הילד בן 262
 
גדול המלחינים של כל הזמנים יהיה בסך הכל בן 262, אבל היה מי שהחליט שאת יום ההולדת הזה במרכז אלמא בזכרון יעקב לא נשכח. החגיגות יתבטאו בפסטיבל בן שלושה ימים הכולל לא פחות מ-30 מופעים ואירועים על רכס הכרמל מול הים התיכון, מרחק כשעתיים נסיעה מדרום לאתר שבו מתרחשת עלילת "המלך הרועה", אחת האופרות המוקדמות של המלחין הדגול.

כן, ככה זה כשקוראים לך וולפגנג אמדיאוס מוצרט ויש מי שדואג לציין את יום ההולדת שלך מדי שנה. לא תמיד זה היה כך, אך כיום מוצרט נחשב כמעט למותג.

על ניהול הפסטיבל באלמא מופקד צבי מניקר, נגן כלי מקלדת, מורה פעיל וחבר באנסמבלים קאמריים שונים באירופה ובארה"ב, כיום באנסמבל הבלגי "גרדלינו".

"עליתי לארץ ב-1971, כשהייתי בן שבע", הוא משחזר. "אפשר לומר שמוזיקלית גדלתי כאן, עם מורות רוסיות לפסנתר. בגיל 12 התחלתי לנגן על עוגב בימק"א בהדרכת ולרי מאייסקי ושלוש שנים לאחר מכן קיבלתי מהאוסטרים מלגת לימודים בזלצבורג. לא הייתי בטוח שזה הכיוון אבל ההורים ביקשו שאנסה, אז נסעתי. למדתי שם עם ניקולאוס הרנונקור, שהיה אוטוריטה בעולם המוזיקה המוקדמת.

"זו הייתה תקופה קשה בשבילי, לרבות שנתיים שבהן חזרתי בתשובה, ואחריה חזרתי לישראל לשרת בצבא. בתום השירות נסעתי ללמוד בשוויץ ואצל מלקולם בילסון בארה"ב, והמשכתי כמורה באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, מה שהפך לעיסוקי העיקרי. מזה שנים אני מלמד בבית הספר הגבוה למוזיקה בהנובר - צ'מבלו, פסנתר פטישים ומוזיקה מקדמת. 
  


פסטיבל מוצרט באלמא, תמונת יחסי ציבור

פסטיבל שנולד בהתרסה

איך אתה מתחבר לפסטיבל מוצרט כאן, בזכרון יעקב?

"עוד נגיע לזה, אבל נתחיל מן הקונספט. הפסטיבל נולד כהתרסה, כמחאה נגד פסטיבל אחר שנולד לפני עשרים שנה בזלצבורג ביוזמת אריך פישר - אדם עתיר אמצעים שיסד את 'הקרן הבינלאומית לתרבות ולציוויליזציה'. 

"פישר יזם את הפסטיבל כתגובה ל'שבוע מוצרט', פסטיבל החורף של זלצבורג, שבשנות ה-90 נחשב לאירוע נחות מוזיקלית. השתתפו בו אמנם אמנים רבי מוניטין, אבל הם לא השקיעו בעבודה."

והקהל המפונק והידען של זלצבורג ישב בשקט?

"הקהל בא לראות ולהיראות, המוזיקה לא ממש הטרידה אותו. את אריך פישר, לעומת זאת, זה הטריד מאוד. שמו הלך לפניו ככותב מכתבים למערכת, והוא התריע פעמים רבות על רמתו המתדרדרת של הפסטיבל, אך משום שחש כי טענותיו לא מוצאות אוזן קשבת החליט לעשות מעשה - לייסד פסטיבל מוצרט משלו.

"למזלו הוא היה חופשי מתלות במקורות מימון ציבוריים, וכך לפני עשרים שנה, התקיים האירוע הראשון של הפסטיבל. האתר שנבחר היה ארמון ה'רזידנץ', ארמונו של הארכיבישוף, בו הופיע מוצרט לראשונה לפני קהל. הארמון כולל אולמות בשפע, וזה התאים לתפיסה הבסיסית של הרעיון של פישר - אירועים שמתקיימים במקביל כאשר הקהל בוחר מה הוא רוצה לשמוע. הפסטיבל הראשון היה מרשים ביותר - שלושה ימים רצופים של קונצרטים ושיחות על מוצרט. הוא גם עלה הרבה מאוד כסף, החל משכירת המבנה וכלה בשכר האמנים וכל העלויות הנלוות."

לא הייתה תמיכה ציבורית?

"להיפך, הממסד המקומי ראה בפסטיבל החדש תחרות לאירועי מוצרט האחרים בעיר. אבל הקהל החל להגיע, מאות אנשים ולא יותר כי האירועים התקיימו בחללים קטנים, חדרים בארמון. אחר כך הוא התחיל לנדוד למקומות נוספים שלא היה קל למצוא, כי אין היצע גדול של מקומות שמתפעלים שני אולמות איכותיים במקביל. בסופו של דבר פסטיבל מוצרט השפיע על האירוע שנגדו יצא, וכיום 'שבוע מוצרט' נראה אחרת לגמרי."
 
אנחנו מדברים על קונספט ייחודי?

"כן, בעיקר על הרעיון שהאירועים יהיו דומים לקונצרטים מתקופתו של מוצרט. ראשית מדובר באירועים לא פורמליים, הכוללים בין היתר מחיאות כפיים בין הפרקים ולא רק בסוף היצירה, ובעיקר במגוון עצום של יצירות ברוחו של מוצרט."



צבי מניקר, צילום: Marten Root


"מוצרט הוא חד פעמי"
 
מתי נעשית לשותף בפסטיבל?

"מלקולם בילסון, המורה שלי, היה שותף בפסטיבל הראשון בשנת 1998 ואני הצטרפתי שנה לאחר מכן. בחמש השנים האחרונות אני בונה את התכנית המוזיקלית. הפסטיבל התקיים לא רק בזלצבורג אלא גם בווינה ובאאוגסבורג (עיר הולדתו של ליאופולד, אביו של מוצרט), באופנבך בגרמניה ופעם אחת גם במגדבורג."

כלומר הפסטיבל, למעשה הקרן, מחפשת מקום נוח לקיומו ולאו דווקא מקורות מימון?

"קודם כל מקום אבל גם שותפים במימון, כי מקורות הכסף שהיו בשנים הראשונות הצטמצמו."

הפסטיבל מתקיים בכמה מקומות במקביל?

"היו שנים שהתכנית נדדה בין שתי ערים, למשל אאוגסבורג ואופנבך בגרמניה. בשנים האחרונות הפסטיבל התקיים רק באאוגסבורג. כשהגעתי לאלמא בזכרון יעקב ראיתי שהמקום מתאים." 
 
בכל פסטיבל מבצעים רק יצירות של מוצרט?

"מוצרט הוא תופעה ייחודית בכך שהוא עסק בכל סוגי המוזיקה - יצירות קאמריות, שירים, יצירות לתזמורת, אופרות ויצירות ליטורגיות. לא היה מלחין כזה לפניו ולא אחריו. מבחינה זאת נוח מאוד לבנות תכנית שכולה מיצירותיו, אבל בשנת 2006, כשהעולם ציין את יום הולדתו ה-250 וזלצבורג היתה מוצפת באירועי מוצרט, החלטנו לעשות פסטיבל שלם ללא יצירות של מוצרט ואת מקומן תפסו יצירות של מלחינים בני זמנו. מבחינת מכירות, זה היה הפסטיבל המוצלח ביותר שלנו, ומאז הפסטיבלים באירופה כוללים תמיד יצירות שלו ושל  ובני זמנו. בארץ החלטנו ללכת רק על מוצרט, והפסטיבל ב'אלמא' הוא השני מתוך שלושה שהקרן התחייבה לקיים בישראל." 
  


קלייר מגנאג'י, צילום: Gal Eli

אין חוקים לתשוקה

כמה זמן דרוש לך לבנות תכנית של פסטיבל?

"בדרך כלל יותר משנה, וזו גם הסיבה שבשנה שעברה לא קיימנו את הפסטיבל בזכרון. הנושא המאחד השנה הוא 'ימי זלצבורג ולילות וינה', כאשר קונצרט הפתיחה והסיום זהים למתכונת שבה פעל מוצרט בזמנו במסגרת האקדמיה, וזהים גם בתכנים. בשניהם תנגן התזמורת שהקמנו כאן, תזמורת מוצרט הישראלית, את 'סימפוניית יופיטר' אבל במתכונת מימי מוצרט - שני הפרקים הראשונים יפתחו את התכנית ושני האחרונים יסיימו אותה. בין שני חלקי הסימפוניה ננגן קונצ'רטו לפסנתר, חמישייה לכלי נשיפה מעץ ואריות מתוך האופרה 'אידומנאו' - יצירה שמוצרט ניסה למכור לווינאים ולכן כלל קטעים ממנה בקונצרטים שלו.

"בין קונצרט הפתיחה לסיום ננגן יצירות ליטורגיות שלו ונשתמש בעוגב המקומי. עוד ננגן את כל 15 הסונטות שלו לכינור ולפסנתר, בהרכבים מתחלפים. כל נגני התזמורת ינגנו את הסונטות, כי כל הכנרים הם נגני מוזיקה קאמרית. אליהם יצטרפו בקונצרט אחד הכנר חגי שחם והפסנתרן מנחם ויזנברג. גם חברי הפרויקט הקאמרי הישראלי ינגנו יצירות שונות, בחלקן עיבודים." 
 


חגי שחם, תמונת יחסי ציבור

ישראלים שמנגנים כאן ינגנו אחר כך במקום אחר?

"לפני שנתיים זה בדיוק מה שקרה - הישראלים שניגנו כאן הופיעו גם בפסטיבל באופנבך. השנה הכל קורה רק כאן, על פי החלטת הקרן, אבל משום שהקונצרטים מתקיימים במקביל בשני אולמות, כל האמנים ינגנו כאן פעמיים את אותן היצירות - למעט הסונטות לכינור ופסנתר שיבוצעו פעם אחת בלבד."
 
מה בא קודם, התשוקה לנושא או התשוקה לבצע את מוצרט?

"אין חוקים, לפעמים יש נושא מרכזי ולפעמים אין. בדרך כלל הנושא צץ במהלך העבודה, מעין השראה של רגע. כך למשל הפסטיבל המוצלח ביותר מבחינת נושא היה זה שהתמקד בפרגמנטים, בטיוטות שמוצרט הניח; כאלה שהוא חזר והשלים - שבהן ניתן להבחין בדיו בצבע אחר, או יצירות שנותרו בלתי גמורות.

"זה נושא מרתק שאשמח לחזור אליו, כי צריך לזכור שמוצרט לא שב לטיוטות שנזנחו בשל היעדר רעיונות. הוא היה מאוד פרגמטי ועל פי רוב העלה על הכתב רק דברים שהיה בטוח שיבוצעו. במכתבים שונים הוא אומר 'כבר חיברתי את היצירה, רק שעדיין לא כתבתי אותה', כלומר בראש שלו היא הייתה מושלמת. פעמים רבות הוא כתב עד לרפריזה, החלק ביצירה שבו מנוגן שוב קטע מתוך פתיחתה, ואז קל מאוד להשלים.

"מוצרט היה פרגמטי לא רק לגבי סוג היצירה אלא ידע גם בדיוק למי הוא כותב, הכיר את הנגנים הקאמריים אישית וגם את התזמורות. כשהיה במנהיים, למשל, הוא כלל ביצירות קלרניתות, כי בתזמורת היו נגנים טובים. בגלל התכונות האלה אנחנו מנגנים ללא מנצח - הנגנית הראשית מובילה את ההרכב התזמורתי. זה מתאפשר כשהנגנים מכירים היטב את הסגנון ויודעים לנגן ביחד. מבחינה זו זה דומה לנגני הג'אז שמרגישים את הכלי ואת השותפים ולכן לא זקוקים לחזרות רבות לפני ההופעה.

"להקים תזמורת כזו זה לא פשוט. בפסטיבל הקודם לא הייתי בטוח שהאנסמבל 'יעבוד' עד לחזרות הראשונות, כי האנשים היו מיומנים אבל לא ניגנו ביחד. בסופו של התהליך ראינו שבפסטיבל הקודם התזמורת הוכיחה את עצמה." 


אבינועם שלו ועירא גבעול, צילום: צילום: Maria Rosenblatt 


קונצרטים, ריקוד וסרט קולנוע
 
כמה מתלמידיך משתתפים בפסטיבל?

"כאן בישראל ישנו אחד - אבינועם שלו. הוא ניגן בפסטיבל הקודם כשהיה עדיין תלמיד, וכעת הוא מגיע כנגן עצמאי. ביחד ננגן על העוגב המקומי את היצירות שמוצרט כתב לעוגבים מכניים - יצירות קשות שלא נועדו לנגנים אלא לחריטה על גלילים שמוכנסים לעוגבים וחוזרים שוב ושוב על אותה נעימה. כדי לנגן אותן בצורה אנושית צריך לפחות שני נגני עוגב וזה יקרה בפסטיבל.

"בפסטיבלים קודמים הזמנתי לא פעם קולגות שלי מן האקדמיה בהנובר, שהגיעו עם תלמידים שלהם. בארץ הוחלט לשלב כמה שיותר ישראלים ומי שעזר לי מאוד הוא הצ'לן עירא גבעול, שמתגורר בבלגיה וחי את הסצנה הישראלית באירופה."

יש הפתעות מיוחדות השנה?

מה שנראה לי כחידוש הוא קודם כל השתתפותו של יורגן שראפה, רקדן המתמחה בריקודים תקופתיים, ומורה המעביר את סודות הריקוד גם לחסרי הניסיון. הוא ילמד כמה עשרות אנשים בכל פעם - מינואטים, קוטנרדאנסים ואקוסזים, שהם ריקודים סקוטיים פרי עטו של בטהובן.

"כמו כן נקרין את הסרט החדש 'בחיפוש אחר מוצרט' של פול גרבסקי, במאי שעשה סרטים מוצלחים על נפוליאון, הכדורגלן פלה ומוחמד עלי. הקהל מילא את האולם כשהקרנו סרט בפסטיבל הקודם, ולכן גם הפעם נקרין סרט שטרם עלה כאן.

"אבל האטרקציה הגדולה היא '64 דברים על מוצרט' - הקהל מוזמן לבחור  פריט אחד מתוך היצע של 64 דברים שונים - קטעי נגינה, משחק, הקראה וכולי. בהקשר הזה אנחנו צריכים להכין 64 קטעים שונים, כי אין לדעת מה בסופו של דבר ייבחר."


צבי מניקר, צילום: מירי שמיר


הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 27-25 בינואר 2018 במרכז אלמא בזכרון יעקב. למקדימים להזמין: מחירי חבילות אירוח במלוןהכוללים לינה וכרטיסים לאירועי הפסטיבל, החל מ-2,570 ₪ כולל מע"מ לזוג ללילה (מינימום 2 לילות), על בסיס חצי פנסיון. כרטיסים יומיים לאירועי הפסטיבל: מוצרט לשישי (26 בינואר) – 440 ₪, מוצרט לשבת (27 בינואר) – 520 ₪, מוצרט לסופ"ש (חמישי-שבת, 27-25 בינואר) – 720 ₪. ניתן לרכוש גם כרטיסים בודדים לקונצרטים. לרכישה טלפונית: 04-6300123 או באתר מרכז אלמא 

רכישת כרטיסים למופעי אלמא