דרך רבה עד המחילה והאהבה

"כך עושות כולן" היא האופרה השלישית שוולפגנג אמדאוס מוצרט כתב יחד עם הכומר ממוצא  יהודי-ונציאני לורנצו דה פונטה, שסיפור חייו ועלילותיו מתחרות באלה של חברו קזנובה. יש הטוענים כי האופרה הזאת, שנוצרה אחרי ״נישואי פיגרו״ ו״דון ג׳ובאני״ שלהם, היא גם המושלמת ביותר. אני חושב שלמעט אריות נפלאות היא רחוקה משלמות, ובלי ספק ארוכה מדי, גם כאשר היא מועלית בקיצור נדיב של חצי שעה ונמשכת ״רק שלוש שעות ו-10 דקות כולל הפסקה״.  

העלילה מספרת על שתי אחיות, דורבלה ופיורדיליג׳י, שמאהביהן פרנדו וג׳וליילמו, בטוחים בנאמנותן ומתערבים על כך ובסכום גדול עם דון אלפונסו, פילוסוף מזדקן שטוען כי הנשים בוגדניות מטבען. אלא שהוא לא רק פילוסוף אלא גם סרסור לדבר עבירה, ומשכנע את שני הבחורים להעמיד פנים כאילו הם יוצאים למלחמה, ואז להתחפש לצמד אלבנים שיופיעו יש מאין ויפתו את השתיים.



כך עושות כולן, צילום: יוסי צבקר



כך עושות כולן, צילום: יוסי צבקר



להצלחת המזימה דון אלפונסו מגייס גם את המשרתת דספינה. וכדי להגביר את המבוכה הוא גם יוזם חילוף בין המאהבים. לא די יהיה שהאחיות יבגדו, אלא שכל אחת תעשה את זה עם בן זוגה של אחותה. בסופו של דבר התסבוכת מותרת, הלקח נלמד, ומוצרט ודה פונטה, בסיוע של מתרגם הכתוביות ישראל אובל, משחררים אנחה אנושית מאוד על מחילה ועל אהבה.

הרבה היגיון לא תמצאו בתרגום הבימתי של העלילה, שהרי הזמרים המגלמים את שני המאהבים אינם משתנים, וכל אחד יכול לזהות מי הוא מי. הבמאי אטום אגויאן, באמצעות הבמאית המחדשת של ההפקה הקנדית שהגיעה לאופרה הישראלית, לא התאמץ במיוחד בנושא הזה, ובצדק. שהרי התרמית היא אשליה בימתית. כמו  האשליה שהמשרתת דספינה, המגויסת למבצע, היא הדוטורה המגיע לטפל בחיילים, או הנוטריון שבא להשיא להם את האחיות המאוהבות.



כך עושות כולן, צילום: יוסי צבקר

כך עושות כולן, צילום: יוסי צבקר



התרמית היא אשליה בימתית

אבל אגויאן, כפי שהוא כותב בתכניה, רואה בהפקה שלו חידושים מפתיעים, המסבירים את המסך שעליו מודפס ציור מפורסם של פרידה קאלו ובו שתי אחיות יושבות והלב שלם נשלף ומונח על החזה, ותפאורה עמוסה כמעבדה בחלק הראשון, כמעידה על העובדה שהכל מתרחש בבית ספר לאוהבים, שהוא גם שמה המשני של האופרה.

כך או כך, מה שמנצח את הרעיון הטוב ביותר של דה פונטה ושל אגויאן הוא המוזיקה של מוצרט, תחת שרביטו הבטוח של דניאל כהן ובנגינת תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. המוזיקה שמתחילה באווירה קלילה, בהתאם לתעלול של דון אלפונסו, הופכת רצינית ודרמטית, כפי שנרמז כאריה הגדולה של פיורדיליג׳י, ובביצועה המרגש של יעל לויטה, ובהמשך בדואט שלה עם פרנדו, בזמרתו היפהפייה של הטנור מרק מילהופר.




מימין: הקאמרטה הישראלית, צילום: גלית דויטש, משמאל: דניאל כהן, צילום למעלה: מירי שמיר, צילום למטה: יח"צ



ענת צ׳רני מצוינת כדורבלה, כך גם רנאטו דולצ׳יני בתפקיד ג׳וליילמו. ומי שגונבים את ההצגה ביוזמתם וברשותם של המחברים הם דון אלפונסו, בעיצובו של גבריאל ריביס, שמוליך את העלילה כמנחה של טיול מאורגן בין נופים אנושיים, ולצדו דספינה, בביצוע רענן מאוד של דניאלה סקורקה. מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתן שמייסר תרמה את תרומתה הצנועה לאופרה שנסמכת על שש דמויות שמצאו מחברים נפלאים.  




כך עושות כולן, צילום: יוסי צבקר



כך עושות כולן, צילום: יוסי צבקר




בסיכום: ערב ארוך המיועד בעיקר לאוהבי מוצרט ולאוהדי הכך עושות כולן. 

רכישת כרטיסים