העונה החדשה של האופרה הישראלית נפתחת עם הלהיט האהוב של כל הזמנים "חליל הקסם" של וולפגנג אמדיאוס מוצרט, בהפקה המסוקרת והמהוללת שביימו סוזנה אנדראדה ובארי קוסקי בשיתוף האופרה הקומית ברלין.

על ההפקה שתעלה ב-4 בנובמבר אחראי המנצח נמרוד דוד פפר בליווי סולנים ישראליים ובינלאומיים, בהם יעל לויטה ואלה וסילביצקי כפמינה, תאו הופמן ועודד רייך כפפגנו, אלאונורה בלוצ'י כמלכת הלילה, אלאסדיר קנטוארון בלייק כטמינו ועוד. 
  
 

"חליל הקסם", עמוד השער של ספר התווים של האופרה בנוסח לפסנתר, Bereau de Musique של פרנץ אנטון הופמייסטר ואמבוזיוס קיהנל, לייפציג, תחילת המאה ה-19

הסודות הכמוסים של חליל הקסם

אז מה הסיפור שמאחורי "חליל הקסם"? בשנת 1791, איש לא שיער שהמלחין שחיבר את האופרה שוכב למעשה על ערש דווי. מצב הרוח שהמוזיקה השרתה על שומעיה לא רמז דבר בעניין זה. אך היצירה בהחלט צפנה בחובה הפתעות, לפחות לחלק מן הצופים.
 
על עמוד השער של ספר התווים של האופרה - דרך ההפצה היחידה של יצירות באותם ימים – שורטט איור של מבנים ממצרים העתיקה, ניסיונות במחקר אגיפטולוגי. למרבית המתבוננים הרישום נראה כחזון מזרחי עמום, נפלא מבינתם. רק קבוצה אחת בקהל יכלה לזהות את סמלי הציור המוזר ויוצא הדופן - חברי מסדר "הבונים החופשיים".
 
בעמוד האחרון של הספר, הופיע הטקסט הבא: "תבורכו אתם, הקדושים העוברים את הלילה./הודות לכם יבואו איזיס ואוזיריס /הכח ניצח והעניק מתנות ליופי ולחכמה". אלה שורות ברכת הפרידה של מפגשי חברי המסדר האזוטרי, המאופיין בחתירה לשלמות רוחנית ונפשית, עזרה הדדית, ובפולחנים סודיים שהביאו עליו רדיפה מצד השלטונות בתקופות שונות.
 
גם בסיפור העלילה וגם במוזיקה עצמה שתלו מוצרט ועמנואל שיקנדר, מחבר הליברית, שניהם חברי המסדר, סימנים מובהקים למוסכמות של הבונים החופשיים. החזרה על הספרה שלוש, אקורדים רציניים בתוך עלילה קלילה - כל אלה הובנו היטב כסממני המסדר.  
  
מדוע החליטו מוצרט ושיקנדר, שניהם חברי המסדר, לחשוף סודות כמוסים מתוך הפולחן הסודי של "הבונים החופשיים"? ככל הנראה מתוך תחושת שליחות - להצלת המסדר באוסטריה מפני צמצום מספר חבריו - תהליך שכבר היה בעיצומו. וכך הפכה האופרה "חליל הקסם" לניסיון להציל את המסדר, שבין חבריו נכללו אישים כגיתה, גריבלדי, וושינגטון, ג'פרסון, היידן, צ'רצ'יל, רוזוולט ועוד רבים, מחיסולו. 


חליל הקסם, מלכת הלילה, צילום: פיני סילוק


מי-טו בתוך המסדר הגברי  
 
ובאשר לעלילת האופרה: לכאורה מדובר בסיפור אגדה. מלכת הלילה צדה את הנסיך טמינו על מנת שיחלץ מידיו של בעלה לשעבר, זרסטרו, מלך האור והתבונה, את בתה הכלואה, פמינה. היא מצרפת אליו את פפגנו, צייד ציפורים תמהוני, שאינו יודע מה נעשה מעבר לקצה אפו. כל רצונותיו בחיים הם מעט יין, לחם ואם אפשר גם אישה שתלד את ילדיו, ציידי הציפורים של העתיד. הצ'ימידן של השניים אינו גדול במיוחד: חליל קסם, פעמוני קסם ושלושה ילדים שמשמשים כתמרורי דרך. 
 
השניים יוצאים לדרכם למלא את משימת החילוץ והצלה. אך ברגע שהם נוחתים בממלכתו של מלך האור, זרסטרו, הכל מתהפך. במקום לבצע את המשימה, כלומר להציל את פמינה, טמינו מצטרף אליה, ומוכן לעבור בחינות כניסה ולהצטרף למסדר שהאבא מנהל. מלכת הלילה הזועמת מנסה שוב לשכנע את בתה להרוג את אביה ולהשליט את הלילה על העולם - אבל זה לא עובד. עד לחתונה ובמקביל להתקדמותו של טמינו לקראת התקבלותו למסדר - מבחני יכולת להתמודד עם דממה מוחלטת, עם אש ועם מים -  מתקדם גם פפגנו בדרך. הוא אדם מעשי יותר, שכפי שצוין. הוא יודע מה הוא רוצה מן ההתחלה ובסופו של דבר מקבל בדיוק את זה.
 
ויש גם התכתבות עם העידן שלנו, עידן המי-טו. באופרה שבנויה על עקרונות מסדר שחבריו גברים בלבד תשמעו אמירות כמו: "אישה מדברת הרבה ועושה כמעט ולא כלום. אתה הצעיר הנבון הולך שבי אחרי פטפוטי הנשים ומאמין להן?" אך למרות זאת, באופרה של מוצרט הנסיך טמינו אינו יכול לעבור את המבחנים ללא עזרתה של הנסיכה פמינה. היא זו המובילה אותו דרך האש והמים ובכך מוכיחה את כוחה ועוצמתה. 
  
 

"אני שרה עם דמויות אנימציה"

"אני שרה את פמינה כאן בפעם הראשונה, ואין לי זמן לעסוק בדמות", מכריזה זמרת הסופרן יעל לויטה, שהשתתפה בעבר בהפקות אחרות של "חליל הקסם" בתפקידי מלכת הלילה ופפגנה. "אני משרתת את הפורמט הבימתי הוויזואלי וצריכה להיות מאוד מדויקת, כי תקופת החזרות קצרה ואינטנסיבית. יש כאן המון אתגרים טכניים ותנועתיים אז אני משננת מה אני עושה מתי, ועל זה מלבישה את התוכן הרגשי שאני רוצה להוסיף לדמות".
 
לא פשוט
 
"מאוד לא. בעברי כבר הייתי תלויה באוויר ב'אידומניאו' של מוצרט. ב'חליל הקסם' אני נמצאת בקומה השנייה של התפאורה שהיא בערך שלושה וחצי מטרים מעל הבמה. אנחנו קשורים ברתמות לקיר וזה מאוד מאתגר כי טווח התנועה הוא כמעט אפסי".

צריך בשביל זה חתיכת כושר

"גם אני חשבתי כך. אבוא להפקה, אוציא אנרגיה, אכנס לכושר. אבל אם את רוצה טיפה לזוז אז צריך שרירי ליבה חזקים. הסטטיות מאוד מאתגרת. יש כאן עבודה עם הגוף עם הידיים והמון מימיקה".

לאן זה ייקח את הקהל לדעתך?

"אותי הקונספט זרק לסרט 'מי הפליל את רוג'ר ראביט?'. את כזמרת עובדת עם דמויות מצוירות. ההפקה הזאת תהיה מאוד מעניינת לקהל, שיראה את השילוב. ב'חליל הקסם' יש בדרך כלל המון דיאלוגים שהם לא תמיד מובנים וכאן זה הרבה יותר פשוט, אין דיאלוגים מדוברים. הכל יותר זורם ומן הסתם גם יותר קצר". 


יעל לויטה, צילום: יהודה סוויד
 
בהשראת הסרט האילם

המנצח נמרוד דויד פפר, סגר את דלת האופרה כשהקורונה פרצה לחיינו. הוא עבד אז על 'יבגני אונייגין' שכמובן בוטלה, ונסע עם בן זוגו לניו יורק. כאשר גם שם לא הייתה עבודה, השניים יצאו למקסיקו לכמה שבועות שנעשו לחודשים ומשם הגיעו לפריז. עכשיו הוא שוב כאן וחוגג על "חליל הקסם".

"זו הפקה מאוד מעניינת שבה הכל מוקרן, בהשראת הסרט האילם", הוא מספר. "הזמרים לא מתנהלים במרחב של הבמה כפי שאנחנו רגילים בהפקות אחרות, שבהן משתמשים באנימציה כדי להדגיש יסודות חזותיים מסוימים. כאן מדובר בהפקה שבה הכל מוקרן על המסך באנימציה צבעונית פנטסטית כאשר הזמרים עומדים מאחורי המסך על מדרגות בגבהים שונים.

"החוויה של הצופה היא כמו מופע בסגנון הסרט האילם. זה מאפשר להמיר את הדיאלוגים המדוברים בגרמנית באינטרלודים לפסנתר מיצירות אחרות של מוצרט. אני אנגן שתי פנטזיות לפסנתר מן הפודיום. לדעתי זו תהיה הפעם הראשונה בעולם שהמנצח הוא גם הפסנתרן המנגן במהלך ההצגה".


חליל הקסם, מקור: אתר האופרה הישראלית

מה מחליף את הדיאלוגים, כי הם הרי חלק מן היצירה?

"מחליפות אותם כתוביות, כמו בסרט האילם. באמצעות הכתוביות רואים את התנהלות העניינים. זה רעיון מאוד יפה. 'חליל הקסם' הוא סוג של אגדה ופנטזיה, ונראה לי שמוצרט היה מאוד נהנה מן ההפקה כי היא מעצימה את יסוד האגדה. ההפקה הזאת מעצימה גם את האלמנט הוויזואלי, כי היא נמנעת משימוש בדיאלוגים בגרמנית. בהפקות רגילות - בהנחה שהקהל לא מבין גרמנית - הקהל צריך לעקוב אחרי הכתוביות ולא מסתכל כל כך על מה שקורה על הבמה באותן דקות. כאן הצופה יוכל להתפקס יותר על הפן המוזיקלי. מוזיקה של מוצרט תזרום לכל האורך, ללא הפסקות לדיאלוגים, ויהיה אפשר להתרכז בה".

לפי התיאור הזה נוכחות הזמרים נעשית לכאורה מיותרת. הם ממוקמים במקומות קבועים ולא נעים, אז אפשר להשמיע הקלטות במקומות הנכונים

"לא, כי הם שרים בביצוע חי ויש מוזיקה חיה, בדיוק כמו בסרט אילם. בוא ניזכר מה היה הקונספט של סרט אילם. מה קורה שם? הכל מצולם ובזמן ההקרנה יש מוזיקה חיה שמלווה את הסרט. באולמות קטנים ליווה את הסרט פסנתרן אחד שסיפק את המוזיקה. באולמות גדולים יותר ניגנה תזמורת ובאולמות מאוד גדולים היו אפילו זמרים - כלומר הסרט האילם במיטבו העניק תחושה של אופרה. בהפקה הזאת יש שילוב של כל היסודות האלה ואין לי ספק שזה יעניין את הקהל. הקהל יראה את המנצח שאחראי גם על כל היסודות של המוזיקה בהפקה, המוזיקה האינסטרומנטלית, המוזיקה הווקאלית ובמקרה שלנו גם על האלמנט של הפסנתר". 


נמרוד דוד פפר, צילום: Dario Acosta


"יהיו רעמי צחוק באולם"
 
מה קורה בחזרות? אומרים לזמרים איפה הם צריכים לעמוד בכל דקה?
 
"עכשיו אנחנו מדברים לפני שהחזרות עברו לאולם. אנחנו עדיין בחדר החזרות ויש כאן הרבה מרכיבים של בימוי טכני. האקשן ברובו קורה באמצעות האנימציה. במקביל יש המון מה שנקרא 'קיוז' (כניסות). הזמרים צריכים גם קיוז מוזיקליים וגם קיוז למה שקורה מסביב. זה מאוד מאתגר. מאחר שאנחנו על מסך שטוח, הזמרים לא יכולים לשיר זה לזה אז הם פונים לקהל". 
 
לא מתנהל דיאלוג על הבמה?
 
"יש דיאלוג אבל הוא נעשה באמצעות צד ג' שהוא המנצח, אז כמובן שדברים משתנים וקורים כל הזמן".
 
בוא נרד לפרטים. מה למשל קורה במפגש בין מונסטטוס, האיש הרע של מלכת הלילה, לבין פפגנו הצייד? כשהם רואים אחד את השני הם נבהלים זה מזה. או בדיאלוג המפורסם לקראת סוף האופרה שבו נפגשים פפגנו ופפגנה ומתכננים להרבות את העולם ביורשים ויורשות - מה קורה במעמדים האלה?
 
"מה שקורה הוא שאתה חווה את המפגשים כמו שאתה רואה סרט. אתה רואה את האנשים מסתכלים זה על זה ואתה רואה את האנימציה המוקרנת שמביעה את כל הרגשות והתנועה. אבל כמו בסרט כשהדמויות שאתה רואה על המסך לא באמת מסתכלות אחת על השניה אלא בפריימים שונים, או שהם כן הסתכלו אחד על השני בזמן הצילום. כל זה עובר להקרנה. ההקרנה מייצרת את האשליה שעוברת לקהל.

"ובאשר למפגש בין פפגנו לפפגנה שמדברים על פס ייצור לפפגנים קטנים, המעצבים ממש השתוללו ואני משוכנע שנשמע רעמי צחוק באולם. בנוסף יש מקומות שאנשים באמת עומדים זה ליד זה, ואז יש ביניהם קשר. אבל במקומות שדמות אחת נמצאת בצד אחד של המסך והאחרת בצד השני, קורה משהו אחר ולכן אנחנו עושים את החזרות. לכאורה זו חוויה של דיאלוג, ולמעשה ההתרחשות היא הרבה יותר מורכבת". 


חליל הקסם, מקור: אתר האופרה הישראלית

 
"עכשיו אפשר לראות את האופרה ב-HD"

יש לך הסבר להצלחה המסחררת של ההפקה הזאת בעולם?

"קודם כל מדובר ביצירה מאוד מפורסמת. נוצר כאן טֵייק אחר של יצירה פנטסטית באמצעים פנטסטיים. לא רק שהחיבור מאוד יפה הוא גם הצליח להיפטר מן הדיאלוגים שהם יסודות בעייתיים כאמור גם בארצות דוברות גרמנית, והפתרון הוויזואלי שמציע קוסקי נפלא. אנשים צמאים לטֵייק חדש. תראה מה קורה פה - יש לנו כאן, בפעם הראשונה אחרי הקורונה, צוות בינלאומי. ובאופן כללי, ולא רק בהפקה הזאת, שימוש מלא בטכנולוגיה של אנימציה והקרנה יוצר חוויה שצופה ותיק לאופרה לא רגיל אליה. וזה מרתק בכל מקום".

התפקיד שלך כמנצח כאן יותר מורכב מאשר בהפקת אופרה רגילות?

"למנצח תמיד יש אחריות, תמיד יש סטֵייג'ינג. את האינטרלודים כבר הזכרתי. לכל מנצח יש טֵייק אחר, טֶמפּי (מפעם ומקצב) שונים וכולי. בביצוע חי יש גם אקוסטיקה משתנה שצריך להתחשב בה. כל הדברים האלה משפיעים על בחירת הטמפו, אחרת היה מצב של טמפו קבוע ואז באמת אפשר להשמיע הקלטה כמו שאמרת.
 
"האנימציה שרצה כמעט לאורך כל האופרה בנויה מלוּפּים, אז יש כניסות של לופים משתנים. כך שבסופו של דבר יש לי די הרבה חופש לאינטרפרטציה כפי שאני תופס אותה. לא היה מקום שבו אמר לי הבמאי שאין לי מספיק זמן לכל הכניסות המסומנות, וזה מאוד שימח אותי. לעומת זאת דווקא באינטרלודים, ביצירות לפסנתר שאני מנגן, שם הכוריאוגרפיה מאוד ספציפית ויש מקומות שבהם הייתי צריך להתאים את עצמי, כלומר לא לנגן כאילו שאני על במת הקונצרטים, אלא להתאים את הנגינה למה שקורה באותו זמן בדרמה, כמו בסרט אילם. בעיניי זה לא חיסרון, אלא הזדמנות להביע דברים חדשים במוזיקה. צברתי ניסיון בניצוח ובנגינה עם רקדני ה'אמריקן בלט תיאטר' ועם  להקת הבלט של ג'וליארד. כוריאוגרפיה גם היא תלוית-טמפו אז למדתי לקחת את זה כהזדמנות להוציא במוזיקה טמפו אחר, יותר איטי או יותר מהיר וכולי".


חליל הקסם, מקור: אתר האופרה הישראלית


כצופה באולם, מה אקבל שבעבר לא קיבלתי בהפקה של 'חליל הקסם'?

"ההפקה מזמינה אותך להיכנס לעולם הפנטזיה. מה מוצרט ניסה להביע שם? בוא לא נשכח שמוצרט הוא אבי האופרה הגרמנית. משם הקַו לאופרות של וגנר הוא קו ישר. ההפקה הזאת מביאה לידי ביטוי, גם באמצעים הטכנולוגיים וגם בפרספקטיבה את כל מה שעברנו באמנות הביצוע על במה: אופרה, תיאטרון וסרטים אילמים והיום כמובן סרטי HD. לקהל של היום יש סוג אחר של רגישות, הוא כבר ראה דברים אחרים. רמת הגירוי שלו הרבה יותר גבוהה, ולכן שאתה רואה את כל הדברים האלה מוקרנים על מסך גדול אתה לא צריך להסתכל מבעד למשקפת ולראות איפה פפגנה יושבת על ספסל, אתה יכול לראות את זה ב-HD עם אנימציה מאוד מעניינת". 

אז הסיכום הוא ש"מוצרט נשאר מוצרט"?

"כן, מוצרט נשאר מוצרט וזה הדבר החשוב ביותר. ודווקא בגלל הדברים האלה יש הזדמנות להתרכז יותר במוזיקה. בגלל שהאלמנטים החזותיים הם כל כך 'אין יור פייס' - אתה יכול באמת לשבת בנחת ולהקשיב".

חליל הקסם, מקור: אתר האופרה הישראלית

4 (בכורה), 7, 8, 9, 11, 13, בנובמבר 2021, בשעה 20:00, 5, 12 בנובמבר בשעה 13:00, 15 בנובמבר בשעה 18:00. השירה בגרמנית כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית, מחירי כרטיסים: 195-445 ₪. כרטיסים בקופת האופרה הישראלית בטל': 03-6927777

לרכישת כרטיסים