ב-1 בספטמבר ייפתח שלב התחרות המקוונת בתחרות הנבל הבינלאומית 2021 בישראל, הרושמת השנה שיא של כל הזמנים: 52 נבלאים ונבלאיות מכל רחבי העולם מתמודדים בתחרות הנבל החשובה ביותר בעולם, הכוללת 12 פרסים.
 
שני שלבי התחרות המקוונת יתקיימו אמנם בספטמבר כמתוכנן, אך קונצרט הפתיחה ושני שלבי הגמר, שהיו אמורים להתרחש באולמות האבירים ובהיכל התרבות בעכו באוקטובר, נדחו לחודש דצמבר, שעד אליו, יש לקוות, ישתחררו מגבלות הקורונה ויאפשרו לתשעת המתחרים בגמר להגיע לישראל ללא חשש - ובכל מקרה יושגו האישורים הדרושים ותנאי הבידוד הנחוצים לאירוח המתמודדים. 
   

צבי פרופס, מקור: פרסום של תנועת בית"ר, וויקיפדיה


דרך דוד המלך
 
תחרות הנבל, שתתקיים השנה בפעם ה-21, נוסדה כבר בשלהי שנות ה-50 על ידי ה"בית"רי הראשון" אהרן צבי פרופס, שחיפש דרך להעלות את ישראל על מפת אירועי המוזיקה הבינלאומיים.
 
המיתוס הישראלי גרס שהגניוס המוזיקלי היהודי, בייחוד של כנרים,  נדד אחרי מלחמת העולם השנייה מאירופה לישראל. אך ראשי המדינה החדשה, שהאמינו ביהודים כ"עם הספר" ולא "עם הצליל", לא הזדרזו להקים מפעלי מוזיקה בארץ. כך נכנס לתמונה פרופס, עסקן יהודי מן הצד הימני של המפה הפוליטית וחובב מוזיקה שכבר רשם לעצמו קרדיט על הפעלת "אגודת הזמיר", המסגרת שבה פעלה הזמריה. 
 
מאחר שתחרויות נבל בינלאומיות לא התקיימו אז בשום מקום בעולם, החליט פרופס לייסד תחרות כזו לכלי הקדום, המזוהה עם דוד המלך. כך הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם המקיימת תחרות נבל בינלאומית, והולידה התעוררות חדשה אל הכלי בעולם כולו. מלחיני ישראל החלו לחבר יצירות לנבל שהופצו בכל העולם והיו לחלק בלתי נפרד מרפרטואר הנבלאיות והנבלאים בכל רחבי תבל.
 
מאז 1959 מתקיימת התחרות אחת לשלוש שנים ועם הזמן נעשו זוכי וזוכות התחרות לשופטים ולמפיצי הכלי בעולם. בשנת 2006 זכה בפרס הראשון סיוון מגן, שעשה היסטוריה כפולה, כישראלי הראשון והנבלאי הזכר הראשון שזכה אי פעם בתחרות. 


סיון מגן, הזוכה הישראלי היחיד בפרס הראשון, תחרות הנבל ה- 16, 2006  
 
הרולס רויס של עולם הנבל
 
 
עם השנים נולדו לתחרות הישראלית תחרויות בנות רבות, אך היא ממשיכה לשמור על מעמדה הבכיר. בשנים האחרונות מנהלת אותה מוזיקלית יוליה רובינסקי - הנבלאית הראשית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואושיית נבל ידועה בעולם כולו. 
 
"אנחנו שומרים על מעמדנו", קובעת רובינסקי, "בזכות רמה גבוהה ובלתי מתפשרת שנמשכת כל השנים, ויחס מיוחד למשתתפים הכולל כמות גדולה של פרסים". עם זאת, היא מודה, אחד היתרונות הגדולים של התחרות בישראל הוא הפרס הראשון - נבל חדש מתוצרת חברת ליון והילי משיקגו ששוויו 55 אלף דולר. הרולס רויס של עולם הנבל.
"התחרות השנה", מציינת רובינסקי, "מתנהלת בפורמט חדש לגמרי - חצי אונליין וחצי לייב מול קהל. עשינו את זה בין היתר כי מספר המשתתפים הפעם הוא הגדול ביותר מאז שהתחרות נוסדה". 
 


פרס ראשון בתחרות, נבל קונצרטנטי בשווי 55 אלף דולרים מתוצרת חברת ליון והילי משיקגו, מקור: אתר תחרות הנבל הבינלאומית בישראל

חשבתם על הגבלת מספר המשתתפים?
 
"לא, ההיפך. העולם הרי השתגע אז בתגובה החלטנו שכל נבלאי שיירשם יוכל להשתתף. הם מקדישים כל כך הרבה זמן, כוח ורצון כדי לעמוד בתנאי הקבלה, אז החלטנו לוותר על המיון ולתת לכולם צ'אנס".
 
כמה נרשמו?
 
"65, אבל מאז ההרשמה חלקם נשרו מסיבות שונות ונותרנו עם 52. זה מספר אדיר, חסר תקדים. אם התחרות לא הייתה בחלקה אונליין לא היינו יכולים לעמוד בו. צריך מלון ענק לשכן אותם, כמות מטורפת של נבלים לתחרות. גם מספר השעות שצוות השופטים היה צריך להקשיב לכולם ביחד, הוא בלתי אפשרי".
 
אונליין זה יותר פשוט?
 
"ככה השופטים לא חייבים להקשיב לכולם בבת אחת. הם קובעים לעצמם את זמני ההאזנה והכל זמין בערוץ היוטיוב של התחרות. כל אחד יכול לשמוע את המתחרים בזמן שנוח לו. ככה נקדיש חמישה ימים לשלב הראשון שמתחיל ב-1 בספטמבר, וב-5 בספטמבר בערב כבר נכריז על העולים לשלב הבא שגם הוא מקוון ויתקיים ב-14-12 בספטמבר. עוד יתרון ענק הוא שבשלבים האלה, הקהל יכול להאזין למתחרים ללא תשלום".   



יוליה רובינסקי צילום: מריה רוזנבלט
 
משימה (בלתי) אפשרית
 
 
השלב הראשון כולל את יצירת החובה שנכתבה לתחרות?
 
"כן. למעשה רוב היצירות הן יצירות חובה כבר מן השלב הראשון, ובתוכן כלולה, לצד סקרלטי, גלינקה, ליסט ועוד, גם 'הסוויטה לנבל' שחיבר המלחין הישראלי אבנר דורמן על פי הזמנתנו. לנגינה המצטיינת של היצירה הזו יוענק פרס מיוחד על שמו של אהרן צבי פרופס, מייסד התחרות".
 
אז השופטים יצטרכו להקשיב ל-52 רסיטלים לנבל, שברובם מנוגנות אותן יצירות, במשך חמישה ימים. חתיכת משימה
 
"זה נראה מורכב אבל מדובר ברסיטלים קצרים של 25-20 דקות כל אחד. ובכלל התנאים החדשים, שאתה קובע לעצמך את זמן ההקשבה ולא יושב באולם לצד שופטים אחרים, זה יותר קל. בדקתי את זה על עצמי - אני בבית עם אוזניות, בוחרת חדר שקט, מקשיבה לשניים-שלושה רסיטלים ועושה הפסקה. אני גם לא חייבת להקשיב בישיבה. אני יכולה ללכת בחדר או לשתות קפה, דברים שהם בלתי אפשריים בתחרות הרגילה. אני יכולה להקשיב גם בלילה, בכל מועד שנראה לי".
 
לבשל תוך כדי הקשבה?
 
"זה לא. גם לאכול תוך כדי הקשבה לא נראה לי בריא. אפילו עכשיו כשאנחנו מדברים אני הולכת בחדר".
 
וכבר בהאזנה הראשונה את יכולה לקבוע מי הטובים ביותר?
 
"חד משמעית. אני מסוגלת לזהות כישרון או אמן בהקשבה קצרה. אבל בנוסף לרמה הכללית של המתחרים, אתה כשופט יכול להבחין מי טוב יותר במוזיקה מודרנית ומי במוזיקת בארוק, למשל. מאחר שיש לנו את המתחרים הטובים ביותר ומשום שהפרס הראשון בתחרות זו הוא נבל קונצרטנטי ששוויו 55 אלף דולרים, הרמה היא גבוהה ומחייבת גם את המתחרים וגם את השופטים". 


אולמות האבירים, מקור: אתר תחרות הנבל  
 
"זו לא תחרות של טריקים"
 
קבלת מספר גדול יותר של משתתפים בשלב הראשון משמעותה שגם בשלב השני, המקוון, יהיו יותר מתחרים
 
"כן. ראשית כל השלב השני מתקיים שבוע לאחר השלב הראשון. במקום 18 מתוך 36 כמו בעבר, נעביר לשלב השני 24 מתחרים. אבל בשלב הזה יש כבר תנאים אחרים. אם קודם אפשרנו למתחרים לנגן לעצמם את התכנית כמה פעמים שהם רוצים ולהקליט ולשלוח את הביצוע שהכי נראה להם, בשלב השני במקביל להקלטה שלהם, נשמע אותם בזום. מכיוון שהם מנגנים מולנו ומקליטים את עצמם בו זמנית הם לא יכולים לנגן את הקטע מספר פעמים. זה כמו בתחרות לייב - הם מנגנים את היצירה פעם אחת, מקליטים תוך כדי נגינה ושולחים לנו".
 
"ככה אנחנו יכולים להשוות את ההקלטות ולראות שאף אחד לא עשה טריקים. זו תחרות של נגנים מבצעים ולא של מקליטים שיודעים לעשות קונצים". 
 

יויינג שן, הזוכה בפרס הראשון בתחרות ה- 19, 2015

ומבחינת היצירות?
 
"מבחינת היצירות יש להם יותר רפרטואר לבחור מתוכו. חוץ מיצירת החובה של הנדל, הם יכולים לבחור מתוך רשימה שכוללת את פורה, אלבר רוסל ועוד, יצירות שמאפשרות למתחרים להשוויץ בהן.
 
"ועוד משהו, מאחר שבשני השלבים הראשונים אנחנו לא שומעים אף אחד בלייב, העברנו יצירה אחת מהשלב השני לשלישי כדי שנוכל לשמוע אותה בביצוע חי. כך שאם בעבר השלב הזה הוקדש למוזיקה קאמרית הוספנו, בתוקף הנסיבות, יצירה סולנית. במקביל החלטנו שהשנה נעביר גם לשלב חצי הגמר יותר משתתפים, תשעה במקום שישה".
 
הנדיבות בהגדלת מספר המשתתפים אומרת שהתקציב שלכם גדל?
 
"ממש לא. יש לנו פחות בגלל תחרות רובינשטיין. בדרך כלל התחרויות מתקיימות בשנים שונות, אבל תחרות רובינשטיין התקיימה השנה אז יצא שאין כסף לתחרות הנבל. אנחנו עכשיו בהידברות עם משרד התרבות ומנסים לשכנע אותם לקבל את התקציב". 


יוליה רובינסקי עם זוכת התחרות לשנת 2018, לנקה פטרוביץ, צילום: סטודיו אושרי כהן הפקות
 
כמו חוץ לארץ
 
נעבור לשלב הבא של התחרות, שהיה אמור להתקיים באוקטובר ונדחה לדצמבר
 
"נכון. ב-16 בדצמבר יתקיים קונצרט פתיחה חגיגי בהיכל התרבות בעכו עם הנבלאית לנקה פטרוביץ' מסרביה, זוכת הפרס הראשון בתחרות ה-20 בשנת 2018. אחר כך מגיע שלב חצי הגמר, שכולל תשעה מתמודדים שאותם אנחנו צריכים להביא לישראל. תיכננו לעשות את החלק הזה באוקטובר, עד שמשרדי התרבות, הבריאות והתיירות אמרו שזה בלתי אפשרי בגלל מגבלות הקורונה, האישורים הבידודים וכולי".
 
איזה יצירות ינוגנו במופעי הלייב?
 
"בחצי הגמר שיתקיים ב-18 בדצמבר באולמות האבירים בעכו יתמודדו תשעה מתחרים בביצוע יצירות מאת קפ"ע באך, דביסי/פולנק ואל ראבין. בגמר שיתקיים ב-21 בדצמבר בהיכל התרבות בעכו ינגנו שלושת המתמודדים הסופיים בליווי התזמורת הסימפונית חיפה בניצוחו של דורון סלומון את היצירה של ריינהולד גלייר, קונצ'רטו לנבל ולתזמורת".
 
העברת התחרות לעכו לפני כחמש שנים גיוונה את הקהל שמגיע להקשיב או שמדובר באותו קהל?
 
"גם וגם. מיקום התחרות בעכו עוזר לתחרות לדעתי, למרות שזה לא במרכז. לשמוע מוזיקה באולמות האבירים עם האקוסטיקה המדהימה שיש שם, זה לא רק יפה ויזואלית אלא גם אקוסטית. מאוד אטרקטיבי. אנשים מקבלים אטרקציה ויזואלית ואקוסטית ומטיילים בסביבה. האוכל מצוין. האמת שזה קצת כמו חוץ לארץ בשבילנו. אנחנו מאוד אוהבים להגיע לעכו".        
  


לא רק נשים
 
אחרי 21 תחרויות וכל כך הרבה שנים, אפשר לדבר על שינוי של שהבאתם למעמד הנבל בעולם?
 
"בהחלט. יצרנו מודעות הרבה יותר גדולה לכלי, ויש הרבה יותר נגנים. גם מבחר היצירות שמנגנים בנבל השתנה, לא רק כי נכתבו יצירות חדשות, אלא גם כי הנגנים יודעים לנגן על הנבל יצירות של שופן ושל ליסט שנכתבו לפסנתר.
 
"אני מנסה גם להוסיף כמה עיבודים חדשים, חלקם במוזיקה קאמרית, כמו למשל סונטה של פולנק שנכתבה לחליל ופסנתר וסונטה של דביסי שנכתבה לצ'לו. אלה עיבודים שעשיתי וניגנתי בעצמי והם נשמעים כאילו נכתבו במקור לנבל. מדובר במוזיקה רומנטית ויוצא שהצליל העדין של הנבל מתאים ליצירה יותר מהפסנתר.
 
"שינוי אחר הוא שמשנה לשנה יש יותר בנים שמנגנים בנבל וזה כמובן מסייע להגברת המודעות לכלי, כי עד כמה שהוא נראה נשי ויפה, הנבל הוא כלי תובעני שדורש מאמץ פיזי, המון כוח בידיים ובאצבעות". 

יוליה רובינסקי צילום: מריה רוזנבלט

תחרות הנבל הבינלאומית בישראל תתקיים בין התאריכים 1 בספטמבר - 21 בדצמבר 2021 ב היכל התרבות החדש ובאולמות האבירים בעכו. להזמנת כרטיסים  
 

קונצרט פתיחה

שלב חצי הגמר  

 שלב הגמר