קורבן הבן
 
"אידומנאו" נחשבת לאופרה החשובה הראשונה של מוצרט. זוהי האופרה ה-12 במספר שחיבר כשהיה בן 24 וכבר הספיק להתנסות באופרות מסוגים שונים. את ההזמנה לכתיבה קיבל בשובו מסיור בפריז, במהלכו מתה עליו אמו - אז פנה אליו הנסיך הבוחר במינכן בבקשה שיחבר אופרה לליברית של ג'מבטיסטה וַרֶסקוֹ. האופרה זכתה להצלחה גדולה עם הצגתה. 

גיבור האופרה הוא אידומנאו, מלך כרתים היווני השב לאחר כעשר שנים לארצו, לאחר שהיה שותף לניצחון יוון על טרויה. במהלך השיט מטרויה לכרתים נקלע הצי שלו לסערה, ואוניות שוקעות למצולה על צוותיהן. כשגובר חששו הוא מבטיח לנפטון, אל הים, שאם חייו יינצלו יקריב לו קורבן - האדם הראשון שיפגוש כשיגיע לחוף.

כשהסערה נרגעת, אידומנאו מגיע לכרתים והאדם הראשון שבא לברך אותו הוא בנו, אידמנטה. כעת הוא חייב להביא למותו של בנו. אל הים אינו מוותר ומביא אסונות על האי. עלילת המשנה של האופרה היא סיפור התאהבותה של איליה, נסיכה טרויאנית שבויה, בנסיך אידמנטה. אלא שהיא אינה היחידה המאוהבת בו -  במקום נמצאת גם הנסיכה היוונית אלקטרה. 

אידומנאו, מקור: אתר האופרה הישראלית

  
 
"מההפקות המרתקות שיצאו מווינה"
 
את ההפקה הנוכחית של הדילמה האנושית קורעת הלב של אידומנאו ביים עבור בית האופרה בווינה קספר הולטן הדני, שאת הנוסח שלו ל"דון ג'ובני" ראינו כאן לאחרונה. בתל אביב מחדש את ההפקה ניב הופמן, במאי בית באופרה הממלכתית (השטַאטסאוֹפֶּר) של וינה. במאי הבית משמש בדרך כלל כבמאי משנה, ומחדש הפקות שביצירתן היה שותף מן היום הראשון. 

"בווינה אנחנו צוות של במאים שמתכנסים בתחילת העונה ומחליטים מי יביים איזו אופרה", מספר הופמן. "כל במאי הבית הם עובדים קבועים של בית האופרה וחלוקת העבודה בינינו נקבעת על פי היכרות עם האופרות וזמינות בתאריכים. לאחרונה למשל חידשתי את הפקת 'אריודנטה' של הנדל, בעיניי אחת ההפקות היפות שנראו על במת האופרה בווינה. אני מקווה שהיא תגיע לתל אביב. 

איך הגיעה ההצעה להעלות את אידומנאו בישראל?

"תוצאה של צירוף מקרים מעניין. האופרה עלתה לראשונה על הבמה בווינה לפני כחמש שנים, ובעונה שעברה הוחלט לחדש אותה. במהלך החידוש הגיעה שיחת טלפון ממנכ"ל האופרה הישראלית צח גרניט, ששאל אותי מה דעתי על 'אידומנאו'. 'מצחיק שאתה שואל', אמרתי לו. 'אני בדיוק עובד על החידוש הראשון של האופרה מאז שהוצגה כאן'. ללא ספק מדובר באחת ההפקות המרתקות שיצאו מבית האופרה פה." 
 


יופייה של המוזיקה
 
אתה יכול לשתף אותנו בדילמות ובהחלטות של הבמאי, קספר הולטן?

"הולטן התלבט זמן רב עד שהגיע לקונספט הנוכחי. הוא דיבר על המלחמה המתמשכת ועל הקורבנות הרבים. הוא ראה בעלילה שיקוף למצבים המייאשים שבאפגניסטן, באיראן או בסוריה. דילמה נוספת ועוצמתית לא פחות שהאופרה מציגה היא סיפור ההתאהבות של הנסיכים.

"מדובר בדרמה שיש בה מישורים ריאליסטיים ומישורים פסיכולוגיים - מבחר יסודות שמוצרט רוקח בדפוס האופרה סֶריָה, שהיה מוכר לקהל במאה ה-18 ושם את הדגש על יופייה של המוזיקה. במלים אחרות, הדרמות הגדולות לא מתרחשות על הבמה אלא במקומות אחרים ובזמנים אחרים, והדמויות באופרה סריה מספרות לנו עליהן. מעשית מדובר באריות ארוכות וסטטיות בעיקרן שיכולות להיות מענגות כמוזיקה צרופה. הצופה או המאזין יכול להתרווח במושב, ליהנות מן המוזיקה ולא לחשוב על הכאב, על האהבה על תחושת האובדן או על הטראומה שעליהן מדברת הדמות.

"אנחנו רואים לא פעם במאים שחוששים מרגעים ממושכים ומעלים על הבמה פעילות דרמטית נוספת אחרת שלכאורה אין בינה ובין עלילת האופרה דבר. היא רק מייצרת משהו שיעסיק את עיניו של הצופה. זה כמובן לא פתרון מוצלח. במאי חייב ליצוק תוכן דרמטי גם לאריות ממושכות. באופרה הזאת הסיפור עוסק בחייל ששב משדה הקרב, ממלחמה של עשר שנים בדרום אירופה שיש לה השלכות עד היום. הדרמה קיימת. ושוב, ההשוואה עם מלחמות או מצבי מלחמה במדינות המזרח התיכון אינה מרפה. דמותה של הנסיכה היוונית אלקטרה, שמוכרת לנו מן המיתולוגיות, מן הספרות ומבמת האופרה היא השריד האחרון מבני משפחתו של אגממנון, שנרצחו על ידי הקרובים להם ביותר. " 
 

ניב הופמן, צילום: מירי שמיר


שליט שנאחז בכיסאו
 
על פי הקונספט שדיברת עליו, מהי הדילמה העיקרית?

"הדילמה העיקרית היא של ראש מדינה, מלך שיושב על כסאו ולמרות שהמדינה חווה אסונות, באופרה הזאת מדובר במפלצת שעולה מן הים וגובה קורבנות, הוא אינו מוכן לזוז מכיסאו. כל שהוא צריך זה לוותר על הכיסא ולהעביר את המפתחות לאחר - והוא מסרב. כשעבדנו על ההפקה בווינה לא חיפשנו דמיון אחד לאחד. נכון שהיו מצבים פוליטיים של מלחמות ותוצאות של מלחמות הם פליטים למודי סבל, אבל לא הייתה חשיבה ספציפית על ראש מדינה כזה או אחר. כשהסברתי את הקונספט בפרזנטציה הראשונה באופרה לצוות הזמרים ולזמרי המקהלה התגובות היו מיידיות - 'כן זה מוכר לנו'. כך שהאופרה רלוונטית מאוד גם לקהל כאן."

ובכל זאת, דרמה שמעמידה על הבמה מפלצת ימית, לא יוצרת מראש התייחסות של הצופה כמו אל סיפור אגדה מרוחק?

"אין מפלצת ים בהפקה הזאת. המפלצת חיה בתוך נפשו של אידומנאו. האופרה נפתחת כאשר איליה הנסיכה הטרויאנית ושבויים טרויאניים תלויים באוויר ומחכים לגזר דינם. מאחר שאין מפלצת, ישנו רק שליט רדוף שדים. השבועה שנשבע אידומנאו לאל הים בשעתו הייתה תקיפה אלא שאידומנאו לא ידע אז מי יהיה הקורבן, ולכן כשהאופרה נפתחת אנחנו פוגשים מועמדים פוטנציאליים רבים לתפקיד הזה. נראה לי שהפתרון הפסיכולוגי שמציע הולטן הוא פתרון מעניין ואינטליגנטי לסיפור המיתולוגי. יש כאן דילמה שמזכירה את זו של 'נבוקו', כאשר הכל בא מבפנים."

אז אם אין מפלצת, מי מאיים פיזית על המלך?

"המפלצת לכאורה היא מי שעומד בראש המרי האזרחי כנגד המלך." 
 


אידומינאו, תמונת יחסי ציבור

מוצרט, קצת אחרת
 
המנצח נמרוד דויד פפר, שעובד גם הוא בהפקה הנוכחית וינצח על ההצגה האחרונה, אמר שהבמאי הולטן החליט להעביר סצנה בין האוהבים אידמנטה ואיליה מן המערכה שלישית לסופה של המערכה הראשונה

"נכון. אופרה סריה היא במהותה מעין אופרה מודולרית המאפשרת העברה, והכוונה של הולטן כאן הייתה לחדד את עוצמת האהבה של השניים. בנוסח המקורי שני הנסיכים מצהירים על אהבתם למעשה בסוף האופרה, הצופים לא יודעים אם הם אוהבים זה את זה. מבחינה דרמטית זה מאוחר מדי. על ידי העברת הסצנה ביניהם לסוף למערכה הראשונה ברור לנו שבהמשך הם נאבקים לממש את האהבה שכבר קיימת."

אתה אוהב את האופרה הזו?

"כן, אבל לא הייתי בוחר בה למי שלא מכיר את מוצרט. אין בה שיאים רגשיים שיש באופרות אחרות שלו, גם כאלה שביימתי כאן עוד לפני שיצאתי לווינה בתזמורת נתניה הקיבוצית, בסינפונייטה באר שבע ובתזמורת חיפה. 'אידומנאו' עלולה להתגלות כהפקה שאינה מכירה תודה ליוצריה, אבל אני מאוד אוהב אותה. בעיניי היא מעין טיוטה ל'חסדי טיטוס', האופרה הלפני אחרונה שחיבר מוצרט שגם היא אופרה סריה, ומלאה דילמות ומורכבויות. זו אחת האופרות היפות של מוצרט."


אידומינאו, תמונה באדיבות האופרה הישראלית

אתה חי ונושם אופרה המון שנים. כמה אופרות כבר ביימת בווינה?

"לא מזמן ספרתי שיש לי ברזומה כבר 30 הפקות באופרה הווינאית, מן הקלאסיות המוכרות ועד לאופרות חדשות כמו 'שלוש אחיות' על פי צ'כוב שחיבר המלחין פטר אטווש. זו אופרה מודרנית, אבל בהחלט עוברת גם לקהל שמרן כמו הקהל בווינה."

עם ניסיון כה עשיר, תוכל לנסות להגדיר מהי אופרה בשבילך?

"ברמה הבימתית זו מדיה אמנותית שב-95 אחוזים מהפעמים אינה טובה מספיק בגלל ריבוי היסודות שממנה היא מורכבת. לכן היא הרבה פעמים מאכזבת או מהנה עד מידה מסוימת. אתה יכול להעריך את ההצלחה של חלק מן המרכיבים שבה, אבל כשנוצר הקסם, כשכמעט כל האלמנטים עובדים כמו שצריך ביחד, אין משהו יותר נשגב. ברמה המוזיקלית, אופרה גדולה תגרום לך לבכות גם בלי במה. בעיניי זו החוויה האמנותית החזקה ביותר שיכולה להיות, אם מצליחים להגיע לשם." 
  
  

ניב הופמן, צילום: מירי שמיר
  
 האופרה תעלה בין התאריכים 31-20 בינואר 2020 בבית האופרה ע"ש שלמה להט (צ'יץ') תל-אביב. שעה לפני תחילת כל מופע מתקיימת הרצאת מבוא באורך כחצי שעה באולם, הכניסה להרצאה חינם לבעלי הכרטיס באותו הערב. להזמנת כרטיסים: 03-692777

רכישת כרטיסים