מחול - המרטיר המהולל במוזי' ארצות המקרא

כנסייה גדולה ומפוארת בת 1,500 שנה שנבנתה לזכר מרטיר מסתורי, מעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות עם כתובות ביוונית, נחשפה ברמת בית שמש

מי היה "המרטיר המהולל" שהונצח בכתובת ביוונית, שלזכרו נבנתה כנסייה גדולה ומפוארת - כזו שהורחבה במימון קיסר האימפריה הביזנטית, טיבריוס השני, בכבודו ובעצמו?

תעלומה מסתורית זו מעסיקה את הארכיאולוגים ברשות העתיקות, המנהלים מזה שלוש שנים חפירה ארכיאולוגית בשכונת רמת בית שמש, בהשתתפות אלפי בני נוער, במימון משרד הבינוי והשיכון מחוז ירושלים ובניהול קבוצת CPM. משרד הבינוי והשיכון השקיע כ-70 מיליון שקל בחפירות, בשימור ובפיתוח פארקים ארכיאולוגים במסגרת בניית השכונה החדשה, מתוכם הוקצו כשבעה מיליוני שקלים לחפירה זו.

כעת נחשפים הממצאים לציבור במסגרת התערוכה החדשה "המרטיר המהולל", פרי שיתוף פעולה של רשות העתיקות ומוזיאון ארצות המקרא ירושלים.

מתחם הכנסייה שנחשף ברמת בית שמש, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

עיטורי פסיפס, כתובות ואדריכלות מפוארת

בחפירות הארכיאולוגיות נחשפו שרידים של כנסייה ביזנטית רחבת ידיים ומפוארת, שנוסדה במקום לפני כ-1,500 שנה. הכנסייה מעוטרת ברצפות פסיפס מרהיבות, עשירות בדגמים של עלים, פירות וציפורים, ודגמים גיאומטריים. קירות הכנסייה חופו בציורי קיר צבעוניים, ובחלל המבנה שולבו עמודים שבראשם כותרות מרשימות, חלקן עשויות שיש מיובא.

בחפירות נחשף מכלול אדריכלי מורכב ששטחו כ-1.5 דונם. במרכז השטח נחשף מבנה של כנסייה בתבנית של בסיליקה - מבנה מאורך, שלאורכו ניצבו שני טורים מקבילים של עמודים שחילקו אותו לשלושה; אולם תווך מרכזי ושני אולמות מצדיו. לפני חזית הכנסייה משתרעת חצר רחבת ידיים (אטריום).

שלב הבנייה העיקרי של הכנסייה היה בימיו של הקיסר יוסטיניאנוס במאה ה-6 לספירה (527 –565 לספירה). מאוחר יותר, בימיו של טיבריוס השני קונסטנטינוס נוספה לכנסייה קפלה צדדית מפוארת. כתובת מסקרנת שנחשפה בשלמותה בחצר הכנסייה מייחסת את המקום ל"מרטיר מהולל".

לדברי בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, זהותו של המרטיר אינה ידועה לנו, ואולם פארו יוצא הדופן של המבנה והכתובות שהתגלו בו, מעידים על כך שמדובר בדמות חשובה.

"בארץ התגלו כנסיות בודדות שיש בהן קריפטה ששרדה בשלמותה", מוסיף סטורצ'ן. "הקריפטה היא חלל תת קרקעי שבו, ככל הנראה, נשמרו שרידיו (רליקיות) של הקדוש. אל הקריפטה הובילו שני גרמי מדרגות מקבילים - מהאחד ירדו אל החלל התת קרקעי, ומהאחר עלו בחזרה אל אולם התפילה. באופן זה יכלו קבוצות גדולות של צליינים נוצרים לבקר במקום". קירות הקריפטה חופו בלוחות שיש שהעניקו לה חזות מפוארת."

שני גרמי מדרגות הובילו את הצליינים אל הקריפטה וממנה, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

לדברי סטורצ'ן, חשיבותו של האתר מקבלת משנה תוקף לאור ההרחבה שבוצעה בחסותו של הקיסר טיבריוס השני קונסטנטינוס (574–582 לספירה). מימון ההרחבה על ידי הקיסר ובחסותו מתועד בכתובת יוונית שנחשפה באתר.

"מקורות כתובים רבים מעידים על מימון אימפריאלי של כנסיות בארץ ישראל, ואולם במחקר הארכיאולוגי ידועות מעט מאוד כתובות דוגמת זו שנמצאה ברמת בית שמש", אומר סטורצ'ן. "המעורבות הקיסרית בהרחבת המבנה באה לידי ביטוי גם בדמות עיט גדול פרוס כנפיים - סמלה של הקיסרות הביזנטית, המופיע על אחד הפסיפסים".

מהפסיפסים שנחשפו ברצפת הכנסייה, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

החופרים הצעירים

החפירות הארכיאולוגיות באתר התבססו, ברובו המוחלט, על עבודת אלפי בני נוער, אשר השתתפו בפרויקט כחלק מהחזון החינוכי של רשות העתיקות המבקש לחבר את הנוער למורשת ששייכת לו. כל המשתתפים עברו חוויה מיוחדת של היכרות עם עברה העשיר של הארץ, עבודת צוות, ומאמץ פיזי מתגמל. למעשה, מרבית הממצאים בחפירה התגלו על ידי בני הנוער, שלמדו על בשרם את הפתגם "יגעת ומצאת - תאמין".

בחפירות נחשפו אלפי חפצים, ומה שנראה כאוסף השלם ביותר של חלונות ומנורות זכוכית ביזנטיים אשר נמצא עד כה באתר בודד בישראל. בנוסף, התגלה באחד מחדרי הכנסייה אגן טבילה יחיד במינו בצורת צלב, אשר נוצר מאבן קלצית, שנוצרת במערות נטיפים.

אמנדה וייס, מנהלת מוזיאון ארצות המקרא: "חזון מוזיאון ארצות המקרא הוא להוות מרכז תרבותי, חינוכי וחווייתי המחבר את הבאים בשעריו אל שורשי העבר. אנו שמחים על שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות המאפשר לנו להציג את הממצאים המרשימים שנחשפו בכנסיית המרטיר המפואר בעזרתם של אלפי מתנדבים ובני הנוער. כדברי מייסד המוזיאון ד"ר אלי בורובסקי, 'עתיד האנושות יונק משורשי העבר, רק אם נבין את ההיסטוריה שלנו נוכל לבנות עתיד טוב יותר.'"

העיט, סמל הקיסרות הביזנטית, צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות

תערוכת "המרטיר המהולל" מוצגת בימים אלה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. שיחי גלריה על התערוכה עם האוצרים ייערכו במוזיאון ב-15 בנובמבר 2019, בשעה 11:00 עם האוצרת אורי מאירי (בעברית) וב-13 בדצמבר 2019, בשעה 10:30 עם בנימין סטורצ'ן, חופר האתר מטעם רשות העתיקות, (באנגלית). להזמנות ופרטים נוספים: 02-5611066, או באתר המוזיאון