ביום רביעי השבוע יקיים סל תרבות ארצי בתל אביב את הוועידה הארצית השנתית הגדולה השנייה, שתעמוד בסימן SEL - אמנות ולמידה חברתית-רגשית (Social  Emotional learning). בדברי ההסבר מציינים אנשי סלת"א שההתכנסות תעסוק בקשר שבין חשיפה לתרבות ולאמנות לבין קידום מיומנויות חברתיות-רגשיות. 

 רן שפירא, מנכ"ל
 
"סל תרבות ארצי", אומר וחוזר רן שפירא, מנכ"ל סלת"א, "היא תכנית חינוכית שנועדה לחשוף את תלמידי ישראל לתרבות ולאמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמלי. זוהי תכנית של משרד החינוך בהפעלת החברה למתנ"סים בשיתוף הרשויות המקומיות, המקנה לתלמידי ישראל כלים לצפייה מודעת ומשמעותית בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית. התכנית קיימת משנת 1987 ופועלת נכון להיום ביותר ממאה ותשעים רשויות ברחבי הארץ".  

תוכל לרדת לפרטים? 
 
"בנוסף או מעבר לתפקיד שלו לתת לילדים אפשרות לצפייה מושכלת בששת תחומי האמנות, סלת"א היום מאַגֶם (יוצר מאגר משותף) משאבים. לדוגמא היום, בגלל העלויות הגבוהות, אנחנו לוקחים היכל תרבות מקומי, למשל, ואליו אנחנו מפנים את כל היישובים שבסביבה. במלים אחרות 'באנו, הכנו, עכשיו בואו' ואז כל אחד בתחשיב שלו יכול להיכנס.

"השיטה כולה פועלת ברמת הרשות ומאפשרת חיבורים בין מוסדות החינוך השונים בעיר לצפייה משותפת בהצגה/מופע בהתאם להתאמה גילאית. ובהקשר זה, גם הסל יוזם לעיתים מופעים שכאלה שאליהם יכולים להצטרף בתי ספר בגדלים שונים. על פי רוב יהיו אלה מופעים ייחודיים כדוגמת האופרה לילדים שנצפתה בעשרות מוקדים לאורך השנים".

והפיזור או החלוקה בין האזורים בארץ?
 
כל אמן שנכנס להיצע הסל מחויב להגיע לכל היישובים בארץ, מצפון ועד דרום ולא רק ליישובי המרכז. אנחנו פועלים בכל רחבי הארץ. ילדים בדימונה מגיל גן ועד י"ב, מקבלים את אותם המופעים כמו ילדים בראשון לציון. כל היישובים בארץ מקבלים את אותו שירות מלא מצוות הסל, הכל 'עטוף בצלופן' מרגע הבחירה דרך ההזמנה והשיבוץ ועד התשלום לאמן".

רן שפירא, תמונה באדיבות המצולם 

 
אני לא יכול להתעלם מן האווירה החברתית בישראל כיום, מקרי רצח יומיומיים, התנפלויות אלימות על צוותי רפואה ועוד. אם תרשה לי להיות גס ובוטה - כשאתה מדבר על המספרים המרשימים של מי שנהנים מכל היוזמות של סלת"א, הייתכן שמי שבגר עם הפעילות ירים יד על רופא או על אחות בבית חולים?

"אני רוצה להאמין שלא. אדם שחשיפה וצריכה של אמנות היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלו ולא בהכרח דרך הסל, מסתכל על החיים אחרת, הפרשנות שלו שונה. בן אדם שחלק מן החיים שלו הוא תהליך גדילה בתחומי האמנות. זה מבחינתו ערך מוסף. וזה בעצם המפגש שלנו ביום רביעי הקרוב, שיעסוק בערך החינוכי שהוא מעֶבֶר; למידה חינוכית ערכית-חברתית מעֶבֶר ללימודים הפרונטליים הרגילים של מתמטיקה ואנגלית".  

אז האם יש השלכה חזרה אל המתמטיקה וכו' בגלל הפעילות של סל תרבות?

"אני מאמין שכן. אני יכול לומר שאם ילד יכול לשבת ולשמוע קונצרט, זה אומר שיש לו סבלנות לכבד את האדם שמולו. גם כאשר אולי האמנות שהוא מתבונן או צופה בה לא באמת מעניינת אותו, הוא יושב ומקשיב עד הסוף. אם יש לו את האפשרות לשבת ולהקשיב ולראות הצגה או מופע מחול במשך שעה, שעה וחצי, אז אני בטוח שיש לו את הסבלנות והיכולת לשבת שעה ולעשות שיעורים וללמוד, ולהרחיב את הידע מעבר". 
 
בשנה שעברה דיברתם על "למשוך את ילדי המסכים..." אל צורת בילוי אחרת. האם זה הצליח?

"קודם כל, זה לא סוד שהמסכים הם הדבר העיקרי של הילדים. אנחנו משתדלים לתת להם את ההשלמה - כל מה שהם לא נוגעים בו. מופעים ומפגשים שהם לא היו נוגעים בהם אם אנחנו לא היינו מניחים להם את התחום על המדף, מבלי שאנחנו ניתן להם את הגירוי הראשוני לדבר הזה.

"אצלנו אין מופעי סטנד-אפ, מופעי קוסמים ודומיהם, שכמותם הם חווים ביומיום, באחר הצהריים או באיזו מסיבת יומולדת, בפסטיבל או משהו כזה. אנחנו מנסים להקנות להם את הטיפה שמעֶבֶר; מופעים שהם ככל הנראה לא ירכשו לעצמם. ואנחנו גם מקפידים שהמחירים זהים בכל הארץ. אותו מחיר לכולם".

נראה שבמערך הפעולה שלכם ועדות הרפרטואר הבוחרות את המופע שהילדים ייחשפו אליו הן החשובות ביותר. איך בונים ועדות כאלה?

"ראשית, יש לנו אנשי מקצוע שזה התפקיד שלהם. מי שעובדים איתנו הם אנשי מקצוע בתחומם ש'תורתם אמנותם'. שנית, יש לנו ועדות מקצועיות שנחשבות בכל אחד מהתחומים האלה בארץ. חשוב לי לציין שכולם עושים את זה בהתנדבות מלאה ואחת לחודש-חודשיים הם מתכנסים ומחליטים. אנחנו רוצים שבסופו של התהליך הילד ילמד וגם ייהנה לכן למשל כשיש מפגש עם צייר או פסל לא יהיו שם יותר מארבעים ילדים. חשוב גם שכולם יהיו קשובים, שיהיה אפקטיבי. בכלל המופעים יש כאלה שללא סל תרבות לא היו מתקיימים - מופעים איכותיים וראויים שאין להם את השמות המפוארים של מוסדות התרבות".  
 
אחרי שנת הקורונה ולשנה הבאה מה התכנון?

"בזמן הקורונה היינו הארגון היחיד שעבד והמציא את עצמו, בהתאמה מלאה, לתקופה. החל מקפסולות לעשרים ילדים, דרך ה'זוּם'. ייצרנו מופעים, מוגשים מתאימים לכל באמצעות הזום.
 
נכון להיום אנחנו נהיה במסגרת תכנית 'גפ"ן' של משרד החינוך שאנחנו חלק ממנו, אבל כל רשות שתבחר ללכת עם הסל וצריכה להקציב סכום כסף אנחנו ניתן לה את התמורה הטובה ביותר שיכולה להיות. מעטפת מלאה. יש גם את העטיפה האדמיניסטרטיבית - אנחנו היחידים שמדברים עם המפיקים. אם יש חלילה בעיה איזושהי אנחנו פותרים אותה. אנחנו דואגים לכל התשלומים, ומוודאים שהמופע יוצא בצורה הטובה ביותר.יש לנו גם בַּקָרֵי שטח, שבודקים  שהמוסד התרבותי נותן את מה שהתחייב לו.  
 
"יש לנו גם מטלות נוספות. לדוגמא - מופע שלא עומד בסף הרלוונטי מבחינה זו או אחרת אבל מתאים כמופע דידקטי, למשל השלמה להסבר היומיומי של המורה בכיתה. מופע כזה בהחלט ייכנס לסל תרבות בתנאים זהים למופעים הקיימים בסל תרבות, לרבות הסבסוד שלנו".       



יונית שנקר מנהלת סל תרבות יסוד המעלה

"אני נקראת צעירה, רק שש שנים בתפקיד ואני יכולה לומר שבשנה הראשונה ובשנה השנייה לא כל כך הייתה תרבות בבתי הספר. היה קושי ארגוני, לא הייתה תמיכה. בשנים האחרונות השתנתה המגמה.

אני רואה את עצמי כאשת ספר ואשת מוזיקה, זה היה חשוב לי והתחלתי להיכנס לתחום. אני עובדת עם הדס האחראית על הצפון וביחד אנחנו דואגות שיהיו לנו מופעי תרבות - עד כדי כך שאני מתחברת עם עוד בתי ספר כדי שאעמוד בזה כלכלית."
 
כלומר?

"בית הספר שלנו קטן וההצגות יקרות לנו. לכן אני מתחברת לבתי ספר בראש פינה או במטולה, עלות ההצגה מתחלקת וכך אני יכולה להביא מופעים ברמה".  

את מדברת רק על הצגות

"אני משתדלת מאוד לגוון. שיהיו מוזיקה, תנועה, סופרים. לאחרונה התארח אצלנו אפרים סידון, מופעים אחרים כמו מוזיקה מרחבי העולם, הצגה לגדולים והצגה לקטנים - המון דברים. אני מגייסת כספים מתקציבים אחרים, כמו למשל מסעיף 'ניהול עצמי' כדי להביא לכאן דברים איכותיים. בשנה שעברה היה לנו מופע של האופרה".  

איך זה משתלב עם העבודה היומיומית?

"לפני כל מופע מגיע חומר רקע. אני מעבירה אותו לצוות שלי. המורות מראות לתלמידים סרטונים ומדברות על המופע והילדים מוכנים".

מספרית, אנחנו מדברים על...

"יש שנה שיהיו שלושה מופעים, בשנה אחרת יהיו חמישה מופעים. לפעילות מגויסים גם מורה למוזיקה, מורה לתנועה ואז זה מתחבר. הכול קורה בתוך בית הספר. השנה, למשל, ביום האחרון של הלימודים, תיאטרון גושן יציג את 'כשהיינו ילדים'".   
 


יונית שנקר, תמונה באדיבות המרואיינת


חנה גולדברג - סופרת

את המשוררת והמלחינה חנה גולדברג, תפסנו לשיחה בין הוראות להעברת ספרים משלה למוקדי מכירה ב'חג הספר העברי'. "חודש יוני עמוס, בכל יום קורים מפגשים בכל הארץ. זה טוב, אבל כבר מעייף. אני יוצאת להיות כמה ימים בין הר עמשא ונאות הכיכר, אז אני אורזת תוך כדי שיחה".  
 
סופר לפני קהל צעיר בסל תרבות - מה הוא עושה?
 
"לי יש שני מופעים שאני עושה באמצעות סל תרבות וגם בספריות בבתי ספר ביישובים שונים. האחד הוא מופע לילדים מגיל גן עד כיתה ד'. היתרון של המפגשים האלה הוא שאני פוגשת קבוצה הומוגנית, לפחות מבחינת הגיל. שנית, מאחר שמדובר במסגרות אני יכולה לבקש חודש חודשיים לפני המפגש, שהם יקראו את היצירות שלי, יקשיבו לשירים שלי וכו'. ואז כשאני באה אני בעצם סוגרת מעגל. הם נחשפים לתרבות, לספרות לשירה, למוזיקה וכשאני באה הם פוגשים את האיש שמאחורי היצירה.

"מדובר בילדים צעירים שמעולם לא פגשו סופר או משורר, זה חדש להם ואז אני מספרת להם. למשל אני לוקחת את הספר 'דמעות ורודות', שזכה לשבחים ונחשב מאוד משמעותי ואני מספרת איך ולמה כתבתי אותו, נותנת להם הצצה אל מקור ההשראה. זה מרחיב את עולמם. שנית, דרך ההכנות הם פוגשים את היצירה. שלישית, אני רוצה שבאמצעות התוכן הילדים ירגישו דברים, למשל יחושו מהי אמנות ויאהבו אמנות, וגם שיעברו שינוי רגשי כתוצאה מן החשיפה ליצירה הספציפית. זו דרך לגרום להם להיות יותר יצירתיים ואולי לרצות להיות סופרים בעצמם. הילדים מבינים שמותר להם ושהם יכולים, ושהם מתחברים לצד הזה. יש פה המון ערך.  
 
"המפגשים הם בכל הארץ וקורים בהם דברים מדהימים. אני פוגשת את ישראל הראשונה, השנייה, ובעיקר את ישראל השלישית, הרביעית והחמישית ממש". 
 

חנה גולדברג, צילום: ליה יפה



חמישית?
 

"ילדים מבתים שאין בהם אפילו ספר אחד בבית, שמעולם לא נחשפו להצגה".  

על מה תדברי במפגשים הצפויים לך בדרום?   
 
"המפגש נקרא 'חברים בכל מיני צבעים' והוא משמש כפתיח לשיחה לא רק על הספרים ועל תהליך היצירה ועל מקורות ההשראה - אלא גם על המסרים החינוכיים, קבלת האחר, השונה, החריג. על מושגים כמו סובלנות, חמלה, על האמצעים שבעזרתם ניתן להביע רגשות וגם על הצורך להיות אנושי ורגיש בעולם שבו למחשבים יש נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה".