"הבטן שלי מפרפרת"
 
35 השנים שעברו מאז נוסד "פסטיבל מחול כרמיאל" לא הקהו את התרגשותה של לילך וקסמן רנה, מנכ"לית פסטיבל המחול וראשת מנהלת תרבות עירונית כרמיאל, ממהותו של הפסטיבל ומהאירועים המככבים בו.  גם השנה מציג הפסטיבל תכניה מפוארת הכוללת, בין השאר, משתתפים כמו עידן רייכל, גיל שוחט, ריטה, הראל סקעת, רוני דלומי, עינת שרוף, קווין רובין, וכמובן להקות המחול בת שבע, להקת הבלט הישראלי, להקות פלמנקו, להקת מחול מודרני מקרואטיה, להקות ילדים ונוער מכל רחבי הארץ, מופע ריקודי נשף, תחרויות ריקוד וכוריאוגרפיה, והרקדות עד אור הבוקר.
 
"פסטיבל מחול כרמיאל הוא מפגן גדול מאוד של אהבה למחול הישראלי", אומרת וקסמן רנה. "שלושה ימים ולילות של שכרון חושים, של חג פסטיבל מחול הכי מאחד, הכי מלכד והכי ישראלי. זה פסטיבל שמפגיש מגוון אוכלוסיות כל כך רחב, מתוך מקום של הרבה אהבה, חום ושוויון. הוא מרגש אותי. אני בפסטיבל מיום הקמתו, וממש בתפקיד כבר למעלה מ-20 שנה, ואחרי 35 שנה אני מצליחה להתרגש בכל יום מחדש מהפסטיבל הזה. אני מדברת עליו והבטן שלי מפרפרת, כי אני כל כך אוהבת לראות את האנשים שמגיעים לכאן. 


מה בעצם מאפיין את הפסטיבל?
 
"זה לא משנה מאיפה אתה מגיע, וכמה יש לך או כמה אין לך, מה שמאחד פה את כולם זו אהבה גדולה למדינה, לתרבותה של המדינה, זה כבוד גדול לזמר העברי ולמחול העברי, וקצת כמו שתמיד אומרים על הישראלים שכשקורה משהו כולם פתאום נורא אחד עם השני ואתה מגלה פתאום אחדות ואחווה וערבות הדדית – אז בפסטיבל יש את זה בלי שיקרה, חלילה, משהו דרמטי כדי להבין שאנחנו כאלה. אתה בא לשחרר את עצמך מכל העול שיש עליך, מהשגרה היומיומית, ומאפשר לעצמך להיות כאן ועכשיו, ליהנות ולרקוד. אתה מרשה לעצמך חופש מביקורת, וזוכה גם לצפות במחול וגם לרקוד בעצמך וזה כל היופי.
 
"יש כאלה שמגיעים לצפות במופעי המחול ולטייל בתוך שדרת הירידים שלנו וליהנות מהחוויה ולא תראי אותם בהרקדות, אבל יחד עם אלה יש את האנשים שמגיעים לרקוד פה עד אור הבוקר בהרקדות. אחרי שלושה ימים ללא שינה שבהם אנחנו רצים מאירוע לאירוע, מגיע יום שישי בשש בבוקר, ואנחנו עדיין מוצאים את הפריקים האחרונים שחייבים לרקוד עוד שניים שלושה ריקודים אחרונים, ואתה כבר מרגיש לא נעים לסגור עליהם את השאלטר כי הם באמת רוצים עוד לרקוד, אחרי שהם רוקדים יום ולילה, נחים כמה שעות וחוזרים שוב לאולמות. זה פסטיבל של אהבה". 
 

עידן רייכל, צילום: גבריאל בהריליה

 
בין הבלט הישראלי למחול מזרחי
 
אני מודה שאצלי בראש הפסטיבל היה מקושר תמיד קודם כל לריקודי עם, ועיון בתכניה ממחיש שטעיתי
 
"זה התחיל כפסטיבל של ריקודי עם פלוס להקות המחול הישראלי. יונתן כרמון שלקח על עצמו את הניהול האמנותי של הפסטיבל מיומו הראשון, האמין בשילוש של שלושת הצלעות: מחול מקצועי, מחול ישראלי לבמה, וריקודי עם. אז היופי של הפסטיבל שלנו הוא שהוא משלב בצורה מאוזנת ומדויקת מחול מקצועי – שמציג על בימת היכל התרבות בלט קלאסי ומודרני ופלמנקו, והשנה אנחנו מארחים שם את הבלט הישראלי ואת להקת בת שבע, ושתי להקות פלמנקו מצוינות שפועלות בארץ, ויצירה מקסימה של מחול מזרחי שעלתה לפני הרבה שנים". 
 

הורה בת שבע, צילום: איליה מלניקוב


מה זה מחול מזרחי?
 
"אנחנו קוראים לזה בכוונה 'מחול מזרחי' כי כשאנחנו אומרים ריקודי בטן זה זורק אותנו לאיזו חפלה בחתונה. כאן, המחול המזרחי לוקח את כל מה שאנחנו קוראים לו ריקודי בטן, אבל עושה שילובים מעניינים של כל מרכיבי המחול המזרחי בתוך שירים של לאה גולדברג ללחנים של סשה ארגוב, או יחד עם מקצבי פלמנקו שנפגשים עם המחול המזרחי בשפה של מקצב דומה. אלה דברים שהם גם אתניים וגם מודרניים. אם אני משתיקה רגע את המוזיקה אני רואה ריקוד בטן, אבל השילוב שלו עם ההשפעות של המחול המזרחי ממדינות שונות כמו תימן, מרוקו או מצרים, שלכל אחת מהן יש את הניואנס שלו, בונה שפה של מחול מזרחי.
 
"זה גם נותן יופי לגליל, למקום שאנחנו חיים בו, שיש בו איזה מרקם רגיש ועדין עם האוכלוסייה של השכנים שלנו, ופתאום דרך שפת המחול אתה פוגש כמה דמיון יש בינינו, וכמה השפעה יש אחד על השני".
 
הזכרת את בת שבע והבלט הישראלי
 
"להקת בת שבע חוזרת אלינו אחרי המון זמן שלא הייתה בפסטיבל, וזה כבוד גדול בשבילנו. לא סתם בחרנו את היצירה 'הורה'. ויש את הבלט הישראלי עם בכורה צפונית ל'ויולטה'. זה באמת מגוון מאוד עשיר שפונה לקהלים רחבים וכל אחד יכול למצוא בפסטיבל דברים על פי טעמו". 
 

ויולטה, הבלט הישראלי, צילום: גנאדי טשליצקי



"אין תופעה כזו בכל העולם" 
 
בואי נדבר על המקום של מחול העם בפסטיבל
 
"הפסטיבל הוא באמת מפגן גדול של אהבה למחול הישראלי בכלל ולתנועת ריקודי העם בפרט. אני אומרת תנועה, כי אין חיה כזו בעולם. כל כך הרבה אנשים שרוקדים, כל כך הרבה קבוצות, כל כך הרבה מרקידים, כל כך הרבה יצירה של ריקודים לזמר העברי. זה דבר שלא קיים בשום מקום אחר בעולם, וצריך להיחקר ולהעמיק בו. זה איזשהו דיאלוג בין הצורך של האנשים לבטא את עצמם בריקוד לבין יוצרים, שאין היום שיר חדש שעולה לרשת שהם לא יוצרים עבורו מיד את הריקוד שלו. יש ריקודי שורות וריקודי זוגות וריקודי מעגלים, מגוון כל כך גדול שאני כל פעם מופתעת מחדש כשאני מגיעה להרקדות.
 
"אני עצמי עליתי לארץ בגיל חמש ממה שהיה בעבר ברית המועצות והיום זה אוקראינה. גדלתי בכרמיאל, ורקדתי כל חיי. למרות שהייתי בלהקת ג'אז, רקדתי בהרקדות כי זה היה חלק מאתנו ומבילוי הפנאי שלנו פה בעיר. אחרי הרבה שנים שבהן למדתי משחק והייתי בתיאטרון צה"ל ופחות רקדתי ריקודי עם, חזרתי לתפקידים השונים שמילאתי בפסטיבל והייתי המומה מהאוכלוסיות השונות ומהיקף היצירה. זה היה מטורף. וככל שאני מעמיקה בזה וצומחת בתוך וליד הפסטיבל, אני מבינה שאין תופעה כזו בכל העולם, וזה מדהים וקסום בעיניי.
 
"כל אולמות הספורט ומגרשי הטניס שלנו כבר עברו אתמול חיפוי לטובת ההרקדות בפסטיבל, ושם יוכל הקהל ליהנות מהרקדות נוסטלגיה, ומהרקדות של ריקודי זוגות, הרקדות של מוזיקה עכשווית ומחוות ליוצרי ריקודי עם שחלקם אתנו וחלקם כבר לא". 


Vitrage, Ella, צילום: רונן רוזנבלט

 
"אפילו סטטיק ובן אל"
 
מה בעצם ההבדל בין ריקודי העם של פעם לאלה של היום? לנועה קירל, למשל, יש ריקודי עם?
 
"אני מוכרחה לבדוק. אני כמעט בטוחה שכן. ריקוד שורות בטוח יש. אני אפילו חושבת שראיתי ריקוד לשיר של סטטיק ובן אל. ריקודי העם השתנו במקצבים, ביצירה תנועתית חדשה שנוצרת על מוזיקה מאוד עכשווית. כל שיר חדש שיוצא, אם זה עידן חביב או כל זמר אחר, בוודאי ים תיכוני, מיד הם נרשמים ברשימת ריקודי העם שלנו כדי להביא גם את הקהל הצעיר. את הוותיקים תראי יותר בריקודי הנוסטלגיה.
 
"בכל שנה נוצרים בפסטיבל עשרה ריקודים חדשים, כי כל שנה יש לנו גם תחרות יצירה של מחול ישראלי. מרקידים יוצרים כוריאוגרפיה חדשה לגמרי לשיר חדש לגמרי שעוד לא קיים לו ריקוד, הם מלווים במנטורים ומשתתפים בתחרות של ריקוד-עם חדש שנוצר לטובת הפסטיבל, והריקודים הזוכים נלמדים אחר כך ונרקדים בהרקדות ברחבי הארץ. 
 


 לילך וקסמן רנה, צילום: אלכס הובר


פן נוסף בפסטיבל מוקדש לילדים ולנוער
 
"כמעט בכל רשות בארץ יש היום להקת מחול ישראלית, שזה הרבה מאוד ילדים שרוקדים, שיוצרים ריקודים למוזיקה עברית. אלה להקות שמותאמות לבמה ושומרות על אותם אלמנטים של ריקודי העם אבל פתוחות להשפעות יותר גלובליות ולצפייה בדברים חדשים שקורים בארץ ובעולם. הוותיקים יגידו שזה טיפה יותר מודרני אבל הצעירים יאמרו שזו הדרך שלהם לפרש את המחול הישראלי ולהביא את ההשראה שלהם לבמה. אז המחול אולי משתנה קצת, אבל עדיין אנחנו מדברים על אלפי ילדים ובני נוער שרוקדים בלהקות מחול בארץ והם כולם מגיעים לכאן. יש לנו אלפיים רקדנים על הבמה במופעי הפתיחה והנעילה של הפסטיבל". 
 

הראל סקעת, צילום: עומר קידר


נשים פורצות דרך
 
 
איפה משתלבים עידן רייכל וריטה במחול הישראלי?
 
"כמו שיש לנו תחרות יצירה יש לנו גם תחרות כוריאוגרפיה ואלה שהריקודים שלהם נבחרים יוצרים מחול סביב נושאים מסוימים. השנה אנחנו רוקדים רייכל, בהשתתפותו של עידן רייכל, וכל אחד מהיוצרים בחר את השיר שמתאים לו ויצר יצירה חדשה לגמרי. הכוריאוגרפיות נשפטות על פרמטרים כמו השימוש בחלל, היצירה האמנותית, החיבור למוזיקה, החיבור לטקסט, התלבושות וכולי. יש לנו צוות שיפוט נפלא שכולל את אלי מזרחי, שהיה רקדן אצל כרמון, הוא בא ממחול ישראלי ועשה את כל הדרך עד לתחום הריקודים הסלוניים, אלדד גרופי מנכ"ל להקת ענבל, קרן כרמל, ראש מדור מחול במשרד התרבות, עורכת דין סוזי קונינסקי שבאה מתחום האירובי דאנס והמחול והיא אשת ראש העיר שלנו ואנה ארונוב מנחה את הערב הזה שקורה באמפי.
 
"ריטה היא המופע הראשון שלנו בפסטיבל השנה ואני מאוד גאה בו. אנחנו עוסקים במופע בארון הספרים היהודי ויוצרים בעקבות נשים במקרא. המופע נקרא 'קול האימהות' והוא לוקח את הסיפורים של הנשים החזקות והמשפיעות בתנ"ך, מפרק את הסיפור שלהן כדי להבין באיזה תחום פרצה האישה הזו דרך, מביא את הסיפור שלה לקדמת הבמה ובודק איך היא כפורצת דרך מתכתבת עם נשים פורצות דרך היום, והאם עסקו אז באותם נושאים בהם אנחנו עוסקים היום.
 
"מדהים לגלות כמה זה רלוונטי לחיינו אנו, כמה מעמד האישה שאנחנו נלחמות עליו סופר אז ומסופר היום, וכמה אנחנו חווים את אותן דילמות. לא תראי במופע הזה רק ריקודים עם שרוואלים ותופי מרים ונוף מדברי מאחור אלא דברים שלקחו אותם באמת למקומות יצירתיים. כל אחד מהיוצרים הולך למקום תנועתי ולמקצב אחר לגמרי, ואפרופו התכתבות עם ימינו אנו, למופע הזה מגיעה גם מרים פרץ שהייתה מועמדת לנשיאות. היא מספרת על הבמה על המקומות שהביאו אותה לפעול, ועל מקורות ההשראה שלה וההשפעות שלה. ריטה היא, כמובן, יוצרת משפיעה, אישה חזקה שתורמת בהמון עמותות ומקדמת אג'נדות.
 
"מופע הנעילה שלנו הוא 'יש לי חולשה לרקדנים'. הקהל העצום שצופה במופע מחול לא תמיד יודע איך נראים החיים האלה מאחורי הקלעים. הכל נראה זוהר בפיסת השעה המושלמת הזו שהם מקבלים על הבמה, והמופע הזה הוא מין הצצה אל מאחורי הקלעים -משלב החימום, דרך התלבושות, תהליכי החזרות, ועד עובדות על חיי הרקדן וחיי המשפחה שלו. 


רוני דלומי, צילום: שי פרנקו


 
להקת מחול מקרואטיה
 
 
"המפעל התרבותי הענק והעשיר הזה שלנו הוגדר כבר מזמן כפסטיבל בינלאומי", מוסיפה וקסמן רנה, "ובכל שנה אנחנו מארחים מספר להקות מחול שמגיעות אלינו מהעולם. אחרי שנות הקורונה, יש לנו השנה סנונית ראשונה עם להקת המחול המודרני מזגרב, קרואטיה, והאמת היא שאנחנו כבר כמעט סגורים עם עוד חמש להקות מחול בינלאומיות לשנה הבאה.
 
"אני חייבת להודות לראש העיר מר משה קונינסקי, ולכל עובדי עיריית כרמיאל על ההתגייסות לשלושת ימי החג האלה, ועל התמיכה הבלתי פוסקת וההתחייבות להמשיך ולעשות את זה.
 
"גדי ביטון, המנהל האמנותי, דגנית רום שמנהלת את מופעי הבמה, ירון כרמל, אמן ריקודי עם, ואני, אנחנו צוות אמנותי שבונה יחד את התכנית הזו. גם אפרת יצחקי מלמד שהיא המפיקה הראשית שלנו, ואלי שדה, דובר העירייה שתמיד היה ותמיד יהיה חלק מהפסטיבל הזה ושותף מלא להצלחה של הדבר הזה - כל אחד מהאנשים האלה מגיע ממקום אחר בהשכלתו האמנותית, והחשיבה המשותפת נותנת את כל הזוויות לפסטיבל שיש לו תכנייה מאוד עשירה עם תובנות מכל העולמות". 


 

הפסטיבל יתקיים בין התאריכים 7-5 ביולי 2022 ברחבי כרמיאל. מחירון כרטיסים מופעי אמפי: כיסאות על הדשא – 70-140, מכירה מוקדמת – 20 ש"ח, מכירה ביום המופע – 40 ש"ח. שאר האירועים הם בכניסה חופשית לקהל הרחב או בתשלום. להזמנות: 04-9881111 או  באתר הפסטיבל