מבט חטוף בתכנית הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון חושף את הלא ברור מאליו: מחשבה אוצרותית אמיתית כקו מנחה, פאלטה רב גונית של הצגות תיאטרון מסוגות שונות, לצד סדנאות ותערוכות, שמטרתם לא רק לכוון לפלחי קהל מרובים, אלא גם להציג לראווה את המגוון הרחב של אמנות הבובנאות. אם תרצו, תפיסה הוליסטית של האכסניה, כזו שמאפשרת לקהל להיכנס לעולם הבובנאות, להכיר ולהתנסות בכל רבדיו.

אילן סביר, מנהלו האמנותי של הפסטיבל ומי שעומד ב-12 השנים האחרונות בראש מרכז תיאטרון הבובות בחולון, כמנהל אמנותי ומנכ"ל, מכחכח בגרונו. זה שילוב של הצטנעות והמילה "הוליסטי" שגורמות לו אי-נחת. "הפסטיבל הוא, מבחינתנו, קו המשכי למה שנעשה במרכז לאורך כל השנה. הכשרה, מחקר, פיתוח, שימור, תצוגה והצגה. זו השליחות שלנו. זה בא לידי ביטוי גם בפסטיבל, שמביא תיאטרון בובות מיטבי, אבל גם מאפשר הצצה אל המנגנונים והתנסות דרך תערוכות היסטוריות וסדנאות. מה שאני אומר הוא שהתערוכות והסדנאות בפסטיבל אינן דבר נלווה להצגות, אלא שוות ערך להן". 

כשסביר מדבר על תערוכות היסטוריות הוא מכוון, בין היתר, לתערוכה "הכל אודות יתוש" שבמרכזה בובות הכפפה של תיאטרון מוקיון של ברנרד וסוזן אולברג, מראשוני העושים במלאכה בארץ. עבודת המחקר וחיפוש קצה חוט שיאפשר את קיומה, לצד עבודת השחזור והשיפוץ הקפדנית והמדוקדקת שנעשתה לטובת השימור ההיסטורי, מעידים ולו במעט על עבודת המחשבת מאחורי התכנים. 
 



המוקיון המסתורי
 
"על קיומו של תיאטרון מוקיון היו שברי מידע, אבל לא הצלחתי לאתר חומרים בשום מקום ואז, לפני כמה חודשים, קפצה לי במייל הודעה שכותרתה: 'מידע על אחד מתיאטרוני הבובות הראשונים בארץ'. התקשרתי למספר הטלפון שצורף ושאלתי במה מדובר. 'ברנרד אולברג', אמרה יעל לויזון שולחת המייל. חשבתי שהיא מתבלבלת. את תיאטרון מוקיון ניהל, הרי, דב אולברג. מכאן הסתברה הטעות – בעיתונות כינו אותו בשמו המעוברת. לכן לא הצלחתי לגלות עליו דבר".

לויזון, היום מעצבת גרפית, למדה בשנות התשעים בבצלאל. אחרי שראתה הצגה של תיאטרון בובות, החליטה שעבודתה הבאה בבצלאל תהיה על תיאטרון בובות. שיחה מקרית עם חברה לספסל הלימודים, שהייתה באותה התקופה בת הזוג של הנכד לבית אולברג, הובילה למפגש בין לויזון לבין ברנרד אולברג, שנערך בבית האבות בו דר שלוש שנים לפני מותו.

אילן סביר בתוך ויטרינה במוזיאון לאמנות תיאטרון הבובות, צילום: יוסי צבקר




החוברת המדוברת, אוצר בלום של מידע, אופסנה במחסן ביתה של לויזון והעלתה אבק עד שהחליטה, לאחרונה, לעשות סדר במסמכים ישנים. בעקבות המציאה פנתה למרכז לתיאטרון בובות בחולון מתוך מחשבה שיעשו בחוברת שימוש ראוי. אחרי שיחת הטלפון עם סביר, יצרה קשר מחודש עם חברתה לספסל הלימודים, שחיברה בינו לבין יובל דיבואה, נכדם ויורשם של ברנרד וסוזן אולברג, המתגורר בארה"ב. כך אותרו הבובות והאביזרים ששימשו את תיאטרון מוקיון בקיבוץ חניתה בגליל המערבי.

"אחרי שחזור ושיפוץ נזקי הזמן, הבובות חזרו להיות מה שהיו," מספר סביר.  "עבודת השחזור של האמנית אירינה ליצקי, הייתה מרתקת, ונעשתה באמצעות סריקה של תמונות שאפשרה לראות כל קמט בבד ומסמכים שנשתמרו ואפשרו הצלבת מידע. למזלנו, בזמנו אנשים היו מסודרים". 20 בובות, שנתרמו למוזיאון במרכז לתיאטרון בחולון, יוצגו בתערוכה לצד קטע ארכיוני נדיר שנשלה מתוך אוסף "יומני כרמל" של נתן אקסלרוד. 
 


הכל אודות יתוש, תיאטרון מוקיון. מימין: הבובה כפי שהגיעה למוזיאון, במרכז: התמונה לפיה שוחזרה הבובה. משמאל: התוצאה הסופית


"התערוכות הן תרומתנו לאנושות"
 
לא רק התערוכות, גם שלל הסדנאות שמכוונות לילדים בגילאים שונים הן חלק מאותה ראייה הוליסטית עליה מדבר סביר. "התערוכות הן תרומתנו לאנושות", הוא אומר ולא בלשון מליצה. "מירי פארי, מנהלת המרכז שקדמה לי, החלה בחיפוש אחרי מתווה ההיסטוריה והפכה רגבים כדי לספר את סיפורה של הבובנאות בישראל. אני ממשיך בזה, מתוך תקווה שבבוא היום ייכתב ספר ההיסטוריה של תיאטרון הבובות הישראלי. הסדנאות נועדו ליצור גשר אל העולם הזה. כלומר, זה דבר אחד, לשבת באולם ולצפות בבובנאי שמפעיל בובה ודבר אחר, ליצור בעצמך ולהתנסות בהפעלת בובות".

הסדנאות שעניינן יצירה, הפעלה, משחק ושעשוע, נחלקות, מטבע הדברים, על פי גילאים ויכולות מוטוריות, קשב וריכוז. ילדים מגיל 4 יוכלו ליהנות מהכנת תיאטרון בובות זעיר מכלים חד פעמיים כמו גם מסדנה להכנת והפעלת בובות מוט ביישניות. לילדים מגיל 5 ההיצע גדול יותר ונע מהכנת תיאטרון צלליות ועד להכנת בובות מריונטה משקיות ובניית תיאטרון בובות מגנטי. גדולים יותר מוזמנים לסדנאות של כשעתיים להכנת והפעלת כלבלב צמרירי על חוטים או בובות דו ממדיות בעלות מפרקים ממוגנטים שיכולות להפוך לכוכבות סרטוני אנימציה.

הפסטיבל, שמתקיים זו השנה ה-21, נפרש כיום על פני עשרה ימים ומתקיים באולם גדול, אולם רב תכליתי ובאולמות הסטודיו שבמרכז אשר לדברי סביר הוא היחיד הפועל בפורמט משולב במזרח התיכון ובין הבודדים בעולם. 
 




              הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון, תמונת יחסי ציבור 


לא רק לגיל הרך
 
מה התפיסה המוטעית הכי רווחת בקשר לתיאטרון בובות?

"התפיסה הרווחת היא שתיאטרון בובות מיועד לילדים ובתוך המכלול הזה, בעיקר לגיל הרך. יש כמובן גם תיאטרון בובות למבוגרים, שמקבל ביטוי בפסטיבל. המונח 'תיאטרון בובות' כשפה תיאטרלית מקפל בתוכו יריעה רחבה מאד של ז'אנרים, אפשרויות ותפיסות עולם. אנחנו מאפשרים חשיפה לשפות שונות ומאפשרים לפענח אותם".

בתוך המרחב המגוון של הצגות הפסטיבל מניח סביר בקצה אחד את "רחוב המלאכים" הפקה מרומניה שמציעה תיאטרון מריונטות אירופאי קלאסי ובקצה השני את "פרויקט דה-לה שמאטה" שבו הופך תיאטרון בובות לסט צילום ומציף את השאלה האם מבעד לצילום, המשטח את המציאות לתוך מסך, יכולה להתגלות הנפש. "ה'פאפט סינמה' הוא נקודת המפגש של תיאטרון וקולנוע, מצהיר סביר. המצלמה לא רק מתעדת את מה שקורה אלא שופכת אור על המתרחש ומספרת את הסיפור דרך עיניה. זו עבודה מרתקת", אומר סביר.

פרויקט דה-לה שמאטה, צילום: אנה גרינבנד



השנה מתארחות בפסטיבל הפקות מרומניה, קרואטיה ודנמרק. מה הנחה אותך בבחירת ההצגות מחו"ל?

"אני רוצה להביא דברים שלא נראו פה. הצגות שבעיני חשוב שגם הקהל וגם קהילת הבובנאים יראו. ההפקה הרומנית, כמו שאמרתי, היא קלאסיקה במיטבה. בהצגה 'החברים הכי טובים', ההפקה של תיאטרון העיר מקרואטיה, הבובות, האביזרים והתפאורה עשויים מבלונים. סיפור העלילה פשוט - דרקון שמחפש את חברתם של אחרים שחוששים מפניו - אבל זה מקסים ומה שאני אומר דרכו זה שאפשר להשקיע את החיפוש האמנותי בדברים יומיומיים שמצויים סביבנו אפילו בבית. כשחפצים קורמים עור וגידים מול העיניים זה הופך לקסם. ההצגה 'טי הקטן' של תיאטרון באטידה מדנמרק, ממש נגעה בי. זו הצגה למבוגרים על אבא לילד שונה. בתור ילד אינדיבידואליסט, שובר שורה, אני מוצא את עצמי היום צועק על הילדים שלי שלא יזיק להם להיות כמו כולם. זו שטות, כמובן, שנובעת מהקושי להתמודד עם השונות והחריגות. זו הצגה מוזיקלית קומית וכשצפיתי בה בפעם הראשונה אמרתי לעצמי שכזה דבר לא נראה פה".

יש ייצוג רחב של כלל התיאטרונים העושים במלאכה בארץ אבל רק שלוש בכורות

"לגבי הייצוג, זה חלק מהמחויבות שלנו כמרכז היחידי שפועל פה בתחום תיאטרון הבובות. זה התפקיד וזו האג'נדה - לקדם אמנים צעירים, לתת כבוד ובמה לאמנים ותיקים ולשנות אמות מידה אצל יוצרים, מחנכים וקהל רחב. לגבי היקף הבכורות המצומצם זה נכון והסיבה לכך שכל שנה מפיקים פחות ופחות הצגות חדשות".

היצע ההפקות לא אמור לגדול בכל שנה?

"אמור. קורה? לא בהכרח. בשנים שבהן מפעל הפיס תמך בהפקות חדשות של תיאטרון בובות היו יותר. היום, כשתיאטרוני בובות חולקים את התמיכה עם הפרינג', יש ירידה דרמטית בכמות. זה בפירוש השפיע".   
 



               ספר הג'ונגל - אגדה הודית, צילום: כפיר בולוטין



"הקהל הוא הרוח הגבית שלנו"
 
רשימת הבכורות כוללת את "הכל מבראשית", הצגה שכתבה וביימה מאיה ציון שוטנפלד ומיועדת לילדים מגיל 4. העלילה מתרחשת רגע אחרי בריאת העולם ומספרת על תחרות שניטשת בין השמש והלבנה במטרה לקבוע מי מהשניים ראוי יותר להאיר את השמים; עיבוד רענן של ליאורה שוקרון לספר הג'ונגל של רודיארד קיפלינג המיועד גם כן לילדים מגיל 4; "ליעלי יש חווה", הצגה לפצפונים מגיל שנתיים שנוצרה בהשראת שירי הילדים האהוב ובמרכזה ילדה שמוצאת בארגז, בובות של חיות. מקוביות היא בונה חווה ועם קצת דמיון ומחשבה חופשית היא יוצרת לעצמה עולם.

נוכחותם של אמנים שפועלים בתחום מזה שנים ארוכות כמו מזל עמיר מרציאנו שתציג את "דרקון? אין דבר כזה!", תיאטרון צלליות על פי ספרו של ג'ק קנט, מורגשת בפסטיבל. תיאטרון המפתח, של אבי זליכה ודקלה כץ, יציין 20 שנה להקמתו, עם העלאת ההצגות "הילד שלא ידע פחד" בסגנון פופ-אפ (לילדים מגיל 4) ו"הלפת הענקית" על פי אגדת עם רוסית שבהשראתה כתב לוין קיפניס את הסיפור "אליעזר והזר" (לילדים בגילאי 6-3).

"זה פסטיבל שפועל מתוך המרכז לתיאטרון בובות ואנחנו לא שוכחים לרגע שהבלעדיות שלנו מחייבת. זה בא לידי ביטוי בלתת במה ולאפשר לאמנים וליוצרים להציג פה את המיטב ולקהל להיחשף לעולם הבובנאות על כל קשת העשייה שבתוכו", אומר סביר.

מריונטות, תיאטרון חפצים, תיאטרון צלליות, בובות כפפה, בובות מוט, בובות אצבע ותיאטרון בובות שמתקיים בתוך אקווריום, יש פה הכל מהכל לקטנים ולגדולים כאחד. גם מופע הפתיחה, שייערך ב-26 ביולי במתחם לה פארק הצמוד למוזיאון הילדים בחולון, מציע הכל מהכל עם שלל התרחשויות, מופעי שטח ומופע מרכזי על במה פתוחה של להקת המסיכות, סקפינו. 

אז איך מסכמים?

"תבואו! בסופו של יום יצירה אמנותית זקוקה לקהל שייקח חלק בטקס. זו הרוח הגבית שלנו".

אילן סביר במוזיאון לאמנות תיאטרון הבובות, צילום: יוסי צבקר



הפסטיבל יתקיים בין ה-26 ביולי - 4 באוגוסט 2018 במוזיאון לאמנות תיאטרון הבובות בחולון. מכירת הכרטיסים למופעים ולסדנאות בימי הפסטיבל: 03-6516848 שלוחה 1. מחירים: הצגות לילדים: 55 ₪, הצגות למבוגרים: 65 ₪, כרטיס משולב 'פרויקט דה-לה שמאטה - הניצנוץ' + 'מוזאון הלחם': סדנאות לילדים (הורה+ילד): 50 ₪. כל הורה/ילד נוסף 35 ₪. שעות הקופה: ראשון-חמישי 19:00-09:00, יום שישי 13:00-09:00 או ברכישה מקוונת באתר המוזיאון. ניתן להזמין כרטיסים באשראי, ביום המופע, בקופת מרכז תיאטרון בובות, כשעה לפני מועד כל מופע. 

לכל סדנאות הפסטיבל 
 

לכל תערוכות הפסטיבל