מהרצליה לאומסק 
 
את עמוס טלמון, מנהלה המוזיקלי של הסדרה הסימפונית הגדולה "מלאכי המוזיקה" בהיכל אמנויות הבמה בהרצליה תפסתי לשיחה אחרי הקונצרט הראשון לעונה, שעבר בהצלחה גדולה ובאולם מלא.
 
מאז פתיחת העונה הספיק טלמון לצאת מן הארץ בואכה העיר אומסק  בסיביר שברוסיה, במטרה לנצח על תזמורת אומסק פילהרמוני. "זאת תזמורת מעולה, ואני אומר את זה גם בהשוואה לפילהרמונית שלנו, לתזמורת הרדיו הצ'כי - שאני מכיר מקרוב - או לתזמורות חשובות אחרות", הוא גורס.
 
מה מיוחד בה?
 
"זו תזמורת ענק מבחינת מספר הנגנים, וגם האולם שלהם במימדים שאנחנו לא מכירים כאן. המבחן שלי שם היה לנצח דווקא על יצירות תזמורתיות של צ'ייקובסקי, משימה לא פשוטה ומאוד מחייבת כשהיא מתנהלת ברוסיה."
 
ואיך הם הגיבו?
 
"הם הזמינו אותי לנצח על שני סיורים שלהם - אחד לעשרה קונצרטים ברוסיה והשני בסדרת הופעות באנגליה." 
 

עמוס טלמון, תמונה באדיבות המנצח




"האולם היה מלא וגדוש"

התכנית השנתית שלך כוללת קונצרט אחד של קטעי מוזיקה מתוך סרטים, קונצרט קליל למוצאי דצמבר וקונצרט נוסף של פרקי מקהלה אהובים מתוך אופרות. ואז נותר לך להתאמץ ולבנות תכנית לעוד ארבעה קונצרטים עם יותר עומק. ככה זה עובד בהרצליה?
 
"אמרתָ משפט נכון - 'בהרצליה זה עובד'. למה אני אומר את זה? כי אנחנו בפתחה של העונה ה-17 ומספר המנויים שלנו זינק. גם לשיחות המבוא לפני הקונצרטים אנשים באים במספרים יפים מאוד, ולפי הדיווחים שאני מקבל הם גם נהנים. אני חושב שהעונה הזאת מאזנת בין קונצרטים שנקרא להם 'מעניינים' לבין קונצרטים שמעניקים נחת לקהל."
 
בפעם שעברה ששוחחנו לא שבעת נחת ממספר המאזינים. המצב השתפר?
 
"בממוצע יש לנו כ-85% תפוסה באולם בעל יותר מ-760 מושבים. אבל כבר בקונצרט הראשון לעונה האולם היה מלא וגדוש. אולי זה בגלל התכנית המיוחדת שבה בוצעה לראשונה בסדרה בהרצליה היצירה 'מנוחת אחר הצהרים של פאון' מאת דביסי, לצד קונצ'רטו לפסנתר של דוראל גולן שמושכת קהל והסימפוניה החמישית של צ'ייקובסקי. והיה גם מנצח איטלקי מצוין, ג׳אקופו סיפארי. כיף."



דוראל גולן, צילום: סרגיי דמיאנצ'וק



הקהל נאמן או מתחלף?
 
"יש מנויים שנמצאים איתנו החל מן העונה הראשונה ובכל פעם העובדה הזאת מדהימה אותי מחדש. כי מה שעובד נגד המנויים המקוריים זה עניין הגיל, אנשים מזדקנים או שהולכים לעולמם ולכן אנחנו מאבדים אותם."
 
והשורות מתמלאות במאזינים חדשים?


"השורות אכן מתמלאות והשנה זה בולט במיוחד אבל אני עדיין לא מרוצה לגמרי. אני חושב שיכולנו למלא יותר."
 
ולמה זה לא הצליח?
 
"אני לא יודע לשים את האצבע על המקום המדויק. אבל המוזיקה הקלאסית הולכת ומאבדת את מעמדה לעומת המוזיקה המזרחית שצוברת פופולריות ואנחנו מתקשים להביא קהל צעיר. אני יכול להתגאות בזה שאנחנו מביאים קהל חדש של בני 50 ויותר. זה יפה מאוד אבל הייתי רוצה לראות ממש צעירים."
 
אם תזמורת מחויבת לפעילות בגנים ובבתי הספר, בסופו של דבר הצעירים יגיעו לקונצרטים. בסדרה שלך מתארחות תזמורות מערים אחרות - הסימפונית של חיפה, ירושלים וראשון לציון ותזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית -לקונצרטים חד פעמיים. 
 
"אני לא מסכים איתך. אני מנסה בתי ספר, דואג לפרסום כתבות. הצעתי להגיע בעצמי לבית ספר ולהרצות לפני התלמידים והיו לי עוד רעיונות אבל הם לא התקבלו במוסדות החינוך. אלה פני הדברים."
 
 
קהל שמרגיש בבית
 
 
בוא נחזור למי שכן מגיע. מה מאפיין את הקהל של הסדרה בהרצליה?
 
"הקהל שלנו מתאפיין בדבר אחד מאוד בולט. הוא בא לקונצרטים פשוט משום שהוא אוהב מוזיקה קלאסית ובקונצרטים שלנו הוא מרגיש בבית."
 
האם אתה מקבל תגובות שונות לנגינה של תזמורת זו או אחרת?
 
"בעבר כן. מנויים מסוימים הביעו את דעתם על תזמורת כזו או אחרת. אבל בשלוש השנים האחרונות הקהל מרוצה מרמתן הגבוהה של כל התזמורות וכך גם אני."
 
אתה מחלק דפי משוב לדעת מה הקהל חושב?
 
"לא, אבל הקהל מכיר ויודע את מספר הטלפון הנייד שלי ולא מהסס לפנות אלי." 
 

עמוס טלמון תמונת יחסי ציבור

תגובות מעניינות שכדאי לנו לשמוע עליהן?
 
"את אחת הביקורות הקטלניות ביותר קיבלתי לפני כשנתיים בקונצרט שאני ניצחתי עליו. התזמורת הייתה הסימפונית ירושלים, ובתכנית נוגנו הקונצ'רטו מס' 3 לכינור ולתזמורת של מוצרט, יצירה שתמיד עוברת יפה מאוד. אבל אז הכנסתי לקהל את 'מחול שבעת הצעיפים' מתוך האופרה 'סלומה' של ריכרד שטראוס, את 'תעלולי טיל אוילנשפיגל' גם היא של שטראוס ואת 'פואמת האקסטזה' של אלכסנדר סקריאבין. למחרת הגיע מייל מאחת המנויות שכתבה לי: 'מר טלמון, אם אתה רוצה להבריח את קהל המנויים שלך - לך בדרך זו'."
 
ומה ענית?
 
"אמרתי שכמנהל מוזיקלי של הסדרה אני מרגיש אחריות להגיש לקהל לא רק את מה שהוא רוצה, רגיל או מתחבר אליו בקלות, ובתמורה אני מצפה שאם פעם ב-15 שנים אנחנו מנגנים את שטראוס ואת סקריאבין -שתתן לי קרדיט ולא תפנה לי עורף. זה הסתיים בקול דממה דקה והכי חשוב שהיא ממשיכה להיות מנויה של הסדרה. ובאותו ענין - בתחילת העונה הבאה אני שב לסקריאבין והפעם זו תהיה הסימפוניה הכתובה לתזמורת ענקית, למקהלה ענקית, לטנור ולמצו סופרן."
 
אני מבין שתבצעו את היצירה בפארק שמחוץ לאולם...
 
 "יש לנו במה גדולה שיכולה לאכלס את כל המשתתפים."
 
מי ישתתף בקונצרט?
 
"התזמורת הסימפונית חיפה. בתחילת הקונצרט ננגן יצירות של צ'ייקובסקי ופונקיילי ואז סקריאבין." 
 

התזמורת הסימפונית ירושלים צילום דוד וינוקר 


ילד המדבר על במת הקונצרטים
 
בעונה הנוכחית ישנה יצירה ישראלית אחת בביצוע בכורה.
 
"אני אספר לך. לפני יותר משנה הוזמנתי לערב אצל בתי החורגת והאהובה, שאירחה את זמר המחאה יונתן שפירא ששר על המצב בארץ ועל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא הופיע שם עם הרכב כשהוא בעצמו שר ומנגן בגיטרה, ויחד אתו הופיע עוד נגן גיטרה, שניגן גם באקורדיון, בקחון, בחליל, במפוחית ובמלודיקה. הם היו מדהימים. בתום הערב ניגשתי להודות ולהביע הערכה, ואז אותו נגן, מירון אגר שמו, סיפר לי שהחלום שלו הוא לחבר יצירה לתזמורת סימפונית. אמרתי לו שנשמח לבצע יצירה שלו.
 
"היצירה שנעלה היא 'ילד המדבר', שהוא כתב לה גם את המילים:" כבר עשרים שנה זה לא הבית/ כבר מזמן שאני פה לא גר/ הצהוב הפך כחול בינתיים ואני בים אפילו כשכבר קר/אבל כמה שאשחה במים/כמה שהקור יהיה מוכר בבפנים שלי אני עדיין ילד המדבר.
מתקלח כל יום פעמיים/ מנקה שאריות עפר/ מסופות החול של סוף הקיץ/ שהצליפו בי עם המטר/ מנקה היטב את האזניים/ כי תמיד יש משהו שנשאר/ משהו בי בפנים נשאר עדיין ילד המדבר.
 
"אז יש זמר, דרבוקה ותזמורת כלי מיתר ועוד מקהלה של כעשרה זמרים. הוא מקפיד שהם יהיו זמרים לא מקצועיים, כי הם מוחאים כפיים ואמורים לתת תחושה של חפלה."


מירון אגר, צילום: יעל כהן

אמנים נוספים שאתה רוצה לציין במיוחד?
 
"הדר רימון, הכנרת הראשית של תזמורת חיפה תנגן את הקונצ'רטו של סיבליוס, עפרה יצחקי הנהדרת תנגן את הקונצ'רטו מס' 2 של שופן לפסנתר ולתזמורת והפסנתרן המשובח אור ראם ינגן את הקונצ'רטו הראשון של בטהובן. כמו כן, היה קשה למצוא כנרים שינגנו את הקונצ'רטו מס' 1 של פגניני ובסופם של חיפושים גייסנו את מיכאל שחם.
 
"מעבר לסולנים ישנו קונצרט אחד שאני בהחלט רוצה לדבר עליו - קונצרט סוף העונה ביוני 2020. אני אנצח על תזמורת חיפה ובתכנית מוזיקה מתוך פסי הקול הבלתי נשכחים, כי אני תמיד טוען שאנחנו חייבים את קטעי המוזיקה הטובים ביותר גם למדיום של הקולנוע. אנחנו עושים דברים שבחרתי ושאני אוהב מאוד כמו מחרוזת של סרטי ג'יימס בונד, המוזיקה מסדרת הטלוויזיה 'המלאך' עם רוג'ר מור, 'חלף עם הרוח', 'האדם השלישי', 'קזבלנקה' ועוד הרבה קטעים מוכרים מאוד. אפילו את 'היי יו יה' של להקת כוורת אני כולל בתכנית." 


ד"ר עפרה יצחקי, תמונת יחסי ציבור
 
 
"אני אוהב לרענן את השורות"
 
יש לי שאלה קצת "גסה". כל המלחינים ביצירות שהזכרת ובאחרות עדיין זכאים לתשלומי זכויות יוצרים, כי עדיין לא חלפו 75 שנים מאז שמתו. אתם משלמים?
 
"אנחנו לא שוכרים את התווים המקוריים, אני מזמין עיבודים חדשים ומשלם עבור העיבוד. את כל העיבודים עושה המלחין הישראלי יבגני לויטס וזה חוסך את ההוצאה הכבדה של שכירת התווים המקוריים."     
 
אתה שומע מארבע התזמורות המשתתפות דרישות מיוחדות ליותר זמן חזרות או אי רצון לבצע תכנית מסוימת?
 
"ממש לא. להיפך, כולן ישמחו אם יהיו יותר קונצרטים."
 
טוב, כולם זקוקים לעוד הכנסות.
 
"נכון. אבל צריך להבחין בין תזמורת לבין נגנים. יכול להיות מצב שבו הנהלת התזמורת מסכימה לנגן אבל יש נגנים שעבורם ההופעה במסגרת המסוימת לא מכובדת מספיק. בהקשר הזה אני אומר שכולם מאוד רוצים לקחת חלק בסדרה." 
 
החזרות מתקיימות באולמי הבית של התזמורות. האם יש תזמורות שמארחות את התכנית על הבמה שלהן?
 
"עד עכשיו הסימפונית ירושלים כללה את התכנית המבוצעת בהרצליה בהופעותיה בירושלים. אני מקווה שהמסורת הזו תימשך."
 
את המנצחים אתה מגייס בעצמך ממקומות שונים בעולם. יש כאלה שחוזרים או שבכל שנה נראה מנצחים חדשים?          
 
"כולם רוצים לחזור. יש בודדים שאני מזמין פעם שניה ואפילו שלישית, אבל בדרך כלל אני אוהב לרענן את השורות ולהביא אנשים חדשים."

מייקל לאסקי, צילום: אסטריד קני

הקונצרטים יתקיימו בעונת 2019-20 בשעה 20:30 בהיכל אמנויות הבמה הרצליה. בשעה 20:00 יתקיימו הרצאות מבוא מאת המנצח עמוס טלמון. להזמנת כרטיסים: 1700-70-29-29