|
|
|
ידיעה |
|
|
|
|
|
מאת: מערכת הבמה
|
השבר בפסטיבל אינטימדאנס 2018 |
|
|
ארבעה ימים של פסטיבל בינלאומי רב תחומי: מחול, פרפורמנס ואינסטליישן. 20 יצירות, 18 בכורות ומעל 30 משתתפים באירוע פוליטי, רלוונטי ובועט
מתנפצים לרסיסים
פסטיבל אינטימדאנס 2018 מתקיים זו השנה ה-18 בין ה-20-27 ביוני בתיאטרון תמונע והשנה לצד עבודות מחול חדשות ופורצות דרך יועלו גם עבודות פרפורמנס ובכורה עולמית של הכוראוגרפית האוסטרית דוריס אוליך.
הפסטיבל, בניהולם האמנותי של ענת כ"ץ וארז מעין ובייעוצם האמנותי של נאוה צוקרמן וניצן כהן, יפעל תחת הנושא "שבר" – כיצד אפשר להתמודד עם מציאות, פריכה, נפיצה, שבירה, נוטה להתפקע. כיצד אפשר להגיב לגודש של אירועים פוליטיים, כלכליים וחברתיים שמנפצים אותנו לרסיסים. הפסטיבל יערך במשך ארבעה ימים ויוצגו בו 13 בכורות במחול וכן עבודות מיצג, מיצב, וידאו וניו-מדיה בבכורה.
את הפסטיבל יפתח מופע בבכורה עולמית של דוריס אוליך: Every Body Electric - גרסה לשלושה משתתפים, מופע הבודק את תפיסת המופיעים, בעלי מוגבלויות פיזיות, את עצמם ותפיסת הצופה אותם, ובוחן את האפשרויות הנוצרות מהארכות מלאכותיות של הגוף כגון כיסאות גלגלים, קביים ותותבות.
בין הבכורות הישראליות: עבודה של אורין יוחנן בהשתתפותה של עידית הרמן, המנהלת האמנותית של תאטרון קליפה, על השבר במותו של בן זוגה של עידית דימטרי טולפנוב ז"ל, ועבודתן של שירה אביתר וג'וזט וויגאן - רקדנית סטפס אמריקאית יוצאת "סירק דה סוליי" המתעסקת בשבר שבין הכרה בינלאומית בחו"ל לבין אנונימיות מבודדת בישראל.
לצד אלה יתקיימו עבודות פרפורמנס לאורך כל ימי הפסטיבל.
מסורת במת הסטודנטים שהחלה בפסטיבל בשנה שעברה, תמשיך גם השנה ותיתן במה ליוצרים צעירים בשיתוף פעולה ייחודי עם כל מוסדות ההכשרה בתחום המחול - האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, סמינר הקיבוצים, המסלול להכשרת רקדנים תל אביב (לשעבר ביכורי העתים), סדנת המחול בגעתון, סדנת המחול בחיפה, Re-Search.
תכנית שבר א'
גלעד ירושלמי - חבלי פרידה, אורין יוחנן - מתכננת חופשה מעצמי. בודקת עלויות, שניר נקר - לפתוח את הדלת,
שירה אביתר וג'וזט וויגאן - Tapping in to Self.
27 ביוני 18:30, 28 ביוני 20:30, 29 ביוני 14:00
חֶבְלֵי פְּרֵידָה Separation Pangs
יצירה לילד-גבר ואימו-אישה על יניקה ועצמאות – יחסי אם ובן תוך שימוש בטכניקת הגבס. מאת ובהשתתפות: גלעד ירושלמי, שותפה יוצרת ואמא: רננה ירושלמי. "חבלי פרידה" הוא דואט, הבוחן את השבר הראשון בחיינו - הפרידה מן האחדות של אם ועובר, שבר המלווה אותנו כל חיינו, בדרך להבנה כי ה"אחד" הזה לעולם לא ישוב עוד. ביצירה, ילד-גבר ואמא-אשה, נעים בין תפקידם כאם מכילה אוהבת וילד הזקוק לה תמידית, לבין היותם ישויות נפרדות, עם רצונות, הבנות ומחשבות שאינן תלויות אחת בשנייה.
גלעד ירושלמי, צילום: דוד קפלן
מתכננת חופשה מעצמי. בודקת עלויות
Planning a vacation from myself. Checking rates. גליל בועות אוויר והארעיות הבנלית של הקיום עבודת סולו אוטוביוגרפית של עידית הרמן בעקבות אובדן בן זוגה לחיים וליצירה. מאת ובביצוע: אורין יוחנן, פרפורמרית שותפה ליצירה: עידית הרמן, יוצר פסקול- גל הוכברג בשילוב קטעי סאונד מאת דימה טולפנוב ז"ל. מותו בטרם עת של בן זוגה של הרמן לחיים וליצירה דימה טולפנוב שמט את התפיסות האמנותיות בהן דגלה. "מתכננת חופשה מעצמי. בודקת עלויות", היא יצירה שמתקיימת בתוך הריק הנפער באובדן. זהו דיאלוג בימתי בין אורין יוחנן ובין עידית הרמן, המנהלת האמנותית של תאטרון קליפה, אשר ליוותה את יוחנן ביצירותיה הקודמות. כעת היוצרות התהפכו. ביצירה הנוכחית שואלת יוחנן- אם החיים שבריריים וגדולים מאמנות, מה נותר? לפתוח את הדלת Open the Door
סולו-מסע לגילוי עצמי – יצירה אוטוביוגרפית. מאת ובביצוע: שניר נקר. בסולו "לפתוח את הדלת", שניר נקר חוזר לרגעים בהם הוא גילה שהוא "שונה", חושב ופועל אחרת. נקודת האל-חזור של רגע הגילוי וההבנה כי דווקא מתוך אותו גילוי תגענה שנים רבות של הסתרה והכחשה, מקבלת ביטוי פיזי צורני, ומהווה נקודת פתיחה לסולו שהוא מסע לקבלה עצמית. Tapping in to Self
עבודת סולו לרקדנית סטפס על שבר שבין הכרה בינלאומית בחו"ל לבין אנונימיות מבודדת בישראל. מאת: שירה אביתר וג'וזט וויגאן, ביצוע: ג'וזט וויגאן. העבודה נוצרה במסגרת שהות- אמן במרכז הערבי-יהודי ביפו. ג'וזט וויגאן הנה רקדנית סטפס אפרו אמריקאית מLA מהמובילות והטובות בעולם. בעוד שבעולם היא מעבירה סדנאות למאות אנשים ומופיעה במיטב הבמות לרבות סירקס דה סולאיי, הטור הרשמי של מייקל ג'קסון ועוד, בארץ היא בעיקר מתפקדת כאמא, לאחר שהיגרה ארצה בעקבות האהבה. היא חווה את האופן שבו היא נראית בחייה בשני אופנים הנמצאים כל אחד בקצה הנגדי, בין נראות שקופה או מוכתמת לבין נראות עודפת של פרסום וחשיפה. זהו שיתוף פעולה של שתי יוצרות המגיעות מדספלינות שונות, ממחול הסטפס וממחול עכשווי ויחד יצרו סולו המפגיש את השפות האסתטיות הללו. בין נראות יתר לחוסר נראות, בין קול-רם לאילמות, בין העולמות, בין המצבים, בין המוכר והביתי לבין הזר והחדש.
שירה אביתר וג'וזט וויגאן, צילום: דוד קפלן
תכנית שבר ב'
נעה שביט - לא ניתן, אנאבל דביר - עבודת בשר, מירב דגן - מחוֹרבנת - חלק א', וובה זק וד"ר רונן ברגר - קשורים.
28 ביוני 18:30, 30 ביוני 14:00, 20:00
לא ניתן Un-Given
סולו אילם על צעקה - מאת ובביצוע: נעה שביט. שביט, זוכת פרס המבצעת המצטיינת לשנת 2018, אחרי שנים בהם עבדה כרקדנית עם הכוריאוגרפים המובילים בארץ ובעולם, מתפנה לראשונה להביא לידי ביטוי ביצירת ביכורים התבוננות על אינסוף המפגשים בחייה. בפיזיות עמוסה ומתפרצת אך בה בעת גם שקטה ואילמת, חושפת נעה את ההסתעפויות הנפשיות, השברים, האהבות, החיים והמוות וההבדל הדק ביניהם - הנוצרים בכל מפגש עם העולם שבחוץ. עבודת בשר Work of Flesh
פס קול לחמישה גופים מוטחים מאת: אנאבל דביר. מבצעות-יוצרות: טליה שלום, דנה נעים-חפוטה, ליל גורן, שקד מוכיח, אנאבל דביר. מפגשים פיזיים-ווקאלים בין הגוף והרצפה. העבודה מתמקדת בצורתו האנרגטית של הקול, כתוצר של הטחה, "רגע השבר", ובתרגול הדחף האנרגטי, אינסטרומנטלי-מוסיקלי והתחושתי-מוחשי, של אקט ההטחה. פס הקול הוא "הסאונד של הבשר" מעבדים כל מפגש.את המנעד שבין כאב להנאה, כפייה לעצמאות, עד שהופכים לשריר, לשיר, דרך המיני, האינפנטילי, האלים: בין ה"גרוביסטי" והמשפיל.
אנאבל דביר, צילום: דוד קפלן
מירב דגן - מחוֹרבנת - חלק א'
סולו לאשה, ניסיון להשתמש במחזור החודשי כאפשרות כוריאוגרפית, כתוכנית אימונים, למען "עתיד טוב יותר". מאת ובביצוע: מירב דגן. מחורבנת הנו סולו המשתמש במחזור החודשי לאפשרויות כוריאוגרפיות ובבמה כמרחב אימונים, מרחב של חורבן מחזורי, ידוע מראש אך מפתיע בכל פעם מחדש. זהו רצון לכונן את גוף האישה כאתר ידע ממנו יש לשאוב תובנות חדשות, ואת המחזור כפלטפורמה דרכה אפשר להתבונן ולפעול בעולם בתקווה לעתיד טוב יותר.
מירב דגן, צילום: אופיר בן שמעון
קשורים Tied Up
על התנועה שבין הצורך בקרבה ושייכות אל מול הרצון בנפרדות וחופש – דואט. מאת ובביצוע: וובה זק וד"ר רונן ברגר. "קשורים" מתעכבת על התנועה המתקיימת במערכות יחסים. שני גברים במסע פרדוקסלי בין הצורך בקרבה ושייכות לנפרדות לבין היקשרות ושייכות. תנועה בלתי פוסקת בין הלבד לבין הביחד, בין הצורך בעצמאות וזהות אישית נפרדת לבין התשוקה לקרבה ולחום של האחר, בין פחד מבדידות לפחד מהיבלעות.
מאתגר לאתגר, מתקרבת התנועה אל קצה היכולת עד לעונג הבא – אשה מבוגרת מנסה לבדוק את קצה גבול יכולת התנועה שלה. בין כאב לעונג מחפשת את התנועה קדימה. מאת: עמית זמיר, ביצוע: מיכל הירש. בסולו לרקדנית דקיקה ושברירית, תנועה קטנה ויומיומית מותחת את גבולות היכולת. הסולו נע בין כאב פיזי וכישלון לבין העונג ותחושת ההצלחה הנובעת מהכאב. בסדרת כאבים קבועים מראש, מיכל נעה קדימה לאתגר הבא. תמיד יש לאן לנוע. הפואטיקה של הלב השבור
שיחות מוזיקליות על פרידה אלוהות ורגעי שבר פרטיים-פיוטיים. מאת ובהשתתפות: סמדר אימור, משתתפת יוצרת - ראלי מרגלית. ערב שירה, נגינה וגוף המייצרים שיח אינטימי של הלב השבור עם אלוהים. שיח הנע בין כעס לזעקה בין ציניות והומור להתרסה ושאלה, בין טענה לבקשה ותפילה, בין ויכוח עם האל לבין ויתור והסכמה. סיפור על פרידה, מוות, שאלות טריויאליות ואוניברסליות על משמעות החיים או אי משמעותם. מין מלחמה Sex War
קשה כבר להבחין מתי אנחנו מתנשקים ומתי אנחנו יורים – דואט על הגוף כאדמה כבושה, שטח אש, הגוף כלי מלחמה, כלי לאהבה כוריאוגרפיה: אור מרין, משתתפים-יוצרים: אלי כהן, אורי דיקר. דואט לשני כלי מלחמה המנסים לנהל זוגיות. מפירורים של זיכרונות אנושיים הם בונים מערכת יחסים הזוכרת איך צריכה להראות אהבה ואיך צריך להראות סקס. הזהות מטושטשת, המגדריות הפכפכה. האלימות היא בסיס התקשורת האנושית – קרה ופשוטה. יורים מילים, מתנשקים פצצות, הגופות מתחברים למכונת ירייה משוכללת.
אור מרין, צילום: אסקף
ביצים כחולות Blue Balls
כרטיס כניסה למימד חדש-ישן, נשי-גברי, אמיתי-חלומי – קומדיית מחול שנונה על החמצה. מאת ובביצוע: גבע זייברט, משתתפות-יוצרות: רז מנטל ועופרי מנטל. קומדיה של החמצה, שנונה והומוריסטית. מחול וירטואוזי של עונג לא-שלם ואושר לא-מושלם. אוכל, מין וריקוד: שני גופים עם חצי תאוותם בידם. גבר, אישה וחשק - האמנם זה כל כך פשוט? ״ביצים כחולות״ עוסקת באי-סיפוק, בכמעט סיפוק ובתחושת ההחמצה.
גבע זייברט, צילום: דוד קפלן
דוריס אוליך - בכורה עולמית
ביצירתה החדשה Every Body Electric ובעקבות יצירתה הקודמת Ravemachine, (הופיעה בפסטיבל תמונע 2017),ממשיכה דוריס אוליך לעבוד עם אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות ולעסוק בקונספט "Energetic Icons" (סמלים אנרגטיים), ככלי ליצירת צורות אנרגיה אישיות וקולקטיביות. לכל גוף יש דרכים ספציפיות לבטא את הדינמיקה שלו. התנועות עצמן מאפשרות לגוף להיטען, והופכות למעין דלק אנדוגני. המופע Every Body Electricis, מזמין לחקור פוטנציאל של ריקוד, ולהתעמק בארכיאולוגיה של אנרגיה. אילו אפשרויות נפתחות כאשר כיסאות גלגלים, תותבות או קביים מובאים לבמה כהארכה של הגוף? מקצבים אישיים, דינמיקה ומאפייני גוף מובילים לסגנונות ריקוד ייחודיים. כוח עצמתי, אבל גם רך ופיוטי של כל גוף נשען על תפיסת המבצעים את גופם וכיצד גופים נתפסים על ידי הצופה. משתתפים: ארווין אלג'וקיק, יאנל בארביטו, אדיל אמבבי, סנדרה מאדר, קרין אופנבק, תומאס ריכטר, וורה רוזנר, דניאל ססאר, קטרינה זברנסקי.
דוריס אוליך
. 27 ביוני ב-20:30
דוריס אוליך, תמונת יחסי ציבור
שברי גלריה
אירועים שיתקיימו כל ימי הפסטיבל
דיאגנוזת השבר
The Fracture Diagnosis
חיפוש השבר האישי. מאת ובביצוע: אסקף. מיצג המשתף את הקהל לתוך חוויה צילומית שבין האדם, הפָּנִים והפְּנִים שלו דרך צילומי רנטגן. האמן אסקף, יכניס אל המעבדה שלו את הקהל, שיבחר את השבר שירצה לשלב בגופו. מכונת המראות - Enter The Glitch
מכונה של אור וסאונד מאת: יואב בראל. תיבה מפוצצת באור, עשן ואלקטרו-קומביה ממתינה בכניסת התאטרון ומזמינה את הקהל להיכנס לתוך צבע, לחוות לכמה דקות אנרגיה גבוהה, לאתחל את החושים ולשטוף את הנימים הקטנים שבעיניים ובאוזניים. Shame On You
תרבות השיימניג בהקדשה אישית מאת: ליאור זלמנסון. בשנים האחרונות אנו נחשפים לחזרתו של עונש שהיה נפוץ בימי הביניים, הביוש החברתי בכיכר העיר, שהיה נהוג כשאדם עובר על אמות המידה המוסריות של התקופה. כיום, כיכר העיר הפיזית כבר מזמן התחלפה בכיכר הווירטואלית של הרשתות החברתיות, שם בכל מספר ימים מישהו אחר מהווה המטרה היומית, עד לפוסט הבא... Shame on You בוחנת איך זה מרגיש להיות במרכז התקפת רשת חברתית שכזו וכמה קרוב זה מביא את האדם אל נקודת השבר. Sprinkled Borders
גבולות סכסוך קרמיים של זהב – עבודה פוליטית אקטואלית. מאת: רועי מעין . טריטוריות שנויות במחלוקת ואזורי סכסוך קיימים משחר ההיסטוריה. קבוצות אדם נלחמו ועדיין נלחמים על שטחי אדמה/שטחים ימיים. ממדינות שלמות ועד איים קטנטנים ולא מיושבים. Sprinkled Borders מציג מאה לוחות חרס קטנים, המייצגים מאה טריטוריות שכאלה. לוחות החרס מחולקים לחלקים על פי קווי גבול שנויים במחלוקת, ומתחברים באופן חד פעמי בגבולות של זהב. האיחוי בין חלקי החרס על ידי תערובת מוזהבת-מתכתית, נשענת על טכניקה יפנית מסורתית בשם קינצוגי (Kintsugi) ומציגה אפשרות של איחוד/הפרדה-ריפוי/שריטה. בתים על חוטים - Houses on wires
מופע משך של טוויה ובנייה לאורך כל ימי הפסטיבל – בניה, פירוק והרכבה מחדש של המושג בית והשבר שהוא טומן בחובו מאת ובביצוע: שני בן חיים, רקדנית ואמנית פלסטית, משלבת את שני אלה לעבודת משך לאורך כל ימי הפסטיבל. בחדר הנוצר עבורה, היא טווה חוטים צהובים, מקיר לקיר, שוזרת בתוכם בתים שלמים ומפרקת אותם לשברי בתים ה"מרחפים" באוויר, תולה וקולעת עד שמייתרת את עצם נוכחותה. שאלות על יציבות משפחתית, שלמות הבית עולות כנגד חלקי הבתים הספק תלויים ספק מבוקעים, מרחפים ללא קרקע. אל תכנסי לים לפני שאת נכנסת לפרופורציה
עבודת משך בגלריה – פרפורמנס המאפשר מבט על דימוי הגוף הנשי מחדש. מאת ובביצוע: אהרונה ישראל. העבודה מקיימת דיאלוג על אופני התייחסות חברתיים, ומנגנונים תרבותיים המובנים כלפי ההתבוננות על גוף נשי ומשתמשת באירוע הפרפורמטיבי כבסיס לבחינה של אופנים הנוגעים לייצוגו. הוצאת הגוף הנשי מהקשרו התרבותי המקובל על ידי הצגתו כשדה שבור ומפוצל של מבטים ממוסגרים, מאפשרת לכונן באופן שונה את חוקיות הייצוג, ולתבוע מחדש את הגדרתם של יחסי ׳סובייקט -אובייקט- מבט׳. Speakless
דמות שנולדה מזכוכית – "הגולם" 2018 מאת: גרגורי זילב, ששאב את השראתו מיצירתו של גוסטב מיירינק, "הגולם" (1914), מתמקד בכוחו של הרִיק ובסודות הקיום הגשמי והרוחני. בניסיון ליצור משמעות באמצעות כוחו המטפורי של הגוף האנושי ולהבין את הדרכים שבהן הזכוכית מקבלת ומשמרת משמעות, הוא יצר מריונטה בגודל טבעי (גולם?), המורכבת מחלקים חלולים עשויים בניפוח מזכוכית שקופה. הדמות האילמת, נטולת חומריות, ספק מגלה ספק מסתירה, דומה למכל ריק שניתן למלאו בתכנים רוחניים ורגשיים. כוחה נמצא בשקט, בערטילאיות ובכניעה שלה - "כבושה" ו"כובשת". Coffee Break
עבודת וידיאו ערוץ אחד מאת: גרגורי זילבר ושחף פרידליילו. העבודה מציגה הכנת קפה בכוס זכוכית שנופחה בעבודת יד ותוך כדי הכנת הקפה, הכוס הולכת ונסדקת ולא מגיעה לכדי שבר. נקודת המוצא לעבודה בזכוכית עצמה: תכונות החומר והמניפולציות שניתן להפעיל עליה. הפעולה הפשוטה של הכנת קפה 'בוץ' במהלך יום עבודה נטענת במתח וסדר הפעולות הצפוי משתבש.
אירועי פסטיבל אינטימדאנס 2018 יתקיימו בין התאריכים 30-27 ביוני 2018 בתיאטרון תמונע. להזמנות כרטיסים: 03-5611211 אובאתר תמונע
13/06/2018
:תאריך יצירה
|
|
|