|
|
 |
ביקורת |
 |
|
|
|
| |
|
מאת: טל גורדון
|
אלאניס מוריסט - משכנעת יותר, אבל... |
|
|
|
|
|
 כמה שלא ניסיתי, בהופעה נשמעת לי שרשרת הלהיטים כמו שיר אחד מצוין אבל ארוך, שכולו באותו סולם, וזה סולם שתוקף אותי קצת יותר מדי מלמעלה."
|
|
|
|
|
טל גורדון הגיעה ללייב פארק מוכנה להתאהב במוריסט, ומצאה זמרת מרגשת שמתקשה עם הלחות הראשל"צית זו לא היא, זו אני.
אני מסתכנת עכשיו במשהו כמו 20 אלף סקילות, ומעזה לספר שאין לי שום חוויה שקשורה בשירים של אלאניס מוריסט, הם לא היו פסקול לאף רגע בחיי, אף פעם לא קראתי לה רק אלאניס, כמו לחברה, אני לא יודעת כמה ילדים יש לה, אם היא צמחונית או אלכוהוליסטית, רק זוכרת שמדובר בכותבת מחוננת של אינספור שירים שאני מכירה מרחוק, בלי שאלה יהפכו לחברי נפש שלי.
בשנת 95' הוציאה מוריסט, קנדית במקור, את האלבום השלישי שלה, "Jagged Little Pill", שהפך אותה לכוכבת בקנה מידה מטורף. שירים כמו Ironic, You oughta know, ו- Hand in my pocket הפכו את האלבום הבינלאומי הראשון שלה לאחת ההצלחות המסחריות הגדולות ביותר של אלבום בכורה, והעניקו לה כמעט כל פרס מוזיקלי אפשרי.
לארץ הגיעה במסגרת חגיגות 20 שנה לאלבום הזה. החגיגה נמשכת כבר שלוש שנים, כנראה, והטרפת שמתחוללת בחוץ שעה לפני תחילת ההופעה שלה בזאפה לייב פארק בראשון לציון ממחישה לי עד כמה הייתי רחוקה, גם הפעם, מלקרוא נכון את המפה בזמן אמת.
אלאניס מוריסט, צילום: שלומי פינטו
טונות של רגש
מאחר שאת הטעות הזו, אני מודה, עשיתי גם עם U2 בזמנם, להופעה שלה הגעתי הערב נקייה לחלוטין ופתוחה להתאהב, מתוחזקת במי שהיה דווקא מחובר אליה לגמרי, מוזיקלית, בשנות ה-90.
באיחור של קרוב לחצי שעה היא נכנסת לבמה ומהרגע הראשון ברור לגמרי שעם כל המקצוענות המטורפת שלה כפרפורמרית, יש שם בנאדם על הבמה, והוא מאוד חי ובוער, לא משכפל זיכרון.
מוריסט עוברת ממפוחית לגיטרה ולשירה בלבד, מעניקה לקהל טונות של רגש, במילים ובשפת הגוף, ואחרי שני השירים הראשונים בהם נדמה שהלחות המטורפת מקשה קצת על מיתרי הקול החסונים שאני זוכרת לה, היא כנראה מתרגלת ללחות, ואותי, איכשהו, האישה הבשלה וקצוצת השיער משכנעת הרבה יותר מהנערה הבוגרת בעלת השיער הארוך, שנתפסה אצלי תמיד, משום מה, כמין פי. ג'יי. הארווי לילדים.
אלאניס מוריסט, צילום: שלומי פינטו
על סולם גבוה
למוריסט יש הבנה מושלמת, לטעמי, של תפקידו של הקהל בהופעה, והיא משקיעה ביחסים. המוזיקאים שלידי מדברים על פלי, מרד הוט צ'ילי פפרז ודייב נבארו מהג'יינז אדיקשן שניגנו איתה באלבום הראשון; הילדות מאחוריי מרגישות מועצמות מגדרית. הבשלות, לטעמי, מנקה אצל רוב האנשים את מרבית הפוזות; והיא מקסימה, אלאניס. באמת מקסימה.
אבל כמה שלא ניסיתי, גם בהופעה נשמעת לי שרשרת הלהיטים כמו שיר אחד מצוין אבל ארוך, שכולו באותו סולם, וזה סולם שתוקף אותי קצת יותר מדי מלמעלה, וכן, ברור לי לגמרי שזו לא היא, זו אני, ועם כל הכבוד לי, 20 אלף איש מאחוריי מעידים שהיא זו שצודקת.
אלאניס מוריסט, צילום: שלומי פינטו
31/07/2018
:תאריך יצירה
|
|
|