ב-21-19 בדצמבר תתקיים באולם צוקר היכל התרבות בתל אביב תחרות הנבל הישראלית הרביעית.

במסגרת התחרות יתקיימו אירועים מיוחדים במחירים שמתאימים לכל כיס. האירועים שואבים מתחרות הנבל הבינלאומית ה-21, שהתקיימה במרץ בשנה זו, ובמסגרתם תינתן במה לכלי הנבל השונים, ויתקיימו קונצרטים בסגנונות שונים מדי ערב ואחרי הצהריים, כמו גם סדנאות, הרצאות וכיתות אמן.
 






קריירה שהתחילה במקרה
 
המנהל המוזיקלי של התחרות והזוכה הראשון בתחרות הנבל הישראלית הראשונה, ליאור עוזיאל, טוען שלנבל הגיע בכלל בטעות: "שלחו אותי ללמוד פסנתר בגיל שש וזה החזיק כמה שנים עד שעזבתי ולא רציתי לנגן יותר, רק המחשב עניין אותי. כשההורים לחצו יצא לי מהפה המשפט: 'אם תמצאו לי מורה לנבל, אני מוכן לנסות'. עד היום אין לי מושג מאיפה זה הגיע".

וככה זה התחיל?

"כן. גרנו בחולון ואבא שלי מצא את המורה אירנה כגנובסקי שגרה כמה תחנות מאיתנו. ככה נשאבתי. אחרי שנה היא הפסיקה ללמד בגלל מחלה ואני התגלגלתי לקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב, והתחלתי ללמוד אצל מריאנה שוורצברט. איתה גם סיימתי לימודי תואר שני באקדמיה למוזיקה בירושלים".

נבל זה לא פסנתר שיש בכל מקום וגם לא כלי נגינה שאפשר לקחת איתך. איך מתנייע נבלאי?

"צריך רכב שניתן יהיה להניח בו את הנבל. יש לי רכב סטיישן וכשאני מקפל את המושבים האחוריים אני יכול להגיע  עם הנבל לכל מקום. אם מישהו עוזר לי אני יכול להעלות את הנבל לקומות יותר גבוהות במדרגות. אני די נייד". 


מלאני לורן, צילום: Yoann L’Hostellier 

 
איך מנגנים "טוי" בנבל?
 
יש ביקוש להופעות עם נבל?

"יש. הופעתי עם כל התזמורת בארץ, כולל הפילהרמונית הישראלית. אני גם מלמד נבל בקונסרבטוריון כפר סבא ומופיע הרבה באירועים - חתונות, בר מצוות וקבלות פנים. זה מה שאנשים אוהבים, נבל סולו או אם מתאפשר אז נבל וכינור. אציין שאני גם מפיק סדרת קונצרטים בשם 'הנבל במרכז' שכשמה כן היא: מביאה את הנבל לקדמת הבמה ונותנת לדור הצעיר אמצעי לבטא את עצמו באמצעות הנבל. הסדרה מתקיימת באולם רן ברון בקונסרבטוריון הישראלי ונכנסת עכשיו לעונה שביעית".

יש רפרטואר מיוחד לנבל או שאנשים פשוט אוהבים את הצלילים?

"בדרך כלל אני מנגן מה שאנשים רוצים לשמוע, שזה לא מוזיקה קלאסית. אני מנגן את כל השירים המוכרים שהם מבקשים. נבל דומה מאוד לפסנתר אז למעשה אפשר לנגן עליו הכל".

הפתיעו אותך בבקשות מיוחדות או שהכל הולך?

"אני תמיד משתדל לנגן מה שרוצים ולפעמים אני מופתע שהצלחתי לנגן מה שביקשו ממני, או משהו דומה לזה. המאזינים מפתיעים אותי כשהם מבקשים מוזיקה קלאסית. זה לא קורה הרבה. אחת למאה". 

מה השיר הכי מבוקש?

"'טוי' של נטע ברזילי. מישהי ביקשה ממני את השיר הזה ובהתחלה אמרתי לה שזה נורא קצבי וזה לא ילך, אבל אחר כך ניסיתי וראיתי שזה דווקא הולך. זה אחלה, אני מנגן את זה כמעט בכל אירוע".

יש נבלאים שהם המופת שלך?

"ניקנור זַבָּלֶטָה הספרדי שכל מה שהוא מנגן הוא נכס לכל נבלאי. ישנה גם מארי פייר לנגלמה, הנבלאית של הפילהרמונית של ברלין שהייתה בארץ כמה פעמים. אלה נגני המופת".

 
https://www.youtube.com/watch?v=gwkEf9q6bNI



התחרות ששינתה את הנוף המוזיקלי
 
 
בוא נדבר על הקשר המיוחד של ישראל לנבל

"הסיפור עם הנבל מתחיל בשנת העשור למדינה, ב-1958. אהרן צבי פרופס חיפש אירוע שישים את ישראל על מפת המוזיקה. ככה הוא חשב על פסטיבל ישראל וגם חיפש ליצור כאן תחרות מוזיקה בינלאומית. הוא ראה שאין בעולם תחרות לנגינה בנבל וכך נולדה בישראל התחרות הבינלאומית לנבל. זה התאים גם מבחינת הקשר לדוד המלך שניגן בכלי מיתר שהוא מעין נבל".

זה שינה את הנוף המוזיקלי?

"לגמרי. מלחינים ישראליים התחילו לחבר יצירות לתחרות והמלחינים הישראליים הנודעים צבי אבני, עמי מעייני, נועם שריף ורבים אחרים חיברו יצירות שנוגנו בכל העולם". 

מתי הבינו שצריך תחרות ארצית?

"הייתה תחושה שהתחרות הבינלאומית שמתקיימת כאן לא משפיעה על תודעת הנבל בישראל ולא עוזרת למי שרוצה ללמוד את הכלי בארץ. אבל גם לא היו תנאים, לא היו כיתות. המורה שלי מריאנה שוורצברט דיברה על הנבל מאז שהיא עלתה לישראל. היא לימדה במקומות מסודרים ומוכרים כמו הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב, וגם בבאר שבע כיתת הנבל גדלה. בינתיים נוספו עוד מורים ועוד תלמידים - וכבר הייתה סיבה להקים את התחרות הישראלית.

"עוד עניין שהגביר את המודעות היה שנפתחה בישראל חנות שעוסקת בנבל, מייבאת ומוכרת. זה לא היה קודם. ועוד דבר - יש נבל הדוושות המוכר, הגדול, וישנו הנבל הקלטי -  שהוא קטן יותר וללא דוושות עם מנופים, שאתה מזיז עם הידיים ומשנה את הסולם. מרגע שהכלי הזה זכה בפופולריות זה הגדיל את כמות הנגנים, כי לפני כן תלמידים למדו פסנתר ורק כשהגיעו לגובה שאיפשר להם נגינה על דוושות העבירו אותם לנבל". 
 

ליאור עוזיאל, צילום: עילאי עוזיאל

סוף סוף נפגשים
 
מה המצב היום? יש כלים לכולם?

"היום אנחנו יכולים ללמד נגינת נבל לכל הילדים. יש לנו די כלים בכל הקטגוריות וברוב הקונסרבטוריונים הגדולים יש מחלקות לנבל. בתחרות הראשונה היו 16 משתתפים והפעם יש 39. זה המון".

השופטים כולם ישראלים?

"רובם. יש שופטת אחת מחו"ל - מלאני לורן שזכתה בתחרות בינלאומית לנבל בארה"ב. יש גם הסכם חילופי זוכים בין התחרות בארץ וארה"ב. בחבר השופטים יושבים גם מוזיקאים שאינם נבלאים, שלוש הנבלאיות מלאני לורן, עדה רגימוב וסוניטה סטניסלו שמתמחה בנבל קלטי, ושני פסנתרנים - ד"ר אילנה כהן, מנכ"לית צפונות תרבות ופרופ' יונתן זק שהיה שופט בתחרות הראשונה שבה אני זכיתי".

מה רוצים להשיג בתחרות כזו? 

"לעזור לילדים להשתפר בנגינה. עצם ההכנה לתחרות כבר מסייעת לילדים להשתפר וגם להתמודד עם מצבי לחץ. התחרות עושה להם הרבה טוב, מעלה את רמת הנגינה בישראל וגורמת לכולם להיפגש, לדבר ולהשוות. מאחר שהתחרות הקודמת לא התקיימה בגלל הקורונה והנגנים ראו אחד השני רק בזום, עכשיו הם ייפגשו ויכירו מקרוב. זה נותן הרבה כשיש לך למי להשוות".

מה מצפה למי שיגיעו לתחרות בין ה-19 וה-21 בדצמבר באולם צוקר בתל אביב?

חילקנו את המתחרים לחמש קבוצות גיל ולמנגנים בנבל הקלטי ובנבל הדוושות. בקונצרט הפתיחה תנגן מלאני לורן השופטת בתחרות עם האנסמבל לפולקלור לטינו-אמריקאי. היא גם תנחה כיתות אמן. בערב השני יתקיים קונצרט עם מיטב הנבלאיות הישראליות. בקונצרט הסיום תנגן מרינה פרדין עם ההרכב האתני בראשות ינון מועלם רפרטואר מגוון של יצירות מוזיקת עולם".

ינון מועלם, צילום: רמי זרנגר

תחרות הנבל הישראלית הרביעית, 21-19 בדצמבר 2022, קונצרט הפתיחה יתקיים ב-19 בדצמבר ב-20:00, אולם צוקר, היכל התרבות תל אביב. מחירי כרטיסים: 50 – 160 ₪.  לרכישת כרטיסים