התזמורת הפילהרמונית הישראלית אירחה אמש את תזמורת בית-הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב בקונצרט גאלה חגיגי לציון יום הולדתו השבעים של זובין מהטה בהיכל התרבות בתל-אביב. יוסי שיפמן היה שם.
מהטה ודור העתיד
הפקה כמו זו של ליל אמש - במה עמוסת פרחים, קונצרט עם כמות משתתפים כפולה מן הרגיל, זובין מהטה כחתן השמחה וכמנחה רב-השראה וגם ארוחה במתחמי ההיכל למי ששילמו את המחיר המלא, עטופים בעשרות מצלמות טלוויזיה ומיקרופונים – הם אולי כאב ראש אבל כאב ראש אהוב על הפילהרמונית הישראלית.
יופיו של הערב או שיאו, היה בביטוי החיצוני ובהחלטה של מהטה לנצח אתמול על דור העתיד ולשים את דור העתיד במרכז האירועים, כאומר אני כבר בן שבעים ואני עוד מקווה לנצח על הצעירים האלה (הסטודנטים תלמידי בית-הספר ע"ש בוכמן מהטה) כשיהיו לחברי תזמורת, אבל יום ההולדת הזה שייך להם. כך ניצח מהטה על הפתיחה "אוברון" של וובר בביצוע הצעירים, ועל הסימפוניה הפנטסטית של ברליוז בנגינת שתי התזמורות יחד, כאשר תזמורת הצעירים מובילה וחבריה מקבלים את כל קטעי הסולו ביצירה (ועל כך בהמשך), ואילו יצירה נוספת הקונצ`רטו מס` 5 לכינור ולתזמורת של מוצרט הופקדה בידיו של הכנר פנחס צוקרמן שגם ניצח עליה.
בעניין התקשורת, לצערי הרב, כמי שנמנה על מחנה התקשורת, קשה להאמין שאותם עשרות צוותי טלוויזיה שהשתלטו אמש על מסדרונות ההיכל היו טורחים להגיע לשם, אלמלא כיבדה את האירוע החגיגי, שחקנית הקולנוע סופיה לורן, כניסתה בשמלה אדומה מפוארת ובמחשוף נדיב "עשתה את זה" לצלמים הרבים, הרבה יותר מנוכחותם המשמימה, בעיקר בימים של אחרי מערכת בחירות, של ה"ה קצב, שטרית ופרס וכמוהם גם נציגים מובהקים של האלפיון העליון המככבים ברשימות מקבלי השכר הגבוה.
אבל גם כניסתה של ה"מלכה האיטלקייה", לא יכלה להאפיל על כישוריו של זובין מהטה כמנצח וכאמור כמנחה אירועים, שראה בערב הזה - המציין כארבעים וארבע שנים וכ-2,200 קונצרטים של הפילהרמונית עליהם ניצח - התגשמות חלום. "כמו בערים חשובות אחרות שבהן טובי הנגנים של התזמורות המשובחות, משמשים מורים לדור העתיד של נגני התזמורת, כך בברלין, וינה, פריז, לונדון או ניו יורק, הנה גם בתל-אביב נבנה הגשר שבין התזמורת הפילהרמונית לעתודה שלומדת באוניברסיטה, את השיעורים הרגילים ממשיכים ללמד מורי האקדמיה ואת ההכשרה לקראת היותם של הסטודנטים נגני תזמורת הם מקבלים מחברי הפילהרמונית" אמר מהטב והוסיף " אני רואה על הבמה שלושה דורות, ביציע שמעל לבמה יושבים גימלאי התזמורת, שקבלו אותי לעבודה כמנצח, על הבמה יושבים עמיתי חברי התזמורת ובני הדור הבא, מי שימלאו את השורות בשנים הבאות, ואני עוד מקווה לנצח עליהם".
קונצרט היסטורי
במה חגיגית, עמוסה בפרחים קיבלה את פניה של התזמורת הצעירה שפתחה את הקונצרט, בפתיחה ל"אוברון" של וובר. היצירה שפתחה גם את הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית לפני כמעט שבעים שנה, בדצמבר 1936, תחת שרביטו של ארתורו טוסקניני, באולמות יריד המזרח בתל-אביב של אז, שבה לפתוח גם קונצרט היסטורי זה.
פתיחה מבטיחה של נגן הקרן הראשונה ולאחר כמה דקות של התרגשות מובנת של הסטודנטים, הוביל אותם מהטה להמשך הולך וסוחף, שבתוכו בלטו לטובה נגני הצ`לות והנשפנים. ההפסקה שבה התחלפו נגני התזמורות על הבמה, נוצלה להקרנת סרטון (שערכה דליה מרוז), שבו מנה מהטה את רגעיו הגדולים עם התזמורת, ואת רגעיו הגדולים בבית בו נולד בבומביי (מומבאי) בהודו, סרטון שבו מהטה מדבר אבל מדברים עליו גם דניאל ברנבוים, ידידו הטוב, שמעון פרס, נחמן שי ועוד שנסחפים בקלות לאווירה החמה ואנושית שהוא מקרין סביבו. עוד זומנו לבמה תשעה מתוך נגני התזמורת הצעירה כדי לקבל מידיהם של זובין מהטה, התורם יוסף בוכמן וד"ר תומר לב, ראש בית-הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה, את תעודות המלגה להמשך לימודיהם בבית-הספר.
המוצא המשותף של קצב ומהטה
פנחס צוקרמן שעלה לנצח ולנגן את הקונצ`רטו מס` 5 של מוצרט, החל בהטחה לצליל נקי, מרענן, חף מסנטימנטליזם מיותר. ההמשך היה פחוּת מההבטחה, ולמעט בדיחה פרטית של שילוב קטע מאת באך בקדנצה הסולנית שלו ככנר, נוכחותה של אישיות מוזיקלית בשיעור הקומה של צוקרמן בלטה דווקא בהיעדרה. גם קהל כמו זה של ליל אמש, שאחוז ניכר בו בא על מנת להיראות, הגיב במחיאות כפיים מדודות מאוד.
לקראת החלק השני נערכה הבמה לקליטת יצירת הענק של ברליוז הסימפוניה הפנטסטית. יצירה זו היא כמעט תמיד יצירה שמנגנות שתי תזמורות יחד וגם הפילהרמונית הישראלית נגנה אותה בעבר עם עמיתים כמו התזמורת הפילהרמונית מברלין מווינה, תזמורת פסטיבל "מאי המוזיקלי" בפירנצה, ובזמנה גם עם הפילהרמונית הצעירה, אמש הובילו את היצירה הנגנים הראשונים סרגיי אוסטרובסקי, כנגן ראשי של תזמורת הסטודנטים ויגאל טונה כנגן ראשי של הפילהרמונית הישראלית.
לנגינה קדמו דברי ברכה של הנשיא קצב, שאיזכר בין אמירות שבחיו של חתן השמחה בעברית ובאנגלית, גם את מוצאם המשותף שלו ושל מהטה. מהטה נמנה על הפארסים ("פ" רפויה) כיתה דתית עתיקה ומצומצמת שנקלטה לפני מאות שנים בהודו, ומשה קצב הוא כידוע יליד פרס, וכן הזכיר קצב גם את נוכחותה של סופיה לורן. הפתעה נוספת חיכתה למאסטרו מהטה כשגילה שחלק ניכר מנגני התזמורת עטו על עצמם גלימות הודיות, לקראת נגינת הסימפוניה. תגובתו הספונטנית הייתה הצמדת כפות הידיים מול החזה וקידה קלה לעבר עמיתיו "ההודים החדשים".
כאמור, ויתרו נגני הפילהרמונית הוותיקה לנגני תזמורת בית-הספר והפקידו בידיהם את הובלת היצירה הגדולה וגם את קטעי הסולו הרבים כשבולטים במיוחד כלי הנשיפה, בייחוד שירה בן יהושע בקרן האנגלית, הגר שחל בחליל וכן נגני הנבל. כאן שוב חזרנו למהטה שעיקר כוחו הוא ברפרטואר הרומנטי הגדול וביכולת לעורר השראה ולתת תמיכה לסולנים, גם סולנים שניצבים במרכז הבמה וגם סולנים מתוך התזמורת. בחגיגת הצליל הגדולה של אמש באו שתי תכונות אלו לידי ביטוי, ברגעים יפים למכביר.
לטקס חלוקת הפרחים המסיים כל קונצרט בתזמורת הפילהרמונית, נלוו אתמול לכבוד חתן השמחה, גם כריכת זר פרחים הודי על צווארו מידיה של המסעדנית רינה פושקרנה, הנציגה המובהקת של הודו בישראל, כשהיא מלווה בנגינת שיר לכת הודי, של נשפני הפילהרמונית בהדרכת נגן הטרומבון מיכה דיוויס. בתחילת הערב בראיון קצר אמר מהטה ש"ברור לי שאת הערב הזה לא אשכח". גם אנחנו לא נשכח וחשוב מאיתנו גם המוזיקאים הצעירים שזכו לחוויית חיים.
צילום: איציק בירן
הפילהרמונית חוגגת 70 לזובין מהטה
לפרטים נוספים
11/04/2006
:תאריך יצירה
|