את ד"ר אלכס וסרמן, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית רמת גן, אנחנו פוגשים ברגע שמח במיוחד.
"בשבוע שעבר הופיעה התזמורת הסימפונית רמת גן בקונצרט בפארק הלאומי", הוא מדווח. "קונצרט שכולו קטעים מאופרות של ורדי. הגיעו 3,000 מאזינים, מספר שאיש לא ציפה לו - גם לא בעירייה שהפיקה את האירוע, שם חשבו שמופע של דודו אהרון שהתקיים באותה מסגרת ימשוך אלפים רבים, ובסופו של דבר התוצאות היו הפוכות. לקונצרט האופראי הגיעו יותר מאזינים, ויש לציין ששני הקונצרטים היו בחינם."
זו פעם ראשונה שאתם מופיעים בפארק?
"כן. בדרך כלל אירועים כאלה שלקחנו בהם חלק התקיימו בכיכר אורדֵעַ (ליד בית עיריית רמת גן; י"ש) במרכז העיר."
ואז מן הסתם צריך לחסום רחובות?
"נכון, הכבישים חסומים למעט רכבי ביטחון, אמבולנסים ורכבי משטרה. כמובן שאתה יכול לתאר לעצמך שמדי פעם צץ רכב כזה והוא נכנס בקול תרועה לתוך התכנית המוזיקלית. אני מודה שהייתה התלבטות כשהועלה הרעיון לקיים קונצרט בפארק הלאומי. האפשרות הטכנית קיימת אבל החשש הגדול היה שאנשים שלא יגיעו.
"למן הרגע שהתקבלה ההחלטה, אני חייב לציין שהעירייה התגייסה בפרסום האירוע בכל הכלים שעומדים לרשותה. בסופו של דבר, היה גם לתזמורת נוח מאוד להופיע שם. המיקום המדויק היה ליד האגם. שם יש במה שאפשר היה להשתמש בה ואכן כך עשינו. חברי התזמורת - שגדלה לצורך הקונצרט הזה לממדים של תזמורת סימפונית גדולה של כ-90 נגנים - ישבו נינוחים על הבמה הגדולה ואתם הצופים הרבים שהגיבו בהנאה מרובה."
אלכס וסרמן (יח"צ)
אתה נשמע כמי שהקונצרט הזה השאיר אצלו בעיקר טעם של עוד?
"נכון. אם מדברים על חלומות ורצונות, בוודאי שהייתי רוצה להעלות אופרה שלמה של ורדי, למשל 'לה טרוויאטה' בפארק. אבל לצורך הזה היינו צריכים לייבא זמרים מחו"ל וזה, נכון לעכשיו, בלתי ניתן לביצוע. רביעיית הזמרים הישראלים עשתה עבודה מצוינת ונחשוב על הפקות אופרה שנוכל להתמודד איתן תקציבית ועם צוות זמרים שכולו ישראלי. אני מקווה שהמתכונת שכל כך הצליחה, גם לעומת הקונצרטים בכיכר אורדע, תהפוך את הפארק הלאומי לאתר קבוע לקונצרטים. הקהל הצביע ברגליים ואין סיבה שלא נמשיך."
התזמורת מגיעה לכיתה
אלכס וסרמן מתפקד ברמת גן ביותר מכובע אחד. הוא המנהל המוזיקלי של המרכז החדש למוזיקה ברמת גן - הקונסרבטוריון העירוני, ומפעיל את תכנית החינוך המוזיקלי בעיר. "אנחנו מגיעים כיום לכל בתי הספר בעיר", הוא אומר. "המורים מקבלים הכשרה ונגני התזמורת, שרבים מהם מתפקדים כמורים במרכז, מגיעים לבתי הספר ומופיעים בפני התלמידים. יש מפגש נוסף שמתקיים בשעות הבוקר באולם ההופעות של התזמורת בתיאטרון היהלום, שם הם שומעים קונצרט שלם."
עד כמה ישנה חפיפה בין התכניות שהתזמורת מציעה לקהלה לבין היצירות ששומעים תלמידי בתי הספר?
"אין חפיפה מראש. בשנה שעברה כאשר בתכנית נכללה הסימפוניה החמישית של בטהובן. יכולנו לנגן אותה גם כאן וגם כאן. אבל בעונה הקרובה אנחנו פותחים בנגינת הסימפוניה השישית 'הפאתטית' של צ'ייקובסקי. אותה לא ננגן לילדים למרות שהתוכנית כוללת את צ'ייקובסקי ביצירות היותר פופולריות - הבלטים ודומיהם."
התזמורת הסימפונית רמת גן והמנצח ד"ר אלכס וסרמן (צילום: יוסף מוסטובוי)
בתכנית העבודה לשנה הבאה יש ארבעה קונצרטים. אתה מוכן לנסות ולהגדיר את בחירת היצירות?
"נתחיל מהשיקולים המוזיקליים-ארגוניים. כידוע אולם המופעים שלנו הוא תיאטרון היהלום, שיש בו 550 מושבים ובכל הקונצרטים שלנו המקום מלא, 'סולד אאוט' מוחלט. עם הצלחה לא מתווכחים אבל בכל זאת הקהל שלנו לא ניתן להגדרה. יש מנויים ויש כאלה שקונים כרטיסים לקונצרט בודד. אני עוד לא יכול לדבר על קהל מנויים שהולך איתנו לאורך שנים. הייתי מגדיר את הקהל כ'בתולי', צעיר יחסית, קהל חדש. אתה בקלות מבין שיש בקהל גם מי שלא אמונים על מסורת הליכה לקונצרטים. אבל אולי דווקא מתוך הנתונים האלה אתה מגלה שהקהל מפגין פתיחות כלפי יצירות חדשות.
"הקהל הגיב מצוין גם כאשר בתנאים של אולם היהלום הופענו עם הסימפוניה הרביעית של מאהלר או עם המחולות הסימפוניים של רחמנינוב, יצירות שבמהותן הן יצירות גדולות לאולמות גדולים.
"התזמורת קיימת כבר 12 שנים ועונת הקונצרטים מתקיימת זו הפעם השישית. בכל תכנית ההתלבטות היא לא רק מה מושך קהל אלא גם בחירת יצירות שמנוגנות פחות אבל כאלה שהקהל יהיה מוכן לקבל. העונה החדשה תיפתח בביצוע הקנטטה 140 המפורסמת של באך כשמאחורי התזמורת תתייצב מקהלת השחר. חברי המקהלה גם ישירו את תפקיד הטנור ויהיו שני סולנים - יאיר פולישוק בבס וזמרת צעירה ששמה תכלת לוין (בתו של הבמאי בן לוין; י"ש) שיש לה בדיוק גוון הקול שלדעתי הולם את היצירות של באך, קול שמתקרב לקולות הילדים המוכרים ממקהלות באך.
"היצירה של באך וה'פאוואן' של גבריאל פורה הצרפתי והסימפוניה השישית של צ'ייקובסקי הן בגדר היצירות המוכרות או לצורך הדיון שלנו היצירות ה'בטוחות'. גם יצירות סולו בתכנית נכנסה בדיוק באמצע בין הקטגוריות של ללכת על בטוח ובכל זאת להמר עם הקהל על משהו אחר. היצירה היא הקונצ'רטו השלישי לפסנתר של ברטוק, לטעמי הנגיש ביותר בין הקונצ'רטות של ברטוק. מי שתנגן היא עפרה יצחקי שמזוהה כפסנתרנית קצוות. מצד אחד מוזיקה מוקדמת, ומצד שני מוזיקה חדישה עם דגש על מוזיקה ישראלית."
אלכס וסרמן (יח"צ)
האקספירמנט
בקונצרט השני נראה לי שהצ'לן צבי פלסר "משתמש" בתזמורת רמת גן כמעבדה או ככר לניסיונותיו המוזיקליים. הוא ינגן את הקונצ'רטו של המלחין היהודי אריך וולפגנג קורנגולד. בפעם שעברה כשהוא הופיע אתכם, הוא ניגן לראשונה את הקונצ'רטו השני לצ'לו של שוסטקוביץ'?
"אני דווקא רואה בזה מחמאה אם אנחנו ברמת גן יכולים להתנסות ביצירות שאולי לא נוגנו כלל בתזמורת אחרות או שמנוגנות לעתים רחוקות, והקהל הולך אתנו וממלא את האולם, אז ההחלטה או ההימור הצליח. כתזמורת צעירה יחסית היא כולה אקספרימנט אחד גדול, ולכן היא יכולה לשמש אקספרימנטים של אמנים אורחים.
"הקונצרט השני כולו כולל יצירות שכולן נכתבו במאה ה-20. הקונצ'רטו שהזכרת הוא הרחבה של מוזיקה לפסקול של הסרט "הונאה" (Deception) בכיכובה של בטי דיוויס שחיבר קורנגולד בתחילת שנות ה-50. עלילת הסרט עוסקת ביחסים בין מוזיקאים. לימים הוא חזר לפרטיטורה והגדיל אותה לממדי קונצ'רטו לצ'לו.
"שוסטקוביץ' שהזכרת נוכח גם הוא כאן. אנחנו ננגן את הסימפוניה העשירית שפורסמה זמן קצר אחרי מותו של סטאלין. שוסטקוביץ' מצוטט באחד הספרים שם הוא מייחס לפרק הסקרצו תיאור של סטאלין. אז יש לנו את רוסיה ואת ארצות הברית. היצירה השלישית מגיעה מבת הברית של שתי המדינות במלחמת העולם השנייה, אנגליה וזו יצירתו של רייף ווהן-ויליאמס. היצירה נכתבה אמנם עוד לפני מלחמת העולם הראשונה אבל היא כל כך בריטית. ווהן-ויליאמס, מלחין בן תחילת המאה ה-20, מתייחס למזמורי תפילה שנכתבו במאה ה-16 ומעביר תפקידים קוליים לתזמורת כלי קשת. יצירה מופלאה. חשוב לי להדגיש שכל עוד הקהל הולך איתנו אנחנו נשמח להיות המקום שבו הוא מתנסה."
צבי פלסר (צילום: יח"צ)
שילוב כוחות של הצעירים והוותיקים
שתי הסולניות בהמשך העונה הן ישראליות שלא מתגוררות בישראל: הפסנתרנית מירי ימפולסקי שמלמדת באוניברסיטת קורנל בארצות הברית והקלרניתנית שירלי בריל שחיה בברלין ונמנית כיום עם צוות המורים של אקדמיית ברנבוים-סעיד בברלין.
יש לך תקציב מיוחד לסולנים שמגיעים מחו"ל?
"אשיב לך כמו על השאלה על ההפקה האופראית בפארק הלאומי. מכיוון שאין לנו תקציב לייבא אמנים, אנחנו מציעים לכל האמנים הסולנים את אותו השכר ומשתדלים, מאחר שמדובר בישראלים, לנצל ביקורי משפחה או זמן שהם מלמדים כאן בכיתות אמן ולהזמין אותם להופיע עם התזמורת. מירי ימפולסקי תנגן איתנו את 'וריאציות על נושא של פגניני' של רחמנינוב. כאן למשל התכנית לא מייצרת כל בעיה גם לקהל שמרן. ליד רחמנינוב סימפוניה של מנדלסון והמוזיקה הקצבית והתוססת של הספרדי מנואל דהפאיה.
"שירלי בריל תנגן בקונצרט הרביעי שלנו את הקונצ'רטו לקלרנית של מוצרט, להיט נצחי, כשלפניו מוזיקה מתוך האופרה 'האהבה לשלושה תפוזים' של פרוקופייב ואחריו הסימפוניה הראשונה של רחמנינוב - קלאסיקה רוסית אולי מוכרת קצת פחות.
"בסיכומו של דבר, אתה לבטח מבין איך צריך לנווט את התזמורת הזאת בין דרישות הקהל שאתה רוצה לבנות ולשמור ובין לוח חזרות בעייתי מאוד, וזאת מאחר שרוב הנגנים מנגנים בתזמורות נוספות."
בתזמורת יש תחלופה גדולה בין הנגנים?
"לא גדולה. יש אחוז ניכר בין הנגנים שנמצא עם התזמורת מן ההתחלה, כשהבולטות בהן הנגנית הראשית אליאנה לובנברג והצ'לנית הראשית עפרה האן. בין הנשפנים יש כמה שמות בולטים כמו נתן בירמן החצוצרן, וטל לוין באבוב ראשון. ויש עוד.
"הצעירים מתחברים לתזמורת בכמה אופנים. ראשית, בגיוס נגנים חדשים - מה שקורה בכל תזמורת - וזה תמיד טוב לנגנים הוותיקים. במקביל, צעירים מצטיינים כתלמידים במרכז החדש למוזיקה ומשתלבים מדי פעם בנגינה. זה נותן להם אפשרות לפרוש כנפיים להיות בין הגדולים, ולוותיקים כאמור נחת ורעננות."
ברכה קול (צילום: יוסי צבקר
בשנה שעברה התחלתם לנהל סדרת קונצרטים קאמריים?
"נכון. זו סדרה שמפיקה ברכה קול וגם היא זוכה להיענות ולהצלחה. כמה שזה מפתיע, יש קהל שמגיע מן העיר הסמוכה תל אביב שבה יש מבחר של קונצרטים קאמריים. הקונצרטים מתקיימים באולם החזרות, הוא האולם הגדול של המרכז למוזיקה ברמת גן. למרות שהוא לא החלל המושך ביותר, הצלחנו לדעתי לייצר שם אווירה, והמתכונת של קפה, עוגה ומוזיקה עובדת. יש לנו שם מקום ל-150 מאזינים. מה שקרה בעונה הראשונה היה שמסיבות כאלה או אחרות האמנים עצמם גילו פתיחות ושוחחו עם הקהל לפני הנגינה וזה התקבל היטב.
סיוון סילבר וגיל גרבורג (תמונת יח"צ)
"בעונה הקרובה יתארחו בסדרה חברי שלישיית בן-חיים (גיא פיגר, יותם ברוך ורון טרכטמן) שהיא שלישייה חדשה. ברכה קול בעצמה תופיע עם אנסמבל בארוקדה, צמד הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג, עוד ישראלים שלא חיים כאן יופיעו בערב משלהם; הרביעייה הקולית תלמוס שכבר קנתה לעצמה הרבה אוהדים בארץ; רביעיית היידן הישראלית; החלילן נעם בוכמן והנבלאית יוליה רובינסקי ועוד הרכב שכולל את הכנרים עדית ואליהו שולמן. הנגנית הראשית שלנו אליאנה לובנברג תנגן בוויולה, שמואל מגן הוותיק ינגן צ'לו והפסנתרן בהרכב יהיה שלומי שם טוב. מבחר שמות שכל אולם קאמרי בישראל יכול להתגאות ולהתנאות בו."
עונת הקונצרטים של התזמורת הסימפונית רמת גן תיפתח ב-13 בנובמבר 2018. פרטים נספים ורכישת כרטיסים בטלפון: 03-6135474 שלוחה 2. או בכתובת המייל: r.g.newmusiccenter@gmail.com.
התזמורת הסימפונית רמת גן בפייסבוק