המכה של שוחרי המחול

עם חזרת עולם התרבות, מרכז סוזן דלל משיק את פסטיבל תל אביב דאנס 2021, שייערך השנה בין ה-15-3באוגוסט 2021, ובמסגרתו יוצגו שלל הופעות, מתוכן בכורות והפקות חדשות של מיטב היוצרים המקומיים.

השנה, לראשונה, יכלול הפסטיבל הופעות חדשות המיועדות לילדים ולכל המשפחה: "ההצגה הכי משעממת בעולם" מאת רננה רז, "הארמון של איתי" מאת רייצ'ל ארדוס, PayPer Play מאת אנדראה קוסטנזו מרטיני.
הפסטיבל ייפתח בערב חגיגי עם מופע הבכורה של "סוזן" מאת עמנואל גת, בביצוע להקת ענבל.
 
תל אביב דאנס הינו פסטיבל שנתי, המתקיים במרכז סוזן דלל מאז 1999 ומציג להקות מחול וכוריאוגרפים מקומיים ובינלאומיים. הפסטיבל היה מאז ומתמיד מוקד עליה לרגל, לשוחרי המחול ונחשב לאחד מהמובילים בעולם בתחומו. 
 


המופעים במסגרת הפסטיבל:

תיאטרון מחול ענבל - סוזן מאת עמנואל גת – בכורה

15 שנים לאחר שיצר עבודה חדשה במרכז סוזן דלל, וכמעט 30 שנים מאז שדרך לראשונה בסטודיו למחול של המרכז, עמנואל גת חוזר ליצור עם ועבור רקדני מלהקת המחול ענבל. סוזן מציעה התבוננות רב-רובדית בזמן; באופיו המתעתע, ובאופן החמקמק בו הוא שזור בתודעתנו. העבודה מתבוננת במושג הזמן דרך חקירה כוריאוגרפית שמתמקדת בשאלות וחומרי היסוד של המדיום – תנועה, חלל, זמן והאופנים האינסופיים בהם ניתן לארגן אותם. פס הקול של העבודה מורכב מקטעים מתוך מופע חי של נינה סימון, שביצירותיה המוזיקליות פותחת מרחבי זמן מקבילים, שמזמינים שיטוטים כוריאוגרפים ומאפשרים בהירות של מבט ומחשבה. "סוזן" היא תוצאה של מסע אישי בזמן, ובו זמנית, מפגש עכשווי עם דור חדש של אמני מחול מקומיים.

כוריאוגרפיה ותאורה: עמנואל גת, רקדנים: שחר ברנר, נועם דויטש, אור סעדי, תמרה דקל, זיו בשור, אשד ויסמן, יהונתן שעל, נעם סגל, תלבושות: עמרי אלבו

3, 4 באוגוסט בשעה 21:00, באולם דלל בסוזן דלל. סוזן
 

סוזן, עמנואל גת, תמונת יחסי ציבור
 
ערב משותף - רוני חדש, ורבקה לאופר ומטאוס ואן רוסום – בכורה

פרקים של חדווה מאת רוני חדש
פרקים של חדווה היא יצירה לחמישה רקדנים החוגגת את הגוף החי במלוא חיותו, חיוניותו וחינו. היצירה מתבצעת לרקע הסוויטה האנגלית השלישית של באך, בניסיון להפיח בה חיים חדשים, צעירים וספונטניים. הרקדנים משחקים עם המוזיקה, מותחים אותה ומנערים מעליה תיוגים של יוקרה וכובד ראש קלאסי; מאמצים את המבנה של הסוויטה ובה בעת משבשים את מאפייניה המרובעים, אנליטיים, מחושבים, מנומסים, וגם מקושטים. הריקוד קליל, סוחף ומסחרר. הרקדנים מתענגים על עצם גופניותם וחולקים עם הקהל את זהותם הגופנית, בניסיון פשוט לייצר אינטימיות כנה בין הצופה למופיע. כוריאוגרפיה: רוני חדש, מבצעים ושותפים ליצירה: איתי ביבס, דן בורשטיין, כרמל בן אשר, עמית זרצקי, רוני חדש / תמר הניג (קאסט מקורי), עיצוב תאורה: עופר לאופר, עיצוב תלבושות: שירה אלקובי  / עמרי אלבו (הרמת מסך), ליווי אמנותי: דנה רוטנברג ועודד גרף, יעוץ אמנותי: מאיה ברינר

Dawn מאת רבקה לאופר ומתיאוס ואן רוסום (בכורה)
Dawn מציע לקהל עולם ייחודי לשקוע בו – מחקר פיזי מורכב וסיפורי תיאטרון נשזרים יחד ליצירת ממד חדש של מרחב וזמן. שתי ישויות אבודות שנפגעו מהנסיבות מבקשות לפענח את העולם סביבם, ושואלות איך ניתן להבין את הקסם שאופף את החלל ומהדהד בכל טון. היצירה חוקרת את הלא נודע ואת מרחב המודעות, מציעה להרפות מהצורך להצליח ובמקום, לשגשג ביופיו של כישלון. לכודים בגוף לא מוכר, במסגרת וזמן, השאלה הופכת לשאלה של הסתגלות והישרדות. כוריאוגרפיה וביצוע: רבקה לאופר ומתאוס ואן רוסום, עיצוב אור: עופר לאופר, מוזיקה: מתיאוס ואן רוסום ותומאס וולשוט, מעצבת תלבושות: נופר דוכובני

4 באוגוסט בשעה 19:30, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. ערב משותף - חדש, לאופר ומטאוס ואן רוסום   
  

רוני חדש, צילום: נדב יהלומי

להקת יסמין גודר - מתרגלים אמפתיה # 3 – בכורה

בפעם הראשונה מזה עשרים וחמש שנות יצירה ללהקה, גודר יוצרת ומבצעת מופע באורך מלא לבדה. באביב 2020, גודר החלה לעבוד על יצירה חדשה – מתרגלים אמפתיה #3 – מופע סולו בביצועה שיעלה בבכורה בחודש יולי 2021, Festival Frankfurter Positionen  ב-Mousonturm, פרנקפורט. הסולו מתמקד באותן שאלות ונושאים אותם גודר חקרה עם הלהקה מזה שנתיים סביב המושג אמפתיה, אבל הפעם מחזיר אותם חזרה אליה, אל הגוף והמהלכים האישיים שלה. היצירה מתרגלים אמפתיה #3, הנוצרת בזמן התפשטות נגיף הקורונה, בתקופה של התכנסות ובידוד הנחווים באופן גלובלי, מהדהדת ומתכתבת עם תכנים אלו, ועם השאלות הפנימיות על טיפול ודאגה עצמית, וכיצד שניהם פותחים מרחבים חדשים של גילוי. מאז 2019 להקת יסמין גודר מפתחת פרויקט מחקר תחת השם "מתרגלים אמפתיה", ומתוכו מתפתחת סדרה של תרגולים, סדנאות, מפגשים קהילתיים ומופעים. כל אחת מהפעולות הללו חוקרת את המושג "אמפתיה" דרך מגוון פריזמות וגישות, מתוך רצון לבדוק מה מאפשר לנו להיחשף רגשית. מה גורם לנו להזדהות עם אחרים ועם עצמנו כאשר נוצר מרחב בטוח לפעול בתוכו? וכיצד ניתן לפתח פרקטיקות, טקסים, כוריאוגרפיות ושירים אשר יאפשרו לנו להיחשף למורכבות של עצמנו ואחרים?

יצירה, כוריאוגרפיה וביצוע: יסמין גודר, דרמטורגיה: ניר וידן, דרמטורגית הפרויקט "מתרגלים אמפתיה": מוניקה ג'ילט, אובייקטים: גילי אבישר, עיצוב קונסטרוקציה: גילי גודיאנו, עיצוב תאורה: תמר אור, מוזיקה מקורית: ליאור פינסקי, עיצוב תלבושות: שירלי איציק

5 באוגוסט בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. מתרגלים אמפתיה # 3



מתרגלים אמפתיה, צילום: תמר לם

להקת מחול שאדן - טרילוגיה  

טרילוגיה היא טרילוגיה כוריאוגרפית אשר מסמנת "מקום" כמרחב אשר מכיל בתוכו זיכרונות, תקוות, אכזבות, שאיפות, חוויות, ורגעים של כאב ושמחה. מקום עמוס בקולות של חיים, של רוחות הרפאים ששכנו במקום בעבר הלא רחוק. מקום מלא בצבעים, טעמים וריחות. מקום אשר צלליות של הגופים שחיו בו עדיין מרחפות, מחפשות ומנסות לחזור לרגע לפני שהם קפאו לעד. העבודה מתחילה ברחבת מרכז סוזן דלל, ממשיכה לסרט שצולם בשוק בעיר העתיקה בנצרת, ומסתיימת על הבמה. כל חלק נע על הציר של מקום וזמן, בין עבר והווה, היסטוריה וזיכרון, ובין מחול וחיים.

Echo
רקדניות: מאריא אלקיש, רנד טאהא, רימא נסר אלדין, שהד ג'בארין, ליאל מזאוי
עיצוב תלבושות: שאדן דאהר
מוזיקאים: כינור - נאסיף פרנסיס, פרקשן - סופיה לילא טון
מנהל מוזיקלי: סעיד מוראד

Twin Flame 
רקדניות: מאריא אלקיש, רנד טאהא
עיצוב תלבושות: שאדן דאהר
מוזיקה: סעיד מוראד

המקום הזה (וידאו דאנס)
רקדניות: מאריא אלקיש, רנד טאהא, ליאל מזאוי, שהד ג'בארין, נדא סרוג'י, היא ח'וריה
עיצוב תלבושות: שאדן דאהר
מוזיקה: סעיד מוראד  
 
5 באוגוסט בשעה 19:30, אולם ירושלמי בסוזן דלל. להקת מחול שאדן - טרילוגיה   


המקום הזה, להקת שאדן, צילום: Isa Friej

ניב שינפלד ואורן לאור - ART ATTACK

אנחנו מזמינים אתכם לחגיגה של מוזיקה מרימה וטקסטים מעוררי השראה.  מוזיקת הפאנק וה-New Wave של תחילת שנות ה-80 ביטאו זעקה של דור צעיר בעיצומה של טלטלה חברתית, כלכלית ופוליטית רבת עוצמה, והוכיחו שפופ יכול להכיל גם מטען אינטלקטואלי. לא במפתיע, רבים מהמוזיקאים של אותה תקופה הושפעו מהמניפסטים הגדולים של המאה ה-20: טקסטים שמהווים הצהרת כוונות וקריאה לפעולה, ונכתבו לאורך ההיסטוריה על ידי אמנים צעירים וחדורי תשוקה בתגובה לתקופות של משבר ואי יציבות, ומתוך מטרה להציג אלטרנטיבה לסדר הקיים. אנחנו חוזרים אל המקורות האלה עכשיו, כדי להיזכר בכוחה של האמנות להזיז ולרגש אותנו, לייצר משמעות וליצור קהילה. אתם – הקהל, מוזמנים לרקוד איתנו בכיסאות, בהתאם להנחיות.

מאת: ניב שינפלד ואורן לאור, רקדנים ושותפים ליצירה: טל אדלר אריאלי, רוני חדש, אורן לאור, ניב שינפלד, ייעוץ אמנותי: נטלי צוקרמן, תאורה: מתן פרמינגר

יום חמישי, 5 באוגוסט בשעה 21:00, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. ART ATTACK


ניב שינפלד ואורן לאור - ART ATTACK, צילום: אפרת מזור

רננה רז - ההצגה הכי משעממת בעולם - בכורה

רננה רז ביצירה חדשה לילדים: ההצגה הכי משעממת בעולם, בעקבות "הספר הכי משעמם בעולם" מאת ננה אריאל. "מדריך למשתעמם המתחיל: אם משהו משעמם לאחר שתי דקות יש לנסות זאת במשך ארבע. אם עדיין משעמם, נסו שמונה. ואז שש עשרה. ואז שלושים ושתיים וכך הלאה".

משתתפים ומשועממים: עילאיה שליט, עופר עמרם, רננה רז, עיצוב תלבושות: מאיה בש

6 באוגוסט בשעה 11:00, 7 באוגוסט בשעה 11:00, ו-12:30, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. ההצגה הכי משעממת בעולם

מאי זרחי – Ausencia

הסולו Ausencia נוצר במהלך תקופת סגרי הקורונה, ומתעסק בגוף ובהיעדרו, באפשרות של מגע, ובחוסר ההיתכנות של אפשרות כזו. בין השתוקקות לתסכול, הרקדן אריאל גלברט פועל ונע במרחב הריק, כמי שמתקשר עם דברים בלתי נראים. תהליך היצירה כלל פיתוח חומרים בהם גלברט הגיב ונע ביחס למושא התייחסות ממשי. על ידי מנגנון כוריאוגרפי של החסרת אותם מושאי התייחסות, השימושיות של החומר התנועתי כמו נעלמה. בהיעלמותה, חשפה מה קורה לתנועה כאשר המוטיבציה שלה איננה נראית והפוקוס זז לחלל הנגטיבי שלה. הקהל נעשה עד לגוף החש והמושפע, מבלי לראות את מקור פעולתו. האם אלו השדים שלו עצמו? האם זוהי הסביבה וכוחותיה – הדברים עליהם אין לנו שליטה – הגורמים לתנועתו ולתנועת הדברים בכלל? הסולו מעלה תהייה יותר מאשר מציב תשובה החלטית, ומבקש לתת צורה לחסך בנוכחות גופנית משותפת, כפי שנכפה עלינו בתקופת המגפה.

קונספט וכוריאוגרפיה: מאי זרחי, מופיע: אריאל גלברט, רקדנים יוצרים: אריאל גלברט, מורן מילר, מוזיקה: דניאלה ליונגסברג

7 באוגוסט בשעה 19:00 ו-19:45, סטודיו אורה בסוזן דלל. Ausencia


מופע סולואים – שלב 1 של תכנית 1|2|3

בעקבות ההצלחה של הופעת הבכורה של מופע הסולואים של תכנית 1|2|3 , מקבל המופע חשיפה נוספת לקהל הישראלי במסגרת פסטיבל תל אביב דאנס. במופע מציגים עשרת הכוריאוגרפים הנבחרים, את התוצר של השלב הראשון בתוכנית, לאחר שלושה חודשי עבודה. |2|3 הינה תכנית שנתית חדשה המיועדת לדור הבא של הכוריאוגרפים. התוכנית הנפרשת על פני תשעה חודשים מורכבת משלושה שלבים: סולו, דואט, טריו (1|2|3). במסגרת התוכנית לכוריאוגרפים מתקיימת תכנית מקבילה של פיתוח מעצבי תאורה חדשים למחול אשר יצאו למסע יצירתי משותף יחד עם הכוריאוגרפים. התוכנית כוללת הנחייה מקצועית וסדנאות לצד תהליך יצירה משותף עם הכוריאוגרפים שמציגים בתוכנית. עשרת היוצרים במופע: ענבר בוכבינדר, שחר חנין, נועם פרוכטלנדר כספי, נור גראבלי, תמיר גולן, ניה בינגי בונשטין, דנה ספיר, שני בר דימרי, רון כהן, ללאל פיליורה. חמשת מעצבי התאורה – עומר בולנז'ר כהן, גילי בן זאב, נתנאל קפקא, ויקה קגנובסקיה, יאיר סלמן היוצר המצטיין יוזמן ליצור / ללמד סולו ב"מסלול להכשרת רקדנים" – ביכורי העתים. המבצע המצטיין יקבל כניסה חינם למשך חצי שנה לשיעורי Pro Mornings של מרכז סוזן דלל ומנוי שנתי להופעות של להקות ויוצרים ישראלים במרכז. 6 יוצרים נבחרו להמשיך לשלב 2: דואט (2) שיעלה בספטמבר 2021.

7 באוגוסט בשעה 20:30, באולם ירושלמי בסוזן דלל. מופע סולואים – שלב 1 של תוכנית 1|2|3 
 

מופע סולואים 3.2.1. צילום: פיני שניר
 
סאלי אן פרידלנד - סאלי אן רטרו: דב הוז 19 קו-ביד 19 - בכורה

קו-ביד 19 (Co-Void) - בכורה
המופע מורכב משתי יצירות מאת סאלי אן פרידלנד, האחת עיבוד לדואט האייקוני "דב הוז 19" שנוצר ב-1990, בימי מלחמת המפרץ בתל אביב; והשנייה "קו-ביד 19", דואט שנוצר במהלך התפרצות מגפת הקורונה העולמית. שתי יצירות שנוצרו בתקופה של טראומה לאומית, ימי סגר ומשבר, מלחמה. שתי עבודות לשתי נשים, שתי נקודות זמן העומדות זו מול זו ואל מול ראי הזמן, כש-30 שנים מפרידות ביניהן. 

דב הוז 19
המופע בביצוע המקורי של ענבל פינטו וסאלי אן פרידלנד הוא דואט של שתי נשים על שולחן האוכל הגדול מדירתה של סאלי ברחוב דב הוז 19 בתל אביב. כיום, בעיבוד מחודש, פרידלנד חוזרת אל היצירה הזו ומשכתבת אותה אל המציאות של ימינו, מעמידה אותה בערב אחד עם יצירתה החדשה ומנסחת שוב, לאחר שלושים שנה, את יחסיה עם קונפליקטים דומים ושונים. בתום המופע יתקיים שיח עם האמנית בהנחיית ד"ר ילי נתיב. 

כוריאוגרפיה: סאלי אן פרידלנד, רקדניות: נועה שביט, נטע הייניק, נעה בר, שירלי ברבי, עיצוב תאורה: אורי מורג, מוזיקה: אורי וידיסלבסקי, אריק סאטי, מקס ריכטר, עריכה מוזיקלית: שי גוטסמן, עיצוב תלבושות: דלית ענבר

8 באוגוסט בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. סאלי אן פרידלנד  



סאלי אן פרידלנד, דב הוז 19, צילום: Aviad-Fuchs

לוטם רגב - Nature ,Fresh

לוטם רגב מציג גלריית מחול עכשווי בנושא אדם וטבע.

הדואט Nature 
הדואט חוזר בגרסה מחודשת ואינטימית מתמיד. תקריב אל הטבע האנושי. חוויות רגשיות מתורגמות לתנועה. רגעים של הרמוניה חמקמקה, במפגש בין שני גברים.

Fresh 
העבודה היא שיתוף פעולה ייחודי עם חמישה אמני.ות תנועה צעירים.ות בתחילת דרכם.ן המקצועית. אנחנו חיים בעולם בו לאדם הצעיר יש השפעה רבה בשכתוב הנורמות והקודים החברתיים. היצירה חוקרת את כוחו של האינדיבידואל, לצד הצורך הנצחי בקהילה ושייכות. פיסת חיים פראית וכנה החוקרת דרכים חדשות של תקשורת גופנית ומעניקה קול לדור החדש של אמני התנועה בישראל. Fresh חוקרת את כוחו של האינדיבידואל, לצד הצורך הנצחי בקהילה ושייכות. אנחנו חיים בעולם בו לאדם הצעיר יש השפעה רבה בשכתוב הנורמות והקודים החברתיים. שיתוף פעולה ייחודי עם חמישה אמני.ות תנועה צעירים.ות בתחילת דרכם.ן המקצועית. פיסת חיים פראית וכנה החוקרת דרכים חדשות של תקשורת גופנית ומעניקה קול לדור החדש של אמני התנועה בישראל.

כוריאוגרפיה: לוטם רגב, מופיעים: גיל אלגרבלי, שי והב, נעמי כץ, איתי מאיר, הילה רגב, אביתר עומסי, לוטם רגב, עיצוב תאורה: דן גלזר, עיצוב תלבושות: לוטם רגב, נעה סנצ'ו

8 באוגוסט בשעה 19:30, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. Nature ,Fresh 



לוטם רגב, צילום: אורנה קלגרדי

להקת המחול הקיבוצית – תעתוע מאת רמי באר - בכורה

אילוזיה, טעות החושים, תפיסה לא אמיתית של המציאות, הטעיה, הפכפכות, מקסם שווא. מהי זברה?  לבנה עם פסים שחורים או שחורה עם פסים לבנים? להקת המחול הקיבוצית נוסדה על ידי יהודית ארנון ז"ל בשנת 1970 בקיבוץ געתון שבגליל המערבי. תחת ניהולו האומנותי של רמי באר, כוריאוגרף הבית והיוצר המרכזי ב-25 השנה האחרונות,  נחשבת הקיבוצית לאחת מלהקות המחול העכשווי מהייחודיות והבולטות בעולם. הלהקה מופיעה כדרך קבע בפסטיבלים בינלאומיים ועל הבמות היוקרתיות והחשובות בארץ וברחבי העולם.
 
כוריאוגרפיה, עיצוב במה, תאורה ותלבושות: רמי באר, עיצוב פס קול: רמי באר, אייל דדון, רקדנים: סו ג'ון קים, איליה ניקורוב, מייגן דוהני, לאה בסודו, מאי עשור, אנסטסיה צ'שון, אריאנה די פרנצ'סקו, טריסטן קרטר, ירדן עוז, דילן טדלדי, תיאו סמסוורת', דביר לוי, ניקה לילק, ניקולאס גרלו, מיכל ואך, לואיג'י סיויטרז 
 
9, 10 באוגוסט בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. תעתוע - רמי באר 

 
 
סחר דאמוני - Eat Banana & Drink Pills – בכורה

 
"מחלה פסיכולוגית אינה נובעת מבני אדם, אלא היא השתקפות של החברה והציוויליזציה הלא נכונה" – זיגמונד פרויד. תאכלי בננה ותשתי כדורים הינו מחול עכשווי העוסק בהפלות בקרב נשים פלסטיניות ערביות רווקות. העבודה מתמקדת בחוויה הפיזית והרגשית והחברתית של חוויית ההפלה. העבודה מתמודדת עם ההשלכות של הבחירה, הטראומה והסטיגמה, והאלימות החברתית שהיא גוררת בעקבותיה.  
 
כוריאוגרפיה וביצוע: סחר דאמוני, ליווי אמנותי ודרמטורגיה: ניצן כהן, ייעוץ אמנותי: שרה הולצמן, מוזיקה מקורית ועריכה: אקרם חדאד, עיצוב תאורה: רותם אלרואי

10 באוגוסט בשעה 19:30, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. סחר דאמוני 
 
 

סחר דמוני, צילום: אסיה סקורניק

הבית למחול באר שבע – להקת המחול סול - ג'ורג' – תור הרץ

מאת אייל דדון והלהקה - שתי הגדרות, עובדה ומשפט: הגדרה מספר 1:  לולאה היא טכניקת תכנות המשמשת לבקרת זרימה, היא מבצעת רוטינה מספר רב של פעמים, לפי הקוד אותו היא משמשת ולפי פקודת המתכנת, ומכאן שמה: לולאה שחוזרת על עצמה. הגדרה מספר 2:  לולאה ללא תנאי עצירה או שתנאי העצירה שבה אינו מתקיים לעולם נקראת לולאה אינסופית, לרוב היא עשויה להיווצר עקב באג. עובדה: תכנות תוכנה מתבסס על דימוי חשיבה של מוח האדם. משפט: "כולם חושבים שמשחק מחשב זה בצחוק ולא מכאיב, אז לא, זה באמת כואב. מנגד עומדת המציאות, וזאת עובדה מבדרת" (ניסים גוטמן)
 
כוריאוגרפיה, עיצוב פסקול, וידאו, קונספט, ניהול אמנותי: אייל דדון, שותפה ליצירה וסטיילינג תלבושות: תמר ברלב, רקדני הלהקה: רני בן סימון, אורי משה עופרי, מורן מילר, אביתר עומסי, אריאל גלברט, עיצוב תאורה מקורי: פליס רוס

11 באוגוסט בשעה 20:30, אולם ירושלמי בסוזן דלל. ג'ורג' - תור הרץ  


ערב משותף – טליה בק, אורי שפיר, מיכאל גטמן

 Absert מאת טליה בק (בדק כעס)
העבודה הופקה על ידי ועבור מחול שלם והועלתה בבכורה בשבוע המחול הבינלאומי ירושלים 2020 ב"הפרסה" - מרכז לאמנות המופע. כוריאוגרפיה וביצוע: טליה בק, עיצוב תאורה ואובייקט: עופר לאופר, עריכה מוזיקלית: עילאי בללי

כל מה שאנחנו לא; עלייתן של מכונות-התשוקה - אורי שפיר 
חזיון מדע-בדיוני-קווירי מאת אורי שפיר מתוך ימי מגיפה, מבצעים צבאיים ומציאות שברירית המשתנה כהרף עין, אורי שפיר ורקדניו מבקשים להשתמש במופע המחול כתרופה, או קללה, ולהפוך את הבמה למרחב בו אפשר לחגוג את חוסר היציבות, את חוסר הפשר, ולמצוא כמה שיותר רגעי עונג בחריגה מקסימלית מהשכל הישר, מהגוף הישר, ומהפוליטקלי קורקט. "אנחנו לא מבקשים לספר לכם סיפור, אלא לתרגל את עצם קיומנו בעולם – עולם המצוי בקטסטרופה, עולם המצוי בהדחקה, המעז לדרוש מאיתנו נרטיבים של יציבות, אחדות, לינאריות. אנחנו מנסות לתרגל את מה שהגוף הרוקד שלנו יודע מזמן – שמעולם לא היינו שלמים, ותכנית הפעולה שלנו מעולם לא היתה יציבה. אנו מנווטים בתוך מפת השינויים המתחוללים בנו, בריבוי הזהויות שבנו; כל מה שאנחנו, וכל מה שאנחנו לא, האמיתי והפיקטיבי, האורגני והסינתטי, ולא מבקשים דבר חוץ מלהתענג עוד קצת על הפנטזיה בה אנחנו עשויות לנצח" – אורי שפיר ומכונות התשוקה. מאת: אורי שפיר, רקדנים יוצרים: ענת ועדיה, מיכאל ילון, אורי שפיר, מוזיקה: אורי שפיר, תומר ברוך, סרגיי רחמנינוב, פרנץ שוברט, תלבושות ותפאורה: רעות שייבה, תאורה: נדב ברנע, ליווי אמנותי: דנה רוטנברג ועודד גרף

דברים ראשונים 1 - מיכאל גטמן
דמיינו עולם בו אין עוד מרחק בין "זה" לבין הידיעה שלנו את "זה". כיצד, אם כן, נדבר על זה? נבין את זה?כשמרחבי הקיום מצטמצמים ויסודות החברה מתערערים, יתכן שכל שנותר לנו הוא להיות מרוכזים בפעולת הכוונון הפנימי של עצמנו, כפי שמכוונים אפרטוס מורכב ועדין כדי להשיג דיוק מרבי. דברים ראשונים 1 הוא הפרק הראשון מתוך חמש עמדות. בפרק זה מגשש גטמן בין הנאמר בקול, לבין הנאמר בין השורות: חומר, פעולה, צורה, ציווי ובקשה, כלום ושום דבר. צעד ועוד צעד, ניסיון אישי לגעת באנושי – מלכודת גלויה לעין. כוריאוגרפיה: מיכאל גטמן, רקדן: אריאל גלברט, דרמטורגיה: יעל ונציה, עיצוב תאורה: יאיר ורדי
 
12 באוגוסט בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. טליה בק, אורי שפיר, מיכאל גטמן


אורי שפיר, צילום: ענת מזור

יוסי ברג ועודד גרף - אתם נראים כמו הקהל האחרון שנשאר בכדור הארץ

העבודה מעלה שאלות בנוגע לרלוונטיות ונחיצותה של האמנות, ותוך כדי, חוגגת את האהבה והתשוקה לריקוד. כמו בעבודות קודמות שלהם, גם ביצירה זו יוסי ברג ועודד גרף ממשיכים לחקור את המהות של מה זה להיות אנושי – לאהוב, להתרגש, להיכשל, לחלום, להתגעגע, להשתייך ולהרגיש זרות. הם מבקשים להציף על פני השטח את מה שחמקמק ובלתי ניתן להגדרה; את מה שרק האמנות יכולה לאחוז בקצותיו.
 
רעיון וכוריאוגרפיה: יוסי ברג ועודד גרף, מופיעים, יוצרים: עופרי מנטל, טל אדלר אריאלי, עודד גרף, יוסי ברג
הופעת אורח: תלמידי שנה א', סדנת המחול געתון, ליווי אמנותי: רייצ'ל ארדוס, תלבושות: אילנית שמיע, תאורה: עופר לאופר, יעוץ ועריכה מוזיקלית: תומר רוזנטל

 
12 באוגוסט בשעה 19:30, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. הקהל האחרון שנשאר בכדור הארץ 


יוסי ברג ועודד גרף - אתם נראים כמו הקהל האחרון שנשאר בכדור הארץ, צילום: אפרת מזור

 
שחר בנימיני – EVOLVE
 
EVOLVE עוסקת במושג הגדילה, הן מההיבט המדעי שלו במחקר והן מהביטוי הפיזי אותו הוא מקבל בריקוד. הרקדנים משתמשים במאמץ פיזי ככלי להתפתחותם. שריריהם חווים מאמץ מתמיד, אשר דרכו הם מנסים להבין זה את זה. כשתי ישויות מובחנות הם שואפים למצב של איחוד כוחות בו הם יכולים לממש, כל אחד בנפרד, את כוחם וייחודם. זו שאיפתם להרמוניה שמניעה אותם להמשיך ולחפש אינטראקציה בעולם המורכב מכוחות עוצמתיים.  

כוריאוגרפיה: שחר בנימיני, רקדנים: יותם ברוך, קורנליה לך, מוזיקה: מיקה לוי, עיצוב תלבושות: שחר בנימיני, נגנים מבצעים: שני בר, אילון הרצל, נעמה צרפתי, בנדיקט בינדוואלד

13 באוגוסט בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. EVOLVE 


שחר בנימיני, EVOLVE, צילום: עמי יעקובס

 
רייצ'ל ארדוס - הארמון של איתי – בכורה

חדרו של ילד הוא מרכז היקום שלו. המופע לילדים מזמין את הקהל לבוא ולפגוש את איתי בחדרו הפרטי. יחד עם חברה חדשה בשם עמית, הקהל יגלה עולם חדש בין ארבעת קירות חדרו. בתוך "ארמון" שעשוי מאורות צבעוניים, שתי הדמויות יבחנו רעיונות ומחשבות הנוגעים לחדר, בית ומשפחה, יספרו על האנשים החיים בביתם ומערכות היחסים שלהם עמם, המאכלים שהם הכי אוהבים לאכול ועל הפנטזיות הסודיות שלהם על בתי חלומות שהם מכירים מסיפורים, אגדות וסרטים. באמצעות תנועה, שירה, טקסט והומור, המבצעים מביאים לחיים את המושג "בית". היצירה מלווה בפסקול המורכב משיריו של אריק איינשטיין, המייצר גשר בין פנטזיה למציאות, עליו ילדים מרבים ללכת.

כוריאוגרפיה ובימוי: רייצ'ל ארדוס, בשיתוף פעולה: תומר גיאת, אורי לנקינסקי, רקדנים: תומר גיאת, אורי לנקינסקי

13 באוגוסט בשעה 10:30, ובשעה 12:30, סטודיו אורה בסוזן דלל. הארמון של איתי

רייצ'ל ארדוס, הארמון של איתי, צילום: אורי רובינשטיין


עדי בוטרוס - עוד דבר אחד

בעבודה זו עדי בוטרוס מבקש להעביר מצבים של הקשבה, סולידריות ותמיכה באחר. שימוש בכוח, נשיאה, התמסרות לגוף וצורות של טקס מעבר – מבטאים יחסים בין יחיד לקבוצה, שבהשתקפותם מבקש עדי לחשוף נדבכים נוספים על אודות הגבריות, על הפוטנציאל הטמון בסנכרון ושותפות גורל.
 
כוריאוגרפיה: עדי בוטרוס, רקדנים יוצרים: אריאל גלברט, ג'רמי אלברז', אורי דיקר, עדי בוטרוס, עיצוב תאורה: עופר לאופר, תלבושות: סתיו סטרוז', עריכה ועיצוב פסקול: עדי בוטרוס

14 באוגוסט בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. עוד דבר אחד


עדי בוטרוס, עוד דבר אחד, צילום: אריאל תגר

אנדראה קוסטנזו מרטיני - PayPer Play   - טרום בכורה

PayPer Play, נוצרה בשיא התפרצות מגפת הקורונה העולמית. היצירה מספרת את סיפורו של איש בודד וקצת מוזר, שמעביר את זמנו בחדר הבנוי כולו מקופסאות קרטון. מנותק לחלוטין מהעולם, הוא מחפש קשר עם המציאות דרך מכשיר הטלוויזיה, שם נגלית דמותו של איש מכירות מטורף שמציע למכירה בדיוק את כל מה שחסר לו. מסע הקניות שלו מהר מאוד יוצא משליטה, ומייצר שרשרת אירועים משעשעים וקיצוניים המעלים שאלות סביב יצירה, חברות, אובדן ושייכות. עיצוב הבמה המודולרי, שכולו מבוסס על משחקים עם קרטונים, מייצר חוויה קלילה ורוויית הומור לכל המשפחה, הנוגעת בנושאים של בדידות וחיבור אנושי בתקופה החדשה.

קונספט וכוריאוגרפיה: אנדראה קוסטנזו מרטיני, רקדנים: אבידן בן גיאת, כרמל בן אשר, אנדראה קוסטנזו מרטיני, דרמטורגיה: יעל ביגון ציטרון, עיצוב תאורה: יואב ברל, תלבושות: שירה וייס, תפאורה: עודד יונס, אבידן בן גיאת, יעוץ אמנותי: אמילי מלמן

14 באוגוסט בשעה 11:00, ובשעה 14:00, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. PayPer Play



אנדראה קוסטנזו מרטיני - PayPer Play, צילום: יאיר מיוחס

להקת מחול רועי אסף - צורה מס' 16

עיגול. משולש. קו. כוכב. מצולע. מרובע. משושה. משובע. מנסרה. קובייה. מלבן. תיבה. מישור. ישר. נקודה. וצורה מס' 16. המופע הוא עבודת מחול לשלושה רקדנים ועפיפון או ריקוד לשני זוגות בסדרה של אלף התחלות, ריקוד שחייב את חייו להוקטו ומריקו, ליוהאנס מהמאה ה 19, ליוהאנס מהמאה ה-21, לגלן (לעזאזל המשקל), לרולנד לנימה וליוסף מבודפשט, לאהבה, לשנאה, לילד פלא, למפלצת הגשם, לרוח רפאים, לנערות ולנערים, התמוטטות עצבים, לאגרטל עם פרחים, לפיל מזוקן וגמל ששוחה באגם. צורה מס' 16 היא עבודה לצופה היחיד שקובע את גורלה, ואם זה בכלל ריקוד.

כוריאוגרפיה: רועי אסף, רקדנים שותפים ליצירה: אריאל פרידמן, אבשלום לטוכה, אמיתי כהן, תאורה: יאיר ורדי, תלבושות: חיה גטמן, עריכה מוזיקלית: רעות יהודאי

15 באוגוסט בשעה 21:00, אולם דלל בסוזן דלל. צורה מס' 16


להקת מחול רועי אסף - צורה מס' 16, צילום: ניקי ארטמן

איריס ארז - געגועים לפנים ( LIVE )

על רקע עידן הקורונה, בו אנו מתקשרים דרך רשתות חברתיות בעיקר באמצעות הראשים שלנו, נבדוק את הפרוטומה (פסלי ראש וצוואר היסטוריים) העכשווית, והשפעתה על תפיסת הזמן המשתבש, הקיום החלקי והקשר האנושי. זהויות חומקות והרצון להנצחה עוברים בין האישי לאנונימי, למשובש, למתוקן. מה מספרים לנו הדימויים של חיינו על הזמן שלנו? ועל הנצח?
 
כוריאוגרפיה: איריס ארז, רקדניות יוצרות: מיכל ארד, רות ולנסי, איריס ארז, מוזיקה: גיא שרף, עיצוב תאורה: נועה אלרן, עיצוב תלבושות: רוזי כנען
  
15 באוגוסט בשעה 19:30, סטודיו זהבה וז'אק בסוזן דלל. געגועים לפנים 
  
  

געגועים לפנים, איריס ארז, צילום: אורנה ארז לחובסקי
  
 
פסטיבל תל אביב דאנס יתקיים בין התאריכים 15-3 באוגוסט 2021 במרכז סוזן דלל בתל אביב. לרכישת כרטיסים