הוליווד בוורונה
 
נתחיל בווידוי אישי. בכל פעם שמתנגנים צלילי הפתיחה התרועתיים של האופרה "הטרובדור" מאת ורדי צצות ועולות לנגד עיני תמונות מ"לילה באופרה", סרטם האלמותי של האחים מרקס. מראהו המבוהל של הרמן גוטליב, מנהל בית האופרה בניו יורק, כשהכוכב שלו לַספָּרי נעלם, כניסתו הבלתי צפויה של הזמר המחליף ריקרדו בָּרוני, המרדף המשטרתי על הבמה, הדיאלוגים האבסורדיים בין אוטיס דריפטווד לגברת קלייפול חברת אגודת הידידים של האופרה, וכמובן  תומאסו שמתעתע בתזמורת האופרה - וכל זה לצלילי "הטרובדור".
 
כשהתחלתי לצפות בהפקה המרשימה של האופרה, שעלתה על במת הארנה די ורונה בבימויו של פרנקו זפירלי וצולמה בקיץ האחרון, התחושה הראשונית שקיבלתי הייתה של "הוליווד בוורונה". זפירלי העלה את תפאורות הענק והתלבושות התקופתיות ממש כאילו ססיל ב. דה-מיל, מי שהפיק וביים את "עשרת הדברות" ו"שמשון ודלילה", הוזעק לאמפיתיאטרון הרומי.
 
אנה נטרבקו - הדיווה הרוסייה הגדולה של השנים האחרונות - מופיעה כאן לראשונה בוורונה ומעפילה לפסגות מרטיטות. מולה ניצבת דולורה זאצ'יק האמריקאית שהתגלתה בשעתה בתפקיד הצוענייה אזוצ'נה בשנת 1988, והודיעה לאחרונה שבתפקיד זה גם תפרוש בעוד כשנתיים. השתיים האלה על במה אחת הן ללא ספק ועידת פסגה אופראית.  

הטרובדור, תמונת יחסי ציבור


פוליטיקה, אהבה ונקמה 
  
לעלילת האופרה כמה רבדים. הראשון הוא מלחמה בין גברים – מנריקו הטרובדור הצועני נמנה עם חסידיו של יריבו המושבע של הרוזן די לונה ולכן הוא בן מוות. במישור הרגשי - אזוצ'נה הצוענייה ניזונה מסיפור העלאתה של אימהּ על המוקד ולכן היא מבקשת נקם. במישור הרומנטי - די לונה מאוהב באשת האצולה ליאונורה שמאוהבת במנריקו. 
 
ליאונורה שמעה שמנריקו הומת ומוכנה להיכנס למנזר. די לונה מתכנן לחטוף אותה לפני שתצטרף לנזירות, אבל אז צץ מנריקו. מכאן ואילך העלילה נעשית דחוסה. בקרב בין די לונה למנריקו, מנריקו נופל בשבי כשאזוצ'נה הצוענייה כבר בכלא.
 
ליאונורה מודיעה לדי לונה שהיא מוכנה למות ובלבד שישחרר את מנריקו. כשדי לונה אינו משתכנע, היא מציעה הצעה חלופית – להיות שלו. די לונה משתכנע, אך ליאונורה בולעת רעל ונופחת את נשמתה. די לונה הזועם שולח את מנריקו אל מותו ואז מגלה לו אזוצ'נה שלמעשה הרג את אחיו. היא שמה קץ לחייה ודי לונה מסיים את האופרה בקריאה "חי אנוכי". 
  

הטרובדור, תמונת יחסי ציבור

הביקורות השתוללו

במשך שנים טענו מבקרים שעלילת "הטרובדור" היא מופת של ליברית מטופש ומבולבל, אך קריאה מעמיקה יותר מייצרת בכל זאת משמעות ורצף עלילתי. התבשיל הזה איפשר לוורדי לייצר צירופים מופלאים - החל באריות של הגיבורים, שלישיות וכמובן דואטים מפוצצים ופרקי מקהלה. 

כמעט כל קטעי המוזיקה ב"הטרובדור" מככבים בקביעות במצעד מאה קטעי האופרות הפופולאריים מאז ועד היום. בכל פעם מחדש אני חש הערכה לוורדי שהצליח לחבר את האופרה הזאת בתנאים לא פשוטים - כשמחבר הליברית מת במהלך הכתיבה והוא נאלץ לגייס כסף מחבר לצורך ההשלמות, כשהותקף על ידי שכניו בעיר האיטלקית שבה התגורר על שהוא חי עם אישה ללא קשרי נישואין תוך שהוא מתבשר על מחלת אביו - המסקנה היא שאמנות גדולה יכולה להתקיים במקביל למהמורות החיים, ואולי אף לצאת נשכרת מהן.
 
חשוב לזכור גם שג'וזפה ורדי של "הטרובדור" הוא כבר אושיה מוזיקלית. זו האופרה ה-18 שלו, הוא כותב בפחות לחץ ומקבל תמורה גדולה מאשר בעבר. הוא כותב גם ללא הזמנה מפורשת של בית אופרה מסוים. ברור לו שליצירה חדשה יימצאו קונים. 

הביקורות יצאו מגדרן: "המלחין ראוי לניצחון הנהדר הזה, משום שחיבר כאן מוזיקה בסגנון חדש, המוטמע במאפיינים קסטיליאניים. הקהל הקשיב לכל קטע בחרדת קודש, כשהוא מתפרץ במחיאות כפיים בכל הפסקה בין המערכות. בסוף המערכה השלישית ולאורך הרביעית ההתלהבות גאתה כל כך שהזמרים נענו לקהל וחזרו על קטעים פעם אחר פעם". 
 
האופרה הוכרה כיצירת מופת מיומה הראשון, והוצגה ברחבי העולם. אך לא כולם קיבלו אותה בזרועות פתוחות. היו שטענו שוורדי מציב בפני זמריו משימות בלתי אפשריות, והיו שקבלו כנגד האלימות ביצירה. ורדי לא שתק: "אנשים אומרים שהיצירה עצובה מדי, שיש בה יותר מדי מתים. אבל אחרי הכל, מוות הוא כל מה שיש בחיים. מה עוד יש?" אבחנה כזו אינה מפתיעה כשהיא יוצאת מפיו של פסימיסט ידוע כוורדי. אך מי שקובל על כך שהסצנה שבה נזרק תינוק לאש אינטנסיבית מדי, צריך לזכור שוורדי התינוק ניצל אך בקושי מחרבותיהם של חיילים רוסים שטבחו בנשים וילדים בכפרו הקטן. 

הטרובדור, תמונת יחסי ציבור

שליטה וירטואוזית, שלמות מפעימה
  
פרנקו זפירלי הוא הבמאי והמעצב האידיאלי לזירה שמציעה הארנה די ורונה. שליטתו הווירטואוזית בסצנות ההמון ובמעברים החדים למעמדים אינטימיים, הם המעניקים להפקה את עוצמתה החזותית. מבצרים עמוסים סמלי בתי אצולה, בתי מלוכה וסממני מאפייני שלטון אחרים פותחים את שעריהם ומתוכם זורמים חברי המקהלה בתלבושות תקופתיות צבעוניות. במעבר חד, פרטי תפאורה מונעים על מסילות, צריחי המבצרים נפערים ומתוכם קולח אור יקרות של כנסייה מוזהבת המככבת על הבמה לשניות ספורות, עד שליאונורה מחליטה שהכנסייה איננה המקום שאליו תגיע. ואפילו ברגעים הקצרים האלה מספק ורדי פרק מקהלה ומוזיקת עוגב.   
 
כוכבת ההפקה היא ללא כל ספק אנה נטרבקו כליאונורה. היא מושלמת ומשכנעת כדמות דרמטית, הצלילים הגבוהים שלה לעולם אינם צעקניים, היא מפעימה גם ברגעים השקטים ומרשימה בתלבושות ובפאות. יפי שירתה מעמיד אותה בראש מצעד ה"ליאונורות" של כל הזמנים. לטנור יוסיף אייבזוב המגלם את מנריקו, משאת נפשה וליבה של ליאונורה, יש רגעים טובים יותר וטובים פחות. נטרבקו ואייבזוב הם זוג גם בחיים, וקיננה בי תחושה שהוא מרשים יותר באותם מעמדים שבהם היא מתבוננת בו מקרוב, ולחוץ יותר באחרים. 
 
במקום השני נמצאת דולורה זאצ'יק שכאמור מזוהה עם תפקיד הצוענייה כבר כמעט חצי יובל. גם אם לאורך ההפקה היו לה רגעים של גלישה לכמעט דקלום של הטקסט, אין ספק שמן המוזיקליות המפעימה שלה יש הרבה מה ללמוד. 

ההמלצה שלי היא - רוצו לראות את "הטרובדור", ואת זפירלי במיטבו. ההפקה הזאת היא ללא ספק אישור לכך שאמנות האופרה היא תיאטרון טוטאלי.      

הטרובדור, תמונת יחסי ציבור

מועדי ההקרנות:

 18 בנובמבר, שעה 19:00 – בתי הקולנוע yes planet –קניון אילון, באר שבע, זיכרון יעקב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון

20 בנובמבר, שעה 19:00 - סינמטק חיפה 

22 בנובמבר, שעה 13:00 – סינמטק תל-אביב - כולל הרצאה

 23 בנובמבר, שעה 17:00 – סינמטק תל-אביב

 24 בנובמבר, שעה 18:00 – היכל התרבות סביון

25 בנובמבר, שעה 20:00 – סינמטק חולון

 27 בנובמבר, שעה 19:00- סינמטק הרצליה

 20 בנובמבר, שעה 19:00, 27 בנובמבר, שעה 17:00– קולנוע כוכב רמת השרון

  1 בינואר 2020, שעה 18:30– תיאטרון ירושלים - כולל הרצאה

מחירי כרטיסים: 89 ₪ ומחירים מיוחדים לבעלי מנויים.

לרכישת כרטיסים