תחומי ההפקה וניהול ההצגה מעולם לא היו חלק רשמי מלימודי התיאטרון בישראל. דורות של אנשי מקצוע התגלגלו לשם "על הדרך", למדו מניסיון והשתפרו בשיטת הניסוי והטעיה. בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי שינה את כל זה, ומציע לשוחרי אחורי הקלעים של הבמות מסלול יחיד מסוגו ללימודי הפקה, ייזום וניהול הצגה.

התכנית החד-שנתית הייחודית נמשכת שלושה טרימסטרים, ומאפשרת לבוגריה השתלבות קלילה ומהירה כמנהלי הצגה, מפיקים או עוזרי במאי בתיאטרונים, בטלוויזיה ובקולנוע.
 
"מנהל הצגה יוצר יש מאין"
 
"מנהל ההצגה בעצם מרכז את רשת הקורים," אומר אור אטקס (23), בוגר התכנית, העובד כיום במחלקת ניהול ההצגה באופרה הישראלית. "אתה צריך לדעת ולהכיר את ההפקה על כל פרט הכי קטן בה, הכל מתנקז אליך. רק אחרי שהתחלתי ללמוד הבנתי כמה חשוב לדעת את התפקיד לעומק."

עד היום לא למדו את המקצועות האלה בשום מקום בארץ, תכלס. זה לא בזבוז של זמן וכסף?

"ממש לא. בכל העולם המערבי לומדים את מקצועות ההפקה עשרות אם לא מאות שנים, אז למה שכאן יהיה אחרת? התעשייה מלאה באנשים מוכשרים מאוד שלמדו את צרכי התפקיד 'על הדרך'. ברגע שמגיע מישהו מוכן לתפקיד, כשיש לו היכרות וניסיון עם התחום ותעודה שתוכיח את זה - כל תיאטרון יקפוץ על המציאה.

"כשעברתי חפיפה באופרה הישראלית ראיתי שהרבה דברים מוכרים לי ואני יודע אותם, כמו לדוגמא כתיבת קיואים בספר הצגה, והחפיפה הסתיימה מהר בהרבה מהרגיל. אז הבנתי כמה צדקתי כשהלכתי ללמוד."


אור אטקס בהפקת "דון קרלו" באופרה הישראלית, צילום: Rachel Dane



מה בדיוק מלמדים בתכנית? יש גם לימודי תיאטרון או רק עבודה טכנית?

"לומדים הכל. מתפאורה ועד תפעול טכני ותפירת כפתור. במהלך הלימודים צפינו בכל ההצגות שעלו בבית צבי בהשתתפות תלמידי שנה ג' וספגנו כמה שיותר מידע על ההפקה. צפינו גם בהצגות בחוץ. קו הסיום היה פרויקט הגמר, שבו שימשתי כעוזר במאי בהפקה של 'מקבת' בבימוי המנהל האמנותי של בית הספר ארתור קוגן, והמשכתי בניהול ההצגה עד שירדה. 

"הפקנו גם את טקסי המלגות של תלמידי שנה א' וב' ואת טקס הסיום של שנה ג'. במהלך השנה התנסינו ביצירת לוחות זמני חזרות, בניית תקציב הפקה והפעלות טכניות. דרך העבודה המעשית, וגם עבודת ה'ניירת', מגלים כמה יצירתיות נדרשת בהפקת הצגה וניהולה. צריך ליצור דברים יש מאין."




שולחן בחדר החזרות של "מקבת" בבית צבי, כעוזר במאי של ארתור קוגן, צילום: אור אטקס

"התאהבתי בתיאטרון"
 
אטקס, יליד נצרת עילית, גדל כגרופי של מחזות זמר, אבל בתיכון בחר להתמקד דווקא בפנטזיה אחרת שלו, כימיה ופיזיקה. אחרי כמה התנגשויות עם המערכת חישב מסלול מחדש ועבר למגמת תיאטרון, מה שהפך, לדבריו, לבחירה משנת חיים. "גדלתי בפריפריה ולא במדינת תל אביב בירת התיאטרון בישראל," הוא מטעים, "אבל בנצרת עילית הייתה מחלקת תרבות משובחת שעודדה גם צעירים לחוות במה. כשעברתי בכיתה י' למגמת תיאטרון עוד לא הייתי סגור על מקומי, אבל בי"א העלנו ערב שבו ביצעתי מונולוג מתוך 'איחש פישר' של חנוך לוין, והופתעתי מהתגובות האוהדות שקיבלתי מכל כיוון. התאהבתי בתיאטרון והבנתי שזה מה שאעשה אחרי הצבא ולשארית חיי, בתפקיד כזה או אחר."

אחרי שחרור מוקדם ולא צפוי מהצבא החל במסע חיפוש עצמי, במהלכו עשה את שביל ישראל ועבד בעבודות מזדמנות. "השחרור מהצבא תפס אותי בהפתעה," הוא מודה. "בתור אחד שהיה גייס למסלול ייעודי לקצונה, חשבתי שאהיה לפחות שנה וחצי יותר מהרגיל בשירות. בסוף החלטתי, כמו בתיכון, ללכת על מה שמרגיש לי נכון וטוב. רציתי להיכנס לעולם התיאטרון."

הכיוון האמיתי היה משחק?

"הלכתי לאודישן ללימודי משחק בבית צבי, למרות שלא הייתה לי כוונה להתקבל. לא התכוננתי אליו בכלל, התרגשתי ברמות הכי גבוהות שחוויתי בחיי. למרבה ההפתעה התקבלתי למכינה אבל התאריכים לא הסתדרו לי וזה היה מבצע מורכב מדיי לבוא למרכז למספר שעות ביום כמה ימים בשבוע.

"שובל, רכזת ההרשמה, אמרה שתהיה איתי בקשר במועד הבא וכך היה. ושוב לא הסתדר לי. כך זה נמשך תקופה די ארוכה, עד שבשיטוט באתר של בית צבי ראיתי פרסום על לימודי הפקה וניהול הצגה. ישר נזכרתי בערב המונולוגים בכיתה י"א שבו הקמתי כמעט לבד, עם עזרה מחברים למגמה, את מערכות הסאונד והתאורה וגם הפעלתי את לוח התאורה רוב הערב. הרגשתי שזה יהיה המקום הנוח שלי להכיר את התיאטרון על כל צדדיו."  
 



אור אטקס, מתוך שבוע טכני של ההצגה "חסיה היתומה" בבית צבי, צילום: דקל וולך



אתה לא מרגיש שוויתרת על משהו? בחרת מקצוע נטול זוהר ולכאורה פחות יצירתי על פני המשחק, האהבה הראשונה שלך?
 
"אין תחושת ויתור בכלל. יש התפתחות וצמיחה. המשכתי מהלימודים למקום שבו אני לא רק לוקח תפקיד בהפקה אלא מנהל אותה ואחראי על כל חלק בה. זה מכניס לי המון עניין, לנהל הצגות שונות ומגוונות - החל בפרינג׳ ועד אופרות בומבסטיות גדולות מהחיים. זה מאוד יצירתי." 


"היום אני מסוגל להרים כל אירוע"
 
איך זכית בעבודה באופרה הישראלית? 
 
"רציתי להתקבל דווקא לשם בגלל הסטנדרט הגבוה שיש למחלקת ניהול ההצגה שלהם. רוב הפקות האופרה מגיעות מחו"ל ולכן חייבים לשמור על אותה שפה עם העולם, ועל רמה גבוהה ודיוק. אני מניח שהם קיבלו אותי בזכות הכלים שרכשתי והניסיון."

אתה ממשיך לעבוד כמנהל הצגה גם בנמל הבית, בית צבי. עד כמה זה שונה מהעבודה באופרה?

"תמיד כיף לחזור הביתה, למקום שבו אתה מכיר את כולם וכולם מכירים אותך, שבו אתה יודע איפה כל דבר נמצא ובכל פינה חבויים זיכרונות וחוויות. לנהל הצגה בבית צבי זה אחרת מאשר באופרה, מכיוון שזה בית ספר למשחק וההפקות נעשות עם תקציב דל. בימים אלה, למשל, אני מנהל לבדי את 'מרוב אהבה' - ערב שירי ומערכוני יוסי בנאי בבימוי עידו רוזנברג. להיות מנהל הצגה יחיד שגם מנהל 'פרונט אוף האוס' זה אתגר גדול ומספק."

צילום: אופיר וסטמן


מה החלום הגדול?

"חד משמעית רוצה להמשיך ולהתפתח בתחום הבמה. להתנסות במגוון מופעי התרבות ובהבדלים בין סוג אחד לאחר. עם כמה שכל מופע שונה באופיו ומעניין בדרכו, הפקה היא הפקה היא הפקה. בזכות הלימודים אני יודע שאני מסוגל להרים היום הצגה, חתונה, כנס עסקי או כל אירוע אחר. מעניין אותי גם להפיק עצמאית מופעים כדי ללמוד עוד מהחיים ולצבור כמה שיותר ניסיון."



אור אטקס, צילום: דור פישר
  

המסלול ללימודי הפקה, ייזום וניהול הצגה בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. הקבלה למסלול דורשת מילוי טופס הרשמה ועמידה בראיון אישי. לפרטים נוספים יש לפנות לשובל, רכזת ההרשמה, בטלפון 03-5414315 או בדוא"ל shoval@beit-zvi.com. להורדת הטופס באתר בית צבי