הפיכה שלטונית

"המלך מתיא הראשון" הוא אחד מספרי הילדים האהובים מאת יאנוש קורצ'אק, שנולד בפולין ב-1872 והיה סופר, פובליציסט, פעיל חברתי בעולם היהודי, מראשוני הפעילים למען זכויות הילדים. הוא הפך לאחד הסמלים של השואה בזכות החלטתו לסרב להצעת הגסטפו להציל את עצמו ובחר לצאת לטרבלינקה יחד עם הילדים שטיפל בהם בבית היתומים של גטו ורשה. הוא מת במחנה הריכוז ב-1942.

בספר "המלך מתיא הראשון" מתאר קורצ'אק את מתיא בן העשר, שהתייתם מהוריו ומוכתר למלך. התבוננותו של הילד בעולם שיצרו המבוגרים מביאה אותו לחולל את מה שבימינו נקרא "הפיכה שלטונית" - מהפכה בחוקים שנועדה לתקן את החוליים בממלכה, ובמיוחד לטפח את תנאי חייהם של הילדים.  

מתיא, צילום: יאיר מיוחס



הוא יוצא למלחמה שבסיומה הוא אמנם כורת בריתות של שלום עם שכניו אך גם זאת רק באורח זמני. מאוחר יותר הוא מנסה לארגן את ילדי העולם למחאה משותפת ודרישה לזכויות, אך בסופו של דבר הוא מודח על ידי שלושה צבאות זרים הפולשים לממלכה ומוגלה לאי בודד.

בספר ההמשך, "המלך מתיא באי השומם", מתיא מתבגר, נמלט מהאי במטרה לסייע למנהיגת צבא הילדים השחורים "קלו-קלו", חוזר אל ממלכתו אך מחליט כי עליו לפנות את כס המלכות. תחת זאת הוא בוחר לחיות חיים פשוטים כעובד במפעל שבו ימצא את מותו.

את הסיפור המיוחד הזה מעלה עתה אנסמבל עיתים בגרסה מקורית בשפת ה-Puppet Cinema שפיתח צבי סהר, והשתמש בה בהצלחה בין השאר בהצגות "הדרך לעין חרוד" ו"פתאום דפיקה בדלת". את עבודתו על "מתיא" כמעבד וכבמאי עשה בייעוץ אמנותי של רנה ירושלמי, ובחברתם של רבים מהיוצרים שעבד עמם ביצירות הקודמות, החל בשותפיו לעיבוד הבימתי דני לוי ואיה צייגר, שגם עיצבה וביימה את הווידאו, את הבמה ואת התלבושות.

מתיא, צילום: שמחה ברבירו


הבמה לבנה לחלוטין, עליה יש מסך לבן שאליו מוקרנים דימויים שהפרפורמרים - איה צייגר, צבי סהר, ינון כהן, גיא שרף, יובל פיינגרמן ועמרי רווה - בונים אותם כתיאטרון חפצים לפי אתרי העלילה מקוביות וכפיסים ולוחות עץ, ובצילומי תקריב של מצלמת הווידאו יוצרים את תחושת הסינמה, עם קריינות-סיפור וכמה דיאלוגים.   

את המרקם הבימתי העובר מהטירה אל הכלא, אל האי, אל תא המאסר ועוד, מעשירים שותפים ותיקים נוספים: עופר לאופר שעיצב תאורה הנעה בין מצבים אינטימיים למחוות גדולות, כמו מלחמה; גיא שרף שנתן לטקסט ולתמונות מוזיקה תואמת ומרגשת, למילים; והבובות שעיצבו גילי קוזין אולמר, יאנה מלישב וקיילי קלמנס, וביימה גוני פז.

מתיא, צילום: שמחה ברבירו


שלושה מוקדים מרתקים

המיוחד בכל זה הוא השילוב המרתק את הצופה בהצגה לשלושה מוקדים, הפועלים על הבמה בה בעת - מלאכת הרכבת האתרים מהקוביות והכפיסים, כולל ההכנות לצילום ה"תמונות", הסרט המוקרן ברקע, והמשחק - בעיקר של צבי סהר כמספר שהוא גם מתיא, ובדיאלוגים של חבריו באנסמבל המצוין.

התוצאה היא הצגה מרתקת בכל רמותיה, החל בסיפורו של מתיא וכלה במרקם הבימתי. אך לא פחות מכך, של הטקסט שיש בו, נרצה או לא נרצה, אבוקות המאירות את ימינו אלה, בארצנו הקטנה שיאנוש קורצ'אק חלם עליה קצת אחרת, ובעולם הגדול שבו ילדים עדיין נאבקים על הזכות לחיות.

מתיא, צילום: שמחה ברבירו

ובסיכומה "מתיא" המצוינת של אנסמבל עיתים מזמינה את ההורים לראותה, ורצוי מאוד יחד עם הילדים.