רגע לפני פתיחת סדרת הקונצרטים החדשה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד "סליחות ושיר" המוקדשת לימי הסליחות העומדים בפתח, מזמין המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת רפי ביטון את הקהל לערב מיוחד "שכולו שירה מאחדת, נוגעת, ומעוררת את הלבבות".

"בערב יככבו שני אמנים ענקיים, רבי חיים לוק ושי צברי", מספר ביטון בהתרגשות, "שכל אחד מהם מייצג עולם מוזיקלי שונה, אבל בעצם הם מדברים את אותה שפה. והשילוב ביניהם, של התפילה המסורתית והמתוקה של רבי חיים עם הביצוע הייחודי והמשמח של שי צברי, מביא לערב חיבור חד פעמי שגם אני לא חשבתי שיכול להיות כל כך מוצלח". 


רבי חיים לוק, צילום: רפי דלויה



"יש לנו את זה בגדול"
 
המופע "סליחות ושיר" עולה באנדלוסית אשדוד כבר הרבה שנים

"נכון, יותר מעשר שנים, ובכל פעם התזמורת מביאה אמנים אחרים. אבל לפחות 30 אחוז מהקונצרטים זה אותם פיוטים - 'אדון הסליחות', 'אל נורא עלילה' וכן הלאה, ולכן הרעיון הוא לצבוע את זה כל פעם אחרת. אז הפעם יש את זה בגדול. החיבורים פה הם מאוד חזקים".

בזכות המפגש בין רבי חיים לוק לשי צברי?

"בהחלט. יש לנו פה מפגש של שני אמנים מיוחדים וייחודיים בתחום: רבי חיים לוק הוא הפייטן מספר אחת בתחום של צפון אפריקה ויהדות מרוקו. הוא נחשב לזקן השבט של כל הפייטנים ולממשיך דרכו של רבי דוד בוזגלו, ומביא אל הבמה את נוסח התפילה ואת המנגינות הנוסטלגיות ממש מבית אבא. את כל הסגנון בשלמותו. אפשר לשמוע את הקול שלו אפילו חלש, ולבכות. אמא שלי, כשהיא שומעת אותי עובד על הקונצרט, פשוט מסתובבת אליי ובוכה. זה קול שמזכיר מאוד את התפילות שהיו במרוקו, והוא עושה את זה בצורה כל כך מקצועית שזה מדהים".
 
ומולו שי צברי, זמר עם רקורד מאוד ייחודי במוזיקה הישראלית

"כן. הוא יודע לחבר בצורה כל כך נכונה וטבעית בין הטקסטים העמוקים והמיסטיים של משוררי תור הזהב לבין משוררים עכשוויים, ולחבר אותם לשמחה גדולה, אמיתית ועכשווית. כשאנשים צעירים שומעים אותו בהופעות הם מגיעים לאקסטזה. הנוכחות הבימתית שלו וההגשה והקול גורמים לך להרגיש כאילו אתה בסוג של התעלות. יש היום פופ אמוני שמאוד מצליח בארץ, אבל הוא מביא את זה אחרת. הוא לא הולך על מילים עכשוויות מדי אלא עם האמת שלו, אבל הוא לא מוותר על השמחה. והחיבור הזה בין הדור העכשווי והצעיר לבין רבי חיים לוק שנחשב גדול הדור, הוא יפהפה". 



רפי ביטון, צילום: רפי דלויה

לסלוח לעצמנו
 
אחד משיאי הקונצרט, בעבור ביטון, הוא החיבור שיצר בין מילותיה של לאה גולדברג לאלה של שלמה אבן גבירול, וביניהם ניגון של תפילה שלישית, שיוצרים אמירה ששווה לחשוב עליה בימים אלה.

"הרעיון מאחורי החיבור הזה מאד מרגש", מספר ביטון. "השנה אנחנו חוגגים את יום הולדתו האלף של רבי שלמה אבן גבירול שנולד ב-1021, ואגב יש מחלוקת אם זה 1021 או 1022. הוא היה ענק שבענקים, ויש לו פיוט שבנוסח מרוקו אומרים אותו כשפותחים את ארון הקודש ביום כיפור:  'שפל רוח, שפל ברך וקומה'. הפיוט הזה מדבר על המצב שאליו מגיע האדם ביום כיפור. אחרי כל התפילות, אחרי שבמשך חודש אלול שלם חזרנו בתשובה, עכשיו אנחנו מגיעים לאפסיות גמורה, כי גם את זה צריך לעשות בשביל להגיע למאה אחוז של מחילה עצמית".

מה זה אומר?

"זאת אומרת שהאדם צריך לדעת גם לסלוח לעצמו. לפעמים אדם עובר דברים וחושב שהם קרו בגללו ולא סולח לעצמו, והוא צריך לדעת להגיע למצב שבו הוא יכול להתנקות גם מול עצמו, אחרת הוא לא יכול לבקש מהקב"ה לסלוח לו. זה הרעיון של הנדרים. ביום כיפור אנחנו עצובים ב'כל נדרי', אבל רגע אחרי זה אנחנו שמחים כי אנחנו יודעים בוודאות שהקב"ה יסלח לנו על כל העוונות שלנו, כי עשינו את המקסימום. אז אם אנחנו מגיעים לשפלות ברך וקומה וסולחים לעצמנו, אנחנו יודעים שזה מה שהיינו צריכים לעבור. ואיזה גאון היה אבן גבירול, שנפטר בגיל 30 ומשהו, וידע לגעת בנקודה שהיא התרופה שלנו, הנקודה הזו של ההתנקות. לא לסחוב על עצמנו דברים, לדעת למחול לעצמנו. על זה הוא כתב בפיוט הזה".

איך זה מתחבר ללאה גולדברג?

"היא כתבה שיר שתמיד מרגש אותי ששרה יהודית רביץ ושמו 'סליחות'. קראתי פרשנות מאוד יפה ומכמירת לב לשיר הזה, למרות שהיא לא בהכרח הכי משכנעת בעולם - ש'באת אליי את עיניי לפקוח' מתכוון בעצם לבת שמדברת לאביה ומרגישה נקיפות מצפון על שלא הבינה אותו כשהיה בחיים, שפטה אותו לחומרה כשעבר דברים מאוד קשים, וכעת היא כבר לא יכולה לבקש ממנו את הסליחה והיא מרגישה שזה נוקף בה. היא לא הגיעה למחילה עצמית, ומבחינתי זה טרגי.

"אני חושב שהרבה אנשים שופטים אנשים אחרים ולא מבינים שכולנו ילדים, לא משנה באיזה גיל ובאיזה מצב. כולנו פגיעים באותה מידה, כולנו עברנו דברים בחיים, וצריך לשפוט אנשים מתוך אהבה וראייה טובה. כל שכן אנשים פגועי נפש, או כאלה שגם עברו מלחמות וסבלו מפגיעות ומעינויים. דווקא אנחנו, חברה שמגדלת בנים שעלולים לעבור דברים כאלה, צריכים להיות מודעים לחסכים הגדולים ולהקרבה הגדולה שהאנשים האלה עוברים. ההתנהגות שלנו צריכה להיות הרבה יותר רגישה ועם הרבה יותר הכלה". 
  


שי צברי, צילום: זוהר רון
 
גולת הכותרת
 
"לקחת פיוט שנכתב לפני אלף שנה", מסביר ביטון, "ולחבר אותו עם פיוט שנכתב אחרי 950 שנה ולשלב אותם עם מנגינה של שיר חסידי, 'חמול על מעשיך', זה להראות שבסופו של דבר אנחנו מדברים את אותה שפה, וזו מבחינתי גולת הכותרת של המופע הזה. שי צברי שר את 'סליחות' עם הלחן של עודד לרר, ובפזמון זה עובר ל'שפל רוח, שפל ברך וקומה'.

"זה אומר לכולנו שאם אנחנו חווים משהו שלא ניתן לחזור אליו, ויש לנו נקיפות מצפון - וזה יכול לקרות גם לאדם שגידל ילדים ואחרי 20 שנה מתייסר שלא פינה עבורם יותר זמן – אז לא. תמחל לעצמך, אל תשפוט את עצמך לחומרה. השילוב הזה נותן לטקסט את הרלוונטיות לתקופה שלנו".

זה יפה שאתה מתייחס לשירים מהעידן המודרני כמו זה של לאה גולדברג ועודד לרר כאל פיוט

"בתזמורת האנדלוסית אשדוד אנחנו מאמינים שפיוט הוא חי ונושם. זה לא רק מה שהיה לפני אלף שנה. אני חושב שלרוב השירים הישראליים אפשר לקרוא סוג של פיוטים, השאלה היא איך מתייחסים לטקסט. יש פיוטים חילוניים, יש שירי חול ויש שירי קודש, ולפיוטים ישראליים אפשר לקרוא תפילה לימי חול. זו לא תפילה מתפילות בית הכנסת, אבל זה סוג של תפילה". 

  
רפי ביטון, צילום: רפי דלויה

 
הגשר בין מרוקו לאשכנז

השילובים שמייצר ביטון בן ה-39 במוזיקה לא מפתיעים כשמגלים את סיפור חייו של מי שהחל כילד פלא בעולם החזנות האשכנזית והמוזיקה האירופאית, וגדל, בחצי אוזן, גם על הפיוטים הצפון אפריקאים ששמע בביתו.

"אני חלק משלישייה", הוא מספר, "אני ועוד שתי תאומות, וגדלתי בבית דתי בגבעת שמואל שבה אני חי עד היום עם חמשת ילדיי. אבא שלי בא ממרוקו אבל רוב חייו, עד שעלה לארץ, היה יהלומן בבלגיה, והסובבים אותו היו דוברי יידיש, חסידים, כך שגדלתי בסביבה מאוד אשכנזית. כבר מגיל שש אבא כיוון אותי למוזיקה של עולם החזנות האשכנזי והאירופאי.

"בבית היה סוג של מתח בין אימא לאבא בנקודה הזו, והיה צריך ליצור איזון בין קטעי החזנות האשכנזית שאבא רצה שאשיר, לבין אמא שלי שרצתה לשמוע גם את הפיוטים המשפחתיים של מרוקו".

אז בעצם שרת את שני הסגנונות?

"כן. הייתי סוג של ילד פלא כזה, למרות שאני לא אוהב את המושג. הופעתי בקונצרטים של חזנות אשכנזית בארץ ובעולם, כך שאמנם ספגתי את הפיוטים ואת המוזיקה האנדלוסית בחצי אוזן, אבל הביצועים שלי היו מאוד יידישאים ומזרח אירופאיים ויש לי בתחום הזה ידע נרחב". 
 

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, צילום: רפי דלויה

ג'וגינג לבית הכנסת
 
כשהתבגר מעט וקולו התחלף, הבין ביטון שעם קונטרה-טנור לא יוכל להמשיך כחזן בעולם החזנות האורתודוכסי השמרני, ובגיל 18 הקים מקהלת חזנות הנקראת "קולות מן השמיים", בה הוא מדריך את המשתתפים לאותו שילוב ייחודי שהוא מכיר מביתו שלו, עד כדי ביצועי גוספל באמצע התפילות משולבים בחזנות אשכנזית ופיוטים צפון אפריקאים, בביצוע זמרים מבוגרים וילדים.

"בעצם זכיתי להביא לתפילות של האשכנזים ושל הספרדים את הסגנונות השונים, כך שהן נעשו יותר מגוונות ופתוחות מבחינה מוזיקלית", הוא מעיד. "הקהל שהולך אחרינו ממש מגוון. מדהים לראות, למשל, איך בבית הכנסת הגדול ברמת גן שאני עובד בו עם המקהלה כבר 15 שנים, אנשים הולכים ברגל בשבת בבוקר ומגיעים גם מירושלים ומרמת הגולן ומבני ברק, ואפילו חילונים מתל אביב.

"בשבת האחרונה, למשל, הלכתי ברגל לבית הכנסת, ולידי קבוצת אנשים הולכת מגבעת שמואל. המשכנו ללכת יחד, ופתאום זוג חרדים הצטרפו אלינו בדרך, ועוד זוג ספרדים. יצא שהיינו כבר קבוצה גדולה של איזה 30 איש שהולכים ברגל לבית הכנסת, ופתאום אנחנו רואים אישה חילונית שעושה ג'וגינג בשבת. לא היה לנו נעים לעקוף אותה אז התחלנו ללכת על הכביש, ואז היא מסתכלת עליי, ואומרת, 'אה, אתה רפי ביטון? אתה הולך לבית הכנסת ברמת גן? גם אני בדרך לשם'".

אז הקהילה היא בעצם עם ישראל כולו

"בדיוק. כל מי שמרגיש שהוא רוצה להשתייך לא מרגיש שונה שם, כולם סביב מה שהחזן והמקהלה עושים בקולי קולות. אחרי כל שבת כזאת אני יכול לרחף שלושה ימים". 
 

מהלך מהשמיים
 
דרך המקהלה נוצר גם החיבור של ביטון עם האנדלוסית אשדוד, שהוביל אותו לתפקיד מנהלה המוזיקלי ומנצחה של התזמורת בשנה האחרונה.

"לפני כשלוש שנים קיבלתי טלפון ממנכ"ל התזמורת יעקב בן סימון, שביקש ממני להצטרף לסדרה יחד עם 'קולות מן השמיים', ובשבילי זו הייתה סגירת מעגל", הוא משחזר. "זה היה בשנה שהסבתא היחידה שהייתה לי נפטרה. זו סבתא שדיברה איתי מרוקאית, ואמנם אהבה לשמוע אותי שר ביידיש, אבל תמיד אמרה לי, 'איפה השירים שלנו?'.

"חודשיים אחרי שהיא נפטרה, הטלפון הזה מבן סימון גרם לי להרגיש כאילו שאני חוזר לשורשים ומקבל הזדמנות להתחבר למה שאבותיי שרו. צברתי כבר ניסיון ועכשיו להביא את זה לפה זה כמו מהלך מהשמיים. דרך הסדרה הזו נוצר הקשר עם התזמורת, ומבחינתי זו מתנה משמיים שאני יכול לעבוד עם גוף מוזיקלי כל כך מדהים, שהרבה לפני שהגעתי אליו ידע לשמר את המסורת של המוזיקה האנדלוסית, שזה דבר אדיר בפני עצמו.

"כל היופי של המוזיקה האנדלוסית הוא חיבור. זו מוזיקה שיכולה ושרוצה להתחבר ועל אף שהיא נאמנה למסורת בצורה אדוקה, היא גם מכבדת מסורות אחרות ומשתלבת איתן בצורה כל כך יפה. זכיתי לעבוד עם גוף שחרת על דגלו את החיבורים והשילובים".

וזה תואם בדיוק את המקום שממנו אתה בא

"בדיוק. למדתי מוזיקה קלאסית באקדמיה למוזיקה, תואר ראשון ושני, ניצחתי על מלחינים גרמנים ורוסים, אפילו על וגנר ניצחתי, וספגתי את כל המורשת הזו. ומצד שני, באוזן השנייה, שתמיד הייתה רדומה אמנם, ספגתי גם את הפיוטים מבית אבא אבל לא מימשתי את זה. עכשיו יש לי את הזכות לעבוד עם כזאת תזמורת מדהימה ולשלב.

"גם הרכב הנגנים בתזמורת הוא כל כך ייחודי. יש נגנים עולי ברית המועצות, ויש כאלה ששייכים לאסכולה מבוגרת יותר. יש נגנים אתניים שמחזיקים עוד וקאנון וקמנצ'ה, וכולם מכבדים ורוצים ללמוד כל הזמן. פשוט נפלא לעבוד בגוף כזה. זה מאוד מאתגר, אבל התוצאות בסדרות ובקונצרטים נותנות סיפוק אדיר".  
 

רפי ביטון, קולות מן השמיים, תמונת יחסי ציבור

"אני מתפלל למען האנושות"
 
התקופה הנוכחית שמאתגרת את האנושות כולה מובילה את ביטון גם לאמירה רחבה יותר שבאה לידי ביטוי בקונצרטים הקרובים.

"זו הפעם הראשונה שאני מכין קונצרט של סליחות ומרגיש שאני צריך גם להתפלל עבור כל העולם וכל האנושות", הוא מטעים. "גם קורונה, גם שריפות בכל העולם, גם ההתחממות הגלובלית שאנחנו מרגישים, התחושה היא שאנחנו מתפללים היום ממקום הרבה יותר שליחותי, לא רק על העם אלא על כל העולם אפילו.

"לקחתי למשל מלודיות מ'משחקי הכס' או מ'טיטניק', ושילבתי בפיוטים עצמם. החשיבה פה היא לא רק ספציפית על המנגינות והמילים, לא רק שירה בפשטות שלה שכולם שרים בכיף. יש פה הרבה התעמקות. זה כמו קונצרט לכל דבר".

מועדי הקונצרטים: 26 באוגוסט במוזיאון הנגב באר שבע, 1 בספטמבר במשכן לאמנויות הבמה אשדוד, 2 בספטמבר במשכן לאמנויות הבמה רעננה, 5 בספטמבר במוזיאון תל אביב, 12 בספטמבר בתיאטרון ירושלים, 13 בספטמבר בהיכל התרבות מודיעין, 14 בספטמבר בהיכל התיאטרון קריית מוצקין. כל הקונצרטים יתקיימו בשעה 20:30.  לרכישת כרטיסים: 073-7599931 או בקישור