הלהיט של עולם האופרה
 
חברה סיפרה לי שקנתה כרטיסים ל"לה טרוויאטה", לחברים וקרובי משפחה שלא ראו אופרה מעולם והוסיפה: "אין כמו 'לה טרוויאטה' כדי להכיר את אמנות האופרה!" גם האופרה הישראלית ככל הנראה, חושבת שמדובר בלהיט. ב-37 שנות קיומה של האופרה הישראלית, "לה טרוויאטה" הועלתה כאן ב-12 עונות שונות החל משנת 1987, כשלאופרה עוד לא היה אולם משלה, ובהמשך במופעים בפארק הירקון, בכיכר רבין, ובסיור של בית האופרה בגרמניה. גם ההפקה העכשווית תוכננה לעלות על הבמה כבר שלוש פעמים ונדחתה בשל הקורונה, שאגב, מתכתבת היטב עם השחפת של ויוֹלֶטָה, גיבורת האופרה של ורדי.
 
נזכיר בקיצור את העלילה: אלפרֶדוֹ הצעיר, בן טובים, וויולטה, צעירה שחפנית שמתפקדת כ"דֶמי מונד" (הבהרה בהמשך), נפגשים בנשף בפריז. הוא מתאהב בה, היא המומה מעוצמת האהבה ומוכנה לוותר על כל נכסיה ועל מחזריה למענו. השניים מתגוררים בבית שבבעלותה מחוץ לעיר ואז מגיע ג'רמונט אביו של אלפרדו ומשכנע אותה לעזוב את בנו, כי היחסים ביניהם הם כתם על כבוד המשפחה ועלולים לעמוד בדרכה של אחותו הצעירה, שעתידה להינשא תוך זמן קצר.
 
השיחה בין ויולטה וג'רמונט מתקיימת בהיעדרו של הבן. למרות הדרישה הכואבת היא נענית לבקשת האב. הנשמה הטובה כותבת מכתב פרידה לאלפרדו, אהובה האמיתי והיחיד. המאהב הצעיר, שאינו מבין למה בא עליו עונש הניתוק, עוקב אחריה בפריז ופוגע בה בנוכחות כל ידידיה, כשהוא מתייחס אליה כאל זונה פשוטה. העלילה מסתיימת כשהצעירה נמצאת על ערש דווי. ברגע האחרון פוקדים אותה הבן והאב, מבקשים את סליחתה על התנהגותם המחפירה ומבקשים לאמצה לחיק המשפחה. זה קורה כמובן מאוחר מדי. הצעירה מסיימת את חייה בזרועות אהובה, מול עיני אביו.
 
המציאות של נשות לה טרוויאטה
 
ויולטה, כאמור, היא "דמי מונד", מושג שהומצא על ידי אלכסנדר דומא הבן. מחזה שלו הנושא שם זה הועלה לראשונה בפריז בפברואר 1852 וזכה להצלחה מיידית. בן לילה הפך הביטוי לחלק משפת היומיום המקומית, כשהוא מתאר תופעה מיוחדת לאימפריה השנייה - עולם "הנשים השמורות". נשים אלה לא היו זונות במובן המקובל של המילה. בשונה מן הזונות שאכלסו בתי זונות, או עבדו ברחובות פריז כשהן תרות אחר לקוחות מזדמנים, ל"דמי-מונד" הייתה דירה מרוהטת למשעי, משרתים וכרכרה בה סיירה ברחובות.
 
רוב ה"דמי-מונד" היו נאמנות לגבר אחד בלבד, או לפחות לגבר אחד בכל זמן נתון, ולרבות מהן היה סלון אותו פקדו רוב הגברים הידוענים באותו זמן. עוד יוזכר שדמותה של ויולטה, גיבורת האופרה, נתפרה על פי דמותה האמיתית של מארי דו-פלסיס שחיה בפריז והייתה המאהבת של אלכסנדר דומא, פרנץ ליסט ואחרים. לימים התברר שגם אמו של דומא עבדה כ'דמי מונד'.
 
לאור כל האמור לעיל, אין ספק כי "לה טרוויאטה" נכתבה על מציאות שמחבריה הכירו היטב. אחרי האופרה הזאת ורדי פנה למחזות מוכרים ולנושאים מן ההיסטוריה, בחיפוש אחר סיפורים לעלילותיו. 
 
 
"עשיתי מחקר רציני על ויולטה"
 
 
אנוש הובהניסיאן, זמרת הסופרן הארמנית המגלמת את ויולטה, מצטרפת זו הפעם הראשונה כסולנית לאופרה הישראלית. "זו הפעם הרביעית שאני מגלמת את ויולטה ויש לי כבר תאריכים להופעות נוספות", היא מציינת בפתח השיחה. "שרתי את ויולטה באופרה הלאומית הסקוטית, באופרה של וולס ובאופרה המלכותית קובנט גארדן בלונדון. אחרי ההופעות כאן אשיר אותה בקופנהגן, בפעם החמישית".
 
ויולטה היא תפקיד מורכב. כבר באריה הראשונה הזמרת צריכה להחליף זהויות והדגשים, ובעצם אין לה דואט אהבה אמיתי עד לסצנה האחרונה.
     
"זה נכון. דואט האהבה היחיד שלה הוא דווקא עם ג'רמונט האב, ולמרות שמדובר בו על אושר האהבה, לשמחת האהבה בין ויולטה לאלפרדו אין ביטוי. הם שרים דואט רק ברגעי הסיום העצובים מאוד של האופרה. עשיתי מחקר רציני על הדמות, ועל כל הדמויות האמיתיות והבדיוניות ב'גברת עם הקמליות' של אלכסנדר דומא והגלגולים עד לאופרה של ורדי. אבל כמו שצריך להיות, ברגע שאתה מתחיל לעבוד על הדמות, אתה מניח למחקר ומתחיל לעבוד עליה ממש. אצלי זה קרה בשנת 2017 כשנכנסתי לתפקיד את ויולטה".
 
את מתרגשת לקראת המופעים בישראל?
 
"מאוד. אני מתרגשת גם לקראת העבודה עם ידידי רתם ניר, שינצח לצד דן אטינגר על חלק מן ההצגות באופרה. הוא צעיר מלהיב ביותר ומהרגע הראשון הבנתי שלא מדובר רק במוזיקאי מקצועי אלא במישהו שהמוזיקה נוגעת לו בנשמה. הוא אוהב זמרים וזה חשוב והוא הכי מתוק בעולם. חוץ מזה נמצאת כאן כרגע חברתי המנצחת הנפלאה קתרין לארסן-מגוויר שמנצחת על הפילהרמונית הצעירה, אבל לצערי לא אספיק לפגוש אותה". 


רותם ניר, צילום: עידו אלרו כהן
 
 
"אבא שלי לא הסכים שאשיר באופרה" 
 
בואי נחזור לארמניה. מתי גילית שאת רוצה להיות זמרת?
 
"התחלתי את הקריירה ככנרת והמשכתי לוויולה. לא כל כך אהבתי לנגן בכלי, ותוך כדי העבודה גיליתי שיש לי קול, אז פניתי לאבא שלי שמלמד אופרה בקונסרבטוריון ביירוואן, שייעץ לי מה לעשות. אבא היה צ'לן שעשה קריירה עוד בימים שארמניה הייתה חלק מברית המועצות. הוא התאהב בתחום האופרה, נטש הכל, התחיל ללמוד אמנויות במה והפך לבמאי אופרה, וזה מה שהוא עושה ב-30 השנים האחרונות. הוא היה מעורב בחינוך המוזיקלי שלי עוד מאז שעמדתי על הבמה בגיל שש, עם כינור קטן ביד. למעשה גדלתי על במת האופרה. גילמתי תפקידים של סטטיסטים ללא קול - אבן, סלע, עץ - אבל כשרציתי לשיר אבא התנגד, הוא הכיר את הקשיים הכרוכים בקריירה של זמרת. רבנו, היו תקופות שלא דיברנו, הוא העלה טענות כמו: 'לא תצליחי להיות סולנית', 'אין לך מספיק ניסיון'. אבל אני התעקשתי.

"הלכתי להיבחן אצל פרופסורית לאופרה באקדמיה בנוכחות אבא, שהיה עצבני וקיווה שהיא תפסוק שאין לי קול. בסוף היא שמעה אותי, והציעה לי לשכוח מהוויולה וללמוד שירה אצלה. אבא כמעט התעלף ומאז לא נגעתי יותר בוויולה".
 
מה היה התפקיד הראשון שגילמת באופרה?
 
"היו המון תפקידים קטנים ופחות חשובים אבל הפעם הראשונה שהרגשתי שאני עושה משהו חשוב היה עם ויולטה. כששרתי אותה בפעם הראשונה הרגשתי שאני שולטת בכלי ושיש לי את הרקע הנכון, הניסיון האמנותי וההבנה של התכונות האנושיות. הרגשתי שאני עושה משהו בעל ערך. הפסקתי לעשות דברים למען סיפוק האגו והתחלתי לעשות אותם כאמנית. לשאלתך, התפקיד הראשון שלי באופרה המלכותית בלונדון היה פרסקיטה ב'כרמן' עם המנצח דניאל אורן".
 
גשר לאמנים צעירים
 
 
איך נראה לוח העבודה שלך?    
 
"המצב ככלל די קשה, כי כזמרת פרילאנס שחיה באנגליה אני חייבת לממן בעצמי את כל האימונים והעבודה עם מאמני הקול, שבימים רגילים ממומנים על ידי בית האופרה שבו אני חברה. ההשוואה הכי קלה היא לשחקני כדורגל. שחקן בקבוצת כדורגל מקבל בנוסף לשכר גם את האימונים היומיים, העבודה מול מטפלים פיזיים, התמיכה הנפשית - הכל במסגרת הסכם ההתקשרות. בתור זמרת פרילאנסרית כל ההוצאות הן עליי. תוסיף לזה את העובדה שהשכר הצטמצם ותבין את המצב הכללי שבו אנחנו נתונים.
 
"זמרים ניצבים בפני השאלה מה יותר חשוב - לקחת שיעור אצל מאמן קול או לשלם את כל החשבונות השוטפים. במצב הדברים הזה מה שמחזיק אותי זו רק תחושת השליחות. אני עושה הרבה הקרבות, פיזיות וכלכליות, רק כדי להישאר במקצוע".
 
יש לך זמן לעיסוקים מוזיקליים נוספים?
 
"כן, יחד עם עוד אנשים הקמתי וניהלתי פסטיבל למוזיקה בגני קורסיני בפירנצה, שבמסגרתו אני בוחרת זמרים, מנצחים ותכניות. עשיתי את זה במשך חמש שנים ועכשיו אנחנו מתרחבים ומתחילים לעבוד עם בית האופרה "לה פניצ'ה" בוונציה. אני מנסה לעזור לזמרים צעירים, ליצור גשרים בינם לבין הממסד המוזיקלי באיטליה תוך טיפוח הידע, הכושר וההיכרות עם הרפרטואר. זו עבודה מאוד חשובה ולכן קשה לי לדבר על מסגרת קבועה, כי כל שבוע נראה אחרת". 



אנוש הובהניסיאן, צילום: Robert Koloyan

 
כשהכוכבים הסתדרו 
 
מה את חושבת על המנצח דן אטינגר?
 
"אני מעריצה אותו, הוא אחד המוזיקאים הטובים שהכרתי. יש לו טכניקה מופלאה, הוא מיטיב להכיר זמרים וגם אוהב אותם - תכונה חשובה שלא לכל המנצחים יש. יש מנצחים שעושים קריירה גדולה אבל לא יודעים הרבה על זמרים חיים, לא ברור למה הם בכלל מנצחים על אופרות. הוא אחד הטובים וחיכיתי לעבוד איתו".
 
העבודה איתו הייתה מתוכננת?
 
"אולי הכוכבים הסתדרו נכון ולכן נפגשנו כאן. פגשתי אותו לראשונה בלונדון כשהייתי בצוות המחליפים ב'לה בוהם'. ממש חיכיתי לו במסדרונות של בית האופרה, רציתי לקחת שיעורים אצלו. שנתיים הייתי בצוות הזמרים של האופרה המלכותית בלונדון ופגשתי מוזיקאים יוצאים מן הכלל, טובים ופחות טובים. בשבילי הוא וסמיון ביצ'קוב היו המנצחים האידיאליים".
 
לאטינגר יש גם את היתרון שהוא זמר
 
"בהחלט. הוא יודע מה ואיך לדרוש וכל זה באדיבות מקצועית. אין שניה מבוזבזת בעבודה איתו, כל הזמן יש זרימה של מוזיקה וידע. היו לנו חזרות יומיות של שמונה שעות וזה הרגיש כמו כמה דקות. הוא מרשה לי להתנסות ושופע רעיונות שצצים תוך כדי העבודה". 
  

דן אטינגר (צילום: Hans Jorg Michel)
 
משחקים של שליטה
 
בואי נחזור ללה טרוויאטה, לתפקיד שלך
 
"מדובר באישה מאוהבת שעובדת משברים ואם מסתכלים על העלילה היא מהדהדת למרבה הפלא את מצבן של נשים היום, מי שולט במי וכולי. תחשוב על מה שקורה היום באמריקה ועל הדרך שבה 'לה טרוויאטה' לא התקבלה בהצגות הראשונות בוונציה. תוסיף לזה את העובדה שוורדי בעצמו חי עם אישה ללא נישואין".
 
זו האופרה האידיאלית מבחינתך?
 
"מבחינתי האופרה האידיאלית היא 'לה בוהם' - אתה לא יכול להזיז תו או מילה באופרה הזאת - והשניה בחשיבותה היא 'לה טרוויאטה'. אני רוצה להוסיף עוד מילה על הילה בג'יו, ששרה את התפקיד בצוות הראשון. לא הכרתי אותה אבל אני חייב לומר שיש לכם כאן אוצר. אנחנו מקשיבות אחת לשנייה ומשוחחות אחרי החזרות, היא אוצר בלום של ידע אופראי. כל הופעה שלה או שלי תורמת להעשרה הדדית וכך אנחנו גדלות ומתעצמות. גם התזמורת עושה עבודה נפלאה. אני לא יודעת איך הם נשמעים עם מנצחים אחרים אבל אני מרגישה בת מזל שאני משתתפת בהפקה הזאת עם הצוות הזה".                   
 
איזה תפקידים את חולמת לשיר בעתיד?
 
"החלום שלי הוא לשיר את סלומה של ריכרד שטראוס, את מארי ב'ווצק' של ברג, ואת ליידי מקבת של ורדי. אני ממש מקווה שזה יקרה".
 

לרכישת כרטיסים

לרכישת כרטיסים באתר המשכן