השבוע החלה תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים את עונת הקונצרטים ה-35 שלה. התזמורת אוחזת ברזומה של קרוב ל-90 הופעות בשנה בסדרות ובמופעים שונים ושל כאלפיים מנויים. למעשה, הקאמרטה היא התזמורת היחידה בישראל שמנוהלת אמנותית על ידי המוזיקאי שהקים אותה במהלך תקופה כה ממושכת.  נפגשנו לשיחה עם אבנר בירון, המנהל המוזיקלי המיתולוגי.


"הייתה לי אמירה משלי"
 
לאיזה סוג תזמורת התכוונת כאשר הקמת את הקאמרטה?

"אני מקווה שלא אשמע יהיר אבל האמת היא שכשהתחלתי את דרכי על במות התזמורת כחלילן, ניגנתי בתזמורת הקאמרית ובתזמורת הפילהרמונית עם גדולי המנצחים - ברנשטיין, פול פאריי, ויליאם שטיינברג, דניאל ברנבוים, ג'וזפה סינופולי, כל מי שהיה בארץ. אני זוכר שתוך כדי נגינה שאלתי את עצמי למה מנצח מסוים עשה משהו כך ולא כך? אני הייתי עושה את זה אחרת. הייתי צעיר בן 22 בסך הכל, אבל הרגשתי שיש לי אמירה. לימים, כשהתחלתי להתעמק ביצירות ובפרטיטורות, ראיתי שיש לי מה לומר לגבי אינטרפרטציה של יצירות. ואז עלה רצון לנצח, לממש את אותן תובנות מוזיקליות.



הקאמרטה הישראלית (צילום: גלית דוייטש)

"באותם ימים באתי למנהלת של אחת התזמורות, שבה כבר הדרכתי את קבוצת הנשפנים, בהצעה לקבל סדרה ולנצח עליה. התשובה הייתה שהגעתי מאוחר. לקראת עונת הקונצרטים הבאה בספטמבר באתי שוב ונאמר לי שעוד מוקדם. הבנתי את הרמז - שם לא אנצח. ואז אמרתי לעצמי, אם אתה רוצה לנצח - תקים תזמורת. התנאים שעמדו לנגד עיניי היו הקפדה גדולה על איכות הביצוע, עד לרמת דיוק של רביעייה קאמרית, וכן תזמורת מסוגננת שתנגן רפרטואר ייחודי, שלפחות באותם ימים לא היה מקובל."

כיוונת לכך שהתזמורת תתמחה בתקופה מסוימת או תנגן הכל? כי הקאמרטה בשנותיה הראשונות הייתה מזוהה עם מוזיקה מוקדמת.  

"רציתי הכל."

אז למילה "קאמרטה" אין קשר לתקופה בתולדות המוזיקה?

"ממש לא. שמה הראשון של התזמורת היה "תזמורת רחובות", כי היא פעלה בעיקר בעיר זו. אבל זה נשמע כאילו מדובר בתזמורת מן הרחובות, ולכן הוחלף השם ל"קאמרטה"." 
 


אבנר בירון (מקור: אתר הקאמרטה הישראלית, צילום: סימון ואן בוקסטל)


"הסצנה בארץ הייתה ביצה צפופה"
 
בלוח העבודה של העונה הנוכחית יש קונצרטים שנקראים "אלקטרוניים", הופעות עם שלומי שבן, סדרת "סולנים בסערה" במוזיאון תל אביב. הגיוון הזה מלווה את התזמורת מראשיתה?

"בהחלט. בזמנו דבקה בתזמורת סטיגמה של תזמורת בארוק, והיא אכן ביצעה יצירות מוקדמות, כמו למשל יצירות של הנדל שעשינו אז וממשיכים לעשות גם היום. הסצנה המוזיקלית בארץ הייתה כבר אז ביצה צפופה ומורכבת, אבל אף תזמורת לא התעסקה במוזיקה מוקדמת. הייתה לַקוּנָה ואנחנו נכנסנו אליה. יחד עם זאת הייתה לנו כוונה ראשונית בבניית התזמורת. הרבה נגנים היו יוצאי ברית המועצות - נגנים פנטסטיים אבל ממסורת מוזיקלית אחרת. לכן עשיתי חלוקה לתקופות – כל כמה חודשים עשינו בארוק, אחר כך כמה חודשים של מוזיקה קלאסית מוקדמת ואחרי כן רומנטית, ובנוסף גם מוזיקה מודרנית כולל הזמנת יצירות. לאורך 35 שנותיה התזמורת הזמינה יותר מ-40 יצירות חדשות. בסך הכל ניצחתי על מאות יצירות ישראליות ואנחנו מקפידים לנגן אותן בסיורים, להקליט וגם להחזיר את חלקן לביצועים מחודשים."

שלומי שבן, צילום: ליאור רוטשטיין



היה קהל שהסתייג מהבחירות האלה?

"בתחילת הדרך הקהל היה מוּטֶה לטובת מוזיקה ווקאלית. עד היום אני עדיין מקבל מכתבים משונים כמו 'אתה לא יכול להכריח אותנו לשמוע ברטוק', או 'שוסטקוביץ' מבריח את הקהל!'. כמנהל אתה לא יכול להתחשב בתגובות כאלה.

"אנחנו עובדים בצורה שונה מתזמורות אחרות, למשל עבודה בסקציות (עבודה עם הקבוצות השונות בתזמורת, כלי קשת, נשפני עץ, י"ש) -  ולא רק עבודה של התזמורת כולה - היא חלק קבוע בלוח העבודה. ממוצע החזרות בתזמורת הוא חמש כמו שמקובל גם בתזמורות אחרות, לפעמים יותר, אבל בסך הכל לוח העבודה דומה לזה של תזמורות אחרות מבחינת שעות העבודה." 
 


אבנר בירון, צילום: מירי שמיר

אנסמבל שנושם ביחד
 
הנוכחות שלך כמנצח ירדה עם השנים, וכיום אתה מנצח רק על שליש מהתכניות.

"נכון. זה מפני שמספר הקונצרטים עלה בצורה דרמטית וגם כדי לתת הזדמנות לאנשים אחרים."

למנהל הכללי בקאמרטה קשה לעבוד איתך כמנהל מוזיקלי?

"אני דעתן, יודע מה אני רוצה ולא מוכן לעשות קונצרט בכל מחיר. אני גם מתעקש ליצור תנאים שיביאו להופעה טובה מאוד, לא פחות."

זה קורה בחזרות?

"לא רק. גם בשלב התכנון. בימים אלה אנחנו מתכננים את עונת 2019/2020, והמנכ"ל טוען שאם נעשה יותר קונצרטים נרוויח יותר כסף. התשובה שלי היא שאם נוכל למכור יותר מאותה סדרה שאנחנו ממילא עושים, זה בסדר גמור. אבל אם הוא יבקש לפנות לקהל יעד אחר, עם דרישות עבודה נוספות, אני אתנגד. ואם כבר הזכרתי קהל, עשרות שנים מדברים על ריבוי הקהל המבוגר בקונצרטים. הפרופורציות בין כמות העבודה לבין שמירה על איכות ורעננות הנגנים היא תמיד נקודת חיכוך בין המנכ"ל למנהל המוזיקלי.  זה חיכוך מובנה. בתחילת הדרך שימשתי גם כמנכ"ל אבל מהר מאוד התברר שאני לא יכול לבד. תוך שנה שנתיים התזמורת כבר ניגנה סדרות. לכן מסוף שנות ה-80 יש מנכ"ל לתזמורת ואפשר לומר שהצלחנו ליצור אווירה משפחתית."     

האווירה מסייעת לצליל התזמורת?  

"בתזמורת עם אווירה חברית ותקשורת מעבר לפן המוזיקלי, הרצון ללכת אחד לקראת השני גדל. זה אחד הפרמטרים החשובים ביותר - כך יוצרים אנסמבל. בעיני עדיף שהתזמורת לא תהיה רק אוסף נגנים טובים ככל שיהיו, אלא אנסמבל שנושם ביחד."

הקאמרטה הישראלית ירושלים, תמונת יחסי ציבור


איך אתה בונה עונה?

הנחת היסוד קיימת בשמה של הסדרה העיקרית שלנו - 'כלים וקולות'. הקהל מקבל שני יסודות: ווקאלי ואינסטרומנטלי. המחשבה הראשונית שלי בדרך כלל עוסקת בנושאים. אני  משתדל לבנות תכנית שבה המאזין עובר דרך כמה יצירות שביחד יוצרות מעגל, ומעניקות זוויות שונות לאותו נושא. רק לעתים רחוקות קונצרט יהיה אוסף אקלקטי של יצירות, למרות שגם זה עובד. כשאתה עובד בקונטקסט נושאי מסוים אתה גם עוזר לקֶשֶב של המאזינים.

"אתן לך דוגמא. יש קונצרט בסדרה שנקרא 'בצלו של בטהובן' וכולל יצירות של מלחינים מצוינים, למשל תלמידו הבכיר של בטהובן פרדיננד ריס. התכנית כוללת גם יצירות של כֶּרוּבּיני, מלחין שבטהובן מאוד העריך ומלחין ששמו נויקום, שחיבר סימפוניה מקבילה ל'ארואיקה' של בטהובן. זה מרחיב מאוד את היכרות המאזינים עם בטהובן. היו אז עוד מלחינים שהיה להם מה להגיד." 



אולריקה מלוטה , צלו של בטהובן, תמונת יחסי ציבור
 

סדרה מחשמלת עם שלומי שבן
 
כשאתה פונה למנצח אורח, אתה מודיע לו מה אתה רוצה או שאתם חולקים רעיונות?

"בדרך כלל אני משתף אותו במחשבה שלי ומציע לו יצירות. רוב המנצחים נענים לבקשותיי. יש כמובן אחרים שאומרים 'שמע, אני לא מרגיש נוח עם הדבר הזה.  אני יכול להציע אלטרנטיבה'. ריינהרד גבל מ'מוזיקה אנטיקווה קלן' למשל העדיף להישאר בתחומו ולהביא את ה'סחורה' שלו, אבל ההתנסות איתו הייתה יוצאת מן הכלל."

איך נוצר הקשר עם שלומי שבן שמקבל השנה סדרה שלמה אתכם?

"לפני כארבע שנים היה לנו קונצרט עם שלומי שבן במסגרת פסטיבל הפסנתר הראשון בירושלים. במהלך ההכנות אמרנו לו: 'בוא תנגן משהו קלאסי, הרי בסופו של דבר זה הרקע שלך'. בהתחלה הוא סירב, ובסוף הסכים לנגן חלק מהקונצ'רטו מס' 21 של מוצרט. זה יצא פנטסטי, וחשף צד לגמרי אחר שלו. לימים הוא ביקש מאיתנו להשתתף במופעים שלו, ויום אחד באתי אליו בהצעה לעשות סדרה שתשקף את הקשר שבין מוזיקה קלאסית למוזיקה עכשווית. החלטנו מראש שאם זה לא יהיה אמיתי, נרד מזה. בסופו של דבר סגרנו על פיילוט - סדרה של שלושה קונצרטים במשכן לאמנויות הבמה ובשיתוף עם האופרה הישראלית. צח גרנית מנכ"ל האופרה התלהב מן הרעיון והציע למנויי האופרה והמשכן תכנית כזאת.

"באחד הקונצרטים האלה ישנו חיבור בין מוזיקה אלקטרונית לשוסטקוביץ' וזה מצוין כי מבחינתי יש בשוסטקוביץ' יסודות מחשמלים - יש ריתמוס, עקביות, הבניה של נקודת השיא וההתפרקות. את זה נראה בקונצרט. בחמישייה לפסנתר שלומי ינגן כמובן את תפקיד הפסנתר אבל על כמה כלי מקלדת, לרבות פסנתרים חשמליים, והתזמורת תנגן את תפקידי כלי הקשת - כינורות, ויולות וצ'לות - והוספנו להם קונטרבסים."
 
האם ישנו גבול לתעוזה נוכח הקהל של הקאמרטה שאותו לא תחצה?
 
"מבחינת רפרטואר אני מנסה לא 'לדרוך' על הקהל. הנה בשנה הבאה מתוכננת יצירה של פייר בּוּלז ואולי נעשה גם מוזיקה של קסנאקיס, שכבר היו בעצמם לקלאסיקה." 
 

אבנר בירון, צילום: מירי שמיר

"מנצחים אורחים מתפעלים מהאיכות שלנו"
 
איך תאפיין את הקאמרטה

"זו תזמורת מאוד מסוגננת ולמרות שהיא איננה תזמורת בארוק, לחלק מן האנשים היא נשמעת ככזו. אגב, באמצעות תרומה שהתזמורת קיבלה לאחרונה נרכוש לכנרים קשתות בארוק."

כל כמה שנים מחזירים יצירה פופולרית כמו סימפוניה 40 של מוצרט או מס' 5 של שוברט? יש כללים?

"אין נוסחה קבועה. כשהתארחנו בפסטיבל בטהובן בפולין הם רצו מוצרט 40, ברטוק וגם יצירה ישראלית  אם אתה אורח בסדרה אחרת כמובן שאתה מקבל הכתבות מה לנגן. אבל ככלל אני אומר, מנצח נבון שרוצה לבנות תזמורת  - ויש הבדל בין מנהל מוזיקלי לבין מי שרוצה לבנות תזמורת - אינו יכול לברוח מנגינת היידן ומוצרט. אלה המלחינים שדורשים את מידת השקיפות הגדולה ביותר. אני לא רוצה להישמע פשטני אבל צריך פחות חזרות כדי לנגן ברהמס מאשר להעמיד סימפוניה של היידן או של מוצרט, מכיוון שהמהמורות בסימפוניות האלה והיכולת לשמוע כל דבר גבוהים אצלם הרבה יותר. הרזולוציה הרבה יותר גבוהה. יש תזמורות שיודעות לנגן מצוין מוזיקה רומנטית אבל היידן נשמע אצלם נורא, וזה מה שאני הייתי עושה עם כל תזמורת גדולה. זה מקפיץ את הרמה לרף אחר לגמרי."

לידייה בייך, תמונת יחסי ציבור


לפני שנים התכוונת להקליט את כל 107 הסימפוניות של היידן.

"נכון, והתזמורת כבר ניגנה כמה עשרות מתוכן אבל מהר מאוד הסבירו לי ש'זה לא מוֺכֵר'.

היום יש בתזמורת הרבה נגנים צעירים. האם הצליל של התזמורת השתנה?

"זה דווקא עניין שגורם לי הרבה קורת רוח, שהצליל של התזמורת בדרך זו או אחרת הוּנחַל!. זה  תהליך שהיה צריך לחשוב עליו היטב, בעיקר בתזמורת קטנה, כי כל נגן כאן משמעותי יותר. אם יש לך קבוצה של שישה כנרים, כל נגן שמתחלף אחראי ל-20 אחוזים ממה שיישָמע. ולמרות החילופים שיווי המשקל נשמר. אני מקבל מחמאות בעיקר ממנצחים אורחים שמדברים על איכות ועל ניקיון הצליל. בשני מקרים לפחות  מנצחים באו אלי אחרי חזרה ראשונה ואמרו שהתזמורת מוכנה. איך זה ייתכן? מבחינתי זה תהליך שמתחיל כשנה וחצי לפני הקונצרט.

"כשאני בונה תכנית היום, הנגן יודע מה הוא ינגן בשנת 2020. בתהליך ההכנה אני משבץ חזרת נגנים ראשונים, ראשי קבוצות, ולאחר מכן חזרה כללית וחזרת קבוצות. כשבא מנצח ושומע את התזמורת הוא אומר לעצמו 'זו תזמורת שיודעת לקרוא מהדף (לנגן בראייה ראשונה ללא חזרות, י"ש)'. וזה נכון, התזמורת יודעת לקרוא מהדף, אבל הם גם פשוט באים מוכנים. היו פעמים שמנצחים שחררו את הנגנים מוקדם והתזמורת נשארה לעבוד בלעדיהם. זה לא מובן מאליו." 


אבנר בירון, צילום: מירי שמיר

הקונצרט "המפץ הגדול" יתקיים ב-15 בנובמבר ב-20:30 באלמא זכרון יעקב (כרטיסים: 04-6300123). להזמנת כרטיסים בטל':  1-700-55-2000 ובאתר הקאמרטה

הקונצרט "סולנים בסערה עם האחיות בלאנאס" יתקיים ב-22 בנובמבר 2018 ב-20:30 במרכז וייל בכפר שמריהו (להזמנת כרטיסים: 09-9569430), 24 בנובמבר ב-20:00 במוזיאון תל אביב (להזמנת כרטיסים: 03-6077020), 25 בנובמבר ב-20:00 במשכן האמנויות בנס ציונה. להזמנת כרטיסים: 1-700-55-2000  ובאתר הקאמרטה