כל גווני החיים

"אבל עכשיו אני חייבת לאכול משהו," אומרת לי זמרת הסופרן טליה אור, לפני שאנחנו מתחילים בשיחה. שעת צהריים הומה במרכז תל אביב. גל החום המטורף בנסיגה. היא אחרי שיעור בשיטת אלכסנדר. שחרור לחצים  אחרי מפגשים משפחתיים מרגשים ובכלל. אל השולחן מגיע סנדוויץ' עם חצילים וטחינה וקפה שחור - נגיסה אחת והעולם כבר נראה טוב יותר. אין טחינה במינכן? שם היא מתגוררת. "בוודאי שיש, אומרת טליה ומבט של  שביעות רצון ממלא את העיניים הירוקות המחייכות במרכז הפרצוף הג'ינג'י.

אור תשיר השבוע פעמיים עם התזמורת הקאמרית הישראלית, תפקיד קטן ברקוויאם של פורה, שבו התפקיד המרכזי נועד למקהלה, שבקונצרט ימלא האנסמבל הקולי הישראלי, וסולו עם התזמורת ביצירה "הארות" - Les Illuminations, מחזור שירים של המלחין האנגלי בנג'מין בריטן למילים של המשורר הצרפתי ארתור רמבו.  "המנצח אריאל צוקרמן עשה את היצירה איתי לפני ארבע שנים, והיה ממש כיף. אני מתה על היצירה הזו. בריטן יודע לכתוב לזמרים. היא לא קלה, אבל המוזיקה כל כך חיונית, והוא הצליח להכניס לתוכה את כל גווני החיים."

ומה על הרקוויאם של פורה?
 
"שם תפקיד הסולנים מצומצם ביותר, זו יצירה מקסימה למקהלה. יש אריה לי ואריה לזמר הבריטון יואב וייס. זאת תהיה הפעם הראשונה שאשיר את הרקוויאם הזה."   
  



אריאל צוקרמן, צילום: מקסים ריידר


נגועה בחיידק השירה
 
מתי גילית שאת זמרת?

"כשהייתי בת 15. למעשה שרתי מגיל עשר באופרה באאכן, שם גרים ההורים. אימא שרה במקהלה ואני התחלתי לשיר תפקידי ילדים יותר מוקדם מהמקובל או אפילו יותר מוקדם מהמותר, שזה גיל 12. בכל זאת קבלו אותי ואת אחותי, שגם היא זמרת אופרה מקצועית. כשהייתי בת 15 קבלתי תפקיד ראשון אמיתי ב'טוסקה', בשירת הרועה שפותחת את המערכה השלישית. הקהל לא רואה את הרועה, רק שומע אותו. התאהבתי בתפקיד באופן אובססיבי."

מתי החל חיידק השירה במשפחה שלכם?

"בדורות האחרונים אימא הייתה הזמרת הראשונה. אבל כשבודקים את תולדות המשפחה מגלים שלאורך הדורות היו גם כמה חזנים בפולין. אימא נולדה במחנה עקורים בגרמניה בדרך לישראל וכאן היא חיה בלוד, העיר המעורבת של ערבים ויהודים. זה לא עשה עליה רושם. היא נשארה הכי פולניה שיש. אבא נולד במולדובה והגיע לישראל בשנות ה-70 עם גל העלייה הראשון הגדול מברית המועצות. הם נפגשו בירושלים. אימא למדה אקורדיון והיה מי שאמר לאימא שלה שאקורדיון זה לא רציני. היא עברה לפסנתר, התחילה ללמוד בצורה מסודרת בתלמה ילין. אחר כך היא למדה בירושלים והמשיכה בג'וליארד בניו יורק.

איך הם התגלגלו לגרמניה?

"אימא חיפשה עבודה כזמרת ואבא לימד גרמנית עוד בברית המועצות. כשהוא החל להתמחות בהוראת מקצועות יהודיים הוא נעשה מבוקש ומה שהחל באאכן צמח למקומות נוספים. היום הוא מלמד בקלן, בדיסלדורף ובעוד ערים ומגיש תלמידים לבגרות במקצועות היהדות." 
 


האנסמבל הקולי הישראלי, תמונת יחסי ציבור

"יש לי סופרן גמיש"
 
את זוכרת את המנצח הראשון שלך?

"בוודאי. זה היה סטפן ל'נוֹ, אמריקאי ממוצא איטלקי שמאז עשה קריירה  גם באורוגוואי ואחר כך שוב בגרמניה, והיום הוא המנהל המוזיקלי של בית האופרה בווימאר. אחרי התפקיד הראשון ועם סוף לימודי התיכון הצטרפתי לתכניות עבודה של מוזיקאים צעירים. התחנה הבאה הייתה הקונסרבטוריון בהמבורג, שבו הדגש היה על כלי נגינה ושלי היה כינור. מורים לזמרה בהמבורג לא היו מספיק טובים, ולמעשה את פריצת הדרך שלי עשיתי בארץ, בסדנת האופרה בתל אביב. כאן החלה הדחיפה קדימה לכיוון השירה, הודות לנבחרת של מורים מעולים החל בג'ואן דורנמן שניהלה את הסדנה, טריש (פטרישיה) מקאפרי, וחבורה של מורים שרבים מזמרי האופרה בישראל חייבים להם את תחילת הדרך."

ומה על תפקידים ראשיים

"גם זה קרה כאן. בסדנה שרתי את סוזנה, גיבורת האופרה 'נישואי פיגרו'  והבמאי היה אדי צ'מה (זמר ישראלי שחי ופועל מזה שנים בארה"ב, י"ש). עוד מישהו שסייע לי להתקדם היה הבמאי ג'ון נוריס, שלזמן קצר ניהל את הסדנה והוא שֵם חם בהרבה כיתות אמן לאופרות ברחבי העולם. איתו שרתי את התפקיד הראשי ב'סוזנה' - אופרה של האמריקאי קרלייל פלויד ומשם למעשה החלה הדרך. נוריס מתגורר בברלין ומדי פעם אני שבה ועובדת אתו."

מתי הרגשת שהגיע השלב המקצועי?

"כשהייתי בת 24 בערך, בתום הלימודים. עד אז היו פה ושם תפקידונים, חלטורות. באותן שנים גם הקול שלי השתנה ולא היה מוגדר סופית, פעם סופרן ופעם מצו סופרן."



טליה אור צילום: דניאלה פייפר

והיום?

"היום הקול שלי הוא סופרן מספיק גמיש שלא צריך להוסיף לידו שום תת-התמחות, (בעולם האופרה קיימות התמחויות מקצועיות ובדרך כלל זמרים משובצים לתפקידים לפיהן: תפקידי גיבור, תפקידים קומיים וכו', י"ש). כשאני מציינת שהקול שלי הוא סופרן, ברור שאני גמישה מספיק לשיר את מגוון התפקידים הכתוב לקול הזה ומבחר התפקידים גדל בהתאמה." 
 
"נתתי לזמן לרפא אותי"

איך נראים חיים של זמר אופרה?

"זה מאוד תלוי בסוג ההתקשרות או אי ההתקשרות של זמר ללוח המופעים שלו. כאשר הזמר הוא פרילאנס, כמוני כעת, הוא לא שר כל הזמן. לעומת זאת  כשיש לו חוזה קבוע עם בית אופרה, מה שנקרא בעגת זמרי האופרה FEST (קיצור של חוזה חזק, י"ש), הוא מתנהל כמו עובד במשרד. בית האופרה נותן לו בכל חודש לוח עבודה. הוא בא בבוקר לחזרה ואם יש מופע באותו ערב הוא חוזר למופע. גם כאשר התפקיד שאתה מכין בבוקר, הפוך לחלוטין מן התפקיד שאתה שר בערב על הבמה. אם אין מופע בערב, ככל הנראה תהיה חזרה נוספת אחרי הצהריים. זמר על חוזה אינו יכול לעזוב את העיר של בית האופרה שלו אלא לאחר קבלת אישור המנהל. גם אם הוא אינו משובץ לעבודה הוא חייב להימצא שם למקרה שיוזעק להחליף זמר שאינו יכול לשיר. בישראל אין הסכמים כאלה בין הזמרים לבית האופרה, כי בית האופרה כאן אינו מציג בכל ערב."
קשה להיות FEST?

"כן ולא. מצד אחד יש משכורת חודשית וזה טוב. הבעיה היא שמספר התפקידים שלך נקבע אישית. יש זמרי FEST ששרים עשרים פעם בשנה, כי התפקיד שלהם תובעני - למשל זמר בס שמתמחה באופרות של וגנר לא ישיר הרבה. אבל אם יש לך קול שמזוהה כטנור משעשע, 'שפילטנור' באופרות קומיות, אתה תשיר הרבה. אני מכירה זמרים ששרים יותר ממאה פעמים בשנה וזה המון. ההחלטה על מספר הפעמים היא של מנהל בית האופרה. במקרה הטוב, המנהל יציג לפניך את רשימת התפקידים שאתה אמור לשיר. חלקם ממש הולמים אותך ואז אין בעיה, חלקם מתאימים פחות אבל עם מעט השקעה אפשר להתגבר על הקושי ויש מקרים שאתה משובץ לשיר תפקיד שלא מתאים לך. ההחלטה היא בידי המנהל."


התזמורת הקאמרית הישראלית, צילום: Michael Pavia

מתי התחלת להיות פרילאנס?

"בדיוק לפני עשר שנים."

אז אם אני עושה חשבון נכון, כששמעתי אותך שרה בהצגת הבכורה העולמית של "הנוסעת" בפסטיבל בברגנץ  - בדיוק אותה הפקה שהוצגה עכשיו בתל אביב - בדיוק התחלת להיות פרילאנס 

"נכון."

אני אומר שמעתי,  כי אני זוכר שניסיתי להיפגש איתך אבל זה היה בלתי אפשרי

"כי עבדתי מאוד קשה. שני תפקידים חדשים ב'הנוסעת' וב'הפורטרט', שתי אופרות של ויינברג, תפקיד ב'אאידה' כמעט ערב ערב על האגם וליד כל זה גם רסיטל של שירי ויינברג. לא היה לי זמן לפגישות."

אני חייב לשאול איך התרשמת מן המוזיקה של ויינברג. כאן בארץ לא נרשמה לו הצלחה גדולה

"מוזיקה מצוינת בעיניי. מלחין מדהים "

ב"הנוסעת" שרת את דמות איווט האסירה הצרפתייה. איך הייתה העבודה?

"מוזיקלית לא הייתה בעיה, אבל חברתית זה היה מלחיץ. הייתי היהודייה היחידה בצוות הזמרים. זה היה מאוד מאוד קשה. אני חייבת לומר שבמהלך העבודה שם לא הבנתי מה עובר עלי. רק בדיעבד הבנתי שהמשקל של התפקיד בהקשר ההוא היה כבד ביותר. הייתי בסוג של דיכאון להרבה זמן."

מה עשית עם זה?

"לא הרבה. נתתי לזמן לרפא אותי וזה עבר. " 

"אין חברויות כאלה בחוץ לארץ"

בישראל שרה טליה אור עד היום ב'כריסטוס' של ליסט עם תזמורת ירושלים, ובאך עם הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה. עם מהטה והפילהרמונית שרה טליה גם את הסימפוניה השנייה של מאהלר בספרד. עוד השתתפה בשוברטיאדה, ובשנה הבאה תשיר מיסה של בטהובן עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע. באופרה עדיין לא הופיעה.


טליה אור מקור אתר האמנית

יש תפקידים שמזוהים איתך?

"כן, במנעד של הסופרן הלירי. יש תפקידים שהם שלך ויש כאלה שאתה מזנק אליהם. למשל שרתי את טטיאנה ב'יבגני אונייגין' בסאו פאולו בברזיל אחרי שלושה שבועות שבהם למדתי את התפקיד ברוסית. אני עדיין מאוד אוהבת את פמינה ב'חליל הקסם'."

מה על יצירות חדשות?

"אני בודקת כל יצירה לגופה. למשל המוזיקה של סופיה גובאידולינה טובה לי. מאוד אהבתי גם את האופרה של הנזה 'אלגיה לאוהבים צעירים'.  

 מה עושה זמר כשהוא לא שר?

"לומד תפקידים עתידיים. שומר על הכושר. אני עושה ספורט בבית, עבודה על הגוף, תרגילים לגב לגמישות."

את מסתובבת בחברה של מוזיקאים?

"אני משתדלת שהחברה תהיה מעורבת כי כשאתה בחברה של אנשים כמוך אתה בבועה ואני אוהבת ראש פתוח. לקרוא משהו ולראות סרטים כשיש זמן. ראיתי את 'משחקי הכס' וסרט שמאוד אהבתי היה 'הסֵפֶר הירוק', על פסנתרן שחור שמופיע בקונצרטים של הדרום הגזען בארה"ב."
 
איך את עם שפות, זה נכס במקצוע שלך?
 
"אני שולטת בעברית, אנגלית, גרמנית ואיטלקית. צרפתית אני יודעת ובכל זאת לקראת ההופעה עם היצירה של בריטן הלכתי למאמנת קול צרפתייה שהיא גם פסנתרנית באופרה ועוסקת ברפרטואר. היא מכירה היטב את היצירה שזה מזל גדול, כי רוב מאמני הזמרים באופרה לא מכירים את 'הארות' של בריטן." 

יש לך חברים כאן בארץ?

"כן. השם הראשון שעולה הוא יעל לויטה."

זמרת עם חוש הומור בלתי רגיל

"כן, אבל עם לב כזה," היא אומרת ופורשת ידיים לצדדים.

אין חברויות כאלה בחוץ לארץ?

"לא," חורצת טליה, ומעט מרירות מתגנבת לקולה. "למרות המצב הלא פשוט כאן בכל מישור, חברים כמו שיש כאן קשה למצוא במקום אחר." 

הקונצרט יתקיים ביום שלישי, 28 במאי 2019 בשעה 20:00, וביום חמישי, 30 במאי בשעה 20:00 במוזיאון תל אביב לאמנות, אולם רקאנטי. לרכישת כרטיסים: 03-5188845 שלוחה 1

רכישת כרטיסים