ההצגה "אדיפוס שולט" בעיבוד חדש, אקטואלי ורלוונטי לישראל של היום פותחת את חגיגות ה- 30 שנה  לתיאטרון נוצר בבימויו של אבישי מילשטיין, ממייסדי התיאטרון.

דרמה סוחפת ומרתקת

המחזה עוסק בשליט נערץ שמוכן להקריב את עצמו כדי להציל את ארצו מהתפרצות של מגיפה, או אולי בפוליטיקאי נכלולי שמסתיר חור שחור בעברו? 
  
המחזה הקלאסי של סופוקלס עוסק בקונפליקט בין שלטון וצדק. הוא נחשב למחזה החשוב ביותר שנכתב מאז ומעולם וזכה לאינסוף עיבודים ופרשנויות.
 
העיבוד הפוליטי העכשווי שלתיאטרון נוצר מציב קונפליקט נוסף: תדמית מול זהות. אדיפוס הוא שליט מצליח, נערץ, זוהר שיודע להוסיף נקודות לאישיותו לאחר כל אירוע פוליטי. הוא שליט חסר פשרות שמתמרן בין הדאגה לעמו, לבין האיומים על המשך שלטונו. בחדרי חדרים, אדיפוס מתגלה כפרנואיד ונקמן, אדם שבורח מחטא קדום. הוא נחשף בזהותו האמיתית כחוטא מועד. אולם הפוליטיקאי שבו לא מפסיק לרגע לפעול. אדיפוס השולט מנסה להפוך בלהטוט פוליטי גם את המיתוס המוכר על הבן שרוצח את אביו ושוכב עם אמו לתעמולה פוליטית ובכך מאתגר את בית המשפט, את מידות המוסר ואת השכל הישר.

הגרסה החדשה מעמידה במרכז הסיפור את הקשר הקיים במקור בין הפוליטיקה למגיפה ויוצרת דרמה פוליטית סוחפת ומרתקת שנעה על ציר אחד בין שני קונפליקטים מרכזיים: תדמית מול זהות ושלטון כנגד צדק. נראה שגם לדור שלנו, במדינה שלנו ובעת הזאת, המחזה הזה רלוונטי באופן מפתיע, שלא לומר נבואי.


אדיפוס שולט, תיאטרון נוצר, צילום: גל דרן

בין אמת לפייק

לעיבוד הגירסה הנוכחית, בעיבוד זה נעשה שימוש בתרגום המחזה "אדיפוס המלך" כפי שנעשה על ידי שמעון בוזגלו. הנאמנות למקור משתלבת בו נהדר עם עברית מודרנית ופיוטית. שינויים חשובים נכנסים לעלילה המוכרת, בעיקר העובדה שאדיפוס התינוק נמסר לרועה הצאן על ידי טירסיאס, מי שלימים הפך ל"נביא" פופולארי, נערץ ומשפיע. שינוי זה מעצים את דמותו של טירסיאס ומכניס לעלילה המוכרת רובד נוסף של קנוניה פוליטית. את תפקיד המקהלה תתפוס בעיבוד הזה שחקנית שתגלם "אישה מן העם" – היא מעריצה את אדיפוס באופן עיוור ותומכת נלהבת בכל פעולותיו, אך לבטיה האמיתיים בין "אמת" ו"פייק" באים גם הם לידי ביטוי.

הרלוונטיות לישראל של כאן ועכשיו, בעיצומה של מגיפת הקורונה ועל רקע המשבר הפוליטי-חוקתי, זועקת כבר מכל עמוד של הטקסט המקורי. אבל אין כוונה לעשות שימוש בוטה ופופוליסטי ברמזים הלקוחים מעולם המדיה החברתית, או התקשורת הישראלית.

כפי שמופיע בטקסט העיבוד בגרסתו הנוכחית, שורות טקסט חדשות אכן התווספו, כאלה שידגישו את הדמיון בין עלילת יוון העתיקה למימד הזמן שלנו, אך עלילת המחזה עדיין מתרחשת בעולם בימתי אסתטי ומסוגנן. ההפקה הזאת תפיח חיים נכונים בטקסט העתיק וחשוב זה ותאפשר לקהל לראות את סיפורה של התקופה שלנו בהקשר אנושי – אסתטי, פוליטי ופסיכולוגי – רחב ביותר.
 

אדיפוס שולט, תיאטרון נוצר, צילום: גל דרן


שליט נאור או פוליטיקאי נקמן?

אדיפוס הוא שליטה החזק והנערץ של ממלכת תבי. עם התעצמותה של מגיפה אכזרית שפורצת במדינה, הוא יוצא אל העם כדי לנחם ולהפיח תקווה. רמז מסויים שמוסר לו קראון, שותפו לשלטון, הופך על ידו מהר ל"תכנית פעולה למיגור המגיפה": אם יימצא וייענש הרוצח המסתורי של השליט הקודם של תבי, יבוא קץ למגיפה – כך מבטיחים אנשי הדת.

אדיפוס, שלא מפספס שום הזדמנות לתת לעצמו קרדיט של הצלחה, פותח בחקירה מאומצת למציאת אותו רוצח המסתורי - פעולה שנזנחה בעבר על ידי הרשויות בגלל הדיכאון הלאומי שפשט בממלכה לאחר הרצח ההוא. במהלך חקירתו, אדיפוס, השליט הזוהר והנאור, מתגלה כפוליטיקאי נקמן ואפל שלא מהסס לבוא חשבון ולנקום במתנגדים פוטנציאליים. חששו הגובר מכתם שהוא נושא מעברו גורם לו לשבור את ברית השלטון שכרת עם קראון, אחיה של אשתו, יוקסטה. כשזאת מתערבת כדי להרגיע את הרוחות, מחשש לאיבוד האמון של העם לאור הסכסוך הפוליטי שהולך ומסתבך, אדיפוס מגלה את הכתם שהיא נושאת מעברה שלה: בעוד שהוא, בצעירותו, רצח עובר אורח בלהט של קטטה, היא, בצעירותה, נפטרה מתינוק לא רצוי לפי דרישתו של השליט המנוח, בעלה לשעבר.

כששני הסיפורים הללו מתאחדים מתגלה התמונה המלאה: אדיפוס מגלה שהוא הוא הרוצח המסתורי שאותו הוא מחפש ושהענשתו תגרום להיעלמות המגיפה. האם אדיפוס נפל קורבן לנבואה עתיקה, לקארמה רעה או לקנוניה פוליטית אכזרית? לאחר התאבדותה של יוקסטה, אדיפוס מעוור את עצמו ונחשף בקלונו ובחולשתו בפני העם.
קראון, השליט החליפי, ניצב כעת בפני שאלה גורלית: מה לעשות עם המלך האהוב שחטא? להעמידו למשפט, להגלותו מהמדינה או להניחו לנפשו ולאבלו? מול כל החלטה שלא ייקח ניצב אדיפוס, השליט החזק, שיצליח להפוך אותה ליתרון פוליטי לעצמו. 


אדיפוס שולט, תיאטרון נוצר, צילום: גל דרן



מאת: סופוקלס, תרגום: שמעון בוזגלו, עיבוד ובימוי: אבישי מילשטיין, תפאורה: זוהר שואף, תלבושות: מיכל לאור, מוזיקה: בועז ברקת, וידאו: רעות שיבה, תנועה: נתלי שילמן, תאורה: נדב ברנע. משתתפים: דן שפירא, עודד קוטלר, ערן בוהם, אנה סטפן, בהט קלצ'י, מוצי אביב, ראם אהרוני

  

 2, 4, 9 בספטמבר 2021 בשעה 20:30, 11 בספטמבר ב-21:00 בתיאטרון נוצר בבת ים. להזמנת כרטיסים: 03-6350773 או באימייל: Notzar.batyam@gmail.com    לאתר התיאטרון