הפגניני של החליל 
 
החלילנית שרון בצלי, המתגוררת בשוודיה, הגיעה לארץ כאורחת תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית ותסייר איתה בסיבוב קונצרטים - מדורות בצפון הנגב, דרך גבעת ברנר, עין החורש ונתניה, ועד מזרע וכמובן תל אביב. בצלי תנגן כאן מספר יצירות: סוויטה מרוקנית לחליל ולכלי מיתר של אבי אמזלג, שתי יצירות לחליל ותזמורת שכתב המלחין השוודי פר אנגלד כווריאציות על "הנה מה טוב ומה נעים" ו"הבה נגילה" וביצוע בכורה ל"נועם" - יצירה חדשה של אלה מילך-שריף לחליל ותזמורת. 
 
השיחה איתה פתוחה, גלויה וזורמת כמו עם ישראלית אמיתית, ולרגע קשה לי לדמיין אותה במקום שבו היא חיה, ואת ההצלחה העולמית האדירה לה זכתה. בגיל 46, בצלי היא כוכבת בינלאומית בלתי מעורערת. היא הקליטה יותר מ-40 אלבומים ששלחו לה מלחינים מכל רחבי העולם, הירחון "עולם המוזיקה" (כיום "קלאסיקה") כינה אותה "הפגניני של החליל", "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" השווה אותה לכנר דויד אויסטרך ולפסנתרן ולדימיר הורביץ וה"טיימס" הדביק לה את הכינוי: "מתת האל לחליל."

שרון בצלי, צילום: Keith Saunders


תקליטיה של בצלי זיכו אותה בפרסים החשובים ביותר בתחום ההקלטות. בן זוגה הוא רוברט פון באהר, מייסד חברת ההקלטות BIS - מותג נחשב בעולם ההקלטות הבינלאומי הנוהג לחשוף ולעודד מלחינים חדשים בתחילת דרכם.  בצלי חתומה על חוזה הקלטות בלעדי עם BIS, ולאחר בחירתה ל"מותג השנה", ציין פון באהר בריאיון את האלבום "הקסם הנורדי" של בצלי, כאחד מהישגיה הגדולים של החברה.

"הקסם הנורדי" כולל שלוש יצירות לחליל ולתזמורת מאת המלחינים קלֶווי אהוֹ מפינלנד, האוּקַר תומסון מאיסלנד וכריסטיאן לינדברג משוודיה, המכהן כמנהל המוזיקלי של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. בצלי הקליטה כל יצירה עם תזמורת אחרת - את היצירה הפינית עם תזמורת לאהטי בפינלנד  בניצוח אוסמו ונסקה, את היצירה האיסלנדית עם הסימפונית של איסלנד בניצוח ברנהרבור וילקינסון ואת היצירה השוודית עם התזמורת קאמרית השוודית בניצוח כריסטיאן לינדברג.  
 

תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית (צילום: כפיר בולוטין)
 


"אני בחיפוש מתמיד"
 
זה לא ממש שגרתי שבסיבוב קונצרטים אחד סולן לוקח על עצמו ארבע יצירות, כולן לא מן הרפרטואר המקובל. איך קורה שזה מה שתעשי כאן בארץ?  
 
"זה קרה בגלל כריסטיאן לינדברג, מנהלה של תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. אנחנו מכירים וניגנתי בעבר יצירה שלו, וכשהוא סיפר לי שקיבל לידיו את ניהול תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית והזמין אותי להיות סולנית, נראה לי הגיוני לעשות כאן יצירות חדשות. אני מאוד בקטע של הזמנת יצירות חדשות, מאוד פעילה בתחום, ומצטרפת לכך העובדה שאני ישראלית שוודית, ישראלית שגרה בשוודיה. כריסטיאן הוא שוודי שמנהל תזמורת ישראלית, ושני הנתונים האלה הכתיבו את כיוון הבחירה של היצירות - יצירה של אבי אמזלג, בכורה ליצירה של אלה מילך-שריף ומולם עיבודים של פֶּר אנגלד השוודי ל'הנה מה טוב ומה נעים' ול'הבה נגילה'."    

 
אלה מילך שריף, צילום: איריס נשר


איך נבחרו היצירות הישראליות?

"כמו כל ישראלית שגרה בחו"ל, אני מחוברת לרדיו 24/7 ושמעתי ראיון עם אלה מילך-שריף בגלי צה"ל. משהו בדברים שהיא אמרה על עצמה ועל המוזיקה שלה מאוד התחבר אלי. בשיחה עם כריסטיאן, כשעלה הרעיון שאנגן בארץ, אמרתי שאבוא בשמחה אבל אני רוצה שאלה תכתוב. פגשתי אותה, נוצר בינינו חיבור והיא אמרה: 'אני אכתוב לך יצירה הכי שמחה'. אבל בדיוק כשהיא התחילה לכתוב בעלה נעם שריף נפטר, אז יצא שהיצירה לא שמחה, אבל גם לא עצובה. אתה יודע, כשמזמינים יצירות אי אפשר לדעת מה יהיה. יש שיוצאות מעולה, ויש כאלה שפחות. כאן יצא לה ממש מאסטרפיס - מין שוקולד מריר עם המון אווירה והמון כוח."
 
את הסוויטה המרוקנית של אבי אמזלג ניגנת בעבר?

"לא. בעבר הקלטתי את "מדבָּרית" שלו, והיינו בקשר בפייסבוק. אני מאוד אוהבת את המוזיקה שלו ורציתי גם גוון אחר. זו יצירה יפהפייה. התפעלתי מן האותנטיות למרות שזה לא הרקע שלי. אני פולנייה אסלית."

יש לך הסבר לדחף המתמיד שלך ליצירות חדשות?

"הדחף הזה תמיד היה קיים, גם בזמנים של באך ומוצרט וגם כיום. צריך לזכור שהחליל לא פונק במספר יצירות עצום, בהשוואה לכלים אחרים. אז אפשר לומר שאני בחיפוש מתמיד." 
 


אבי אמזלג, צילום מסך יוטיוב


"אין לי משחקי אגו"
 
כשנוצר קשר בינך לבין מלחין, מי קובע אם זו תהיה יצירה לחליל סולו, יצירה קאמרית או יצירה לחליל ולתזמורת?

"זה תלוי במלחין ובנסיבות. מהזמנה של תזמורת גוטנברג ליצירה, למשל, נולד הקונצ'רטו של סופיה גוּבּאידוּלינה (יצירה שזיכתה את כל משתתפיה, לרבות חברת ההקלטות, בפרס בשנת 2003, י"ש) . לרוב אני מתרשמת מיצירה של מלחין ואז מזמינה ממנו משהו חדש."

יש לך הבחנה בין מלחין שוודי, ישראלי או אחר?

"אין דבר כזה. מוזיקה היא מוזיקה."

אבל עדיין ישנה הבחנה בין מלחינים מארצות שונות, בהנחה שהיום כולם שומעים הכל והעולם פתוח?

"שאלה מעניינת," אומרת שרון ומהרהרת רגע. "המוזיקה של קלֶווי אהוֹ למשל מסגירה את מוצאו הפיני, שומעים את המסורת; סיבליוס, המלחין הלאומי של פינלנד, עובד כמו מוצרט - רושם את הפרטיטורה ישר לנייר בכתב יד (בשונה ממלחינים שכותבים קודם לפסנתר ומתזמרים בהמשך, וכמובן מרוב המלחינים, שמשתמשים בתכנות הלחנה במחשבים האישיים, י"ש), ואחרי שגמר לכתוב הוא לא משנה כלום. יש מלחינים שהתהליך אצלם אחר, למשל כריסטיאן לינדברג, שכתב לי בפעם הראשונה יצירה לחליל. הוא חיבר כמה תיבות וטלפן אלי, אז באתי וניגנתי לו. לפי זה הוא ערך שינויים, תהליך יותר מורכב. אלה מילך-שריף לעומת זאת כתבה את היצירה וזהו, לא היה מקום לשינויים. עם פר אנגלד היו המון שינויים. בקיצור, זה תלוי."

כריסטיאן לינדברג, תמונת יחסי ציבור


בין כל ההופעות את גם מלמדת?

"רק בכיתות אמן, וגם בארץ מתוכננת לי אחת כזו. אני חייבת לומר שהוראה כזו היא עבודה סוחטת יותר מהופעה בקונצרטים. אני מנסה שכל תלמיד שמשתתף יקבל משהו מעבר לעבודה על יצירה ספציפית. לעורר להם את המחשבה. אין לי משחקי אגו ואני לא באה להציג את עצמי. חשוב לי שהתלמיד יהיה במרכז, לא אני."     

מאיזה גיל אפשר לנגן חליל לדעתך?

"בצרפת חושבים שצריך להתחיל בגיל מוקדם, אפילו שש. אני חושבת שבגיל תשע-עשר. אני התחלתי בגיל 11."  




שרון בצלי, צילום: Marc Harrison

הרומן עם ג'ף ביל
 
איך נראים החיים שלך היום?

"פחות קדחתניים מאשר בעבר. היו שנים שבהן הופעתי ב-70 קונצרטים בשנה. היום  אני יותר רגועה. עברתי משבר כשאימא שלי נפטרה אחרי מאבק ארוך בסרטן. הייתי צריכה למצוא חיבורים חדשים לחיים, אז יש לי בן זוג וילד בן 16- דניאל לאורי מוטי בצלי פון באהר."

וואו, מנגן?

"כשהיה קטן הוא לא רצה לנגן, אחר כך קצת והיום בכלל לא. הוא משחק טניס שולחן."

איך קיבלתם את השם "פון"? מישהו במשפחה עשה משהו למען המלך?

"כן. רוברט בן זוגי סיפר שמישהו ממשפחתו עזר למלך השוודי בשחייה."

אז הוא קיבל אחוזה או ארמון בתמורה?

"לא, רק את התוספת 'פון' לשם המשפחה. אם נחזור לעניין החיים שלי, היום אני במצב שלא צריכה להתרוצץ. אני יכולה לבחור. אחרי שאימא נפטרה לא ניגנתי שבועות, ברחתי מהמציאות דרך סדרות בטלוויזיה. בין היתר ראיתי את כל הפרקים של 'בית הקלפים', שכנעתי את רוברט לראות את הסדרה ונורא התרשמנו מן המוזיקה שחיבר ג'ף ביל, שביקר בארץ לפני כשנתיים. רוברט הציע לבקש ממנו שיכתוב לי קונצ'רטו. אני צחקתי, אבל רוברט כתב לו, וכעבור כמה חודשים נפגשנו. הוא כתב לי יצירה ואת השמעת הבכורה עשינו במינסוטה. בשנה שעברה הוצאנו אלבום שכולו יצירות של ביל לחליל ולתזמורת - הוא מנצח ואני מנגנת. אבל החלום האמיתי שלי היה לנגן בסדרה, והגשמתי אותו. כל צלילי החליל שאתם שומעים בעונה השישית - בלי קווין ספייסי - זו אני." (לראיון של יוסי שיפמן עם המלחין ג'ף ביל)
 


ג'ף ביל , צילום: מירי שמיר


כאשתו של מי שמחזיק באחר המותגים החזקים בעולם המוזיקה, איך מתמודדים עם ההצפה ברשתות, הספוטיפיי ודומיהם?

"רוברט עובד קשה. היום חברות כמו BIS מאוד תלויות בערוצי הרדיו השונים, כי על ההורדות מקבלים ממש פרוטות. עם זאת יש ארצות, בעיקר באירופה, שבהם עדיין מקובל לקנות דיסקים."

את מעורבת בהחלטות החברה?

"במידה מסוימת." 
 



שרון בצלי, צילום: מירי שמיר


חליל הזהב

על איזה חליל את מנגנת?

"חליל שעשוי מזהב 24 קראט שבנה בונה הכלים היפני מוּרַמָטסוּ במיוחד בשבילי."

מה ייחודו?

"כולו עשוי זהב, כולל הפייה (יש חלילנים שמעדיפים פיית עץ על כלי המתכת, י"ש). הייחוד של הכלי שהוא נותן לי צליל מספיק גדול כדי לעמוד מול תזמורת, אבל בה בעת לקבל את כל הגוונים וגם את היכולת לנגן בשקט. את זה למדתי  מן המנצח שנדור ווג. כשניגנתי בתזמורת שלו בזלצבורג, הוא אמר שהחליל אף פעם לא מספיק שקט בשבילו. הוא העיר לי והעיר לי עד שלמדתי לנגן בשקט."

שרון בצלי, צילום: Keith Saunders


הכלי השתנה עם השנים?

"החליל כל הזמן מתפתח וטכניקת הנגינה השתנתה. צבעים באו לחליל מן המוזיקה הצרפתית, וגם היכולת לנגן ברציפות טכניקה של נשימה סירקולטיבית (שיטת שאיפה ונשיפה שמאפשרת לנגן מבלי להפסיק, כך שהמאזינים לא מרגישים מתי הוא שואף אוויר, י"ש). את הטכניקה הזו למדתי מן החלילן אורֶל ניקולֵה, מלחין יכול לכתוב לחליל כאילו הוא כותב לכינור. אין הבדל."   
מנצחים יודעים לעבוד עם חלילנים? יודעים מה לבקש?

"עקרונית לא צריך להיות הבדל - מנצח שיודע ללוות כינור, יודע ללוות חליל. אבל ברזולוציה של שמות, מבחינתי אחד המנצחים הגדולים שליוו אותי היה זובין מהטה. הייתי בת 14 והוא היה מלווה בחסד. באותו קנה מידה גם המנצח נֶמֶה יֶרווי. לא צריך להגיד לו שום דבר. אתה מרגיש שהוא נושם איתך, מרגיש אותך עוד לפני שאתה נושם. גם מיקו פרנק עושה עבודה מצוינת עם חלילנים."

איך מגיב הקהל ליצירות לחליל?

"באסיה יש לחליל מקום מיוחד. ביפן למשל החליל מאוד פופולרי, אחרי שאתה מנגן ומוכר דיסקים, יש תור של עשרות ויותר אנשים שרוצים לקנות כי זה חלק מהתרבות שלהם. ניגנתי בטאיוואן עם תזמורת של כלים אותנטיים סיניים ועבדתי עם החלילן שלהם. אלה כלים אחרים וניסיתי להבין איך הם פועלים."  

לסיכום, היום כשאת מופיעה ומלמדת - איך את מסתכלת על גדולי החלילנים?

"בשבילי אורל ניקולה היה המורה הגדול, אבל בצליל זה היה ונשאר ז'אן-פייר רַמפָּל שבגללו הגעתי לפריז. הצליל הוא צליל, הטכניקה היא טכניקה אבל לו יש את המשהו הנוסף. It's all about expression."   

שרון בצלי, צילום: ALSO-Publishing


הקונצרטים יתקיימו ב-7 בפברואר 2019 ב-20:00 באולם דורות שער הנגב, ב-8 בפברואר ב-11:00 בעין החורש, ב-9 בפברואר ב-20:00 בגבעת ברנר, ב-10 בפברואר ב-20:00 במזרע, ב-12 בפברואר ב-20:00 בהיכל התרבות נתניה, ב-16 בפברואר ב-20:00 במוזיאון תל אביב. מחירי כרטיסים: 160-130 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 07-4661766, 3579* 
 
רכישת כרטיסים