פנינים מוזיקליות בשפע 
  
פסטיבל כפר בלום או בשמו הרשמי "קול המוזיקה הקאמרית בגליל העליון" יפתח ב-9 ביולי 2019 את מהדורתו ה-35, עם צבי פלסר בשנתו התשיעית כמנהל האמנותי.
 
כדרכו, הפסטיבל מציע פנינים מוזיקליות בשפע, כמו תכנית שכולה יצירות ברהמס, שילובים בעלי כח משיכה קהלי מובהק עם יצירות של באך ושל ברהמס, או השמיניות של מנדלסון ושל אנסקו.
 
קלאסיקה אחרת וישראלית בפסטיבל תהיה הופעתם של חברי "קצת אחרת" שלמה גרוניך, שלמה יידוב ושם טוב לוי. מספר התכניות לילדים גדל, גם נוכחותה של המוזיקה החדישה לא נפקד, ואפילו מופעי מחול מסקרנים תוכלו לפגוש כאן השנה. 
 


צבי פלסר, צילום: ליסה מזוקו

לחלק מן המשתתפים זהו ללא ספק מפגש שנתי קבוע, כמו הכנר גיא בראונשטיין, הוויולן עמיחי גרוס והפסנתרן אוהד בן ארי. "זה נכון," מסכים  צבי פלסר, "גרעין הנגנים מורכב מאנשים שאני עובד איתם תדיר ומעריך את אמנותם. כמובן שמושקעת מחשבה רבה בהתאמה בין הנגנים שצריכים למצוא שפה משותפת בזמן קצר יחסית. בכל שנה מגיעים גם אורחים חדשים והשנה שמתי דגש מיוחד על קבוצה של צעירים שייקחו חלק בפסטיבל בפעם הראשונה." 
  
 

קצת אחרת, שלמה גרוניך, שלמה יידוב ושם טוב לוי, צילום: יוסי אורבך

כמו מסעדה עם מטבח גלוי 
 
אחד המאפיינים הקבועים של הפסטיבל למעשה מיום הקמתו הוא הקשר הבלתי אמצעי בין קהל המאזינים לאמנים המשתתפים. הקשר החל בשנים הראשונות במפגשים בסיומו של יום. בתום יום קונצרטים, רוב האורחים אינם נוסעים הביתה אלא לחדר בבית מלון או בצימר, והאמנים צריכים לפרק את המתח המצטבר אחרי יום עבודה ארוך.
 
לצד המפגשים מתקיימת גם מסורת החזרות הפתוחות, שצבי פלסר משמר בקנאות. "ביקור בחזרות התקיים מאז שהפסטיבל נוסד ואני דואג לשמר את המסורת היפה הזאת. הקהל מרבה להגיע, מסוקרן לשמוע את תהליך הבניה של הביצוע, את הוויכוחים והבדיחות והעבודה המורכבת של הגעה להסכמה בתוך קבוצה. כמעט כל החזרות פתוחות למעט חזרות שמתרחשות בזמן קונצרטים. אפשר להתייחס לתופעה כאל מסעדה שהמטבח שלה גלוי לעיני הסועדים." 

קו מאפיין נוסף ששוכלל בשנותיו של פלסר כמנהל הוא מאזינים המזמינים יצירות החביבות עליהם, מעין "תכנית  כבקשתך" כאשר שם מזמין היצירה מוכרז בקול מעל הבמה. פלסר שכלל את השיטה, והפגין חשיבה מחוץ לקופסת הקונצרטים הרגילה.

"בשנה שעברה היה ממש טופס בקשה מהקהל למלא את משאלותיו והייתי אומר שכרבע מהתכנית אכן הגיעה מבקשות הקהל. השנה הגיעה אלי בקשה שנבצע את "סונטת ארפג׳יונה" של שוברט ושמחתי לכלול אותה בתכנית כדי לשמוע את ליז ברטו מנגנת אותה. עדיין הקהל מאד מעורב, ולדעתי אפילו יותר, בתכנית שקראנו לה 'חדרים', שנולדה כתוצאה מבעיה של חוסר מקום באולמות בשעות החזרות. הפתרון שהצענו היה קיומן של חזרות במקביל כאשר הקהל נודד מאולם  אחד לאחר. לפתרון הראשון קראנו 'קליידוסקופ' - אמנים נגנו את אותה יצירה שלוש פעמים בכל פעם לפני קהל שונה כשההפסקות בין הנגינות מתואמות כך שהקהל יוכל לעבור מאולם אחד לשני בפרקי זמן ידועים מראש.

"ההשפעה של אותה התנסות חרגה אל תהיות של יחסי אמן קהל ובינינו הנגנים צצו שאלות של האם קהל משפיע על הנגינה? מה קורה למוזיקאי שמנגן ברצף את אותה היצירה מספר פעמים? האם קהל שונה מייצר אווירה אחת? התוצאות של אותן תהיות תקבל תפנית חדשה השנה. ארבע יצירות שונות ינוגנו בארבעה חדרים שונים. הפעם הלכנו על גיוון בתקופה, במלחינים ואפילו בארץ המוצא של היצירות. במלים אחרות, בכל חדר מוזיקה משלו, והמאזינים יחליטו בעצמם מה הם רוצים לשמוע, ואפילו באיזה סדר". 

ליז ברטו, צילום: Neda Navaee

תפנה את הקהל מאולם א' לאולם ב' על מנת להבטיח שכולם ישמעו את אותן יצירות?

"לא, כל מאזין יוכל להחליט אם הוא רוצה להישאר באותו אולם או חדר ולהקשיב שוב לאותה יצירה או להתקדם לאולם הבא."

השפעות שאתה צופה ביחסים בין המאזינים לבין המבצעים?

"ראשית תהיה תגובה של המאזינים עצמם. אנשים ידברו על מה הם הולכים לשמוע ותיווצר דעת קהל על היצירה ועל הנגנים. מצדי כמי שאחראי על הארגון  קבעתי שכל היצירות המשתתפות ב'משחק' הזה תהיינה באורך של 15 דקות. יש כמובן סיכון שליצירה מסוימת יהיה פחות קהל, אבל בסך הכל עצם התנועה, חיזוק המפגש בין קהל לבין האמנים, שיתוף חוויות בין המאזינים לבין עצמם על היצירות ועל האמנים - הן תרומה מצטברת שכולם מרוויחים ממנה."

גיא בראונשטיין, צילום: עופר פלסר


"כל שנה מגיע קהל חדש"
   
ניוד קונצרטים למקומות שונים באצבע הגליל, לרבות חללים שאינם מקורים, עוזרת לפסטיבל? הקהל שאינו מקומי מטריח את עצמו למקומות השונים או שהמופעים מיועדים לתושבים המקומיים?   
 
"היו שנים בהן ניסיתי לפזר את הפסטיבל באתרים שונים והבנתי שהעניין שהלוקיישן יוצר לא שווה את הטרחה והתנאים הפיזיים והאקוסטיים הבעייתיים. לכן כמעט כל המופעים מתרחשים במתחם כפר בלום - אולם קלור, בית העם ועוד. אירוע אחד יתקיים בחצר תל חי היפה, קבלת שבת עם מקהלת הגליל העליון בתכנית של מוזיקה יהודית ישראלית. אגב הקהל מגיע מכל הארץ ובמשובים שאנחנו עושים כל שנה מתברר שאחוזים גדולים מגיעים לקונצרטים מביתם בצפון, עובדה שתמיד משמחת אותי." 
 


מקהלת הגליל העליון , צילום: יובל שקד

קונצרטים עם צבע אחר כמו קבלת שבת שהזכרת, היצירה "קהלת" של אנדרה היידו, שילוב של מזרח ומערב, מדברים אל כל הקהל או מביאים למופעים קהל שונה? 
 
"הקהל מאוד פתוח ושמח לקבל מוזיקה מסוגות שונות. על כל קונצרט אני מתלבט אם הוא מתאים לקהל 'שלי' אבל באותה מידה גם לקהל מזדמן שלא בקיא ברזי המוזיקה. אני תמיד מדמיין את הסדרנים או השומרים מציצים פנימה ורוצה לוודא שגם הם יוכלו לקבל חוויה משמעותית. מאז ומתמיד אני טוען בתוקף שכדי ליהנות ממוזיקה אין צורך בידע מוקדם אלא רק בפתיחות של האוזניים והלב. מוזיקה טובה בביצוע טוב תעשה את דרכה לנשמה."
 
נאמנות הקהל עדיין בתוקף?
 
"בכל שנה אנחנו בוחנים מחדש את הנאמנות ובכל שנה מופתעים לגלות שהיא בתוקף ועוד מתחזקת."    
 
מגיע גם קהל חדש, קהל צעיר?
 
"גיל הקהל הוא נקודה חשובה. בכל אירועי התרבות בכלל ואירועים מוזיקליים קלאסיים בפרט עניין הגיל המבוגר של הקהל בולט. התשובה לשאלה מורכבת למעשה משתי שאלות: האם הקהל פשוט מתבגר,  או שאולי רק אנשים בשלב מסוים בחייהם יכולים לקחת את הזמן והפניות שהמוזיקה דורשת מהמאזין? אני מאמין שהתשובה היא שילוב של השניים ושל עוד גורמים כמו חינוך מוזיקלי ותדמית בעייתית שהמוזיקה הקלאסית סובלת ממנה.
 
"השנה פתחנו את דלתותינו לצעירים מתחת לגיל 25 ללא תשלום על בסיס מקום פנוי בתקווה למשוך קבוצה של צעירים שאולי יהוו גרעין לקהל העתיד. למעשה אנחנו יודעים על קהל חדש כי בכל שנה אנחנו מקבלים משוב מהקהל ושמחים להיווכח שכ-20 אחוזים מגיעים בפעם הראשונה לפסטיבל. כלומר הפסטיבל ממשיך להתחדש בכל שנה." 


נעמה תמיר קפלן, צילום: מושון תמיר




ייסורי האהבה של נעמה תמיר-קפלן
 
מכלל המופעים משך את עיני הקונצרט "שירים לאנה" - שירה ישראלית מולחנת בביצוע אינטימי של הזמרת אנה שפיץ בליווי פסנתר, צ'לו וקלרינט. הקונצרט מעניק תחושה של חידוש מסורת ה"ליד", האהובה עליי מאוד. על הרעיון והביצוע אחראית המלחינה נעמה תמיר-קפלן.
 
"מהרגע הראשון ששמעתי את קולה של אנה שפיץ התפעמתי מייחודו," מטעימה קפלו.  "הוא היה מקור ההשראה שלי למופע, שגם נושא את שמה - 'שירים לאנה'. מדובר בתכנית של לחנים מקוריים ושל עיבודים חדשים לשירי המשוררים נתן אלתרמן, לאה גולדברג, אלכסנדר פן, תרצה אתר, יעקב אורלנד ואחרים, שנולדה מתוך צורך או אפילו תחושת מחויבות, לתת ביטוי לעברית כשפה מולחנת."
 
מה שמסקרן הוא כותרת המשנה - ייסורי האהבה.
 
"את הכותרת נתתי לתכנית משום שהעיסוק בשירים כולם הוא באחד הנושאים הבוערים ביותר בעולם משחר ההיסטוריה, והוא גם בא לידי ביטוי יפהפה אצל המשוררים שלנו – האהבה, שפנים רבות לה. האהבה  מתבטאת בכל שיר בצורה שונה, במילים וגם במוזיקה."
 
איך נולד הצירוף של הצ'לו והקלרינט?

"זה היה תהליך. את השירים הראשונים כתבתי לקול ולפסנתר בלבד. בהמשך הרחבתי את ההרכב והוספתי גם קלרינט שינגן דני ארדמן. על הצ'לו ינגן עדיאל שמיט-בינור ואני אנגן בפסנתר. אני מזמינה את הקהל להגיע, יהיה שווה כל רגע." 

תמונת יחסי ציבור

הקונצרט "שירים לאנה" יתקיים ב-14 ביולי ב-17:00 באולם קלור. מופעי פסטיבל קול המוזיקה בגליל העליון יתקיימו ב-16-9 ביולי 2019 בקיבוץ כפר בלום בגליל העליון. להזמנת כרטיסים