במוצאי השבת הקרובה יתקיים קונצרט פתיחת העונה של הסינפונייטה הישראלית באר שבע באולם הבית שלה בעיר, בניצוחו של ניר קברטי. הקונצרט מציין את פתיחת עונת היובל של התזמורת, ואת העונה האחרונה של קברטי כמנצח וכמנהל המוזיקלי שלה.

"השנה אעשה בישראל עשר תכניות שונות, במהלכן יגיע לישראל יוליאן רכלין, אחד הכנרים הבינלאומיים הגדולים", אומר קברטי, המכהן גם כמנצח של התזמורת הסימפונית של סנטה ברברה בקליפורניה, שם הוא מתגורר עם משפחתו.
 
עלייתה של התזמורת הקהילתית
 
מה יאפיין את העונה הקרובה?  

"העולם היום, פוסט קורונה, הולך פחות לכיוון של תזמורות גדולות שנוסעות ממקום למקום ויותר לתזמורות שקשורות לקהילה. התזמורת ותכניות המוזיקה שהיא יוצרת צריכים להיות חלק מכלל הפעילות של המקום בו היא שוכנת. החיבור למקום יכול למצוא ביטוי בכמה דרכים, למשל שיתוף סולנים שהם אמנים מקומיים או ביצוע יצירות שחוברו על ידי בני המקום. גלגלתי את הרעיונות האלה עם עם קלאודיה צובל, מנכ"לית התזמורת. 
 


סינפונייטה באר שבע, צילום: Eliors



זוהי אחת המסקנות שלך בעקבות התדלדלות הקהל באולמות?

"נתחיל מכך שזה לא המצב כאן בבאר שבע. האולמות מלאים למרות הקורונה. אני אומר את זה גם בהשוואה למה שקורה כעת באירופה - ניצחתי עכשיו בבית האופרה של לוזאן על הפקת 'שיקוי האהבה', והשוויצרים חווים ירידה של כ-30 אחוזים בנוכחות הקהל בעקבות הקורונה. בבאר שבע כאמור יש קהל, וגם כשאתה מסתכל על התכניות העתידיות שלנו - אנחנו בראשיתה של עונה שבה נקיים קונצרטים ייחודיים לא רק בבאר שבע אלא גם בערים נוספות, לרבות תל אביב – אנחנו נוחלים הצלחה. ואני מייחס אותה לא רק לרמה המוזיקלית אלא גם לרצון של העירייה ושל ראש העירייה לקדם ולהתגאות בגופי האמנות של באר שבע, כמו גם בקבוצות הספורט".
 
מה המקום של התזמורת בקהילה?
 
"תזמורת צריכה לפתח די אן איי מוזיקלי במקום שבו היא פועלת. בסנטה ברברה, בה אני גר, הרבה תזמורות חולפות במסעות קונצרטים בחוף המערבי של ארה"ב – היום הפילהרמונית של וינה, מחר הסימפונית של בוסטון. אבל הקורונה עצרה את המסעות. נגני תזמורת לוס אנג'לס למשל יצאו להופעות, כולם חטפו קוביד והסיור בוטל. תזמורות פחות ששות לטוס, בעיקר טיסות טרנס אטלנטיות שמשמעותן שעות רבות במטוס וזה לא טוב לנגנים. גם מספר הנסיעות של תזמורות בתוך אירופה מצטמצם, מנהלים עושים חשבון של הדלק שהם צריכים למסע כזה. 
 
"אחת התוצאות המיידיות של המצב הזה, היא למשל בכך שבוגרי בתי הספר הנודעים למוזיקה כמו ג'וליארד, פיבודי ואחרים לא מוצאים עבודה בתזמורות הגדולות ואין משרות חדשות, אז הם פונים לתזמורות בערים קטנות יותר. היום אתה יכול לפגוש תזמורות קהילתיות עם נגנים תותחים. בארץ כמובן שהמצב גרוע יותר - לא משלמים ולא מצליחים לאייש - לכן לדעתי גם כאן וגם שם תמונת המצב תהיה שונה".    
  

ניר קברטי, צילום: יאסוקו קגיאמה



קונצרט פתיחה עם שתי הפתעות
 
קברטי גדל בבית מוזיקלי בחולון, ומגיל חמש למד חלילית וקלידים. אביו, שניגן בכלים שונים, למד במדרשה למורים למוזיקה יחד עם מבקר המוזיקה חנוך רון. בבית הספר תלמה ילין ומאוחר יותר בתזמורת צה"ל התמחה בלימודי כינור, אך לקראת הלימודים באקדמיה, בהם הפסנתר הוא כלי חובה, למד אצל המורה המיתולוגית פנינה זלצמן. בהמשך עבד בבית האופרה וינה: "זה בית ספר מצוין למנצחים כי אתה עושה הכל: עובד עם זמרים על תפקיד, מנצח בית על התזמורת, מנצח על בַּנדָה (מושג מעולם האופרה, תזמורת שמנגנת מאחורי הקלעים בקטעים מסוימים בהפקות אופרה, י"ש).     
 
בוא נדבר על קונצרט פתיחת העונה. הוא מתחיל ומסתיים בשתי יצירות מוכרות -הקונצ'רטו הראשון  לפסנתר של מנדלסון והסימפוניה הרביעית של בטהובן. ההפתעות מחכות לקהל בשתי היצירות שבמרכז התכנית
 
"נכון. את היצירה של אנה סגל התזמורת הזמינה. סגל היא מלחינה עם רקורד מכובד של ביצועים בארץ ובחו"ל והיא חיברה יצירה שהולמת את האירוע. מדובר בפתיחה, שהיא צורה מוכרת היטב לקהל התזמורות. לעיתים קרובות הפתיחה היא אכן פתיחה לאופרה או ליצירה כלשהי, אבל לעיתים אחרות, כמו הפעם, זו יצירה שעומדת בזכות עצמה. מה גם שסגל כתבה אותה על באר שבע, במילותיה: 'יש ביצירה נוף מינימליסטי מדברי, שמש שוקעת, רוח חמה, וחיבור של אווירה מזרחית לתבנית קלאסית'".
 
והיצירה השניה של אלברטו פאנו?
 
אני מאוד שמח שאנחנו מנגנים כאן יצירה של פאנו. לא מזמן הקלטנו את היצירה שלו עם התזמורת הפילהרמונית של לונדון. אלברטו פאנו הוא מלחין איטלקי ממוצא יהודי שמת לפני 60 שנה באיטליה. בשנות השלטון הפשיסטי באיטליה הוא נאלץ למצוא מקומות מסתור במולדתו, וכמו מנדלסון לפניו הוא המיר את דתו. יצרתי קשר עם הנכד שלו והגענו ליצירות שלו. גילינו מלחין מצוין שהמוזיקה שלו רומנטית באופייה. היא תתחבב על הקהל מן הביצוע הראשון". 



אנה סגל, צילום: נתן יעקובוביץ

לרכישת כרטיסים