ליאונרד ברנשטיין מעורר התפעלות
 
אני מודה שהדבר הראשון שצד לי את העין בצפייה בהיצע הטלוויזיוני של ספריית ARIA VOD הקלאסית, היה צילום מהפקת הבלט "רומיאו ויוליה" של בלט שטוטגרט. זה לגמרי אישי ונוסטלגי - בתחילת שנות ה-70 התבקשתי לראיין את הרקדנית מֶרסיָיה הַיידֶה, כוכבת להקת המחול שביקרה אז בישראל עם "רומיאו ויוליה" של פרוקופייב לכוריאוגרפיה של ג'ון קרֶנקוֹ - כוריאוגרף אגדי מדרום-אפריקה שנהרג מאוחר יותר בתאונת מטוס. כשהפגישה עם היידה צפה בזיכרוני חיפשתי את שמה בהקלטה המוצעת ללקוחות ARIA וגיליתי אותו מייד, הפעם בתפקיד האומנת הקשישה של יוליה. סגרתי מעגל.  
 
המשך הצלילה שלי בתפריט העשיר של הפקות ARIA VOD התנהל כמסע טעימות, שזימן לי, אחרי מרסיה היידה, אוצר נוסטלגי מענג אחר - הקונצרט המוסבר של ליאונרד ברנשטיין על "פידֶליוֹ", האופרה היחידה של בטהובן. הרצאתו של ברנשטיין במרכז לינקולן בניו יורק התקיימה ב-1970, אך כוחו של "לני" כמסביר ומדגים מוזיקה עומד לו גם כיום. על אף שההרצאה היא חלק מסדרת קונצרטים לנוער, הוא אינו מתיילד אפילו לרגע. הלשון המוקפדת והגבוהה, התזמון המדויק ומבחר הדימויים העשיר מדברים אל הילדים, ואל ההורים והסבים שליוו אותם לאולם הקונצרטים. 


רומיאו ויוליה, בלט שטוטגרט, מקור: אתר Aria הספריה הקלאסית


 
התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק היא כלי העבודה השני של ברנשטיין, ואליו מצטרפים סטודנטים לזמרה מבית הספר ג'וליארד הסמוך לאולם הקונצרטים. למודל הברנשטייני קמו ממשיכים בעולם כולו. בארץ שמורה זכות הראשונים לאריה ורדי שהתאים את המודל לקונצרטי התזמורת הקאמרית הישראלית. זיכרונו המופלא של ברנשטיין, המדקלם טקסטים ארוכים ביותר טרם ימי הפרומפטר, הוא סיבה נוספת להתפעלות בצפייה בקונצרט. 
  

לאונרד ברנשטיין, צילום: ג'ק מיטשל
 

קונצרט אודיו-ויזואלי של שוברט

משם יצאתי למסע אודיו-ויזואלי, שהזכיר לי את קולו של הזמר מתיאס גרנה, ששמענו לפני כמה שנים באולם נגה ביפו. ב-ARIA שר גרנה שר את מחזור שיריו של שוברט "מסע חורף", יחד עם הפסנתרן מרקוס הינטֶרהוֹיזר. את הצד הוויזואלי מספק ובשפע מעצב התפאורה, הצייר והבמאי היהודי ויליאם קנטרידג' - המוכר היטב למבקרי מוזיאון תל אביב מתערוכותיו הרבות. קנטרידג' יוצר חיבורים אסוציאטיביים בין המסע שאליו יוצא גיבורו של שוברט בחורף לבין מסעו שלו עצמו ממולדתו דרום אפריקה ועד לליבה של אירופה, מעוזו של שוברט. עבודת הווידאו-ארט - עלים על הבמה ותנועה מזדמנת של הזמר מן הפסנתר אל עומק הבמה ובחזרה - יוצרים חוויה חדשה, שיש בכוחה לעניין אנשים שהוויזואליה קרובה לליבם יותר מן המוזיקה. כוחו הסגולי של מחזור השירים המופלא הזה הוא בהצלחתו של שוברט להעניק למילות השירים של וילהלם מילר איכות פלסטית באמצעות קול הזמר וצלילי הפסנתר.
 
 

מסע החורף של שוברט, מקור: אתר Aria הספריה הקלאסית

למי שיושפע מן הקסם המהפנט של קנטרידג'-גרנה, אני ממליץ בחום להציץ בהפקה שעשו בשעתם הזמר איאן בוסטרידג' והבמאי דיוויד אולדן. חבל רק שמילות השירים של שוברט אינן מלוות בתרגום לעברית, כי אחרי הכל דין מחזור שירים כדין אופרה או מחזמר והקהל הישראלי רגיל לצפות במופעים מתורגמים.
 
תרגום לעברית דרוש גם למופע שובה הלב של הבי-בי-סי בסדרת קונצרטי ה"פרומס" באלברט הול בלונדון למבחר יצירותיו הדרמטיות של ליאונרד ברנשטיין כמו גם למופע "מלאכים ושדונים ביצירות מונטוורדי". זהו מופע חביב עם הקאפלה מדיטרנה שמוביל ליאונרדו גרסיה אלרקון וצולם בארמון הדוכסים בוונציה, המקום בו פעל קלאודיו מונטוורדי. כאן, הצורך בהוספת כתוביות בעברית מקבל משנה חשיבות, כי מונטוורדי הלחין טקסטים נועזים לשעתם שנשתלו לעיתים בתוך או לצד טקסטים דתיים - וכל זה באיטלקית של לפני 400 שנה.      
   

 
אנדרש שיף, מרתה ארגריץ' ודניאל ברנבוים  
 
את הרסיטל של הפסנתרן והמנצח היהודי אנדרש שיף באביב 2019 בהיכל התרבות בתל אביב, קשה לשכוח. הפרטיטות של באך כבשו את לב הקהל התל אביבי, שריחף מן האולם בתחושת התעלות. בסרט המוצע של חברת ARIA מופיע סר אנדרש בתכנית הפרטיטות באולם פייר בולז בברלין, ועושה את אותה מלאכה נפלאה כשהוא נושא אותנו למסע סוחף ומשכר.
 
ברסיטלים שלו, שיף נראה תמיד כמו "פועל מוזיקה" - האיש שבא לעבוד. הוא עולה לבמה ללא גינונים מיוחדים, למעט קידה קטנה מתבקשת לקהל. למרות שכבר ניגן את התכנית פעמים רבות, הוא נראה כמי ששמח לגלות מחדש מעברים וקולות פניניים ברב-קוליות הבאכית.  
 

אנדרש שיף,מקור: אתר Aria הספריה הקלאסית

בתחנה הבאה על שלט הטלוויזיה צפיתי בשתי יצירות מקונצרט של תזמורת דיוואן מזרח-מערב מפסטיבל זלצבורג, עם הסולנית מרתה ארגריץ' והמנצח דניאל ברנבוים. דילגתי היישר ליצירה השנייה, הקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי, בו ניהלו השניים דואט מרשים ומתואם שהתאפיין בביצוע חם ומאוד אישי. צלמי הקונצרט תפסו את הידידים הוותיקים מחליפים מבטים, כשהיא מגיבה בחיוך. החוויה המוזיקלית הרוויחה מהדו-שיח האנושי בין השניים, שהיה בונוס לביצוע המצוין. ארגריץ' וברנבוים העניקו לצופים באולם (וכמובן גם לנו) כהדרן את הרונדו בלה מז'ור (ד' 951) בארבע ידיים של שוברט. 
 


דניאל בארנבוים ומרתה ארגריץ' - זלצבורג,  מקור: אתר Aria הספריה הקלאסית


את מסע הצפיות הראשון שלי במבחר התכנים הנהדר, קינחתי בקטעים מתכנית קלילה שנקראת "תומאס המפסון והפילהרמוניקס" בקונצרטהאוס בווינה. זמר הבריטון האמריקאי תומאס המפסון, המוכר היטב לקהל בישראל, מצטרף כאן לשביעיית הפילהרמוניקס הכוללת חמישיית כלי קשת, פסנתר ונגן קלרינט, ומנגנת ברוח המוזיקה הצוענית כובשת הלב של פעם - רפרטואר הכולל להיטים כמו וואלסים של שטראוס, רפסודיה רומנית של אנסקו ומוזיקה הונגרית. בקטע שבו צפיתי, המפסון שר שירים של ג'ורג' גרשווין, ארווינג ברלין וקורט וייל. אינני זוכר מתי, אם בכלל, שמעתי את סוג המוזיקה הזה על במה בישראל. בעיני רוחי, נישאתי על גל עיבודי היצירות המוכרות לפינת מוזיקה בבית קפה גדול במרכז אירופה, בהקשר החביב והטעים ביותר. ללא ספק אשוב לראות את המופע כולו. 

עידני הזהב: הפילהרמוניקס ותומאס המפסון

עלות הספרייה: 24.90 ש"ח דמי מינוי חודשי. להרשמה