אחד האנסמבלים הפופולריים בעולם

התזמורת הקאמרית הבינלאומית הנודעת "הווירטואוזים של קייב" בניצוחו של דמיטרי יבלונסקי מגיעה לישראל בתחילת מרץ ותופיע ברחבי הארץ בתכנית מגוונת, מלודית ומרגשת.

יבלונסקי, בוגר בית הספר ג'וליארד למוזיקה בניו יורק ואוניברסיטת ייל שבאמתחתו מספר מועמדויות לפרס הגראמי, הוא צ'לן ומנצח, ודמות מוכרת על במות רבות בעולם. בשנים האחרונות הוא מכהן גם כמנהלו האמנותי והמנצח הראשי של "הווירטואוזים של קייב" – אחד האנסמבלים הידועים והפופולריים בעולם המונה עשרים מוזיקאים מצוינים.

התכנית תיפתח בקונצ'רטו הכפול של ויוולדי אותו ינגן יבלונסקי יחד עם הצ'לן הראשי של האנסמבל. לצד מלחינים נודעים אחרים, התכנית כוללת גם כמה מלחינים אוקראינים, ידועים פחות, אך משתלבים היטב באווירת הכיף ונחת הרוח שמביאה איתה התזמורת. כך למשל, ולנטין סילבסטרוב, המלחין האוקראיני בן ה-85 המצהיר: "אינני מחבר מוזיקה חדשה אלא מוזיקה שמהדהדת ועונה למוזיקה קיימת", ומן הסתם קולע ישירות לטעמם של חובבי המוזיקה בעולם ובישראל. זהו גם הכיוון המוזיקלי של המלחין אלכסי שור שגורס: "היופי במוזיקה הוא הדבר החשוב ביותר, ולכן שני המרכיבים עליהם אני שם את הדגש הם הנעימה, הלחן או המלודיה, ולא פחות חשוב ממנה – הטונאליות". 
 


הוירטואוזים של קייב, צילום: אילין סרגיי

"מבינים בלי צורך בדיבורים"
 
בשיחה טלפונית עם יבלונסקי, השוהה עם התזמורת באיטליה לצורך חזרות והופעות, הוא מספר על הקשר עם האוקראינים: "בשנת 2014 הוצע לי לנהל את 'תזמורת סולני קייב'. הקשבתי לנגינתם ואני מוכרח להודות שנכבשתי כבר מן הצליל הראשון. כל מוזיקאי בהרכב הזה אוהב את מה שהוא עושה, ואני חי איתם את התשוקה למוזיקה".
 
איך זה מורגש בעבודה איתם?

"אתה יכול לקיים איתם חזרות רצופות ימים ולילות ואינך חש בעייפות – ישנה אווירה של תהליכי יצירה. זו בהחלט קבוצה מיוחדת. הנגנים מכירים אחד את השני מגיל חטיבת הביניים, הם למדו יחד מוזיקה בבית הספר ובקונסרבטוריון ומבינים אחד את השני גם ללא צורך בדיבורים. התזמורת הזאת התארגנה ולימים הייתה לקבוצה שנקראת 'הווירטואוזים של קייב'".

איך התגבשה תזמורת מתוך אותו הרכב?

"כשנפגשנו לראשונה ההרכב היה אנסמבל קאמרי ואני הגדלתי את מספר החברים, כך שההרכב נעשה לתזמורת סימפונית כאשר בלוח העבודה שלהם היה מקום וזמן להופיע כהרכב קאמרי. מאז הקלטנו עבור חברת 'נקסוס', ויצאנו למסעי הופעות בעולם. התחלנו באירופה ובשנת 2019 היינו גם במסע הופעות ראשון בישראל. שנתיים אחר כך יצאנו לדרום אמריקה". 
 


דמיטרי יבלונסקי, צילום: אילין סרגיי



מאוקראינה לאיטליה
 
אנחנו מדברים על שנים שבהן אוקראינה לא הייתה במצב הפוליטי שבו היא נתונה מזה שנה. על מימון מטעם המדינה אין מה לדבר, אני מניח?

"נכון, המלחמה משפיעה גם עלינו, כמובן. אבל באשר למימון השוטף של התזמורת אנחנו נהנים מסבסוד ומתמיכה של מלחין הבית שלנו, אלֶכּסִי שור שנולד באוקראינה, התאזרח בישראל לפני שנים רבות וחי כיום בארה"ב. הוא המשענת הכלכלית שלנו. כשהחלה המלחמה, לפני שנה, הוא לקח את הווירטואוזים של קייב ואת משפחותיהם לאיטליה. התזמורת הפכה למעשה לתזמורת של העיר קיֶיטי, הקרובה לחוף הים האדריאטי צפון מזרחית לרומא, מרחק של כשעתיים נסיעה מבירת איטליה.

"כך הסולנים של קייב הם תזמורת פעילה בעיר האיטלקית הידועה בזכות כמה שכיות חמדה ארכיטקטוניות, בין היתר תיאטרון מרוצ'ינו שהיה לאולם הבית של התזמורת, ובו אנחנו מקיימים סדרת קונצרטים שנתית".

מדובר בכל זאת בעיר קטנה יחסית 

"נכון והמקום משמש לתזמורת כבסיס. משם אנחנו יוצאים להופעות בשוויץ, ברומא, בפירנצה, במלטה ומשם גם נגיע להופעות בישראל. רוב הקונצרטים שלנו כיום הם קונצרטים בחינם שבהם אנחנו אוספים תרומות לטובת אוקראינה. בהכנסות נרכשו אפודי מגן, קסדות. נראה לי שאנחנו עושים עבודה טובה". 
 

https://www.youtube.com/watch?v=1pCrL4p09cA



גריג, אלבניז, קרייזלר ועוד הפתעות מוזיקליות 
 
מה תוכל לספר על התכנית שתבצעו בישראל?

"התכנית נראית לי מאוזנת ומעניינת. אני אנגן את תפקיד הסולו בקונצ'רטו שחיבר אלכסי שור - יצירה עכשווית, יפהפייה ומאוד מלודית, ואני משוכנע שהקהל יתאהב בה מן ההקשבה הראשונה. יצירה חדשה ומלודית נוספת הכלולה בסיור היא  של ולנטין סילבֶסטרוב, חבר קרוב ומעריץ של התזמורת, ויצירה של המלחין מירוסלב סקוריק.  שלוש היצירות האלה מייצגות, אפשר לומר, את המוזיקה האוקראינית בתכנית.

"עוד ננגן את 'מזמנו של הולברג' - הסוויטה המוכרת של גריג, 'ליברטנגו' של פיאצולה ויצירות של אלבניז וקרייזלר. בתכנית גם יצירה של  המלחין הרומני, גריגורס דיניק, שנקראת 'סטקטו קורוס' - יצירת הדרן מובהקת שמוכרת בעיקר בנוסח של יאשה חפץ. מדובר ביצירה תובענית שבה הנגן נדרש לייצר סטקטו (הפקת צליל קצרים ולא בנגינת הקשת, י"ש ) בצלילים הנמוכים והגבוהים. יש עוד הפתעות אבל לא אדבר עליהן כעת". 
 
"לא כל תזמורת צריכה מנצח"
 
נחזור לתפקיד הכפול שלך - צ'לן סולן ומנצח בו זמנית. עד כמה זה מורכב?

"ניצוח הוא מקצוע חולני. כמו שטולסטוי אמר פעם: 'ניצוח הוא לא מקצוע, הוא עזות מצח'. אם כנר מנגן למשל פרטיטה של באך ולידו יעמוד מנצח, הוא ינגן  את היצירה בצורה שונה, כי ישנה סוג של הילה מן האדם שעומד ליד המנגן. הוא אפילו לא צריך לנצח או לסמן לנגן".

אז צריך מנצח בכלל?

"זה תלוי בתזמורת. אני זוכר שניגנתי בלונדון את 'כל נדרי' של ברוך עם תזמורת פילהרמוניה המלכותית שעובדת ללא מנצח וזה היה מדהים. התזמורת הענקית נשמעה כרביעיית מיתרים. אין הרבה תזמורות שמסוגלות לנגן כך. או כשניצחתי על הפילהרמונית הישראלית בסימפוניה הפנטסטית של ברליוז – זה היה נפלא.

"יש תזמורות שבהן אתה רואה נגנים מנמנמים ונכנסים באיחור לקטעים שלהם כי לא אכפת להם. לעומתן למרבה המזל יש תזמורות שתמיד רוצות להפיק את הטוב ביותר, לשמור על הרמה - בעיקר משום שיש כבוד הדדי בין הנגנים לבין המנצח. כאלה הם 'הווירטואוזים של קייב'. החברים בתזמורת יודעים את התפקידים שלהם בעל פה, הם לא צריכים מנצח".   
 

הוירטואוזים של קייב, צילום: אילין סרגיי



4 במרץ, 20:30, ירושלים, תיאטרון ירושלים, 6 במרץ, 20:30, חיפה, אודיטוריום רפפורט, 7 במרץ, 20:30, באר שבע, משכן אמנויות הבמה, 8 במרץ, 20:30, נס ציונה, היכל התרבות, 9 במרץ, 20:30, הרצליה, היכל אמנויות הבמה, 10 במרץ, 13:30, הרצליה, היכל אמנויות הבמה.  מחירי כרטיסים: 290-150 ₪. 

לרכישת כרטיסים