוריים אין בעיה להשיג. אנחנו כידוע עורכים מתוך הפרטיטורה המקורית נוסח להרכב כלים מצומצם, הפעם ארבעה כלי קשת ומקלדת. לצורך הבימוי גייסנו את אלכסנדר מיכאילוב - עולה חדש מרוסיה שהגיע לפני שנה, במאי עתיר ניסיון ומאוד מוכשר. הוא הגיע לחזרה הראשונה כשהוא כבר שולט לגמרי בטקסט ובמוזיקה, ועבד עם הזמרים על כל צעד.  לראות אותו עובד עם הזמרים היה ממש הצגה בתוך הצגה."

האופרה תועלה רק פעם אחת?

"בינתיים כן. יהיה לנו עוד תאריך אחד במרץ, ונקווה לתאריכים נוספים."   
 


אלכסנדר מיכיאלוב, תמונת יחסי ציבור


"חקרתי את היצירה לעומק"
   
בשיחת טלפון מספר הבמאי מיכאילוב: "זוהי אופרה ראשונה שאני מביים בארץ. ברוסיה עבדתי כבמאי ראשי ומנהל אמנותי בתיאטרון FREESPACE העירוני  באוריול, עיר שנמצאת כ-400 ק"מ דרומית מערבית למוסקבה.

"ביימתי הרבה מאוד מחזות זמר, כולל 'סיפור הפרברים', 'קנדיד', 'גברתי הנאווה' וההצגה האחרונה שלי שם הייתה 'האיש מלמנשה'. בדנייפרופטרובסק באוקראינה ביימתי יצירה של המלחין הרוסי סטרלניקוב, שהייתי ממקם אותה בין אופרה לאופרטה. 

"הגעתי לישראל לפני פחות משנה וביימתי בינתיים בסטודיו ניסן נתיב שני מחזות: 'פופקורן' של אלטון האנגלי ואת 'הרופא הטוב' - שלושה מחזות קצרים של צ'כוב." 

מה דעתך על היצירה?

"סיפור חביב, נאיבי על גבול הקומי. המוזיקה יפה וקליטה, במסורת המוזיקלית של מוצרט ושל רוסיני. הזמרים מאוד נהנו בעבודה."

איך אתה מכין את ההפקה?

"אחרי שאני לומד היטב את היצירה, אני חוקר ומנסה לגלות כמה שיותר על המלחין ובמקביל להכיר את המקומות היותר מרגשים ביצירה ולהשקיע בהם את עיקר עבודת הבימוי. את התוצאות של העבודה הזו יחוש הקהל."

                              בורטניאנסקי, תמונת יחסי ציבור

מנצח: איליה פלוטקין, במאי: אלכסנדר מיכאילוב, מעצבת: אירינה טקצ'נקו. זמרים: שיראל דשבסקי, אירית מינדלין, אוקסנה קליברדה, מרק שמר, דמיטרי לובצוב, אנדריי טריפונוב, שחקן – מיכאל גורודין. נגינה:  פסנתר, צ'מבלו – נטלי רוטנברג, חמישיית כלי קשת.

האופרה תעלה ביום שלישי, 9 בינואר 2018 ב-20:00 בתיאטרון החאן בירושלים. להזמנת כרטיסים: 02-6718281, 054-4744799 או באתר תיאטרון החאן

לרכישת כרטיסים