עוּד חוזר הניגון: אפי בניה, מנכ"ל בית הקונפדרציה והמנהל האמנותי של פסטיבל העוד הבינלאומי, פותח את המופעים לקהל הרחב ומכוון להגיע לאלפי צופים. ריאיון
"אנחנו ממשיכים לתמוך באמנים"
ב-19 בנובמבר ייפתח פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים הוותיק והטוב, בניהולו האמנותי של אפי בניה מנהל בית הקונפדרציה. בפסטיבל, המתקיים זו השנה ה-21, ישתתפו מיטב האמנים שהופיעו בו במהלך השנים, ביניהם אהוד בנאי, ג'ורג' סמעאן וסאלם דרוויש, זוהר פרסקו, תזמורתו של תייסיר אליאס, שלמה בר, עומרי מור ואבטה בריהון. "כולם במופעים מקוונים שהצפייה בהם חופשית ופתוחה לקהל ללא תשלום," מבטיח בניה.
על אף הקורונה, בית הקונפדרציה שאתה מנהל קיים את כל הבטחותיו. כל הפסטיבלים התקיימו לפי התכנית
"נכון, את פסטיבל השירה במטולה שהיה אמור להתקיים כמו תמיד בחג שבועות, דחינו מתוך תקווה שיגיע קהל. כשהיה ברור שקהל לא יגיע לאולמות עד השנה הבאה החלטנו לעשות אותו מקוון והוא התקיים בספטמבר במתכונת השלמה - שלושה ימים עם רצף של אירועים, קצת פחות ממה שקורה בדרך כלל במטולה, אבל אופי הפסטיבל נשמר. את 'שירת האושפיזין' עשינו בסוכות ועכשיו פסטיבל העוד יתקיים על פי המסורת, במהלך תשעה ימים."
תייסיר אליאס, צילום: שמוליק בלמס
איך אתה מאפשר מופעים חינם? יש לך גיבוי כלכלי?
"בוודאי. משרד התרבות שמר על התקציבים גם בתקופה הקשה הזאת, וכמו שהמשרד היה מחויב לנו, אנחנו מחויבים לאמנים."
אבל בימים רגילים ההכנסה מכרטיסים היא חלק מהתקציב
"כן, אבל ברגע שאתה מקבל תקציב מכמה גורמים אתה יכול לעשות את הפסטיבל. נכון שתמיד ההכנסות הן חלק מן התקציב, אבל אמרנו שאין ברירה. קיבלנו תקציב ואנחנו רוצים להמשיך ולתמוך באמנים, שלא נפגעו מהמצב. לא ניהלנו איתם משא ומתן להוריד את השכר."
נשמע כאילו הכל ממשיך כרגיל אבל אם אתה מסתכל סביב, בסך הכל מתקיימים בארץ רק אירועים בודדים בתקופה שהיא אחת התוססות בלוח הפעילות התרבותית של ישראל
"מסכים אתך, לא רואים פעילות ואנחנו פתאום מייצרים פעילות אבל זו הפעילות הקבועה שלנו. יותר מזה, את המופעים השוטפים של בית הקונפדרציה הקלטנו, תיעדנו, צילמנו ושחררנו גם לפייסבוק. לא פגענו בפעילות ולא באמנים."
מוזיקה במרכז הסכסוך
המיקום של בית הקונפדרציה מעולה, ליד מלון המלך דוד ומול ימק"א, ובכל זאת אני מניח שבשני העשורים שהפסטיבל קיים היו שכנים שלא הסתכלו בעין יפה על יהודי ממוצא מצרי שמקיים פסטיבל עוד בירושלים, עיר שעומדת במרכז הסכסוך
"בעניין המיקום אני מסכים איתך, אנחנו במערב מול המזרח בקו התפר. אנחנו מהווים גשר, אבל הרבה אמנים טובים שהייתי רוצה שישתתפו בפסטיבל מסרבים בגלל הפוליטיקה, וזה התחזק לצערי בשנים האחרונות. לכן פתחתי את הראש והבאתי תרבויות נוספות מארצות שונות. פתחתי חלון למוזיקה היוונית שבה משתמשים בעוד, למשל בכרתים, ולמוזיקה ההודית הקלאסית. גם מוזיקה מגיאורגיה וכמובן מתורכיה בשנים שתורכים יכלו לבוא בלי להסתבך עם ארדואן.
"עשינו מחוות לשירה העברית הנפלאה של ספרד המוסלמית, למשוררי תור הזהב עם ברי סחרוף, ליהודה הלוי עם אתי אנקרי, משה אבן עזרא. הכנסנו בכלל את השירה העברית הגדולה לדורותיה, מקהלת ותהלים ועד היום. העוד הוא סימבולי, חוצה גבולות ותרבויות."
אז איך זה עובד? אתה מדבר עם מלחין ומציע לו לחשוב ביחד על שירתו של משורר זה או אחר?
"אני לא אומר לו בוא נחשוב, אני אומר: 'אני רוצה שתפתח את הפסטיבל עם לחנים לשירים של שלמה אבן גבירול או משה אבן עזרא'."
ואז הוא מחבר את המוזיקה?
"כן, אם הוא מתלהב מהרעיון והכיוון הוא צריך לתת לי הצעה, רעיון אמנותי מוזיקלי. הוא בוחר את השירים, אני מביא את הרעיון. זהו תפקידי כעורך הפסטיבל. רוב הרעיונות הם שלי, מה שאני מזמין כאן ומה שאני רואה בעולם."
אפי בניה, צילום: עמרי בראל
"יש אמנים ממדינות ערב שבעיניהם אני מייצג את הכיבוש"
אתה עדיין נוסע בעולם ומחפש?
"השנה קצת נסעתי. בתחילת השנה הייתי באתונה. רציתי לעשות מחווה לציצאניס, גדול מלחיני הרמבטיקוֺ וראיתי מופע נהדר שרציתי להביא לפסטיבל. אבל זה יידחה.
"בעבר נסעתי יחד עם דובי לנץ, מנהל פסטיבל הג'אז באילת. שנינו חברים בפורום מנהלים אמנותיים של פסטיבלים של מוזיקת עולם ונסענו לפסטיבלים גדולים כמו 'וומקס' ואחרים. לצערנו חלק גדול מן האמנים המצוינים שראינו שם לא מסכימים לבוא לכאן, בגלל המצב הפוליטי."
זה לא חדש
"נכון, אני מתמודד עם זה כבר שנים רבות. אני מארח את מי שאוהב את הפסטיבל ומגיע לכאן, אבל בכל שנה אני פונה מחדש לאמנים שמסרבים להגיע ומקבל את אותן תשובות. לעומת זאת אני יכול לומר שביטולים כמעט שלא היו לנו, למעט רוֺס דֵאלי שהזמנו מכרתים. הוא כבר היה כאן בעבר ולא צפינו בעיות. מכרנו את כל הכרטיסים ואז קצת קטיושות ורוס דאלי ביטל. זה היה אקט פוליטי."
האמנים שלא באים מזהים אותך כנציג הממסד הפוליטי בישראל ולכן מסרבים להופיע, או שהם מפרידים בין הפוליטיקה לבין האמנות שאתה מייצג?
"הם מעריכים את הפסטיבל כפסטיבל אמנותי טוב ורוצים להשתתף. אבל אני חלק ממדינת ישראל שמפגיזה בעזה, ולכן הם לא יכולים להופיע. בעיניהם אני נחשב יותר לכובש מאשר למנהל אמנותי. אולי אני מגזים אבל זה מה שמצטייר.
"גם ויסאם ג'ובראן שהיה כאן כבר כמה פעמים ומוזמן גם כמשורר לפסטיבל במטולה, משלם מחיר. מיילים של נאצות או מקומות אחרים שלא יזמינו אותו כי הוא היה כאן. לשמחתי הוא משתתף בפסטיבל גם השנה."
רסיטל לעוד מאת ויסאם ג'ובראן, מקור: אתר בית הקונפדרציה
בין פיירוז לבאך ושופן
מה עוד קורה השנה?
"השנה יש כמה דברים חדשים, למשל המפגש של אהוד בנאי עם ג'ורג' סמעאן וסאלם דרוויש וחיברנו אליהם את לונה אבו נסאר שאני מאוד אוהב. המופע מתבסס על מופע שהיה בפסטיבל לפני עשר שנים, אבל הפעם הוא עם יותר נוכחות של לונה. חשבתי שיהיה יפה לפתוח השנה עם הרכב שהוציא אלבום לפני 30 שנה כאשר במקביל אנחנו ייסדנו את הפסטיבל לפני 20 שנה כמחווה לתרבות, למוזיקה הערבית הקלאסית האמנותית. זה מופע הפתיחה, שהוקלט בצוללת הצהובה.
אהוד בנאי, ג'ורג' סמעאן, סאלם דרוויש וגיל סמנטה. צילום: רויטל טופיול
"אנחנו מסיימים עם מופע חדש ומרגש – 'מהנילוס הכחול להרי האטלס', מופע שבו נפגשים שלמה בר חלוץ המוזיקה האתנית, עם עמרי מור הג'אזיסט ועם אבטה בריהון שגם הוא ג'אזיסט ששר פיוטים בעברית ובאמהרית. ראיתי חזרות והמפגש ביניהם נפלא. יש גם אנסמבל חדש של ד"ר דורון קימה במופע שמחבר את פיירוז, באך ושופן עם אמנים יהודים וערבים.
עומרי מור, אבטה בריהון ושלמה בר, מקור: אתר בית הקונפדרציה
"חיפשתי השנה להביא את הקול הערבי, לכן יש בפסטיבל הרבה אמנים ערבים ישראלים. נאסים דקוואר שמשתתף בפרויקט 'באב אל אהווא' - שילוב של מוזיקאים ערבים ויהודים, סמיר מחול, שעושה שירים ממצרים."
'באב אל אהווה' עם רועי פרידמן, מקור: אתר בית הקונפדרציה
מיהו הקהל של הפסטיבל לאורך השנים?
"בשנים הראשונות היה לנו קהל מסורתי שמאוד אהב את המוזיקה הערבית. כל שנה אנחנו עושים מחווה לאמנים הגדולים בחברה הערבית."
לונא אבו נסאר, צילום: יואב פיצ'רסקי
מאום כלתום צפונה ודרומה?
"כן, והתפתח קהל מגוון וסקרן. יש קהל שאוהב ג'אז, מוזיקת עולם. יש קהל מבוגר, קהל אנגלו-סקסי. אני שמח שדרך המגוון הגדול של המופעים לאורך השנים צברנו קהלים שונים, כי הפסטיבל לא עסק רק במוזיקה ערבית, אלא פתח צוהר לעוד תרבויות וכיוונים."
ניסית לחבר את העוד עם תזמורות סימפוניות?
"לא עשינו דבר כזה כי חשבתי שבתוך תזמורת העוד ייבלע. העוד הוא כלי מאוד כריזמטי, וחשוב לי להביא אותו למרכז - שיהיה נוכח ברסיטלים סולו, שישוחח עם עוד כלים. את זה אני רוצה לעשות יותר. למשל עוד וכלי הקשה או עוד וקמנצ'ה שאנחנו עושים השנה עם האחים יגל ואוריה הרוש. עשינו פעם מוזיקה פרסית קלאסית עם סימפונט רעננה והזמרת מורין נהדר שרה שירים פרסיים קלאסיים. זה עבד יפה."
מבאך ועד פיירוז: דורון קימה ואנסמבל פרלוד לשלום, מקור: אתר בית הקונפדרציה
"מאמין שנגיע לאלפי צפיות"
מופעי הפסטיבל כבר מוכנים? הקלטתם הכל?
"עוד לא הכל, אבל אנחנו מתקדמים. מקליטים ומצלמים בשלושה חללים - בבית הקונפדרציה, בצוללת הצהובה ובאולם מחמוד דרוויש במרכז תרבות בנצרת שאני מאוד אוהב. עד לפני כמה שנים עשינו את פסטיבל העוד יחד עם עיריית נצרת, הבאנו לשם אמנים גדולים כמו עומאר פארוק, אינס מסאלחה, ארה דינג'יקיגיאן ונגן העוד התורכי יורדל טוקצ'אן – שעכשיו קשה לו לבוא בגלל ארדואן. עיריית נצרת כל הזמן קיבלה מסרונים ומיילים כמו: 'איך אתם נותנים לארגון פדרלי ציוני לנהל לכם את התרבות?"
ארגון פדרלי ציוני?
"ככה קראו לנו במיילים. והיה עצוב שדווקא אחרי שנת השיא, כשקהל הגיע לנצרת מכל הארץ, הופסק שיתוף הפעולה. נצרת קיבלה את המופעים הבינלאומיים הגדולים וזה היה טוב לעיר ולאמנים המקומיים. עשינו דברים, הגברנו ווליום וזכינו להצלחה, אבל ההצלחה הביאה לכעס ולניכור בקרב כל מיני גורמים. עכשיו יש ראש עירייה חדש שרוצה לשוב ולשתף פעולה, ואני מקווה שזה יתחזק מחדש."
אם היה לידך מנהל אמנותי ערבי זה היה עוזר?
"להיפך, הוא היה חוטף עוד יותר. הכל מתחיל ונגמר במצב הפוליטי של ישראל. יכולנו להביא לכאן אמנים ברמה, את הגדולים ביותר. אבל כשזה לא יצא, חשפנו אמנים מארצות אחרות ככה שמעז יצא מתוק."
לקורונה יש אולי יתרון אחד - מספר הצופים של הפסטיבל עתיד לגדול משמעותית?
"כן, בהחלט. בבית הקונפדרציה יש מקום לכ-120 צופים, בעוד שבמופעים המקוונים המספר בלתי מוגבל. אני מאמין שנגיע לאלפי צפיות."
פסטיבל העוד הבינלאומי בירושלים יתקיים בין התאריכים 28-19 בנובמבר 2020, הצפייה במופעים חופשית ופתוחה לקהל ללא תשלום בדף הפייסבוק או בערוץ היוטיוב. התכנית נתונה לשינויים. עקבו אחר העדכונים באתר ובדף הפייסבוק של בית הקונפדרציה, או צרו קשר בטלפון: 02-5399360, שלוחה 5