|
|
|
ריאיון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אני מנצח על רוב הקונצרטים, ואני רוצה שהעבודה לאורך השנה תהיה לפי התפיסה שלי. אני רוצה להחזיר את האנסמבל למצב שיתאים לקונספציה שלי שבו יזהו את האנסמבל מיד עם תחילת הנגינה - למשל קלילות וריקודיות ביצירות הבארוקיות, ליצור סגנון."
|
|
|
|
"בעונה הקרובה אחזיר את התזמורת לימי תפארתה". ברק טל, מנצח אנסמבל סולני תל אביב, מבטיח מקצה שיפורים לפני 17 שנה פרץ לעולמם של חובבי המוזיקה הקלאסית בישראל מותג חדש שסחף את הצרכנים שוחרי המוזיקה המכורים, המבקרים והקהל הרחב - "סולני תל אביב". האסוציאציות לאנסמבלים דומים בעולם צצו מיד והמוצר המקומי התאים להפליא לנישה הזו - קבוצת נגנים צעירים, כל אחד מהם באיכות סולנית, שהצליחו לוותר על אגו אישי לטובת הקבוצה כולה. מאז כאמור חלפו 17 שנים, והצעירים של אז כבר פחות צעירים היום. "אנחנו בתהליך של החזרת עטרה ליושנה," אומר המנצח ברק טל, מנהל האנסמבל. "לקחתי על עצמי לשמש כמנהל מוזיקלי ואדמיניסטרטיבי ממש כמו בימים הראשונים, כשהקמתי את האנסמבל והייתי לבד. הייתה אז אינטימיות שאותה אני מנסה להחזיר."
ברק טל, צילום: שרית עוזיאלי
לגעת בשורש העניין החזרת גם נגנים מדור המייסדים? "את הכנריות טלי גולדברג וליאה רייחלין, הצ'לנית יעל שפירא ויהיו עוד כמה. אני יכול לדבר על תהליך של החזרה לרוח של פעם בשילוב הניסיון המצטבר של השנים מאז ושל ההשראה של מי שהיו ונשארו בצמרת העשייה המוזיקלית בישראל." אז אנחנו מדברים על ציוות מחדש של האנסמבל? "לא רק ציוות. אופי העבודה גם הוא יהיה כמו פעם. כלומר לא תזמורת קבועה שבאה לחזרות יומיומיות, אלא התכנסויות לפי מיזם. יש כך וכך פרויקטים בשנה והנגנים שפעילים גם בגופים אחרים יבואו לחזרות לפי כל תכנית משותפת. גם זה ברוח הימים ההם של תחילת עבודת האנסמבל." בעצם אתה נוגע במה שנחשב בשעתו לבעיה של האנסמבל - התחלה סוערת וסוחפת ואחר כך נסיגה כי נוצרה תחושה שמדובר בעוד תזמורת קאמרית במפת התזמורות של ישראל עם עליות וירידות. "יש בגוף שמתמסד תופעה של שחיקה. גם על עצמי הרגשתי שההתלהבות מכל פרויקט בתחילת הדרך לא נשמרה באותה עוצמה. בגלל התחושה הזאת שהייתה גם אצלי וגם אצל חלק מן הנגנים, צמצמנו את מספר הפרויקטים. התזמורת חוזרת להיות תזמורת של פרויקטים ולא תזמורת של משכורות חודשיות. המתכונת של חזרה-קונצרט חזרה-קונצרט יש בה משהו שוחק. "אמנם היו שינויים בהרכב הנגנים, אבל הגרעין כבר בתחילת הדרך היה קבוע ומתכונת זו תישמר. יש לנו כנר ראשי, קובי רובינשטיין, שמשמש בתפקיד זה גם בתזמורת במברג המהוללת וכנגן ראשי אורח בתזמורות רבות בחו"ל ובישראל. אבל לצד נגן ראשי עתיר נסיון אני לא אוותר על נגנים צעירים, וזה חלק מתדמית האנסמבל. יש ביניהם כאלה שגידלתי וטיפחתי בתזמורות צעירות שאיתן אני עובד והם התבגרו והגיעו לאנסמבל סולני תל אביב. כל זה כמובן תוך הקפדה ושמירה על רמת הנגינה. "זה שוב עניין של פרופורציה, כשהתחלנו הגיל הממוצע היה 25. היום כשאני מושיב צעירים בגיל הזה לצד נגנים ותיקים יהיו מי שישאלו מי הילדים האלה. חוץ מזה אני עושה למען שיפור מתמיד של רמת הנגינה על ידי עבודה פרטנית עם קבוצות הכלים השונות, מה שנקרא בעגה המקצועית 'עבודה עם סקציות', וכן הגדלתי את מספר החזרות לפני כל קונצרט."
קובי רובינשטיין, צילום: גלעד רייכנבאום
דגש על הפריפריה כמנהל אדמיניסטרטיבי תהיה אחראי אני מניח גם על התקציב? "בהחלט, האנסמבל פועל במסגרת של כמיליון וחצי ש"ח לשנה, תקציב שגדל בעקבות הגדלת מספר הפעולות של סולני תל אביב. היחס בין הקצבות המדינה והעירייה השתנה אבל הסכום נשאר ומאפשר לנו פעילות נוספת מעבר לקונצרטים למנויים - פעילות חינוכית, עבודה בפריפריה. יש לנו בסך הכל קרוב ל-40 קונצרטים בשנה." העובדה שהאנסמבל שב להיות "אנסמבל של פרויקטים" תשפיע על שיטת השיווק, על המכירה למנויים? "לא, אין קשר. החל מן השנה הראשונה פיתחנו וטיפחנו קהל מנויים. המנוי רוכש כרטיסים לסדרה של שישה קונצרטים בתאריכים יודעים מראש. צורת העבודה שלנו משתנה או בעצם חוזרת למתכונת בה הייתה לפני שנים. למעשה שיטת השכר החודשי לנגנים התקיימה רק בשלוש השנים האחרונות."
אנדריאס שול, תמונת יחסי ציבור
מפת הקונצרטים משתנה בעונה הבאה? "כן, ואני יכול להצביע בשמחה על חידוש. הקונצרטים באולם רפפורט בחיפה ובאולם הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב ימשיכו להתקיים כרגיל, והוספנו סדרה קטנה בעכו. הקשר עם הפריפריה הוא דבר חשוב מאוד, ובעכו יש קונסרבטוריון מצוין עם אודיטוריום מאוד יפה. הקונסרבטוריון בניהולו של דני ירון מקיים סדרות של קונצרטים והמקום פורח. אורחי האנסמבל בשנה שעברה לימדו שם בכיתות אמן, ביניהם עברי גיטליס הכנר ואיתמר גולן הפסנתרן. חלק מהקונצרטים ינוגנו גם באשדוד ובפתח תקווה ויהיו קונצרטים נוספים שפרטיהם טרם נסגרו. עוד מתוכנן לנו סיור באוסטריה עם עמית פלד הצ'לן כסולן." אתה יכול לאפיין את הקהל שמגיע לקונצרטים בעכו? "ראשית, כל האולמות מלאים. רוב הקהל לדעתי הם יוצאי חבר המדינות או מי שהיו עולים מזמן, ותיקים יוצאי ברית המועצות, צרכנים מובהקים של המוזיקה שלנו. מדובר בקהל איכותי לא רק מעכו אלא מכל הגליל המערבי, קהל שצמא למוזיקה קלאסית וחוגג בכל קונצרט."
איתמר גולן, צילום: דן קראבס
ילדת הפלא הסינית
דיברת על תכנית שנתית של שש סדרות קונצרטים. "כן, אבל שיטת השיווק שונה. בתל אביב הסדרה תכלול ארבעה קונצרטים 'רגילים' ועוד שניים 'מיוחדים'. כל הסולנים מעולים אבל במיוחדים הסולנים הם זמר הקונטרה-טנור הגרמני אנדריאס שול בסדרה המיוחדת הראשונה והכנרת הסינית בת ה-11 ליאה ז'ו (שכיכבה בשנתיים האחרונות בכיתות האמן לכנרים בקשת אילון, י"ש) בסדרה השניה. אנדריאס שול מופיע אתנו לדעתי כבר בפעם הרביעית וגם הוא מנסה לשלב בין ישן וחדש. " "אני זוכר שלפני שבע שנים הוא גם התנדב להופיע ברגע קשה. האנסמבל התבשר זמן קצר לפני תחילת קונצרט על מותו הפתאומי של חבר האנסמבל הכנר מתן גבעול וכל סולני תל אביב לא היו מסוגלים לנגן באותו ערב. שול התגייס ומילא את הערב ברסיטל בלתי מתוכנן. זה היה רגע טרגי, ומאז הוא שב והופיע אתנו. הפעם הוא ישיר הנדל והיידן וגם יצירות של המלחין האסטוני אַרווַ פֶַארט ומוזיקה עממית. "את ליאה ז'ו הכנרית הסינית הצעירה שמעתי בשנה שעברה, כשהייתה בת עשר. לפני זמן קצר הופענו איתה בקונצרט הגאלה של קשת אילון במבוא ורונדו קפריצ'יוזו של סן סאנס. עם האנסמבל היא תנגן את הקונצ'רטו מס' 5 של מוצרט המוכר לרבים בכינוי 'התורכי', שתי יצירות קצרות של צ'ייקובסקי לכינור ולתזמורת ואת פנטזיית 'כרמן' של פרנץ וקסמן."
ליה ז'ו, צילום: ז'וטק
ומה קורה בקונצרטים האחרים? "בפתיחת העונה אנחנו מארחים כנר שהופיע אתנו באותה גאלה של קשת אילון, מיכאל שחם בן ה-15, בנו של הכנר חגי שחם, שיופיע כסולן בסדרה הראשונה לצדו של הפסנתרן איתמר גולן. כאן אני מבקש לציין במיוחד שאנחנו חוזרים למתכונת של שילוב יצירה קאמרית בקונצרט התזמורתי. בתחילת העונה ינגנו גולן, שחם והצ'לנית הראשית של התזמורת את השלישייה אופ' 99 של שוברט, ובאותו קונצרט ינגנו שחם וגולן את הקונצ'רטו לכינור ולפסנתר של מנדלסון. כל זה בפתיחת העונה. בסוף העונה מצטרפים אלינו צמד הפסנתרנים הישראלי סיון סילבר וגיל גרבורג ביצירה שלא נוגנה בארץ, עיבוד חדש של רביעיית הפסנתר בסול מינור של ברהמס." למיטב זכרוני ארנולד שנברג שמאוד אהב את הרביעייה עיבד אותה לתזמורת סימפונית כבר לפני 80 שנה, עיבוד שנוגן בישראל יותר מפעם. "נכון אבל שנברג עיבד את הרביעייה לתזמורת סימפונית מלאה. כאן יזמו הפסנתרנים הישראלים עיבוד חדש לארבע ידיים ותזמורת קאמרית. סילבר וגרבורג פנו למלחין האוסטרי ריכרד דינזר שחיבר את הנוסח החדש. הם ניגנו אותו לראשונה לפני כעשרה חודשים במינכן, היצירה התקבלה בהתלהבות עצומה ועכשיו הם מריצים את העיבוד החדש עם תזמורות בגרמניה, באוסטריה, בסלובקיה ובארה"ב. בישראל הם ינגנו את היצירה לראשונה איתנו. כל התכנית תיוחד ליצירות ברהמס - הם ינגנו יצירה לארבע ידים והאנסמבל ינגן עיבוד שלי לחמישייה לכלי קשת אופ' 111."
אנסמבל סולני תל אביב, צילום: ניר פרץ
"היעילות שלי השתכללה" מוזיקה ישראלית בעונה הקרובה? "כן בוודאי, יקי ראובן ינגן קונצ'רטו למנדולינה של אבנר דורמן בתכנית שתכלול גם להיטים של ויוולדי ופיאצולה, כאשר קובי רובינשטיין חולק עם יקי ראובן את הבמה. בקונצרט אחר ינגן איתמר זורמן את 'קווים נשברים' של אייל אדלר, יצירה שכבר ביצענו בעבר, מודרנית וחדישה אבל עם המון מחשבה והבעה ואני שמח לשוב אליה, ועוד בתכנית גם מנדלסון וצ'ייקובסקי. "יש גם יצירה של אדיר לוי ומסורת נוספת שהנהגנו – הפתעות. בעבר הצטרף עידן רייכל לאנדריאס שול ואלון אולארצ'יק שהשתלב יפה מאוד בסימפוניה פשוטה, יצירה של בריטן. אז את ההפתעות נשמור לקהל."
יקי ראובן, צילום: ניקולס סמירנוב
מה לגבי הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב? "מעבר להופעה במקום ישנו שיתוף פעולה במישור הפדגוגי. נראה לי שאין עוד קונסרבטוריון בישראל שתלמידים הלומדים בו מקבלים הזדמנות להופיע עם תזמורת מקצועית. פעם בשנה אנחנו מאפשרים לסולנים מצטיינים שהקונסרבטוריון בוחר להופיע כסולנים." אני זוכר שעשית פעולה דומה עם תלמידי קונסרבטוריונים אחרים. "כן, אבל כאן הפעולה הזאת נעשתה כבר למסורת. בסוף העונה הנוכחית הצטרפה אלינו כל תזמורת כלי הקשת של הקונסרבטוריון, ואני שוקד על דרכים להגביר את שיתוף הפעולה. הרעיון הפדגוגי הוא שאני בא להשלים את העבודה החינוכית-מוזיקלית שנעשית ביומיום של המוסד. אני עובד עם המצטיינים על תפקיד הסולן בתזמורת - עם מי הוא מנגן, מתי נכנס, מתי נותן למנצח סימן להיכנס, איך לבחור טמפו נכון עם התזמורת. זה מאוד חשוב בעיני. זה גם משלים את העבודה שלי בקונסרבטוריון ובבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת תל אביב."
איתמר זורמן , צילום: אבשלום לוי
לקראת סיום השיחה, תוכל להרחיב שוב את עניין החזרה לצליל הראשוני של האנסמבל? הזכרת אחריות ניהולית, הגדלת מספר חזרות, עבודה בקבוצות ועבודה רק לפני קונצרטים. "אני מנצח על רוב הקונצרטים, ואני רוצה שהעבודה לאורך השנה תהיה לפי התפיסה שלי. אני רוצה להחזיר את האנסמבל למצב שיתאים לקונספציה שלי שבו יזהו את האנסמבל מיד עם תחילת הנגינה - למשל קלילות וריקודיות ביצירות הבארוקיות, ליצור סגנון." החזרה לניהול הכללי דורשת ממך יותר זמן מאשר כאשר שימשת באותם תפקידים בעבר?
"לא בדיוק. מאחר שכבר עשיתי זאת בעבר, הדברים אינם זרים לי . מצד שני ב-17 השנים שחלפו הטכנולוגיות השתנו. החל מצילום של אמן שאתה זקוק לו בדחיפות וכלה בדברי דואר שצריכים לצאת או לקבל טיפול. כל קורה מאוד מהר והיעילות שלי השתכללה בתוקף הנסיבות." עונה 2018-19 באנסמבל סולני תל אביב תתקיים בקונסרבטוריון תל אביב ובאודיטוריום רפפורט בחיפה. להזמנות ובירורים:054-7709367 או בקישור
30/08/2018
:תאריך יצירה
|
|
|