"ארבעה ימים של מוזיקה נפלאה" - מבטיח לנו תיאטרון ירושלים במודעות לקראת ארבעה ימים צפופים שבהם יתקיימו 16 קונצרטים המוקדשים למוצרט לציון מותו לפני 230 שנה.
 
הפסטיבל, בניהולו האמנותי של פרופ' מיכאל וולפה, הוא אירוע נדיר שבמרכזו ביצועים של כל הקונצ'רטות לפסנתר של הגאון מזלצבורג - 27 יצירות של מוזיקה מופלאה מתוך כלל כ-630 היצירות שחיבר. הפסנתר היה הכלי של מוצרט מגיל חמש, ונכח ביותר מרבע מיצירותיו ככלי יחיד בסונטות לפסנתר, ככלי שותף בסונטות לכינור, בהרכבים קאמריים, ככלי מלווה בשירים וכמובן ככלי סולני באותם קונצ'רטות לפסנתר ולתזמורת.      
 



מיכאל וולפה, צילום: יונתן דרור


קונצ'רטו מלא אור
 
המנצח, הפסנתרן והמורה איתן גלוברזון הוא סולן המופע האחרון בחגיגת מוצרט בירושלים, שבמרכזו הקונצ'רטו ה-27. גלוברזון, שבנוסף לעיסוקו במוזיקה אוחז גם בתואר דוקטור למדעי המוח ותואר ראשון במדעי המדינה, ינגן את הקונצ'רטו יחד עם התזמורת הסימפונית ירושלים תחת שרביטה של המנצחת של קרן קרגליצקי.
 
למה דווקא הקונצ'רטו ה-27?
 
"האמת היא שלא אני בחרתי את הקונצ'רטו אלא המנהל האמנותי מיכאל וולפה. מוצרט החל לחבר את הקונצ'רטו הזה מעט לפני קונצ'רטו ההכתרה, ואז עזב אותו ושב אליו בשנתו האחרונה. זה קונצ'רטו מושלם".
 
באיזה מובן?
 
"יש בו איזון. הוא לא אפל כמו הקונצ'רטו מס' 20 ברה מינור. הוא מז'ורי, יש בו הרבה מאוד ליריות, והוא הרבה יותר בהיר לטעמי. קונצ'רטו מלא אור. הוא לא קצר אבל מאוד תמציתי וקומפקטי. יש בו ציטוט אחד מן הקונצ'רטו לקלרינט שמוצרט מחבר באותו זמן. הרבה תעוזה ביצירה שהיא שלמות מוצרטית". 


וולפגנג אמדאוס מוצרט, מקור: וויקיפדיה 
 

המוח של מוצרט
 
ניסית לבחון את מוצרט בכלים מדעיים של חוקר מוח?
 
"אני מסתכל על קוגניציה מוזיקלית מהכיוון המוחי כל הזמן. השאלה הזאת צריכה להיות ממוקדת. אם אתה שואל במה היה המוח של מוצרט מיוחד, איש לא יוכל לענות על כך. לעומת זאת אפשר לבדוק מה היה ה'אאוטפוט' שלו".
 
מה זאת אומרת?
 
"אני מסתכל על רמת היצירות שהוא כתב כילד. כל חוקר שהתעניין במוצרט יכול לשאול את השאלה התפתחותית איך בדיוק ילד מצליח לעשות את זה? איך ילד בן חמש וחצי מצליח לכתוב מה שהוא כתב? איך ילד בן שמונה כותב את הסימפוניות שהוא כתב ובן 11 כותב אופרה? זו שאלה אחת.
 
"עניין אחר הוא שאלת השלמות שלו כמלחין, ולשאלה הזאת יש הרבה תשובות מוזיקולוגיות. לשאלה במה הוא נבדל מאחרים אתה יכול לתת תשובה מוזיקולוגית דרך הדיוורטימנטו המוכר 'הבדיחה המוזיקלית' שמגלה שמוצרט צוחק על בני דורו ואז אתה מבין עד כמה הוא שונה מהם.
 
"בעיני רבים הוא נחשב למלחין מאוד סימטרי ואפילו משעמם, אבל כשאתה מסתכל על היצירות עם הפילטר הנכון אתה רואה שהוא אחד המלחינים הכי לא סימטריים שיש. התחכום אצלו הוא באמת בלתי רגיל. השלמות הצורנית, היופי של הקווים המלודיים, הקשר שלהם לאופרה. השאלה היא איך בן אדם יכול להסתכל בצורה כל כך הוליסטית, לשלוט בשפה המוזיקלית כמו שמוצרט שלט בה? אז אפשר להגיד שיש לו  ראייה של מוזיקה כמו ראייה של שפה. הוא לא הלך וחישב מהלכים הרמוניים, למשל. הוא שלט בהם ברמה של שפת אם. הוא עבר את הגילים הקריטיים, שבהם ילדים אחרים משחקים, בצורה שהוקנתה לו עוד שפת אֵם שהיא המוזיקה. הבשלות הרעיונית בעצם נתמכה על ידי יכולת הוליסטית. זה מה שלדעתי מאפיין אותו". 
 
זה יכול ללמד אותנו הרבה על חינוך למוזיקה
 
"בהחלט. צריך לזכור שהיה לו המורה הכי טוב באירופה באותה תקופה, והוא למד בגיל הנכון ובסביבה הנכונה. אין ספק שמוצרט היה מוכשר, אבל היו עוד אנשים מוכשרים. האם מוצרט היה יותר מוכשר מהם פחות מוכשר מהם? איך בכלל אומדים כישרון מוזיקלי? יש כאן שאלות מאוד גדולות, שבדיעבד אי אפשר לענות עליהן". 
  


איתן גלוברזון, צילום: יאיר נוימן




ספקטרום אנושי רחב
 
נקודות המוצא האלה משפיעות על הדרך שבה אתה ניגש ליצירה שלו?
 
"אני ניגש למוצרט מתוך הערצה מובנית. כשאני מסתכל על יצירה של מוצרט אני מסתכל עליה כפסנתרן, כאדם וגם כמנצח אופרה שזה לדעתי דבר מאוד מרכזי. ההיכרות עם הטקסטים שמוצרט הלחין, איך הוא יצר מוזיקה לטקסטים מסוימים. מוצרט הוא מלחין רב פנים. כשאתה מסתכל על אופרה כמו 'דון ג'ובאני' שמוגדרת כדרמה קומית, אתה רואה את מגוון הדמויות שם ורואה שיש שם גם מן הדרמטי וגם מן הקומי. כאן באה לידי ביטוי היכולת של מוצרט ליצור לספקטרום האנושי הרחב ביותר האפשרי.
 
"או למשל ההתחלה של 'נישואי פיגרו' מסצנת המדידה של חדר השינה והכובע ועד לאריה הנוגעת ללב 'לאן נעלמו ימי נעורי' של הרוזנת בתחילת המערכה השנייה. יש שם הכל: מן היומיומיות ועד הנשגבוּת הגדולה ביותר וכל זה ביצירה גאונית ומושלמת. 
 
"אותו הדבר בסימפוניות שלו. אני לא יכול להגיד שהסימפוניות הראשונות של מוצרט - אם יותר לי לשפוט - הן בהכרח יצירות מופת, בהשוואה לסימפוניות האחרונות שלו. אבל אנחנו עדים לתהליך שמבחינתי מבשיל ומזדכך עם השנים". 
 

קרן קגרליצקי, צילום: רמי זרנגר


 
שירים מעודנים, שירים גסים
 
קונצרט יוצא דופן נוסף בחגיגת הפסנתרים בירושלים הוא הקונצרט של הזמרת דניאלה סקורקה והפסנתרן עידו אריאל המבצע את שיריו של מוצרט. "כשאנחנו מדברים על השיר הגרמני, ה'ליד', אנחנו בדרך כלל מזכירים מלחינים כמו שוברט, ברהמס, ריכרד שטראוס ומאהלר", אומר אריאל, "ובכל זאת, לפחות השירים 'הסיגלית' ו'תחושת ערב' מבשרים או מנבאים את ה'ליד'".
 
השירים של מוצרט הם לא מהיצירות הידועות שלו
 
"נכון. בתוך קובץ השירים יש כארבעה יותר מוכרים גם לקהל וגם שירים משמעותיים בתולדות השיר האמנותי ושירים נוספים. מוצרט חיבר כמה עשרות שירים, כשהמשמעותי שבהם הוא כאמור 'הסיגלית' למילים של גיתה שהוא אחד השירים הראשונים שבהם המלחין מתאר באמצעים מוזיקליים את התחושות השונות והמשתנות במהלך השיר. במילים אחרות הוא בעצם מבשר של שוברט. בשיר 'תחושת ערב' הטון הלירי מבשר את הטון הלירי הרומנטי, שהיה אופייני למלחינים בני הדור השני והשלישי שלאחר מוצרט". 
 


דניאלה סקורקה, צילום: מיכאל פביה

ומצד שני יש לו שיר כמו "לילה טוב", שאינו כלול בתוכנית, שהוא שיר היתולי עם תיבול של גסויות
 
"נכון, וזה הצד השני. יש אלמנטים ייחודיים בקונצרט הזה. הראשון הוא שהשירים יושרו בעברית. ביצוע 'לידר' או שירים בכלל בתרגום ולא בשפת המקור הוא הפרקטיקה המקובלת".
 
זה אתגר כפול, מצד אחד התרגום צריך להיות נאמן לשפת המקור ומצד שני צריך שהקהל יבין אותך
 
"נכון מאוד התרגום מאתגר ואחר כך גם הביצוע. הרעיון בשירה בשפה המקומית הוא שהיא מאפשרת לקהל להתחבר באופן בלתי אמצעי לשירים ולתכנים שלהם ללא צורך להיעזר בתרגום מוקרן או בדפי נייר. זה מאפשר סוג אחר של התקשרות".
 
ואתה באמת רואה את זה בקהל?
 
"לגמרי. הדבר השני שמיוחד הוא שברגע שמתרגמים ומבינים את המשמעויות זה לוקח אותנו לקבוצה שלמה של שירים שהם על הגבול שבין ארוטיים מעודנים לבין ארוטיים על גבול הגסים. ברגע שאתה שומע את זה בשפה שאתה מבין ואין לך מאחורי מה להתחבא, השירים פתאום מקבלים משמעויות וחיים מאוד מפתיעים". 
 

עידו אריאל, צילום: מיכאל פביה



שירים מעולים של מלחין פנטסטי
 
עד כמה תפקיד הפסנתר בשירים הוא תפקיד ליווי? עד כמה הוא דומה או שונה כאן מן היצירות של מוצרט לפסנתר כמו הסונטות למשל?
 
"תלוי בסוג השירים. יש קבוצה קטנה של שירים שבהם לפסנתר יש תפקיד שווה ערך לתפקיד הווקאלי. למשל שני השירים שהזכרתי וגם השיר 'כששרפה לואיזה את מכתבי מאהבה הבוגדן' שבהם הפסנתר דומה לתפקיד המושר. הפסנתר נותן את המשמעויות של הטקסט.
 
"בשירים אחרים תפקיד הפסנתר צנוע יותר, מתווה ותומך, מספק את התשתית ההרמונית והריתמית למנגינות ולטקסטים של הזמר".
 
אבל את הסמל המסחרי של מוצרט מגלים מהר מאוד?
 
"תראה, בכל השירים אין ספק שמדובר במלחין פנטסטי. זה לא נחשב באותה הרמה של האופרות שלו נגיד, אבל בכל זאת אין שאלה - רואים את ה'אוּמנות' שלו כמלחין וכל השירים ללא יוצא מן הכלל הן יצירות מעולות".

התזמורת הסימפונית ירושלים, צילום: יוסי צבקר

הפסטיבל יתקיים  בתאריכים 13-10 בנובמבר 2021 בתיאטרון ירושלים. קונצרטים באולם הנרי קראון: מחיר מלא: אולם– 120 ₪ | יציע 90. הנחה למנויים ולאזרחים ותיקים: אולם 85 ₪ | יציע – 65 ₪; קונצרטים ורסיטלים באולם רבקה קראון והאולפן: מחיר מלא 90 ₪, הנחה למנויים ולאזרחים ותיקים 65 ₪; קבלת שבת- מחיר אחיד 20 ₪; טיונינג - סרט ומפגש- מחיר אחיד 20 ₪; הרצאות- מחיר אחיד 10 ₪.

להזמנת כרטיסים או בטל': 02-5605755