יוצרים דגולים, זמרים משובחים
 
שיחת הטלפון תופסת את אבנר בירון בדיוק כשהוא עובר על הפרטיטורה של יצירתו של קז'ישטוף פנדרצקי "קדיש", אחת מארבע היצירות שיבוצעו בקונצרט פתיחת העונה של הקאמרטה הישראלית שכותרתו "גשרים מוזיקליים – קדושה".
 
בשיחה שניהלנו לפני כחודשיים, בירון סיפר בהתרגשות על הקשרים החמים שהקאמרטה יצרה עם פולין, בעקבותיהם מוזמנת התזמורת להופעות תכופות שם. קונצרט פתיחת העונה מבטא היטב את הקשרים האלה, ביצירות של שני מלחינים פולנים חשובים: קרול שימנובסקי, שהיה פעיל באירופה של תחילת המאה שעברה וחבר קרוב של הפסנתרן ארתור רובינשטיין וקז'ישטוף פנדרצקי, מחשובי המלחינים של המאה שעברה שביקר בישראל מספר פעמים.
 
בחזית הבמה יתייצבו זמרת הסופרן איוונה הוסה, הקריָן סלבומיר הולנד, הזמר והחזן שי אברמסון וחברי המקהלה הפילהרמונית מקרקוב, שישירו גם פרקים מתוך רקוויאם מס' 2 של המלחין האיטלקי כֶּרוּבּיני. את הקונצרט ישלים הפסנתרן גאריק אולסון בנגינת הקונצ'רטו של שומאן. גם לאולסון האמריקני נקודה פולנית משמעותית בקריירה שלו - הוא זינק למודעוּת הקהל לאחר שזכה בפרס הראשון בתחרות שופן בוורשה בשנת 1970, לפני 53 שנים.   
 

הקאמרטה הישראלית, צילום: יוסי צבקר


 
הקדיש היהודי של המלחין הפולני
 
"פנדרצקי הוא אחד המלחינים הגדולים של המאה ה-20", קובע בירון. "היצירה שלו, 'קדיש', מעוררת התפעלות בכך שלכל הברה ביצירה יש ביטוי מוזיקלי. פעם זה צליל תזמורתי, פעם קול אנושי, פעם קול יחיד, פעם קול של קבוצה. זו יצירה מאוד עשירה ואני ממליץ לכל אחד להקשיב לה יותר מפעם אחת".
 
איך נדרש פנדרצקי, מלחין פולני קתולי, לחבר יצירה שנקראת "קדיש"?
 
"מי שהזמין את היצירה ממנו הייתה עיריית לודז' בפולין, שתכננה לציין 65 שנים לחיסול גטו לודז'. פנדרצקי היה אז בן 65 ומוכר לא רק כמלחין בעל שם עולמי - שאגב ביקר בישראל מספר פעמים - אלא גם כמיומן בחיבור יצירות לזכרם של אירועים טרגיים. כך למשל 'הקינה לזכרם של קרבנות הירושימה', שבה נגני כלי המיתר חובטים במיתרים או מפיקים מהם צלילים צורמים וקשים.
 
"ב'קדיש' יש ארבעה פרקים. הפרק הראשון הוא טקסט פיוטי, שיר של נער מגטו לודז', אברהם ציטרין. זהו שיר של צעיר ההולך אל מותו, בשעה שהוא רוצה לפרוש כנפיים. הפרק הבא הוא טקסט מוכר לנו - ציטוט מתוך 'מגילת איכה', שהנוצרים קוראים לו 'קינות ירמיהו'. הפרק השלישי הוא קטע א-קפלה קצר המבוסס בחלקו על אחד הספרים החיצוניים. היצירה מסתיימת בתפילת 'קדיש', ופנדרצקי משתמש כאן בטקסט במלואו עם חזן ומקהלת גברים. זה סיום יהודי מובהק".
 
איך הוא מגיע לקדיש היהודי?
 
"בעשור השביעי לחייו, פנדרצקי מספר שחזרו אליו מנגינות ששמע בילדותו מן השכנים. הוא גדל ליד קהילה יהודית פעילה של חסידות גור ושמע את השירה ואת נגינת הכליזמרים. כשהיה כבר מבוגר מאוד הדברים חזרו אליו". 
 

גאריק אולסון, צילום: דאריו אקוסטה


רקוויאם למקהלת גברים 
 
מה לגבי המלחין הפולני השני בתכנית, קרול שימנובסקי?  
 
"השירים שכלולים בתכנית מייצגים שניים מן היוצרים החשובים של התרבות הפולנית -  המלחין והאסתטיקן קרול שימנובסקי, שמשתמש בטקסטים של המשורר יוליאן טובים -  שחלק משיריו לילדים תורגמו לעברית וזכו לפופולריות יחסית גם כאן - מפרק אותם להברות, במעין אליטרציה מוזיקלית המתבססת על מוזיקה עממית מדרום פולין. 
 
"החיבור בין הטקסטים הפיוטיים של טובים להשפעות העממיות מקנה ליצירה את החינניות שלה, ובעצם מזכיר פעילות של מלחינים אחרים באירופה שיצאו לשמוע ולקלוט מוסיקה עממית שלימים תוטמע ביצירותיהם. לי אישית המוזיקה שלו מזכירה את המוזיקה של דריוס מיו".
 
 לואיג'י כרוביני הוא שם שלוקח אותנו לתקופה של בטהובן
 
"בהחלט, הרקוויאם שלו למקהלת גברים, שמתוכו נבצע שני פרקים, הוא יצירה יוצאת מן הכלל. אני משוכנע שהוא הכיר את הרקוויאם של מוצרט - לא מפתיע  בהתחשב בעובדה שהוא היה פעיל באירופה, בעיקר בפריז, וחי חיים ארוכים למדיי. הוא זכה בהערכתם של חשובי הקומפוזיטורים - ובר, היידן, מנדלסון ובטהובן".
 
רקוויאם ללא קולות נשים?
 
"נכון, אבל זו הייתה דרישה של המזמינה - ממשלת צרפת - לטקס לזכרו של לואי ה-16. עם זאת הדרמה ביצירה הזאת מאוד ניכרת ומשמעותית".
 
נראה לי שהקונצ'רטו של שומאן שחותם את התכנית מוכר היטב
 
"אכן, אבל טוב להכיר את הפסנתרן שהפתיע את השופטים בפולין וזכה בפרס הראשון בתחרות שופן הראשונה".  

 

5 בנובמבר 2022 בשעה 20:00, בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב; 6 בנובמבר בשעה 20:00, תיאטרון ירושלים, אולם הנרי קראון. מחירי כרטיסים: 185-250 ₪ (בהתאם לאולם ולמיקום).

לרכישת כרטיסים