מקום ראשון בעולם

בימים אלה נפתחים בישראל אירועי החגיגות לציון 60 שנה לתחרות הנבל הבינלאומית, שהעמידה את ישראל במקום הראשון בעולם בתחום התחרויות בכלי המיתר הקסום.

תחילתם של אירועים אלה נעוצה באהרן צבי פרופס, מי שהיה הבית"רי הראשון בפולין, מאנשיו של ז'בוטינסקי, שהעביר את הפיקוד בבית"ר בפולין לידיו של מנחם בגין. פרופס הגה ויזם את הקמתם של שלושה מפעלי תרבות החיים ובועטים עד היום: בשנת 1935 יסד בפולין את אגודת הזמיר האחראית לקיום הזמריה, בשנת 1961 הגה את הקמת פסטיבל ישראל, ושנתיים קודם לכן, כשחיפש מסגרת שתמשוך תיירות תרבותית לישראל, גילה שלא קיימת בעולם תחרות לנבל. כך נולדה תחרות הנבל הבינלאומית בישראל. 

הזמריה שינתה את פניה מאז הומצאה, גם פסטיבל ישראל השתנה ללא הכר, אך בהקמת תחרות הנבל הניח פרופס יסודות כה איתנים שגם היום, 60 שנה לאחר חנוכתה, ממשיכה ישראל להחזיק במקום הראשון בעולם בתחום. 
 

לנקה פטרוביק, תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר



הזוכים הבולטים של כל הזמנים
 
יוליה רובינסקי, המנהלת האמנותית של תחרות הנבל ושל חגיגות ה-60 והנבלאית הראשית בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, הזמינה לרגל החגיגות את הזוכים הבולטים של התחרות לאורך השנים. "היו 20 תחרויות", היא מספרת."אחת הזוכות כבר לא בחיים, והיו שלושה זוכים בתחרויות שבהן לא חולק הפרס הראשון. רצינו להביא לישראל נבחרת מייצגת של זוכי הפרסים הראשונים."

אז כמה משתתפים בסוף?

"תשעה. שמונה מתוכם מנגנים בקונצרט הגאלה שחותם את חודש האירועים, ויתקיים ב-12 בדצמבר במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב בניצוחו של איל עין הבר. נבלאית נוספת מזוכות העבר מנגנת בסדרת הקונצרטים הקרובה בפילהרמונית, כך שיש לנו תשעה מתוך 15 זוכים. זה מייצג ומכובד."



יוליה רובינסקי צילום: מריה רוזנבלט

איך בחרת את התכנית לקונצרט הגאלה?

"השיקול הראשון היה לכלול את היצירות היפות ביותר שנכתבו לנבל, כי חשוב לנו מאוד שהקהל ייהנה. היו כמובן הצעות של הנגנים עצמם ומתוך הבחירות שלהם ושלי נוצרה התכנית, שכוללת יצירות של ראוול, דביסי, גלייר, רודריגו ובואלדייה. גם היצירות הפחות מוכרות משתלבות היטב בקו של מוזיקה שקל להקשיב לה."

כשמקשיבים לכל כך הרבה סולנים בערב אחד עולה כמובן השאלה האם ניתן להבחין בסגנון הנגינה השונה, למשל בין הנבלאית האוסטרית לזו ההולנדית. תני לנו מדד להקשבה מודרכת לנבל

"ראשית, יש בהחלט הבדלים בסגנונות הנגינה. שנית, נראה לי שהשוני המהותי שקל לזהות הוא בין הסגנון הצרפתי לאמריקני. השוני מתבלט בכל הפרמטרים: גישה לסגנון, למגע, להפקת הצליל. הצרפתים למשל מתחילים כל נגינה בארפג'נדו - נגינת אקורדים צליל אחר צליל. תמיד שיגע אותי איך גם אצל הנגנים הגדולים ביותר הנגינה ביד ימין שונה מאשר ביד שמאל. התוצאה המתקבלת היא שבמקום אקורד אחיד נשמע אותו בשתי פריטות סמוכות האחת לשנייה. זה מדהים." 

YuYing Chen, תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר


זה קורה גם כשלא צריך?

"במיוחד כשלא צריך."

ומה עם האמריקנים?

"לאמריקנים יש צליל הרבה יותר גדול ומבריק, אבל גם כבד יותר."

איפה ממוקם סיון מגן שלנו, הישראלי היחיד שזכה בפרס הראשון בתחרות?

"הוא למד בכל מיני ארצות והיום מתגורר בברלין, כך שסגנון הנגינה שלו הוא בינלאומי. לטעמי יש לו בהחלט מקום מכובד משל עצמו." 
 
אני מניח שמנעד הגילאים של הסולנים בקונצרט הגאלה מגוון?

"בהחלט. ואם כבר הזכרת את ענין הגיל, לא מזמן קראתי שנגני נבל מאריכים לחיות ומנגנים עד גיל מופלג, אולי בגלל האתגר. הסולנית הראשונה בקונצרט הגאלה היא לין טרנר מארה"ב שזכתה בפרס הראשון בתחרות השנייה שהתקיימה בשנת 1962. לין היא בת 78 וממשיכה לנגן בתזמורת הסימפונית שיקגו."    
  

לין טרנר, תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר



לא למבוגרים בלבד
 
רשימת האירועים כוללת גם הופעה באוניברסיטה המורמונית בירושלים וקונצרט בצוותא בתל אביב

"כן. בירושלים אנגן יחד עם מרינה פראדין מבחר יצירות שעיבדתי לשני נבלים. בקונצרט בצוותא יש גאווה מקומית כי ינגנו שם שלושה מזוכי תחרות הנבל הישראלית, שנולדה לפני שנים ספורות."

עוד אירוע מרכזי הוא יום הנבל לילדים שיתקיים בהיכל התרבות בתל אביב ב-17 בנובמבר

"בהחלט. הקונצרט לילדים נולד בעיקר בשל לחץ מתלמידים ומורים בעקבות אירוע דומה שקיימנו לפני יותר מארבע שנים. 'מתי יהיה עוד יום נבל?' נשאלנו שוב ושוב. ולמען האמת, בעקבות יום הנבל הקודם גדל משמעותית מספר המנגנים בכלי. בסופו של האירוע, בשעה חמש אחר הצהריים, תתקיים מעין הפגנת כוח של הכלי."

Gwyneth-Wentink, תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר

כלומר?

"ביום הנבל ישתתפו רבים מאותם צעירים וננגן ביחד הרבה יצירות. למשל את הקונצ'רטו של באך לארבעה כלי מקלדת ננגן בארבעה נבלים, את 'הברבור' של סן-סאנס עם שמונה נבלים ושמונה צ'לות ובשיאו של האירוע 60 נבלאים ינגנו ביחד את הקונצ'רטו המפורסם של הנדל. היום יסתיים ביצירה שכתבה נבלאית ברוח הפלמנקו. לפני הקונצרט הזה ייערך אירוע מסקרן  שבו לצד נבל אירי ונבלים עממיים אחרים יוצג גם נבל חשמלי שבנה מוזיקאי שהגיע ממוסקבה לפני שנתיים."

עד כמה יודעים על האירוע בעולם?

"לזה אנחנו נערכים במיוחד. הכל יצולם ויוקלט, ויוצג ביולי הקרוב בכנס בינלאומי לנבל שיתקיים בקרדיף שבוולס."  
  

אמילי מיטשל, תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר

הכי טובים, הכי גדולים, הכי מסובכים

כשהתחרות החלה לפני 60 שנה ישראל הייתה חלוצה. מאז נולדו תחרויות נוספות במקומות שונים, איפה אנחנו כיום?

"נשארנו הכי גדולים, הכי טובים, הכי מסובכים והכי מוערכים. בארצות שונות היו ניסיונות רבים שכולם בהכרח צעירים יותר ולכן גם שמרנים יותר. רבים גם התחילו ולא המשיכו מפני שבמקומות אחרים לא מוכנים להרים את הכפפה."

זה ברמה העקרונית, אבל יש מן הסתם גם הקשרים מעשיים.

"ללא ספק אחת הסיבות העיקריות למעמד הבכיר שלנו בתחום תחרויות הנבל נובע מן הקשר שלנו עם קרן סאלווי, החברה שרכשה את יצרני הנבל החשובים בעולם - 'ליון והילי' האמריקנים. החברה הזאת מעניקה לזוכה בפרס הראשון נבל ששוויו כ-50,000, והם ממשיכים לתת בנו אמון."  

Anais-Gaudemard, צילום: Jean-Baptiste-Millot. תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר

ולקרן סאלווי יש השפעה על  התוכן?

"כן. הם ביקשו שינוי ברפרטואר של התחרות וזרמנו איתם. הם לא רצו לשמוע את אותן יצירות בכל תחרות ובכל מקום בעולם. הם רצו משהו חדש וצעיר יותר כדי לצאת ממעגלי השמרנות ואנחנו נעתרנו. השקענו למשל בעיבודים ליצירות רבות שלא נכתבו במקור לנבל והתוצאות היו מאוד מוצלחות. הכלי התפתח, שיטות הנגינה השתנו, והנגינה בנבל כל כך התקדמה שהיום תוכל לשמוע יצירות של היידן, מוצרט, שופן או ליסט מנוגנות באופן טבעי בנבל."

זה היה פשוט?

"ממש לא, אבל אחרי שהוסרו החומות של מתנגדי העיבודים מגלים למשל שכאשר מנגנים בנבל את תפקיד הפסנתר ביצירה של היידן זה נשמע הרבה יותר טוב." 
 

אליס גילס, תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר

"מספר הנגנים הזכרים עולה כל הזמן"
 
איך את מסבירה את הפופולאריות של הכלי ברחבי העולם? 

"טכניקת הנגינה השתנתה והכלים החדשים יותר נוחים. חוץ מזה התגברנו כבר מזמן על המחסום הפסיכולוגי-מגדרי והיום יש הרבה יותר נגנים זכרים. זה לא שהנבל לא ידע ימים יפים בתחילת הדרך. היו גלים גדולים של פופולאריות, אבל הם דעכו. לבנים שלוקחים היום את הכלי מגיל צעיר יש הרבה יותר העזה. היחס לכלי השתנה והיום אנחנו חווים פריחה גדולה - נגנים בנים מגיעים מדרום אמריקה וכמובן מסין וכולם מחפשים דברים חדשים.

"ויש עוד עניין שנכון למוזיקה כולה וגם לנבל - מלחיני המאה ה-21 הבינו שצריך לחזור לעולם המלודיות. במאה ה-20, אחרי המהפכה של שנברג, השינוי לא היטיב עם המוזיקה. מלחינים היום חשים שמלודיה היא מלודיה והרמוניה היא הרמוניה, והנבל גמיש ומוכן לקלוט שינויים בכיוון הזה."
 
אם נחזור לישראל, כמה נגנים צעירים יש היום בארץ?  

"קשה לי לנקוב במספר המדויק, כי יש הרבה נבלאים דתיים שלא מגיעים לאירועים מהסיבות הידועות. אני יכולה להגיד שבישראל יש יותר ממאה ילדים וצעירים שמנגנים בכלי והמספר הזה גדל כל הזמן. זה מרשים בכל קנה מידה. כשזוכרים שמדובר בכלי יקר, המספר מרשים עוד יותר."

סיוון מגן, תמונה באדיבות עמותת הנבל והזמיר




קונצרטים לחגיגות 60 לתחרות הנבל בישראל, נובמבר-דצמבר 2019 בתל אביב ובירושלים