"לינדברג לא הסכים להופיע בלי התזמורת" 
    
"לפני כמה זמן כעסתי על עצמי", מתוודה הילה דגן, מנכ"לית תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, העומדת בימים אלה במרכז שערוריית ביטול הקונצרט המתוכנן שלה בספרד מסיבות פוליטיות. "התזמורת הופיעה בתכנית טלוויזיה לכמה דקות שבמהלכן התבקש המנצח שמואל אלבז להגיד משהו אני ישבתי בצד וכעסתי על עצמי שוויתרתי על הזכות לדבר כמנכ"ל התזמורת."

למה?

"כי הוא באופן טבעי דיבר על המוזיקה שהתזמורת ניגנה ולי היה חשוב להציג את התזמורת לצופים."

מה היית אומרת אילו ניתנה לך במה?

"הייתי מדברת על העבודה המבורכת שלנו, על כך שהתזמורת מופיעה ברחבי הארץ. גם כיום, כמו בכל התקופות החמות בעבר, התזמורת עומדת בהתחייבותה ומופיעה בדרום ובצפון, בגשם בשמש, בקסאמים באזעקות.

תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית (צילום: נורית מוזס)

"דוגמא מצוינת היא ההופעה שלנו בקיבוץ דורות בצפון הנגב. באופן טבעי היה כמובן חשש לצאת לדרום בגלל השריפות, אזעקות צבע אדום. הייתי בקשר עם פיקוד העורף והם אמרו שהכל מתקיים כרגיל. אמרתי לנגנים לנסוע, ובינתיים טלפנו מדורות ואמרו שאצלם אין אזעקות. ליתר ביטחון אמרתי לנגנים שמי שלא רוצה לנסוע, לא אחייב אותו ולא אוריד לו מהשכר. כולם נסעו. בדרך חזרה היו  אזעקות ובלגנים והנהג שקבלת ממני הוראה לנסוע דרך כביש 6 החליט לחזור לכיוון אשקלון, מה שהתברר כרעיון לא מוצלח. העיקר הוא שכולם חזרו והדבר החשוב ביותר הוא שלא מבטלים קונצרטים."  

את נוסעת עם הנגנים באוטובוס?

"לא. בנסיעות לקונצרטים באוטובוסים יש הווי ששייך רק לנגנים, ולא עובד כשמצטרף מישהו מבחוץ. ההווי הזה פתוח לנגן הסולן ולפעמים גם למנצח אורח. כריסטיאן לינדברג, המנהל המוזיקלי של התזמורת, החל את דרכו כסולן בתזמורת, נסע באוטובוסים והיה חלק מהם. ביום שמונה כמנהל מוזיקלי הוא אמר לי, 'זה הרגע שבו מפסיקים לדבר אתך'. מאותו רגע הוא לא עולה על האוטובוס אלא נוסע אתי." 
 


הילה דגן וכריסטיאן לינדברג, צילום: כפיר בולוטין


איך לינדברג הגיב על ביטול הקונצרט באוביידו?

"לינדברג יודע למכור היטב את התזמורת בחו"ל. התכנית הייתה שהתזמורת תיסע להופעות בספרד בערים אליקנטה ואוביידו, ואז המזמין מאוביידו שמושפע מה- BDS  אמר ללינדברג להגיע לבד עם מלווה, בלי התזמורת. התשובה של לינדברג הייתה: 'עם התזמורת או שלא נופיע'. והקונצרט באוביידו בוטל. יהיו לנו קונצרטים אחרים. בהמשך צפויות נסיעות לסקנדינביה וליפן באמצעות הפרומוטרים של לינדברג. לא פחות חשוב, בעונה הקרובה מתוכננות הקלטות של שני תקליטורים של התזמורת בשיטת הסופר-אודיו בחברת BIS, שיכללו יצירות של מיכאל וולפה, אבי עילם-אמזלג ואלה מילך-שריף ועיבודים לשירים ישראלים פופולריים של המלחין  השוודי פֶּר אֶגלנד. כמובן שכל היצרות האלה כלולות בקונצרטי התזמורת בפברואר הקרוב. " 
 

מימין: מיכאל וולפה, צילום: מירי שמיר. משמאל: אלה מילק שריף, צילום: איריס נשר

"לא מתערבת בתוכן האמנותי"
 
אתם עונים כל הקריטריונים של משרד התרבות?

"בהחלט. אנחנו עושים כל מה שמתבקשת תזמורת של 32 נגנים מקבלי משכורות לעשות, כולל תכניות שונות פעילות במקומות שונים. את הצלחת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי שעברה התזמורת אני מייחסת לניסיון שלי בעולם התעופה ובחיל האוויר, שם שימשתי קודם כמנהלת. בתחום הזה, עוצרים אותך על טעות אחת. גם בתזמורת צריך להיות מאוד מסודר כדי לנהל את התקציב שלנו ומה שעשיתי עם לינדברג הוא שאני נותנת לו תקציב ואומרת אין חריגות.

"מה שהוא עושה כדי להביא לכאן אמנים בינלאומיים נודעים הוא מלאכת שכנוע. הוא מספר לאמנים מחו"ל שהשכר אמנם נמוך אבל הם יקבלו כאן יחס חם ומלון ליד הים. בתוך ההבטחות שלו יש גם  קשרי עבר שלי מתחום התעופה שבזכותם הצלחתי לשכנע רשת בתי מלון לקחת על עצמה לעזור לנו להוריד מחירי אירוח. או כאשר מגיע סולן שאני לא יכולה להוציא לארוחות, הרשת נותנת לו את האפשרות לקבל ארוחות חופשיות ופותחים עבורו את הלאונג'. כמובן שישנו כמובן הקסם לסקנדינבים שמגיעים לכאן בינואר ממקומות כל כך קפואים. זה כיף חיים ובנוסף לזה הם מקבלים סיור של שישה עד שמונה קונצרטים עם תזמורת מצוינת."

עד כמה את מתערבת בתכנים אמנותיים?

"אני לא אומרת למנהל המוזיקלי מה לעשות. אני אוהבת מוזיקה ושמעתי הרבה לפני שהתחלתי לעבוד עם התזמורת אבל אני לא מתערבת.  לינדברג מתייעץ עם וועדה מוזיקלית שמורכבת מנגני התזמורת. התפקיד שלי, מבחינתי, הוא ליצור היכרויות בינו לבין אנשי מוזיקה בארץ. אחרי שהכרתי בינו לבין תומר לב, ראש האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, למשל, נולד מיזם לשיתוף פעולה שבו התזמורת מנגנת יצירות של מלחינים צעירים, סטודנטים.
"היכרויות אחרות הן עם מוזיקאים אנשי התנועה הקיבוצית, כמו המלחין מיכאל וולפה, איש שדה בוקר, או היכרויות עם מנצחי מקהלות ישראלים כמו סטנלי ספרבר או יובל בן עוזר. לינדברג כבר שנה שנייה אתנו ולומד להכיר את חיי המוזיקה כאן. הוא מקשיב ומטמיע וזה נפלא בעיני. "   
 

הילה דגן, צילום: כפיר בולוטין


מדרום ועד צפון
 
את נוסעת לכל קונצרט?

"אני נוסעת לכל הקונצרטים בסדרת הקונצרטים הראשונה של פתיחת העונה ובסדרת הקונצרטים האחרונה של סיום עונה. אלו מספקים הזדמנויות לפגוש את הקהל שלנו באירוע חגיגי. לפעמים עצם הנוכחות שלי מסייעת לקהל בעניינים של מהות, דיבור על התכניות או אפילו בעניינים המשרדיים.

"כשמנוי ותיק לא מסתדר עם עבודה מול המחשב לצורך הזמנת כרטיסי מנוי לעונה שלמה, אני וחלק מהצוות נמצאים שם כדי לעזור. אנחנו מופיעים בהמון מקומות, מדרום ועד צפון: דורות בצפון הנגב, גבעת ברנר בשפלת יהודה, תל אביב, נתניה, עין החורש שבעמק חפר, מזרע בעמק יזרעאל, בית גבריאל בצמח על חוף הכינרת ונהריה בגליל המערבי." 
 
איזה נושאים מהותיים לקהל?

"ראשית, הקשר עם המנויים מתקיים כל השנה באמצעות תגובות במיילים ובאמצעים השונים של האינטרנט.  לפני כמה ימים, למשל, קבלתי תלונה על כך שלינדברג מדבר אנגלית, אז בקשתי ממנו לקצר ושאחד הנגנים יתרגם את דבריו לעברית. למרות האנגלית הקהל בהחלט רוצה שידברו אתו לפני הקונצרט.

"לחלק מהקהל היה קשה עם היצירות של מלחינים הצעירים, למרות שמדובר ביצירות קצרות מאוד. שאלו אותי למה זה מופיע בכל סדרה, אז אני מסבירה לקהל שאנחנו השופר שצריך לקדם את המוזיקה פה בארץ, ושיש בתוך היצירות האלה הרבה קסם. את הגישה הזאת של להקשיב לכל לקוח הבאתי מן העולם העסקי, ואני מנחילה אותה לצוות העובדים שלנו. לכולם צריך לענות."   
 

שמואל אלבז (צילום: נתן יעקובוביץ)

על תעופה ואמנות
 
איך הגעת לתפקיד ניהול של חברת תעופה?

"נולדתי למשפחה של תעופה. אבי הוא נחמיה דגן (תא"ל, טייס מסוקים ומי שהיה גם קצין חינוך ראשי ומשמש בתפקידים ציבוריים י"ש) ואחי הוא כיום מנכ"ל ארקיע. אחרי הצבא עשיתי תואר ראשון בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך שלוש שנים לימודי משפטים. לאורך אותן שנים התחלתי לעסוק בתעופה. למי שהיה אז בעלי היו חלקים בכל מיני מטוסים קטנים  בחברת ג'נרל אוויאשן, וכשנעשיתי עורכת דין עסקתי בתחום הזה בעיקר מהזווית המשפטית. בסוף הלימודים היו לנו כמה חלקים של מטוסים והחלטנו להפעיל אותם לבד."
 
חלקים של מטוסים?

"אולי יותר נכון ולמר חלקים במטוסים. נניח שיש לך מטוס ואני רוצה להפעיל אותו, ואז שוכרת אותו לכך וכך שעות. סוג של שותפות. החברה שבה היו לנו חלקים, שפעלה משדה התעופה של הרצליה, פשטה את הרגל אז החלטתי להטיס אותם. בשנת 2009, במבצע עופרת יצוקה, היה צריך לצלם בעזה וחברה אחרת שקבלה את העבודה פנתה אלינו כדי שנעשה חלק מן העבודה. זה היה הפרויקט הראשון שהחברה עסקה בו, מעין צילום מפות וככה נחשפנו לתחום הצילום האווירי. צילמנו לכולם. פעם לשלום עכשיו, פעם למועצת יש"ע. עבדתי היטב ואז פנו אלי מרשות התעופה האזרחית ואמרו שלפי מספר השעות שהמיזמים שלי עובדים אני חייבת להקים חברת תעופה, אז הקמתי את 'איה תעופה' שפועלת ומתמחה בצילום אווירי. בדצמבר 2012 החלטתי להיפרד מהשותף שלי בחברה, מכרתי את החלק שלי וכעבור כשנה התחלתי לנהל את התזמורת." 


נחמיה דגן, צילום מסך מיוטיוב


למה החלטת לעבור לניהול של תזמורת, שהיא גוף תחרותי?

"כשניהלתי את חברת התעופה, זה היה מאוד מרגש ועד היום אני אוהבת את התחום. עשינו הרבה ניסויים והיה מעניין. הדבר שלא היה שם היה הוא  הריגוש שיש בקונצרט. ידעתי כל הזמן שאצטרך משהו לנפש. ידעתי שאם אמשיך לעשות את העבודה בחברת התעופה עוד הרבה שנים. אצטרך להתנדב כדי למלא את הנשמה. אני יודעת היטב שיש יצירתיות בעולם החוק ובעולם ראיית החשבון אבל ההזדמנות שנקרתה בדרכי לנהל תזמורת הייתה שילוב של שני הדברים גם לנהל וגם לעסוק במשהו מקסים. ישבתי בשבת בקונצרט שבו ניגנו הסולנים נגני התזמורת וזה היה מרגש. בשביל חוויות כאלה אני עובדת."
 
אחרי שש שנים בתפקיד, איך זה בשבילך לנהל תזמורת?

"נהדר. בשנה שעברה הגיע לכאן יוהן לונדגרן, מנכ"ל תאגיד התיירות 'טוּי' ונגן טרומבון שהיה תלמיד וכיום חבר של לינדברג. בזמן השהייה כאן הוא קיבל הודעה שנבחר למנכ"ל 'איזיג'ט'. ישבנו איפשהו עד שעות מאוחרות ולמחרת שלחתי לו מסרון תודה על הבילוי שבו כתבתי בין היתר: 'אתה מגשים את חלום המשרה השני הנחשק ביותר מבחינתי'. הוא גם הבטיח לסייע לתזמורת."
 
נשמע שספגת דברים מאביך.

"אני משלבת את שתי האהבות שלו - תעופה ואמנות. מעשית הוא לא יעץ לי כשניהלתי חברת תעופה, כי הוא מומחה בתחום המסוקים ושולט מצוין בכל הדברים שמסוקים יודעים לעשות. אבל כמובן שהוא השפיע עליי, למדתי ממנו איך להכין משימות, לתחקר בהמשך וללמוד מטעויות." 

 
 תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, צילום: כפיר בולוטין


"הקשר עם הקיבוצים חשוב לי" 
 
מהו לו"ז של יום ניהול תזמורת?

"זה יום שבו אתה קם בבוקר ולא יודע איך היום יסתיים. אני כל הזמן אומרת את זה לעובדים שלי במשרד, אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. שמונה סדרות קונצרטים כמובן לא מספיקות וצריך להתפרנס מעוד עבודות, 'גיקים' כמו שלינדברג קורא לזה. עכשיו למשל פתחנו את פסטיבל 'קולנוע דרום' בשדרות וניגנו יצירות שכתבו סטודנטים לפסי קול של סרטים. זו דוגמא של עשייה שהיא דווקא יותר שליחות מאשר חשיבה על פרנסה." 
 
נחזור לעיסוק העיקרי של התזמורת.  

"העיסוק העיקרי הוא טיפול בסדרות המנויים שבהן אנחנו קודם כל שומרים על הקיים ועל קשר עם המנויים, ומעודדים את הקהל העתידי, דור ההמשך. אנחנו מפרסמים שבחלק מהקונצרטים המנוי יכול להביא בן משפחה או חברים לקונצרט ומקווים שהאורח ימשיך את דרכו של המארח ויצטרף למנויי התזמורת. אנחנו מנגנים כמובן גם לקהל צעיר, עד כיתה ו', במתכונת של הרכבים קאמריים שבאים לכיתות ואחר כך התלמידים באים לשמוע את התזמורת כולה. אנחנו עובדים בחולון, בבת ים, ההחלטה על השיבוץ היא של מפקחי לימודי המוזיקה." 


הקאמרית הקיבוצית, תמונת יחסי ציבור 

התנועה הקיבוצית היא שותף בתקציב התזמורת?

"כן. אנחנו פועלים נחנו פועלים במסגרת של 8 מיליון ש"ח לשנה כשחלקה של התנועה הקיבוצית הוא כ-750 אלף ש"ח ושל עיריית נתניה מיליון וחצי ש"ח. שנכנסתי לתפקיד לתזמורת היה חוב גדול מאוד, מיליון שבע מאות, שנוצר בתקופת המעבר של התזמורת ממעמד של תזמורת ששייכת לתנועה הקיבוצית לעמותה עצמאית. אני פעלתי מיד כדי שלא נגיע לבתי משפט. התנועה הקיבוצית נתנה לתזמורת הלוואה של מיליון שקל ואמרה תסתדרו עם זה, אז כינסתי שלושה רואי חשבון שעבדו כמו חשב מלווה. במקום שהמדינה תמנה  לנו חשבים מלווים וידאתי שרואי החשבון יפעלו באותה מתכונת, לרבות הסנקציות  שהם צריכים להטיל. ככה, דרך תכנית הבראה מאוד ברורה, יצאנו מהסיפור הזה." 
 
ההשתתפות בתקציב מחייבת את התזמורת להופיע בקיבוצים?

"לא מחייבת, אבל אני מעוניינת לשמור על המסורת הזאת. לפני כמה זמן  עלתה הצעה להופיע באולם ביבנה במקום ההופעות בקיבוץ גבעת ברנר. היו נימוקים ענייניים, ובכל זאת אמרתי לא. יש לנו זיקה לקיבוצים ואנחנו ממשיכים להופיע שם. אנשים מגיעים לקיבוצים גם מכל הסביבה. בדיוק בשבוע שעבר ישבתי באולם של עין החורש והתפעלתי מן העובדה שלאולם הקיבוצי הזה מגיעים אמנים בינלאומיים שמופיעים על הבמות החשובות בעולם.  לדעתי אנחנו היחידים שעדיין עושים זאת היום, והעובדה שאנחנו מופיעים בפריפריה באופן קבוע ולא בקונצרטים מיוחדים זוכה להערכה של התנועה הקיבוצית." 

הילה דגן, צילום: מירי שמיר

קונצרט "בחירת הקהל" של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית יתקיים ב-28 ביוני ב-20:00 במזרע, ב-29 ביוני ב-11:00 בעין החורש, ב-30 ביוני ב-21:00 בגבעת ברנר, ב-1 ביולי ב-19:30 בבית גבריאל, ב-3 ביולי ב-20:00 בהיכל התרבות נהריה, ב-4 ביולי ב-20:00 היכל התרבות נתניה, ב-5 ביולי ב-20:00 בדורות וב-7 ביולי ב-21:00 במוזיאון תל אביב לאמנות. להזמנת כרטיסים: 3579*  או באתר התזמורת

רכישת כרטיסים