האיש הנכון במקום הנכון
 
אין לי כל ספק ששאלת ארבע הקושיות של ליל הסדר רלוונטית לחלוטין לתחרות הפסנתר הבינלאומית ה-16 ע"ש ארתור רובינשטיין. מי ששאל את עצמו מה נשתנה בתחרות השנה לעומת תחרויות קודמות הוא אריאל כהן, מנהלה החדש של התחרות שנתוני הפתיחה שלו בתפקיד אידיאליים - כהן הוא פסנתרן וגם איש מחשבים. בעידן הנוכחי, כשהתחרות הפכה להיברידית - גם מול מסכים וגם באולמות - אריאל כהן הוא האיש הנכון במקום הנכון.  
 
"דבר אחד לא השתנה", מדגיש אריאל כהן בפתח השיחה. "הצפייה בתחרות, משלב הרסיטלים ועד לקונצרט הסיום עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, כרוכה בתשלום. מדובר גם בצפייה בבית, במחשב, בלפטופ, בסמאטרפון ודומיהם וגם בנוכחות פיזית באולמות. המחיר נמוך יותר למי שרוכשים חבילות מנוי ומעט יקר יותר למי שירצה לצפות בקונצרט בודד". 
 
מבחינה הפקתית, בתחרות השנה לוקחים חלק עשרות אנשי צוות בחמש ארצות: סין, בריטניה, ארה"ב, גרמניה וכמובן ישראל. וזה עוד לפני שדיברנו על המשתתפים, הפסנתרנים שעברו את שלב המיון המוקדם ובהם גם שלושה ישראלים – דניאל בורוביצקי, אריאל לני ומוטי פנג-בנטוב, שבתוקף הנסיבות ניגשו לשלב המוקדם בארצות אחרות. 
 

ארתור רובינשטיין, צילום: יעקב אבירם

"השארנו את כל מה שעובד"
 
איך הגעתם למתכונת החדשנית הזו?
 
"מבחינה עובדתית, התחרות הייתה אמורה להתקיים באביב שעבר ובוטלה כמו אלפי אירועים אחרים בשל המגיפה. דחייה נוספת לא הייתה פתרון מוצלח, ולכן התקבלה ההחלטה לקיים את התחרות כך. כפי שהדברים נראים כעת, תחרות רובינשטיין 2021 היא תקדים בינלאומי. 

"התמקדנו פחות באיך דברים מתנהלים בתחרויות אחרות ויותר במרכיבים הייחודיים של התחרות הזאת. ברור שלתחרות עם ותק של כ-45 שנים יש דפוסים קבועים ומוצלחים שאין כל סיבה לוותר עליהם". 
 
אז מה לא השתנה?
 
"מספר המתחרים בשלב הראשון הוא 36, מתוכם ייבחרו 16 לשלב השני. שני השלבים הראשונים הם רסיטלים. בשלב הבא שישה מתחרים עולים לשלב הגמר, שכולל הופעה עם הקאמרטה הישראלית, נגינה עם רביעיית כלי קשת ונגינה עם הפילהרמונית הישראלית. בסיום החלק האחרון יתקיים טקס חלוקת הפרסים לזוכים. כל המרכיבים האלה לא ישתנו. גם חבר השופטים הבינלאומי הכולל בין השאר זוכי פרסים בתחרויות קודמות - לא השתנה.

"לעומת זאת יש מרכיב שלא יכולנו לוותר עליו אבל היה חייב להשתנות - השיחות הלא מחייבות לכאורה בין המאזינים הממלאים בימים רגילים כל מושב פנוי באולם רקנאטי במוזיאון תל אביב ובהיכל התרבות, שהאקשן שהן מייצרות עשוי בטעות להיחשב לזוטות. זה מרכיב חיוני בחוויה הסוציו-תרבותית.   
 

הקאמרטה הישראלית צילום: גלית דויטש

מה עשיתם?

"הבנו שהחלפת הדעות בין המאזינים, שבתוכם יש הרבה מאוד פסנתרנים ומורים וחובבי מוזיקה, מייצרת להט. העוצמה שם היא קריטית, לא פחות משיחות במשחקי כדורגל, ועשויה להשתוות לחוויית ההאזנה לפסנתרנים. ניסינו לייצר את החוויה הזאת דרך הצ'אט - צ'אט כללי של התחרות וצ'אט לכל אירוע ולכל מקצה. מבחינתנו זה סוג של פורום שבו אנשים יכולים להגיב זה לזה, להתווכח, לחוות דעה".
 
הצ'אט רב לשוני?
 
"בעיקרון כן, אבל השפה העיקרית תהיה אנגלית. בכל מקום שאפשר לעשות צ'אט רב לשוני מבלי להעיק, דאגנו לכך. כל היתר יהיה באנגלית. ההנחיה תהיה רב לשונית, ריאיונות ורבי שיח יהיו כולם באנגלית". 


גיל שוחט, צילום: דני מילר ואסתרית בלצן, צילום: דניאל בר-און
 
בין אסתרית בלצן לגיל שוחט
 
איזה אפשרויות נוספות מעניקה המתכונת החדשה?
 
"היכולת לפגוש שופטים ולשאול אותם שאלות במפגשי זום היא משהו חדש. במקביל, המפגשים עם השופטים ישודרו באינטרנט למי שמעוניין רק לצפות. ברור שישנה הגבלה במספר המקומות בשיחות הזום האלה. אי אפשר לתת ל-300 אנשים לשאול שאלות, לא במציאות הרגילה ולא במציאות הדיגיטלית.
 
"עוד חידוש הוא סדרה של חמש הרצאות, שמתאפשרת בזכות העובדה שהרסיטלים של השלבים הראשונים הוקלטו מראש. ההרצאות מתייחסות לביצועים שהמרצים שמעו, אנחנו עכשיו בשלבים אחרונים של עריכת החומרים האלה. המרצים הם מוזיקאים מוכרים וכולם פסנתרנים פעילים: אסתרית בלצן, אורית וולף, טל סמנון, אירית רוב וגיל שוחט. כל אחד בחר יצירה המנוגנת במקצה הצהריים של יום מסוים ובהפסקה שבין המקצים הוא מנתח את האינטרפרטציה של הפסנתרן שניגן את היצירה". 
 


יפים ברונפמן, צילום: Dario Acosta, ואריה ורדי, צילום: זיו קורן

אתה לא חושש שדבריו של מרצה זה או אחר ישפיעו על שיקול הדעת של השופטים?
 
"לא, כי אם הרצאה עשויה להשפיע על חוות דעת, היא תעיד רק על כך שאנחנו כמנהלים לא היטבנו לבחור שופטים ראויים. בחרנו צוות בינלאומי מעולה שבין השאר כולל את אריה ורדי, יפים ברונפמן ועוד. הדבר הזה יכול להשפיע על הדיוטות אבל לא על אנשי מקצוע. אף אחד לא יגיד: 'הפסנתרן הזה ניגן איום ונורא'. במקום זה יגידו שאפשר היה לעשות את זה כך או אחרת. אפשר להשוות ביצועים או לשבח ולהתייחס למישהו אחר שעושה משהו מעניין, במקום להגיד שזה פחות מעניין. הכוונה כאן אינה להעביר ביקורת על המתחרה, אלא לתת עומק ונקודת מבט נוספת לצופים בשאלה החשובה של 'איך מאזינים למוזיקה?'. 

"אני ממשיל את זה לאדם שאינו מבין באמנות אבל אוהב לבוא למוזיאון לראות יצירת אמנות. זה עושה לו משהו -  אוהב או לא אוהב, סובל, מזדעזע, מתלהב, לא משנה מה - אבל לא תמיד הוא יודע להגדיר מה בדיוק עשה לו את זה. הוא מנתח את האלמנטים שגרמו לדברים להשפיע עליו, וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כאן. להראות לאנשים איך מוזיקאים מקשיבים לדברים האלה, משווים ביצועים של פסנתרנים. אני מאמין שזו הדרך לתת כלים למי שבאמת רוצה להעמיק וללמוד, לדעת מה עוד ניתן לחוות בנוסף להנאה מן הנגינה". 
 

טל חיים סמנון, צילום: Courtesy 
 
כיוונת את המרצים? 
 
"אמרתי להם בדיוק מה שאמרתי לך, נתתי להם את המוטו של הרעיון. ברור שכולם מתייחסים גם ליצירה, לרקע ההיסטורי שלה וכולי, אבל אחרי שבע או עשר דקות, תלוי במרצה, הם מתחילים לדבר על האינטרפרטציה. הם גם מדגימים דברים בנגינה על הפסנתר, משלבים ביצועים של אמנים אחרים.
 
"היום ערכתי חלק מן הדברים האלה ואני חושב שזה מרתק. אי אפשר לעשות את זה בתחרות רגילה, כי אין מצב שמרצה יקשיב למי שניגן בבוקר וכבר יכין הרצאה הכוללת דוגמאות והשוואות באותו יום בצהריים. ואם הוא ידבר על זה יומיים אחרי הנגינה, הצופים לא יזכרו בדיוק מה היה. עוד דבר שעשינו כדי להגדיל את מידת המעורבות של הצופים היא בחירת 'חביב הקהל' גם בשלב ב'. כל מי שיצפה בשלב הזה יוכל לבחור ולמי שייבחר מחכה פרס צנוע".
 
"היו אנרגיות פנטסטיות"

לקהל התחרות מצפה גם אירוע פתיחה משודר אונליין, שכולל גם ריאיונות עם שלושת הזוכים מן התחרות הקודמת, שימון נהרינג, דניאל צ'ובאנו ושרה דנשפור וכתבה שמביאה חוויות מחמשת המקומות שבהם הוקלטו המתחרים: לונדון, ניו יורק, בייג'ינג, פוטסדם ותל אביב.
 
כהן, שנכח באירוע בפוטסדם, נהנה מאווירת התחרות. "היו אנרגיות פנטסטיות, למרות שלא כולם נחשפו לכולם בו זמנית. כל מתחרה ראה לפחות מתחרה נוסף אחד או שניים שהופיעו לפניו או אחריו. כולם גרו באותו מלון, כל אחד בא ליומיים - ביום הראשון הקליט את הרסיטל של שלב א' וביום השני את הרסיטל של שלב ב'. וכמובן שבחלק מן הימים אפשרנו להם גם להתאמן". 


שימון נהרינג, צילום: רפאל דלויה  
  
בוא נחזור לצדדים הארגוניים.
 
"אין ספק שהארגון היה בהחלט ענין מורכב מאוד. צוותי הפקה שכוללים צוות טכני של אודיו וצוות של וידאו. אנשי חברות הפסנתרים בכל מקום, מכוונים. היינו צריכים לדאוג לעשרה פסנתרים בשלבים האלה, בכל מקום עמדו לרשות המתחרים פסנתרי סטיינווי ופציולי שהובאו במיוחד. 

"בבייג'ינג הועמדו לרשות המתחרים פסנתר סטיינווי ופסנתר של חברת יאנגצה ריבר הסינית. בריאיונות המוקלטים רואים שאנשים נהנו והיו המומים מרמת התנאים שאפשרנו להם, גם בתקופה כמו זאת". 
 
"הרוב בחרו בסרג'יו נטרא"

מה עתיד לקרות החל מן היום הראשון? 
 
"שידור הפתיחה יתקיים ביום רביעי ה-31 במרץ, אירוע פתוח בחינם. בין ה-1 ל-10 באפריל יתקיימו שידורים של שלב א' במשך שישה ימים ושלב ב' במשך ארבעה ימים. כל זה כבר הוקלט - יש לנו היום 64 רסיטלים של 32 פסנתרנים. בשלב הראשון יהיו 32 רסיטלים".
 
יש יצירות שחוזרות אצל פסנתרנים רבים?
 
"יש כמה פסנתרנים שמנגנים את הסונטה של ליסט והיצירה שחוזרת על עצמה היא יצירתו של סרג'יו נטרא. המתחרים קיבלו אפשרות בחירה של שלוש יצירות ישראליות ששתיים מתוכן - של אלון נחושתן ושל יורם מיוחס - נבחרות בתחרות על ידי צוות פסנתרנים שהתחרות גייסה. בנוסף, לפני כשנה וחצי פנינו לסרג'יו נטרא, כזקן מלחיני ישראל. גילינו להפתעתנו שלמרות היותו מלחין מאוד מוערך, מעולם לא נוגנה יצירה שלו בתחרות. ביקשנו ממנו להציע לנו יצירה אחת, השלישית שהוצעה למתחרים, ורובם בחרו בה. 
 
"יש כאן סיפור. הקלטנו מראש חלק מרבי השיח והריאיונות במוזיאון הארץ, ואחת מאותן הקלטות הייתה אמורה להיות ריאיון עם סרג'יו נטרא. מפיקת התחרות, טובה קלינגר, טלפנה לבנו של המלחין להזכיר לו והוא השיב שאביו זה עתה נפטר. כמובן שחבל שלא נזכה לראות אותו בתחרות ושהוא הפסיד את החוויה המיוחדת הזאת - פסנתרנים כה רבים שמנגנים את היצירה שלו (נטרא נפטר ב-23 בפברואר 2021, בן 97 במותו, י"ש).   
  

אריאל כהן, צילום: נילי אהרונסון

חוויית אונליין משודרגת
 
מה לגבי שלב הגמר?
 
"שלב הגמר יתקיים רגיל ובהשתתפות קהל באולמות, על פי התנאים המקובלים. בשלב הראשון קונצרטים עם הקאמרטה הישראלית, אחר כך מוזיקה קאמרית עם רביעייה מקומית ושלב אחרון עם הפילהרמונית הישראלית. בשל ההגבלות נערכנו כך שיהיו לנו מספיק ימי מרווח לשישה פסנתרנים מחו"ל גם אם הם יצטרכו בידוד.
 
"תיאורטית ניתן היה להשיג למתחרים תנאים מקלים בבידוד בתנאי שהם לא באים במגע עם אנשים אחרים. למעשה זה לא אפשרי, כי הם יופיעו עם תזמורת ויהיו באולם עם קהל. בכל מקרה נערכנו גם לבידוד וגם לספק להם תנאים טובים לאימון. אם התנאים לא יורעו, ניתן יהיה לקיים את הגמר עם שישה הקונצרטים: יומיים עם הקאמרטה, יומיים של חמישיות הפסנתר ויומיים הפילהרמונית".
 
נחזור לעניין חוויית הצפייה על מסך בבית, החוויה החדשה והשונה מן המסורת. איך הקהל יגיב לזה לדעתך?
 
"אישית עברתי חוויה לא נעימה של צפיה בדיגיטל. קנינו כרטיס למופע שנוצר כאן בארץ ולי, כאיש מחשבים, לקח שעה עד שהצלחתי להיכנס ולצפות באירוע. אמרתי לעצמי שאם מישהו יקנה כרטיסים לעשרים מקצים בתחרות, יקבל עשרים מיילים עם עשרים לינקים שונים ויצטרך לזכור באיזה לינק להשתמש באיזו שעה בכל יום, זו תהיה קטסטרופה.
 
"לכן בנינו אתר שעל מנת להיכנס אליו הלקוח מזדהה עם כתובת דוא"ל ומספר ההזמנה, שהוא למעשה הסיסמא. שני אמצעי הזיהוי תקפים לכל הכרטיסים. ברגע שאתה נכנס לאתר אתה רואה את כל מה שרכשת, ובקליק אחד אתה נכנס לשידור. אנחנו גם מאפשרים לצפות בארבע זוויות צילום. מי שרוצה לראות את הידיים או את הגוף או את בחירת העורך, יכול לבחור. גם זה אלמנט נוסף ומשמעותי, שעוד לא התנסינו בו בעבר".   

התחרות תתקיים בין התאריכים 31 במרץ - 3 במאי 2021. אתר התחרות, לינק לרכישה.  מוקד הזמנות 03-5111777 | 9066*. מחירים: 49-189 ₪ לקונצרט יחיד אונליין (לא כולל הנחות), חבילות- 350- 799 ₪  לחבילת צפייה אונליין. לבירורים: 03-685-6684