בין קול סופרן לצלילי כינור

אנסמבל סולני תל אביב פותח את העונה ה-22, וברק טל, המייסד, המנכ"ל והמנהל המוזיקלי של האנסמבל, נרגש לקראת קונצרט הפתיחה שיכלול מגוון יצירות מסקרן מאת היידן, עודד זהבי, מסנה ומוצרט: " הקונצרט הזה מיוחד קודם כל בגלל השילוב, החיבור בין קול הסופרן לצלילי הכינור - מצאנו אריָה מדהימה של מוצרט מתוך האופרה "המלך הרועה" לסופרן דניאלה סקורקה ולסולן הכינור קובי רובינשטיין.  

ומה לגבי היצירות של זהבי, מסנה והיידן?

"היצירה של עודד זהבי היא מחזור שירים הכולל את 'עלי באר' של ביאליק, 'על שלושה דברים' של לאה גולדברג, ו'לאופק שיר ומנגינה' של נתן יונתן.  זהבי הכניס בתוכה תפקיד לכינור סולו ומכאן שם הקונצרט – 'על שישה מיתרים'. השילוב הזה של סופרן וכינור, מיתרי קול ומיתרי כינור היה הבסיס. ואז הוספתי לכל סולן יצירה - קובי רובינשטיין ינגן את  'הרהורים' (meditation) מתוך האופרה 'תָאיס' - אחד הלהיטים של המלחין הצרפתי ז'יל מסנה, ודניאלה סקורקה תשיר את המוֹטֶט המפורסם והאהוב מאוד של מוצרט 'אֶקזוּלטָטֶה יוּבּילָטֶה' (שמחי וצהלי).

"למעשה גם סימפוניית 'הבוקר' (סימפוניה מס' 6) של היידן שבחרתי היא מאוד סולנית - היא משופעת בקטעי סולו לכינור לצ'לו, לאבוב, לחליל, לבסון, כמעט כל התזמורת סולנים. אפשר לומר, בשורה התחתונה, שהקונצרט הזה יהיה משופע בסולנים. 

דניאלה סקורקה, צילום: יואל לוי

העיקר הרעננות

כשהקמת את סולני תל אביב לפני 22 שנים, מה חשבת אז? מדוע לדעתך היה צורך בעוד תזמורת ולאיזה קהל רצית לפנות?

"זו שאלה שנדרשתי אליה כבר בימים הראשונים. לא חשבתי על הקהל אלא על איכות התזמורת. כשהקמתי אותה כולם היו נגנים מאוד צעירים, בני פחות משלושים, נגנים מצוינים אחד אחד, מנוסים במוזיקה קאמרית. נגנים שאני, כנגן מוזיקה קאמרית, הרביתי לנגן איתם. רצינו להקים תזמורת שתהיה אנטיתזה לדימוי התזמורת שהיה לי אז בָּראש: גוף גדול, כבד, שגרתי, נטול ברק ורעננות. מול הדימוי הזה רציתי להקים תזמורת שיהיו לה מאפיינים של הרכב קאמרי".   

ואחרי כל השנים האלה, אתה יכול להגיד שהצלחתם?

"לשמחתי, הרעננות נשמרת. נכון שלא כולם צעירים, הנגנים הוותיקים עברו את ה-50. אבל יש כל הזמן נגנים צעירים שמצטרפים וגם בחיבור הזה, יש משהו מאוד יפה. בכל פעם שמצטרף מישהו חדש צעיר, מתעוררת מוטיבציה אצל כולם. הצעיר רוצה להוכיח לוותיקים שהוא מתאים לאנסמבל, והוותיקים רוצים להראות לו שהוא בא למקום איכותי. אז כולם משתלבים, למרות שגיל הנגנים הוא פחות הומוגני בהשוואה לשנים הראשונות, להתחלה. אז היינו קבוצה מגובשת גם חברתית. כיום זה באופן טבעי שונה, בגלל הגילים השונים, הגיבוש החברתי. אבל הרעננות והמאפיינים הקבועים של האנסמבל ניכרים בכל הרכב, בכל ביצוע, בכל גיל.

"כמו למשל הספונטניות בביצוע, שם אנחנו תמיד אוהבים להפתיע את עצמנו, את הנגנים וגם את הקהל. ותמיד יש מקום לחידושים, גם אם ניגָנו את היצירה הרבה פעמים. הרעננות תמיד נוכחת ובולטת מאוד, למשל ביצירה של היידן. ככלל אני חושב שההרכב של סולני תל אביב מאוד מתאים לסימפוניות של היידן, עשינו הרבה סימפוניות שלו בשנים שחלפו והן מתאימות לנו בגלל ההומור, ההפתעות, הדרמה וגם משום שאנחנו אוהבים לחפש פרשנויות - למה התכוון המלחין: האם זה הומוריסטי? כועס? דרמטי? מסתורי? בכל רגע אנחנו מחפשים מה יש מעבר לתווים. הרי לא תמיד יכלו המלחינים לכתוב את כל האינפורמציה בתווים, ולכן אנחנו ממשיכים לחפש בין התווים. היידן, למשל, כותב עם הרבה הפסקות - הפסקה של שקט ואחריה קורה משהו אחר. אז בהתאם, אני תמיד מחפש מה בא לפני השקט או אחריו, כי לא תמיד השקט צמוד למפעם (טמפו), ואז ניצור איזושהי דרמה אם נאריך או נקצר את השקט. או אם המלחין צוחק או משעשע, אני נותן לנגנים אפשרות ליצור תחושה של אלתור ושל הפתעות".

אנחנו מדברים בעצם בעיקר על האינטרפרטציה?

"כן וביצירות של היידן, מלחין טיפוסי שמתאים לאנסמבל, אלמנט ההפתעות חשוב. הסיפורים ידועים ומוכרים על גבירות שנהגו לנמנם והוא הפתיע אותן, בשימוש בתופים ועוד דוגמאות. אנחנו רוצים ליצור את התחושה שאנחנו מגלים את היצירה בזמן הנגינה ולא לתת לקהל את התחושה שאנחנו כבר יודעים שתיכף תבוא ההפתעה ומחכים לה, כי אז זה לא יישמע רענן ומפתיע ." 
 


אנסמבל סולני תל אביב, צילום: יואל לוי



שני כובעים, ראש אחד
 
מה אתה מחפש כשאתה בונה תכנית לעונה? אתה הרי חייב למנויים ולקהל, ואצלך בעצם החשיבה היא כפולה כי אתה חובש את שני הכובעים - מנהל מוזיקלי ומנהל כללי

"בניגוד למה שאפשר לחשוב, הניהול הכפול מקצר תהליכים. חושבים שמאחר שאני עושה עבודה של שני אנשים זה לוקח יותר זמן, אבל גיליתי שזה בדיוק ההיפך! כשאדם אחד עושה את שני התפקידים זה חוסך הרבה דיונים, כל הפינג-פונג בין המנכ"ל למנהל המוזיקלי. למשל כשהמנהל המוזיקלי רוצה יצירה עם הרבה נגנים והמנכ"ל מחשב את העלויות, הוא יכול להודיע למנהל המוזיקלי שזה גדול מדי ושצריך לצמצם. ואז המנהל המוזיקלי חושב, אם זה לא מסתדר - אולי נעשה יצירה אחרת. את כל זה אני עושה לבד בראש הרבה יותר מהר מאשר הדיונים שמתקיימים בדרך כלל בתזמורות אחרות. מכיוון שאני בשני התפקידים זמן רב נחסך בבניית התכנית. "

ובאשר לתכנית השנתית?

"בכל תכנית ישנו איזשהו קו, יש יצירה מרכזית או סולן שהם חוט מקשר בין היצירות. ובכל זאת יש דגש על כלי הקשת, כאשר ליאה ז'ו הסינית, חביבת הקהל תנגן את הקונצ'רטו של בטהובן ובאותה תכנית יצירה חדשה של זיו קז'וקרו, קטעים מאופרות מוקדמות של לולי, ראמו, שרפנטייה ופרסל; יצירות לכלי קשת של מנדלסון וריכרד שטראוס ובכורה של קרל וולניאנסקי וקונצרט עם זמרי מורן ביצירות של מנדלסון, מוצרט, באך וקלאסיקה ישראלית של מרדכי סתר.  

"כלומר, בין סדרה לסדרה ובין תכנית לתכנית אין חוט מקשר או משהו מובהק. כמו שאתה רואה מן הסקירה, אני משתדל להוציא את האלמנטים שבהם אנחנו דוגלים באנסמבל בכל התכניות - קידום יצירות ישראליות. ברוב התכניות יש יצירה ישראלית. וכמובן שהתכנית השנתית מבליטה את היכולות של חברי האנסמבל בביצוע יצירות של היידן ומוצרט, שנוכחים כמעט בכל תכנית, ומדי פעם יש הפתעות שאנחנו לא מפרסמים מראש".

אז אלמנט ההפתעות עדיין קיים        

"עדיין קיים, לא בכל תכנית. שילוב הפתעה תלוי גם באורך התכנית. אני לא רוצה שהקונצרטים יהיו ארוכים מדי, אז אני לא מוסיף הפתעות בכל תכנית וגם השנה מתוכננות כמה". 
 


קובי רובינשטיין, צילום: יואל לוי


"בפריפריה מקבלים אותנו בהתלהבות"
 
אתם מופיעים בקביעות בתל אביב בחיפה ובעכו, ומן הסתם בעוד מקומות. אתה יכול לדבר על או להצביע על קהלים שונים?

"חיפה, תל אביב ועכו, ואם כבר הזכרת את עכו מגיעה לקונסרבטוריון העירוני שם מילה טובה. המקום נבנה לפני כעשר שנים, אולם מדהים בעל 330 מקומות עם אקוסטיקה נהדרת וקהל חם - סדרה יוצאת מן הכלל. בנוסף אנחנו מופיעים בעוד מקומות בפריפריה, ביניהם טירת הכרמל, עפולה, עין תמר מדרום לים המלח שם נשוב להופיע השנה, טבריה. הקהלים בפריפריה מאוד חמים ובדרך כלל בגלל המבנה של האולמות וגודלם, הקהל יושב קרוב אלינו נוצרת תחושה של אינטימיות בין הנגנים לבין הקהל.

"באשר להבדלים בין הקהלים, אפשר להרגיש בהבדל בין מקום שהוא יותר רווי בקונצרטים קלאסיים, לבין מקום שבו תזמורות ממעטות להופיע. דווקא במקומות האלה יש תחושה שכל היישוב מתכונן ומקבל אותנו בהתלהבות ובהתרגשות".

הופעות בחו"ל מתוכננות השנה?

"כן. נופיע עם הזמר אנדריאס שול, שהופיע אתנו כאן לפני כמה חודשים. נהיה אתו בטורקיה, בקונצרטים באיסטנבול ובאנקרה, בקונצרט סטבאט מאטר של פרגולזי  עם הזמרת תכלת לוין – שהייתה בעבר תלמידה שלי לכינור ובמקביל למדה פיתוח קול – ועוד כמה יצירות של ויוולדי".

ברק טל, צילום: רודריק קוצביק

עונה חדשה לאנסמבל סולני תל אביב. רכישת כרטיסים:  051-221-8088 או בלינק