השחקנית המוערכת במופע חדש של שירים פרי עטה לצד גרסאות כיסוי מפתיעות ללהיטים מוכרים
בעולם מסתורי ומכושף
"מופע קרוב ובועט, שנון ומנוקד בהומור וברגעי חסד קטנים." (מרב יודילוביץ', הבמה)
השחקנית לאורה ריבלין, זוכת פרסי התיאטרון הקולנוע והטלוויזיה וכלת פרס מפעל חיים של אמ"י, חוזרת במופע חדש של שירים פרי עטה לצד גרסאות כיסוי מפתיעות ללהיטים מוכרים.
במופע "בעיר זרה" היא ממשיכה את שיתוף הפעולה עם בנה המלחין שאול בסר ועם ימי ויסלר (הבילויים) - שהניב את המופע והאלבום המוערכים "אישה נוסעת". גם הפעם נעזרים השלושה בחטיבת הקצב המשובחת של עדי הר צבי (יהודית רביץ), איתי ניצן (ריטה, עידן רייכל) ואלכס משה, שמלווים את המילים של לאורה בפסקול קצבי, לפרקים רומנטי, לפרקים אירוני או קודר.
הטקסטים של לאורה – בעריכתה של נורית זרחי – מתעדים רגעי התבוננות בתמונות חיים קצרות, פשוטות לכאורה – של זרים ברחוב, בים או בבית הקפה - תמונות שמאחורי חזותן התמימה הן מהדהדות חרדות, מתחים, ואירועים הרי גורל שנשארים רק מרומזים ברקע.
בעיר זרה צילום: לואיז גרין
שיר הנושא "בעיר זרה'" מתאר מפגש נטול תקווה עם ילדה זנוחה ברובע נידח, אי שם באיזור הדמדומים של התודעה, "איש עם הגב לים", מציג גבר שהולך לאיבוד בעודו משוטט על שפת הים ומחפש איפה אשתו, שכבר שוחה, הניחה את החפצים שלהם, "קודם כל, בוא לפאב" הוא הצצה בזוג זרים בפאב בדבלין, שאולי ואולי לא הגיעו לשם אחרי בשורה קשה אצל הרופא.
ובתווך מבצבצות לאורך הערב גם גרסאות כיסוי קברטיות לשירים מוכרים ממצעדי הפזמונים: שירים טריוויאליים כמו "גרה בשנקין" של שלישיית מנגו, "סוף העונה" של גלי עטרי, או "מה שהיה בינינו" של הכל עובר חביבי לצד קלאסיקות כמו "איך לפעמים אני" של מאיר אריאל ו"שיר הפונדקית" של אלתרמן - שמקבלים בביצועה של לאורה פרשנות חדשה ומפתיעה, ומשתלבים בעולם המסתורי והמכושף של הערב.
מילים: לאורה ריבלין, לחנים ועיבודים: שאול בסר, עריכה: נורית זרחי, ניהול אמנותי: ימי ויסלר, הפקה: עינת בסר. שירה: לאורה ריבלין, קלידים: שאול בסר, בס: עדי הר צבי, תופים: איתי ניצן, גיטרה חשמלית: ימי ויסלר, גיטרה אקוסטית: אלכס משה.
לאורה ריבלין, בעיר זרה. צילום: דריה שיזף
18
באפריל, 9 במאי
2020 בשעה 21:00 בקפה תיאטרון הקאמרי בתל אביב, 11 באפריל ב-20:00 בלבונטין 7 בתל אביב, 7 ביוני ב-20:00 בספרייה המרכזית בכפר סבא
להזמנת כרטיסים