על הספה של סיינפלד

"הומור יהודי" זה לא משהו שנשמע סקסי במיוחד, עד שאת מגיעה לתערוכה "ויהי צחוק" בבית התפוצות, שם, פתאום, נפרשת בפנייך יריעה כל כך רחבה של הומור שמתחיל בעיירה היידית, ממשיך עם לני ברוס, וודי אלן, ומגיע עד לסאות' פארק, סיינפלד, שרה סילברמן ואיימי שומר, כשבדרך מצטרפים לתמונה גם גדי יגיל, הגששים, דן בן אמוץ, חנוך לוין, שאולי ואירנה, אסתי וראובן.

והנה נולד עוד מרחב משותף בין הורים לילדיהם, שבשיאו, הילדה ואני יושבות על הספה של סיינפלד, צופות בקטעים נבחרים מהתכנית ומתגלגלות מצחוק, כשלידנו קשיש שיכול היה להיות סבא שלה, נקרע מצחוק גם הוא. ואז את מגלה שהעברת שעתיים וחצי של צחוק מכל הלב עם בתך בת ה-12, לא דבר מובן מאליו, בטח לא באחד הימים הכי חמים של החופש הגדול.

תערוכת הומור יהודי, צילום: טל גורדון

70 שנות המדינה מעניקות למוסדות השונים הזדמנות לרטרוספקטיבות מנומקות, ובית התפוצות - העובר בימים אלה מתיחת פנים משמעותית עם שיפוץ המוזיאון ותהליך בנייה נמרץ שבסיומו יהיה למוזיאון היהודי הגדול ביותר בארץ ובעולם - בחר להתמקד בתערוכה המרכזית שלו באחד המאפיינים היהודיים הבולטים, לצד הבכי, והוא ההומור.

התערוכה מחולקת לשני חללים. חלל אחד המוקדש בעיקר לשורשי ההומור היהודי ולנושאים שבהם הוא עוסק, וחלל שני המתמקד בהומור יהודי מסביב לעולם, ושם דגש על הומור יהודי אמריקאי ועל הומור ישראלי מתחילת המדינה ועד היום. 



ארבעה מדריכי טלוויזיה של כוכבי הסדרה "סיינפלד", מאוירים על ידי אל הירשפלד, 1998. באדיבות מנכ"ל MUGO אורי סגל. צילום: אלעד שריג

ג'ואיש קזינו
 
חלקה הראשון של התערוכה לוקח את הדברים שהסתובבו לי בראש כרסיסים והופך אותם לנרטיב ברור. עולם תוכן יהודי שמתבסס על הומור עצמי ומתחיל עם דמותו של השוטה, שסייעה למיעוט היהודי לצלוח את היחסים בינו לבין הגביר הגוי, ואז עובר בין נושאים יהודיים מובהקים כמו השיקסה הנחשקת, הג'אפ (הנסיכה האמריקאית היהודייה), ולעומתן האמא היהודייה והמטבח שלה, שכולל בתערוכה גם גפילטע וגם קוסקוס, עבודות מקור יפהפיות של זאב אנגלמאייר ותמונות שמראות עד כמה מצחיקה יכולה להיות הדמות הזו.

משם נעבור למחווה לאותן אימהות עם דגם בגודל טבעי של הבז'ז'ינות מ"זהו זה", ואז לפורים, לספרות הומור יהודי, לאחים מרקס, לעיסוק בהתמודדות עם קשיי הפרנסה והממסד הרבני (מכונת הג'ואיש קזינו של אנגלמאייר) ובסיום המסלול הראשון ניכנס למועדון סטנד אפ ניו יורקי לחזות בהופעות הולוגרמה של עדי אשכנזי, אורנה בנאי, יצפאן, תום יער, וסטנדאפיסטים ישראלים נוספים, ואז נוזמן לצלם את עצמנו מספרות בדיחות, ונהפוך גם אנחנו לחלק מהתערוכה.

תערוכת הומור יהודי, צילום: גלעד שריג

בובות מושלמות של לובה, אסתי וראובן מ"ארץ נהדרת" מקדמות את פנינו בכניסה לחלל השני של התערוכה, המזמין אותנו למסע בו נפגוש את שומאכר ודז'יגאן, נתוודע למפגש בין היידיש לאנגלית, ונעשה את הדרך מהוודוויל היידישאי האמריקאי וחגורת הבורשט, עד לסטנד אפ היהודי ולהיוולדות הסיטקום.

לני ברוס, חנוכריסמס, סאות'פארק, אילון גולד, אדם סנדלר, ראפרים יהודיים מטורפים וכמובן סיינפלד - עם פריטים ייחודיים הכוללים את התמונה המקורית של קרמר מסט הצילומים, שמשוחזר גם הוא בתערוכה, והקדשות מיוחדות לתערוכה של כוכבי הסדרה – מובילים אותנו בחזרה לישראל, לגשש החיוור, לשייקה אופיר, גדי יגיל, דודו טופז, יאצק, ועד לסלון הישראלי הצופה ב"שנות השמונים", שביניהם אגפים מיוחדים המוקדשים להומור יהודי מהתפוצות השונות, מארצות ערב ועד להומור מאחורי הסורגים של ברית המועצות. 
 

העולם מצחיק

המינון בין דברים שאפשר ללמוד, דברים שאפשר לראות ודברים שאפשר לעשות בתערוכה, מדויק להפליא. כמעט בכל תחנה אנחנו מתיישבות לראות קטעים מסרטים או ממופעי סטנד אפ, להרים רמקול ידני ולהקשיב למערכונים ברדיו ("העולם מצחיק אז צוחקים!"). הנראות המוקפדת מאפשרת לנו לשבת במספרה אמריקאית ולקרוא על ואת לני ברוס, לראות את סיינפלד בסלון שלו עצמו, לצפות בקטעים מ"הרומן שלי עם אנני" על ספסל ניו יורקי, לבדוק את מדד הצדיקות שלנו בעולם היהודי, להיכנס למטבח של האמא היהודייה, לפתוח את המקרר שלה ולגלות אותה ממשיכה לדבר גם בתוכו. ואז להבין שפרט למוזיקה, הומור הוא אחת הדרכים הכי משמעותיות להעביר את מי שאת ואת העולם שממנו באת, לילדתך, ולהרגיש שעכשיו היא מכירה אותך יותר טוב.

תערוכת הומור יהודי, צילום: גלעד שריג

שתי נקודות תורפה נרשמות בצד התוכני של התערוכה, עם האזכור המצומק של אורי זוהר וכל הסצנה התרבותית שייצג, שכל כך רציתי להעביר הלאה לבתי, ובנוסף, אני משערת שבדיוק כמו שאני לא מכירה מספיק לעומק את הספרות והשירה היהודית המזרחית, כך יש גם הומור יהודי מזרחי שנולד הרבה לפני יוסף שילוח – שלא קיבל מקום מספיק גדול בתערוכה. מצד שני, כבר עכשיו מדובר במרחב שלוקח כשעתיים כדי לטעום ממנו, אז יש כנראה גבול לכמה אפשר להקיף.

אחרי כל אלה את יוצאת מהתערוכה ומבינה שהפכנו מעם של הרשלה וג'וחא למשהו שחד משמעית יש לו סקס אפיל (לני ברוס והלאה), ושההומור הנישתי של המיעוט הפך למיינסטרים של המיינסטרים. וכל מה שאת רוצה לעשות עכשיו זה לשבת עם הילדה מול היוטיוב ולראות את הסרטים המלאים שהצצות ותזכורות מהם קיבלנו בתערוכה, כדי להמשיך ולהרגיש כל כך טוב בחום הזה.

תערוכת הומור יהודי, צילום: טל גורדון

תערוכת הומור יהודי, צילום: טל גורדון

שעות פעילות המוזיאון: ראשון-רביעי  19:00-10:00, חמישי 22:00-10:00, שישי 14:00-09:00, שבת 15:00-10:00. מחירים: ילד ומבוגר - 49 ₪, אזרח ותיק/בעלי תעודת נכה/עולים חדשים - 24 ₪. ילד מתחת לגיל 5 וחייל במדים - ללא תשלום. יש להזמין כרטיסים מראש באתר בית התפוצות  או בטל': 03-7457808 .