מה הקשר בין "האומות" של גיאורג פיליפ טלמן, "גן עדן מוזיקלי" של מלכיאור פרנק, "מדריגלים עליזים וקנוצנטות" של סבסטיאן קנופפלר ו"שירי הלל למלכה מרי" של הנרי פרסל? כל ארבע היצירות יבוצעו בפסטיבל פליציה בלומנטל על ידי חברי אקדמיית קלן יחד עם תזמורת הבארוקדה הישראלית בניצוחו של מייקל אלכסנדר וילנס, בקונצרט "גן עדן מוזיקלי".
 
 
"את הקהל הישראלי צריך להדהים"
 
"אחת התכונות הבולטות של מייקל וילנס", אומרת אביגיל ארנהיים מנהלת פסטיבל פליציה בלומנטל, "היא תהליכי החיפוש הבלתי נלאים שלו. הוא תמיד מפתיע אותנו, גם את המארגנים וגם את הקהל, במשהו שעוד שלא שמענו".

אביגיל ארנהיים, צילום: יואל לוי
 
גם הצ'לן עמית טיפנברון, מנהלה המוזיקלי של הבארוקדה הישראלית, שינגן בקונצרטים המשותפים לתזמורתו ולאקדמיית קלן בפסטיבל הקרוב, מכיר מקרוב את גישתו של וילנס, ומספר: "פסטיבל פליציה בלומנטל פנו אלינו לעשות שיתוף פעולה וכך נולדה התכנית הזאת שכוללת יצירות של ארבעה מלחינים די שונים זה מזה". 
 
תוכל להרחיב?
 
"חייתי עשר שנים בהולנד וניגנתי עם שלוש תזמורות, ועוד היה לי הרכב בארוק בברלין. כשאתה עובד עם מוזיקאים בברלין או בהולנד הם תמיד אסירי תודה שמזמינים אותם לנגן. הם עושים את הכל בנפש חפצה ובמקצועיות. ישנה גם שביעות רצון כוללת מעצם הנגינה שנעשית תמיד ברמה מאוד גבוהה. כמובן שגם הקהל מגיב בהתאם. 
 
"בישראל המצב שונה. כשאתה מארגן כאן קונצרט, אין די במקצועיות ובעצם העשייה. כמוזיקאי אתה חייב למצוא את הדרך לגעת ברגשות של האנשים. לכן אתה בוחן אפשרויות של נגיעה בעצב סנטימנטלי, בגעגוע למשהו שונה, משעשע, וירטואוזי, מדהים. זו ה'סחורה' שאתה חייב לספק. אחרת, בשונה מאירופה, לאנשים אין סבלנות. קשה להם למשל לשמוע קונצרט שלם של מוזיקה ליטורגית פרוטסטנטית גרמנית, שיש בה מידה לא מבוטלת של תובענות, קושי ולרגעים אפילו מונוטוניות. זה ככה גם אם אתה מבצע את היצירה בצורה הטובה ביותר.

עמית טיפנברון, צילום: יואל לוי

"כשאתה מנגן את המוזיקה הזאת לקהל לותרני הוא מעריך את עצם הנגינה, כי לצד המוזיקה אתה נוגע במורשת של אבותיו, המסורת שהוא המאזין, גדל עליה. את כל זה אני אומר כדי להסביר למה ביקשנו ממייקל וילנס לעשות שינוי בתכנית, והוא אכן החליף יצירה של כריסטוף גראופנר, מלחין גרמני מתקופת הבארוק, ביצירה של הנרי פרסל, שאחד היתרונות שלה לקהל בארץ הוא שהיא באנגלית". 


יצירות מגניבות 
 
הכרת את וילנס לפני כן?
 
"אני מכיר אותו ואת התזמורת הטובה שלו מקלן. הם היו כמה פעמים בארץ, חלקם כקולגות שלי בתחום ואחרים כמורים. רובם הולנדים, ועזרתי להם בכל פעם שהגיעו לארץ. ההתמחות של וילנס היא הקטע הקלאסי של סוף המאה ה-18, יצירות לפסנתר פטישים שהקליט עם הפסנתרן ההולנדי רונלד בּרַאוּטיגַם, מוצרט והתקופה שנקראת 'הגאלאנט'".
 
ועדיין התכנית, כפי שהיא נראית, מכוונת לקהל סקרן - יצירות של גיאורג פיליפ טלמן המוכר, הנרי פרסל האנגלי ועוד שני גרמנים שישלחו את שוחרי המוזיקה, לפחות את החרוצים שבהם, למאגרי המידע במרשתת: מלכּיאוֹר פרנק וסבסטיאן קניפּפֶר, האחרון אחד מקודמיו של באך במשרה הנכבדה של הקנטור בכנסיית תומס בלייפציג
 
"כן, ובכל זאת מדובר, למשל אצל פרנק, בשירים חילוניים מגניבים לגמרי, יצירות שכיף להקשיב להן. 'האומות', יצירתו של טלמן שננגן בפעם הראשונה, היא יצירה מדהימה, יצירה שתעשה קצת 'וואו' בקונצרט. צריך להיזהר שלא לבלבל אותה עם יצירה מפורסמת אחרת באותו שם, שכתב המלחין הצרפתי פרנסואה קופרן. היצירה של טלמן חוברה ברוח צרפתית להזמנתו של אציל גרמני, בעל אחוזה גדולה באזור פולין של היום. יצירה פשוט פנטסטית". 
  

סולני אקדמיית קלן, Anna Goeke: Koelner Akademie,  Konstantin Paganetti:  Michael Wegener,  Annike Stager:  Julian Klein-Ridder ,  Elena Hersanyi:  Helmut Dell

אטרקציית קיץ
 
 
שיחת הטלפון שלי תופסת את המנצח מייקל וילנס בשדה התעופה של מינכן בדרך לישראל, כשברקע קולות הכריזה המובהקים של שדות תעופה בינלאומיים. הוא כבר היה כאן יותר מפעם אחת, והפעם מחכה לו ולנגני אקדמיית קלן סיור של ממש, שבמהלכו יופיעו עם תזמורת הבארוק ירושלים ועם הבארוקדה הישראלית.
 
באופן טבעי, הקורונה תופסת מקום בשיחה עם וילנס: "בזמן ההגבלות עבדנו עם הנגנים על תכניות חדשות והספקנו להקליט המון דברים חדשים", הוא מספר ומתחיל למנות: "אתמול סיימנו לעבוד על שתי אורטוריות לחג הפסחא של המלחין יוהן דויד הייניכֶן, ואנחנו מקליטים את כל הקונצ'רטות לפסנתר של יוהן וילהלם וילמס שהעולם יציין את יום הולדתו ה-250 בשנה הבאה. הסולן הוא הפסנתרן ההולנדי רונלד בראוטיגם שביקר בעבר בישראל יחד איתי.
 
"עבדנו יחד על עוד הפקות בכורה כמו האורטוריה 'שָאוּל' של פרדיננד הילר, מלחין ממוצא יהודי וחבר קרוב של פליקס מנדלסון, על האופרטה 'החלבנית היפה או תיבת ההצצה' של יוזף וֶלפָל ועל עבודה מוקדמת של בטהובן, 'בלט האבירים', יצירה למופע בלט על פי שירים גרמניים, שבראשית דרכה יוחסה לבעל הממון הרוזן ולדשטיין, שהזמין אותה מבטהובן ששמו לא היה מוכר באותה עת בווינה".
 
"כן", אומרת אביגיל ארנהיים, "בכורח הנסיבות, הקורונה גרמה להרבה אמנים לעצור לרגע את המרוץ המטורף ממופע למופע ומארץ לארץ שמאפיין בדרך כלל את חייהם, לחשב מהלכים מחדש, לבדוק את העשייה ולתכנן מהלכים וכיוונים חדשים". ארנהיים היא זו שגיבשה את התכנית הקרובה, שחיברה בין וילנס לבין המנהל המוזיקלי של הבארוקדה עמית טיפנברון. 
 
"התכנית המקורית שנקראה 'ירושלים השמיימית' התבססה על מוזיקה דתית מן הבארוק", מספר וילנס. "טיפנברון הציע שננגן אותה במקומות נוספים מחוץ לפסטיבל אבל מאחר שהתכנית המקורית נקבעה לחודש מרץ, היא בוטלה בגלל הקורונה. כשנקבע מועד חדש לאוגוסט אמרה לי שלומית סיון, מנכ"לית הבארוקדה, שאוגוסט הוא זמן לא מקובל לקונצרטים בישראל ואז העליתי את הרעיון לשנות את התכנית -  החלפנו את כל המוזיקה הדתית במוזיקה אחרת וקראנו לה 'גן עדן מוזיקלי', בתקווה שתהיה אטרקטיבית לקהל גם בקיץ". 



מייקל אלכסנדר וילנס, צילום: photoatelier Hermann
 
להיטים ביידיש
 
וילנס, אמריקאי ממוצא יהודי המתגורר כיום בגרמניה, הוא נצר למשפחה של מוזיקאים: "הסבים שלי היו שניהם מלחינים של שירים ביידיש, בהם גם השירים המוכרים 'פאפירוסן' (סיגריות), 'מיין שטעטעלע בעלז'  (עיירתי בלז), 'אונטער בוימער' (מתחת לעצים) ו'איך האב דיך צו פיל ליב' (אני אוהב אותך יותר מדי). גם אבא שלי היה מוזיקאי מקצועי והילדים שלי התגלו כמאוד מוזיקליים, אבל פנו לעיסוקים אחרים".
 
ההתמקדות הראשונית שלך הייתה במוזיקה מוקדמת, שנוצרה לפני המוזיקה הקלאסית, נכון?
     
 "כן. את ההתנסות הראשונה במוזיקה המוקדמת עשיתי כבר לקראת סיום לימודיי בבית הספר ג'וליארד בניו יורק, שבו המוזיקה הזו נחשבה נחותה לעומת הקלאסית והרומנטית. זה היה המצב בארה"ב בכלל, וזו אחת הסיבות שהעדפתי להגיע לאירופה. שם בקלן, שקרובה מאוד לגבול ההולנדי, התגבשה קבוצה שהמוזיקה המוקדמת דיברה אליה. הקמנו את 'אקדמיית קלן', ואנסמבל שהחל בהתמחות במוזיקה מוקדמת. הקבוצה הוכיחה את עצמה, מכרה כרטיסים ונהנתה מתקציבים שונים של העיר, של מדינת המחוז נורדריין-וסטפליה ושל גרמניה.
 
 
"היום אנחנו מנגנים הכל, ממוזיקה מוקדמת ועד לעכשווית, דרך קלאסית, רומנטית ומודרנית. ברור שהנגנים מחליפים כלים כשהם מנגנים מוזיקה מוקדמת. ואגב, המעמד הבעייתי לכאורה של המוזיקה המוקדמת בארה"ב לפני שניים-שלושה עשורים, השתנה היום לחלוטין. אם תעבור על מפת המוזיקה מחוף לחוף תגלה הרכבים של מוזיקה מוקדמת בהרבה מאוד ערים אמריקאיות".  

  

בארוקדה, צילום: טל שחר
 

הקונצרט "גן עדן מוזיקלי" יתקיים ביום רביעי, 4 באוגוסט 2021 בשעה 20:30, 120 ש"ח, אולם רקנאטי, בסיוע מכון גתה. פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה יתקיים בימים שלישי-שבת, 7-3 באוגוסט במוזיאון תל אביב לאמנות. להזמנת כרטיסים או בטל': 03-6201185