הפקת "חליל הקסם" של האופרה הישראלית יחד עם האופרה הקומית ברלין, תיכנס להיסטוריה בזכות קונספט העיצוב החדשני, הקסום, ושופע ההומור
ההפקה החדשה של "חליל הקסם" באופרה הישראלית שעל עיצובה אחראים בארי קוסקי וסוזנה אנדראדה, אנשי האופרה הקומית מברלין, מזכירה כמה הפקות היסטוריות של האופרה שנכנסו להיסטוריה בזכות מעצבי הבמה ובעיקר הודות להשפעה שהייתה לאופרה על אמנים אלה.
בין מארק שאגאל, לינדזי קמפ ואינגמר ברגמן
אמנים בולטים רבים הוזמנו לעצב הפקות של "חליל הקסם", וזו בתמורה טבעה את חותמה ביצירתם. כך למשל רישומי החיות של הצייר אוסקר קוקושקה; אצל מארק שאגאל, החליל שעיצב להזמנת האופרה בניו יורק, ממוקם גבוה בציור, במיקום המזכיר את הכנר על הגג או הכינור על הגג.
כאשר הסופר והמאייר האנגלי מוריס סנדק המוכר מספרו "ארץ יצורי הפרא", נדרש לעצב את האופרה, הוא הביא להפקת האופרה איור ברוח האגדה. הבמאי לינדזי קמפ שביים את האופרה מספר פעמים, חי את "חליל הקסם" גם בהפקות אחרות שלו. הבמאי והשחקן האנגלי קנת בראנה, בנוסח ראשון לקולנוע, לקח את האופרה אל תקופה מלחמת העולם הראשונה.
חליל הקסם, צילום: מירי שמיר
חליל הקסם, צילום: יוסי צבקר
האחרון שיוזכר כאן כמי שתרם להנכחה של "חליל הקסם" בקורפוס התרבות המערבית הוא הבמאי השוודי אינגמר ברגמן, שלצורך בימוי האופרה להפקה טלוויזיונית החזיר לחיים בניין תיאטרון אמיתי מן המאה ה-18 ובשילוב של תיאטרון וקולנוע, יצר את אחד הנוסחים המרגשים של האופרה, שהיה בהמשך גם לסרט קולנוע.
חליל הקסם, צילום: יוסי צבקר
חליל הקסם, צילום: יוסי צבקר
דיוק ותזמון יוצאי דופן
גם על ההפקה החדשה של האופרה הישראלית והאופרה הקומית מברלין האחראים העיקריים הם הבמאי בארי קוסקי והבמאית סוזנה אנדראדה, ובעיקר "קבוצת 1927" - שאמנותם-התמחותם היא איחוי של הופעות חיות ואנימציה, כסוגה אמנותית חדשה.
"חליל הקסם" של מוצרט אינו מוגדר כאופרה אלא כ"זינגשפיל", מחזה מושר, הכולל קטעים מדוברים בין האריות, הדואטים, האנסמבלים המושרים ופרקי המקהלה. ההפקה הנוכחית של "חליל הקסם" היא מחווה לעידן הסרט האילם ולכן כל הדיאלוגים שחיבר שיקנדר, שותפו של מוצרט לחיבור האופרה, הושמטו. את מקומם תופסות כתוביות מעוצבות בגרמנית, שפת המקור של האופרה ברוח האקספרסיוניזם הגרמני משנות ה-20 של המאה שעברה.
הקהל בבית האופרה בתל אביב פוגש למעשה מסך לבן שעליו מוקרן סרט האנימציה המהפנט ושופע ההומור, הניצב על הבמה כשלפניו ממוקמת התזמורת הסימפונית ראשון לציון. על התזמורת מופקד המנצח נמרוד דויד פפר המיטיב להתנהל כמנצח וכפסנתרן המנגן מיצירות מוצרט - שבחלקן אף נבחרו על ידו בטוב טעם - בזמן הקרנת קטעי הסרטים.
הזמרים נכנסים ויוצאים בלוח זמנים מוקפד מאוד בנקודות מדויקות לפני המסך ומאחוריו ובגבהים שונים כדי להשתלב בסרט האנימציה הגאוני. ההקפדה על דיוק מירבי בטופוגרפיה של הבמה וההתאמה לרגעים בסרט המוכן מראש מגבילה את יכולת הביטוי האישי, למשל להאריך במשפט מסוים. מכאן גם שתפקידו של הבמאי המחָדֵש, אריק פרידמן, היה לדאוג ללו"ז מדויק ולוודא שהזמרים לא יגלשו מעבר לזמן המוקצב להם.
חליל הקסם, צילום: יוסי צבקר
חליל הקסם, צילום: יוסי צבקר
והפרחים למקהלה
בתוך המסגרת בלטו אלה וסילביצקי וארון בלייק כפמינה וטמינו המצליחים להעביר את תחושת הכאב וההתרגשות; עודד רייך הוא פפגנו בעל קול משובח;
באטה ריטר ששרה את תפקיד מלכת הלילה בשתי ההצגות הראשונות (בדמות עכבישה שתלטנית ומפחידה) היא בעלת קול טוב אך לא מרשים; אלינור זון, טל ברגמן והגר שרביט מצוינות כשלוש הגבירות; הופעתו של אנתוני ווב כמונוסטטוס משובחת מוזיקלית ודרמטית; טאראס ברז'אנסקי נוכח כזרסטרו בעל קול מרשים.
עוד ראויים למחמאות הם זמרי מקהלת האופרה הישראלית שמעצימים את רגעי השיא בערב כולו.
חליל הקסם, צילום: יוסי צבקר
חליל הקסם, צילום: יוסי צבקר
לרכישת כרטיסים