מי שעד היום לא חש בשינוי שעוברת תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע יחוש בו ללא כל ספק בסוף החודש הזה, כאשר ניר קברטי, המנהל המוזיקלי החדש, יניף את השרביט על אירוע הפתיחה של פסטיבל המוזיקה הספרדית שיתקיים בבירת הנגב במשך ארבעה ימים.  

לאחר שנים של חגיגות בסגנון הקלאסי, בהובלת המנהל המוזיקלי הקודם יוסטוס פרנץ, מתנסה הסינפונייטה בגוונים חמים יותר, קרובים למזג המקומי. מוזיקה מספרד ומארצות דוברות ספרדית, וספרדית של יהודים הקרויה "לדינו" או "ספניולית" מתפוצות שונות.
 
"אלה האהבות האישיות שלי"
 
"הפסטיבל משלב שתי אהבות אישיות שלי - מוזיקה וספרד", אומר ניר קברטי, מנהלה המוזיקלי של התזמורת. "גרתי במדריד שלוש שנים בתחילת המילניום, וארבע תכניות הפסטיבל מייצגות את העושר המוזיקלי והתרבותי של חצי האי האיברי על פני מאות שנים. זה מתחיל ממלחיני הדגל דה פאיה ורודריגו, שילוב של קצבי פלמנקו עם להקת הפלמנקו הישראלית, מוזיקה קטלאנית, יצירות לכלי הנגינה הלאומי של ספרד - הגיטרה, שירי לדינו מתור הזהב, מוזיקה שנכתבה בהשראת סיפורים ספרדיים כשהבולט שבהם הוא 'דון קישוט', דרך אופרות שנכתבו על ספרד ועד דיוויד ברוזה בשירים ספרדיים מתורגמים מתוך האלבום 'האישה שאיתי' - בקיצור, חגיגה לעין ולאוזן, בשילוב הפנינג ספרדי שיפתח את הערב הראשון." 

ניר קברטי, צילום: דיויד בזימור


בתכנית הקונצרט כלל קברטי גם משהו אישי יותר: "זו אריה שנקראת 'באתי מספרד', מתוך הסרסואלה 'הבן היהודי' של פבלו לונאס. במהלך השתלשלות העלילה", מספר קברטי, "מתגלגלים שני האוהבים מספרד להודו ובדרך יש תחנה בחַאלֶבּ שבסוריה, משם מגיעה משפחתי. אני כבר מתרגש."

איטלקית, צרפתית וגם עברית לוקחות חלק בחגיגה המוזיקלית של הסינפונייטה - העברית בשיריו של דיוויד ברוזה, מנציגי השירה הספרדית המובהקים על בימות ישראל, האיטלקית והספרדית מצטרפות כשפות של אופרות מוכרות שמתרחשות כולן בספרד. ספרד וסביליה משמשות רקע ליותר מ-150 אופרות, וקמצוץ מאותן האופרות יקבל ייצוג בקונצרט הנעילה של הפסטיבל. בטעם הספרדי, מבטיחים בסינפונייטה, נוכל לחוש עוד לפני שיישמעו הצלילים הראשונים, כאשר בחזית היכל אמנויות הבמה בקרן הרחובות רגר והמשחררים, תתקיים מסיבת רחוב ספרדית. 
 

רועית פלדנקרייז, צילום: יפית יוחאי קליפה


דון קישוט בממלכת פלדנקרייז
 
מי שתעמוד לראשונה על דוכן המנצחים של התזמורת הדרומית תהיה המנצחת רועית פלדנקרייז, בערב השלישי של הפסטיבל:"דון קישוט בממלכת הלדינו", בכיכובה של הסופרן סיוון רותם. פגשתי אותה בבית קפה, קוראת פרטיטורות, כמו אי של שקט בתוך ההמולה. כשהיא לא על הבמה או בחדרי חזרות, אפשר למצוא אותה גולשת בים: "זו אהבה ענקית שלי, לצד המוזיקה", מספרת בוגרת מקהלת מורן שהחלה את דרכה כזמרת סופרן.

פלדנקרייז צברה קילומטרז' נאה למדי בארצות דוברות ספרדית. היא הספיקה לנצח על תזמורות באורוגוואי, מקסיקו, פרגוואי, ובימים אלה מתארגנת לקראת רילוקיישן משפחתי בברצלונה. בתחילת העשור הקימה את תזמורת המושבות הישראלית, הקרובה מאוד ללבה. 

סיוון רותם, צילום: ליסה קולר

איך בנית את התכנית לערב?

"בניתי אותה יחד עם ניר קברטי. אני הצעתי את השירים הקטלאניים של אדוארד טולדרה, יצירה שהעליתי עם סיוון רותם בכמה מקומות בחו"ל. אני מאוד אוהבת מוזיקה חדשה ומן הכיוון הזה באה יצירתו של ליאור נבוק שתהיה לדעתי בביצוע בכורה בישראל. נבוק חיבר את היצירה לפני כעשרים שנה בהשראת שני שירים של המשורר הספרדי אנטוניו מאצ'אדו לזמרת סופרן, לבסון ותזמורת - ללא ספק הרכב סולני מיוחד. ברוח הספרדית של הקונצרט הסולן בבסון יהיה רולאנדו קסאדה-ברודי, שהגיע לבאר שבע מקוסטה ריקה.

"הקלאסיקה הישראלית מיוצגת בתכנית בשירי הלדינו שתזמר אריה לבנון בשעתו להופעות ולהקלטות התזמורתיות של יהורם גאון, והפעם תשיר אותם סיוון. בבנייה של התכנית, ניר קברטי הציע את 'דון קישוט' של טלמן - יצירה מתקופתו של באך שלא מרבים לנגן, וטלמן הוא מלחין שמעולם לא היה בספרד. זה לא עניין נדיר. מלחינים רבים כתבו מוזיקה על נושאים ספרדיים למרות שמעולם לא היו שם. ותחתום את הערב היצירה 'הכובע משולש הקצוות' של מנואל דה פאייה - היצירה המוכרת ביותר בתכנית." 
 


להקת המחול קומפאס, צילום: טיבור יגר

אש הפלמנקו בתזמורת
 
בערב השלישי יצטרפו לקונצרט רקדני להקת הפלמנקו הישראלית קומפאס, בראשות הכוריאוגרפית מיכל נתן. "את הקשר עם הסינפונייטה הישראלית יזם לפני יותר משנה המנצח ונגן הגיטרה דורון סלומון," מספרת נתן. "הלהקה הופיעה בקונצרט של הסינפונייטה עם נעם שריף ובעקבותיה הוחלט על המשך שיתוף הפעולה. תוך כדי שיחות עם דורון סלומון החלטנו על מופע שמוקדש למוזיקה של מנואל דה פאיה - 'קלאסיקו אספניול'. היצירות שעמדו על הפרק הן 'האהבה הקוסמת' (אֶל אמוֹר בּרוּחוֹ), 'הכובע משולש הקצוות' (אל סומבררו דה טרֶס פּיקוֹס) ו'החיים הקצרים' (לָה וידה בּרֶוֶוה). ככה יצאנו לדרך." 
 
לא מורכב ללהקת מחול להופיע עם תזמורת חיה כשרגילים לעבוד עם פלייבק?
"לעבוד עם תזמורת זה מצוין, אבל רק באולמות משוכללים. אחרת, ובייחוד בארץ קטנה כמו שלנו, הפלייבק הכרחי. רוב הבמות קטנות מדי מכדי להכיל גם תזמורת וגם להקת מחול. חוץ מזה יש את עניין העלות - אולמות יחשבו פעמיים לפני שיאשרו תקציב לשני גופים אמנותיים. וישנה עוד סיבה פוליטית, ערים שיש להן תזמורות אינן ששות לארח תזמורת מעיר אחרת, ולכן יעדיפו להשתמש בפלייבקים."  

איך מכינים מופע עם תזמורת?

"אחרי שאני מכינה את הרקדנים, המנצח מוזמן לסטודיו. הוא רושם לעצמו בפרטיטורה הערות של מהירות, העצמת צליל או החלשתו, ואז מכין את התזמורת בחזרות ללא רקדנים. לאחר מכן שני הגופים ביחד יכולים להכין את היצירה בשתיים שלוש חזרות. חשוב להדגיש ששיתוף הפעולה הוא דו כיווני, אני מתאימה את הכוריאוגרפיה במקומות מסוימים שבהם המלחין רצה להבליט כלי או קבוצת כלים. גם זה נלקח בחשבון."  
 


להקת המחול קומפאס, צילום: טיבור יגר

האהבה מנצחת הכל
 
היצירות של דה פאיה מוכרות גם בפן הספרותי שלהם. עד כמה הכוריאוגרפיה שלך נאמנה לסיפור העלילה המקורי, או שדווקא משום שהסיפור מוכר, יצרת משהו שאינו תלוי עלילה?

"התשובה היא גם וגם. ב'האהבה הקוסמת' ההחלטה הייתה על נאמנות טוטאלית. ישבתי עם דורון סלומון, ניתחנו את הסיפור המקורי סצנה סצנה, ואחרי שהגענו להסכמה יצאתי לעבודה. לקראת העבודה על 'הכובע המשולש'  דורון הביא ספר שבו מנותח כל צליל ביצירה, כל ביט ומה קורה שם בריקוד.  זה היה המדריך שלי לעבודה עם הרקדנים.

"צריך לציין שבפסטיבל הקרוב ולבקשת התזמורת אנחנו רוקדים רק שתי יצירות – 'האהבה הקוסמת' ו'החיים הקצרים'. 'האהבה הקוסמת' הוא בלט על פי סיפור שמזכיר במשהו את 'הדיבוק' - הגיבורת היא קאנדלאס, צעירה ספרדייה ויפהפייה (איילת שחר) שנופלת ברשתו של צועני רודף שמלות מרושע (גראו קבררה קודרדו). כעבור זמן קצר הצועני מת, אבל רוחו שולטת בקאנדלאס ואינה מאפשרת לה להתאהב אהבת אמת בקארמלו (דמיטרי ברכוב). בכל פעם שהשניים מתכוונים להתנשק מופיעה רוח המת ושמה לאל את הניסיון. 

"קראמלו המאוהב מוכן לעשות הכל כדי להשיב אליו את לבה של קאנדלאס. מתחילה עבודת גירוש רוחות הכוללת את גיוס רוחות השמיים וכוחות הטבע - מחול האש, למשל הוא אחד הייצוגים של הטבע ביצירה. את הפתרון הוגה לבסוף קארמלו. הוא נזכר שהצועני רודף שמלות מושבע, ומכין לו תעלול. הוא מבקש מלוצ'יה, צוענייה אחרת וחברה של קאנדלאס, לפתות את רוח היריב. ברגע שהצועני נלכד בידיה של לוצ'יה, השניים נישאים, ונשיקתם מביאה קץ לשלטון החושך על נשמתה של קאנדלאס. האהבה מנצחת. 
 
"זה הסיפור ואני מאמינה שהקהל יבין אותו מתוך הריקוד, גם אם העלילה לא תופיע בתכניה. בדיוק כמו שלאחרונה רקדנו בפסטיבל אילת את 'אלבה' על פי המחזה של לורקה, וגם מי שלא קרא את המחזה יכול היה להבין את הסיפור ואת היחסים בין הדמויות. לעומת זאת הריקוד מתוך 'החיים הקצרים' אינו צמוד לטקסט והוא אכן כוריאוגרפיה חופשית." 

להקת המחול קומפאס, צילום: טיבור יגר


הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 26 במרץ - 1 באפריל 2019 במשכן אמנויות הבמה באר שבע. מחירים: כרטיס יחיד לקונצרט אחד מתוך הפסטיבל: 150 ₪, כרטיס יחיד ל "חבילת פסטיבל דואו" (2 קונצרטים): 260 ₪, כרטיס יחיד ל "חבילת פסטיבל טריו" (3 קונצרטים): 300 ₪, כרטיס יחיד ל"חבילת פסטיבל מלא" (4 קונצרטים): 320 ₪. כרטיס יחיד לסטודנט/ית: 60 ₪, כרטיס יחיד לאזרח ותיק/ה: 125 ₪. הנחות נוספות למנויי התזמורת, לקבוצות וועדי עובדים. להזמנת כרטיסים: 08-6266422