בבית אביחי בירושלים נפתחה מהדורת הסתיו של "עונת הספרות", פסטיבל המוקדש כולו לספרות ושירה מקומית באמצעות מגוון אירועים, השקות לספרים חדשים, הקרנות של סדרת סרטי "העברים" – גם של הסרטים הוותיקים בסדרה וכן סרטי העונה החדשה – מפגשי ספרייה אינטימיים, וערבי "סיפורים אמיתיים" של מגוון אנשי תרבות העוברים הכשרה המאפשרת להם להפוך את סיפורי חייהם ל"סטורי טלינג" במלוא מובן הפורמט. 
  
פסטיבל בין קצוות
 
"הרעיון הוא לייצר פסטיבל דו-שנתי המתרחש פעמיים בשנה, באביב ובסתיו", מספר עמיחי חסון, משורר, קולנוען, יוזם הפסטיבל ומנהלו האמנותי. "התחלנו באביב האחרון, ובכל עונה הפסטיבל מנסה להביא את מיטב הספרים שיצאו לאחרונה, שראויים בעיניו להתייחסות, כמו הרומן האחרון של א.ב. יהושע, ולצדו ספר השירים הראשון של דוד ניאו בוחבוט. בולי הוא בן 80 ומשהו, לעומת דוד שהוא בן 20 ומשהו. יש פה שני קצוות. מצד אחד הרומן החדש שכתבה שהרה בלאו, ומצד שני הספר האחרון והמיוחד של יעל נאמן. כלומר יש פה צעירים, מבוגרים, אשכנזים, מזרחיים - הכל, בקיצור. הרעיון הוא להיות כמה שיותר רחב, ולא להצטמצם אלא להביא באמת פנורמה של מה שקורה עכשיו, ומעניין."

שהרה בלאו, צילום: איריס נשר



זה לא מה שבדרך כלל קורה בפסטיבלי ספרות?

"בירושלים יש שני סוגים של פסטיבלי שירה - כאלה שמכוונים כלפי חוץ, כמו, למשל, 'יריד הספרים הבינלאומי', או 'פסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים', שניהם בירושלים, ושניהם נהדרים, אבל עם הפנים החוצה, כלומר הם מתמקדים בעיקר בלהביא מהעולם סופרים, משוררים, אנשי תרבות, ולהפגיש אותם עם הספרות העברית.

"הסוג השני זה קבוצות שירה קטנות שחוגגות את עצמן. לא בקטע רע, כמובן. ל'משיב הרוח' יש פסטיבל משלו, ל'מקום לשירה' כנ"ל, פסטיבלים מעולים, של קבוצות מסוימות בתוך עולם הספרות הישראלי. אנחנו מנסים להיות עם הפנים פנימה. כלומר להתעסק רק עם ספרות ושירה ישראלית, ומצד שני, לא להיות מוגבלים לכתב עת או לחבורה מסוימת, אלא להיות על-חבורתיים ועל-ספרותיים." 
 

סיפורים אמיתיים
 
בוא נרחיב קצת על מגוון האירועים שמציע הפסטיבל. אני, למשל, הסתקרנתי במיוחד מערבי "סיפורים אמיתיים"

"'סיפורים אמיתיים' זה פרויקט שהתחיל ב'סדנאות הבית'. מרכזת אותו שרי שביט, ובמהלך הפרויקט לוקחים אנשים ומלמדים אותם לקחת סיפור שקרה להם באמת, אבל לספר אותו בצורה יוצאת דופן, בתוך אמנות הסיפור. איך בונים סיפור, איך מייצרים סיפור. הנושא שהם בחרו הוא 'הרגע האחרון', וגם אני לא יודע מה יהיו הסיפורים שיושמעו שם, ואני סקרן לשמוע."
משתתפי "סיפורים אמיתיים" הם מספרי סיפורים מוכרים לצד מתחילים, כותבים, אמנים, שחקנים, פעילים חברתיים, ביניהם מנדי גרוזמן, מיה טבת-דיין, אלחי סולומון, שירה חפר, שרון מייבסקי ועוד.

סיפורים אמיתיים, תמונת יחסי ציבור

סדרת אירועים נוספת היא "נפגשים בספרייה". בין הערבים תמצאו את "אהבה מסותרת" בו ישוחח הסופר והמשורר ד"ר צדוק עלון עם הסופרת חנה טואג, ב"יהפוך הסדק אורו" ישוחח החוקר והמשורר ד"ר אלמוג בהר עם המשורר והמוזיקאי יונתן קונדה, "ארעי" יפגיש את המשוררת והעורכת נוית בראל עם המשורר אביחי קמחי, ו"עולם על גב עולם" יציג שיחה אינטימית בין ד"ר גדעון טיקוצקי למשורר אורי הולנדר.

"'נפגשים בספרייה' היא סדרה של מפגשים שהם באמת מפגשים אינטימיים, עד 20 איש", מספר חסון, "שמטרתם לאפשר לקהל לא רק להקשיב אלא גם לשאול שאלות ולקרוא ביחד עם הסופרים את הטקסטים, בספריה של בית אבי חי." 
 
פינג פונג שבזי
 
"גולת הכותרת של השבוע היא ההקרנה של 'העברים'", מציין חסון. "גם העונה הראשונה וגם העונה החדשה, כשלכל סרט בעונה החדשה מתוסף ערך מוסף, כמו הערב המוקדש לשבזי", אומר חסון בהטעמה המדגישה את ההברה הראשונה בשמו של שבזי, כפי שמבטאים אותו התימנים,  "שיהפוך לדיאלוג מוזיקלי ופיוטי עם המשורר שלומי חתוכה והמוזיקאים לירון ואהרן עמרם."

ארבעה פרטים ביוגרפיים בלבד ידועים לגבי שבזי, שנחשב לגדול משוררי תימן. איך עושים ככה סרט תיעודי?

"אני חושב שישראלה שאער מעודד, שביימה את הסרט, הייתה צריכה להתמודד עם קושי עצום, כי באמת אין פוטג'ים של שבזי, אין תמונות, אין וידאו, אין קול שלו. היא עשתה סרט על מישהו שכבר כמה מאות שנים לא כאן, ואני חושב שהסרט הזה מבריק בפתרון שהוא מצא לבעיה. היא משתמשת, למשל, בהמון פרצופים של יהודים תימניים, ונדמה לי שהרעיון הוא ששבזי יכול להיות כל אחד או אחת מהם.

"יש משהו מאוד משוחרר בסרט שלה, מכיוון שאף אחד מהאנשים שהיא מראיינת לא הכיר אותו ואת חייו, אז נוצר סגנון מעניין של שימוש בהומור שחושף קצת את מאחורי הקלעים של היצירה של עצמו, שמתאים לסיפור, שהוא בעצם האגדה על שבזי, דמות ריאלית של איש שכתב את כל הפיוטים הנפלאים שכתב, אבל הוא גם מיתוס הרבה יותר גדול מהאיש בשר ודם.

"אהרן עמרם, שהוא באמת גדול הזמרים והיוצרים יוצאי תימן, וגם אדם שהעניק חיים לשבזי, על כל המשתמע מכך, בעזרת ההלחנות והאלבומים והביצועים שיצר לשיריו, יבוא עם בנו הצעיר, המוזיקאי לירון עמרם, וביחד עם המשורר שלומי חתוכה, גם הוא ממוצא תימני, הם יעשו פינג פונג כזה שבו הם יתעסקו במה קרה עם הדברים של שבזי, ולא רק ב'מה היה'."

"אבות היה משורר שנורא סיקרן אותי, אבל היה לי קשה לגעת בו. גם בצורה אובייקטיבית, הוא באמת מקשה על הקורא, עם הפסיקים שלו, והשימוש במילים שהן לאו דווקא עברית, וגם כי נורא קשה להבין את השירה שלו בלי להכיר את הביוגרפיה שלו. היא יכולה להיות מאוד סתומה בלי להכיר את כל ההקשרים שהוא בונה, ממש בשכבות הקשורות קשר ישיר לדברים שעוברים עליו בחיים.

"במובן הזה הוא עשה לי עבודה קלה כבמאי. אני מרגיש שבסדרת 'העברים' כולה יש מתח בין לספר על הביוגרפיה של המשורר, ובין לדבר על השירה שלו, ואבות, בגלל שהשירה שלו כל כך ביוגרפית, אפשר לי לספר את סיפור החיים שלו דרך השירים.

"אני חושב שאבות הוא דמות רבת פנים. באמת. אחת החוויות המעניינות בראיונות עם האנשים בסרט הייתה שכל אחד הציג דמות קצת שונה. יש דמויות שכולם מספרים עליהן אותו סיפור, ופה, כל אחד חווה את אבות קצת אחרת. אני חושב שזו דמות שהיה בה משהו קצת גדול מהחיים, גם בצורה החיצונית, ברצון שלו לייצר נוכחות, גם כמשורר וגם כפרסונה, ואני חושב שאפשר היה לעשות סדרה של חמישה או שישה פרקים לפחות על אבות. היה לי קושי מאוד גדול להחליט על מה אני מוותר ומה אני מדגיש בחיים שלו."

אבות ישורון, תמונת יחסי ציבור


למה בחרת מראש לגעת דווקא בו?

"הייתי סטודנט שנה ג' בסם שפיגל, שלחתי מייל ליאיר קדר, אמרתי לו, 'אנחנו לא מכירים ולא כלום, ואני רוצה לעשות סרט על אבות ישורון'. חיפשתי תירוץ להתעסק בו. הוא נורא העסיק אותי ככותב וכקורא, ואני מרגיש שגם השירה שלי מושפעת ממנו. כשיאיר אמר כן, פחדתי שאני אסיים את התהליך הזה עם שנאה, אבל נראה לי שסיימתי עם אהבה יותר גדולה אפילו ממה שהתחלתי. כשזה יגיע לערב על אבות בפסטיבל, אני אדבר עם הלית ישורון, וכרמי זיסאפל וערן וייץ ישירו משיריו." 
 

שירה זה חשמל

הסרט על אבות גרם לי להתרגש מול עולם שבו השירה הייתה כל כך חשובה, כל כך משמעותית, כל כך משפיעה, עד כדי חרם בקפה "כסית" על אבות לאחר שירים מסוימים שכתב

"לגמרי. 'השבר הסורי אפריקאי' שלו זה ספר שירה שהיה בסט סלר. כלומר אנשים קנו אותו, בכמויות. היום המקום של השירה מאוד מורכב, כי מצד אחד נכתבת שירה נפלאה, באמת, אני קורא, גם מתוקף תפקידי, המון ספרי שירה שיוצאים, ושירה מפוארת נכתבת היום בעברית. מצד שני, הבמות שמפרסמות וקוראות אותה הולכות ומצטמצמות יותר ויותר."

מרגיש לי הפוך. כמות פסטיבלי השירה שאני כותבת עליהם רק הולכת וגדלה

"יש המון, הקהילה של השירה פורחת ומשגשגת וקורים בה דברים מלהיבים, אבל אני לא בטוח שהיא מצליחה להוציא את זה החוצה לתוך מרחבים ישראלים רחבים יותר. היא נשארת קצת בקרן זווית, כשתופעות שהן פרובוקטיביות יותר מצליחות לייצר קצת רעש, אבל השירה לכשעצמה... זה לא שההמונים עומדים בתור.

"בסרט על אבות הלית ישורון אומרת שאחרי שיצא 'השבר הסורי אפריקאי' היא הבינה ששיר זה לא בדיוק אמנות. שירה זו אנרגיה, זה חשמל. ואני חושב שבאמת יש כוח עצום לשירה. שירה במיטבה היא חשמל. חשמל שמסוגל לדייק המון דברים למציאות שלנו, וגם לפנטזיה שלנו, ולוותר על השירה זה לוותר על עוד דרך לראות דרכה את החיים.

"אנחנו, כישראלים, זקוקים לשירה כי היא עוזרת לנו לספר את הסיפור שלנו, כי זה סיפור שנמצא כל הזמן בהתהוות, וחבל שלא יותר אנשים נחשפים אליה. אני מקווה שהפסטיבל הזה יצליח לחשוף לעוד כמה אנשים את הדבר הזה שנקרא שירה עברית." 




חיבור בין עולמות

עַל דַּעַת הַמָּקוֹם הֶעָיֵף מִתְּחִנּוֹת
וְעַל דַּעַת הַקָּהָל הַשָּׁבוּי בָּאוּלַמּוֹת
בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה בְּרַבֵּי קוֹמוֹת
וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה עִם דָּרֵי רְחוֹבוֹת
 
אָנוּ מַתִּירִין לְךָ הַכֹּל
 
וְחוֹזְרִין בֵּית הַדִּין ג' פְּעָמִים בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:
הַכֹּל מֻתָּרִין לְךָ    הַכֹּל מְחוּלִין לְךָ     הַכֹּל מְסַיְּעִין לְךָ  
וּמָתוֹק הָאוֹר       וְטוֹב לָעֵינַיִם              וּמֻתָּר לֶאֱהֹב
 
לֵךְ לְךָ

("לכל מאן דבעי", עמיחי חסון)

באופן דומה לזה שבו תיארת קודם את אבות, גם בשירה שלך עצמך שומעים את החיבור בין העולמות המאוד שונים שמרכיבים את חייך האישיים. משורר שמגיע ממשפחה של רבנים, בוגר ישיבה ובאותה מידה בוגר בית הספר לקולנוע "סם שפיגל", מבקר מוזיקה לשעבר, אוצר תערוכות, וכמובן גם מנהל אמנותי של פסטיבלים...

"אני יכול להגיד שהרבה אנשים חווים את זה כפערים עצומים בין העולמות, אבל בחוויה האישית שלי הפערים לא כל כך גדולים, ובעצם הם נפגשים בהמון דרכים, רק האסתטיקה שלהם שונה."

עדיין מגדיר את עצמך כדתי?

"אני לא מגדיר את עצמי, בתור התחלה. אני חי חיים די אורתודוקסיים בפועל, שומר שבת, כשרות, כאלה, אבל לא חובש כיפה, ואני אאכזב ואגיד שאין לי הצהרה להצהיר פה. אני לא מרגיש שאני אידיאולוגיה של משהו בנושא הזה. אני פשוט חי את החיים שלי ומנסה שלא להיכנס לקטגוריות שיכבלו אותי מדי. אין פה איזה אידיאולוגיה, בקיצור."

תמונת יחסי ציבור

פסטיבל עונת הספרות 2018 יתקיים בין התאריכים 15-11 בנובמבר בבית אבי חי בירושלים. לרכישת כרטיסים: 02-6215300, או באתר בית אבי חי