פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר 2023, שיתקיים בחול המועד סוכות, חוגג את שנתו ה-44 עם עשרות הצגות, מופעים, מתחם לינת שטח ומופעי חוצות ברחבי העיר.

"הפסטיבל נותן במה ליוצרים ולאמנים", אומרת ליזו אוחיון, מנכ"לית הפסטיבל. "עבורם המקום הוא חממה ובית לגדול בו ואנחנו מאוד שמחים לתת את הבית. אני חושבת שזה אחד הפסטיבלים היפים, המשמעותיים, הגדולים והמושקעים בארץ. מעבר לזה הוא נותן במה ליצירה מקורית, מה שמאוד חשוב לנו".   
 
"כל אחד יכול למצוא את מה שמדבר אליו"
 
עד כמה את מעורבת בהחלטות של מה יוצג ומה לא יוצג?

"בכלל לא, אני רק שותפה ונהנית. אחרי שהצגות נבחרו אני הולכת להציץ קצת להצגות, ל'ראנים', לראות מה יש בתחרות. לוועדת הבחירה ולמנהלת האמנותית דליה שימקו יש יד חופשית. אני רק מספקת גב ותומכת כמה שאפשר, לא מתערבת בתכנים האמנותיים".



ליזו אוחיון ודליה שימקו, תמונה באדיבות BR Production

עכו היא עיר לחוף ים, עיר מעורבת והפסטיבל בן 44 שנים. האם עכו נתרמה מן הפסטיבל? מהו ה"תן וקח" שמתקיים בין העיר לבין הפסטיבל?

"בגדול אנחנו חיים היום בתקופה מאתגרת. כל אחד יכול לבוא ולמצוא את מה שמדבר אליו, אם אלו תושבי העיר, קהל צעיר, מבוגר, שוחר תרבות. חשוב להגיע לכמה שיותר אנשים. מעבר לזה תושבי עכו מעורבים בוועדות ההיגוי וגם יש לנו 'במת קהילה'.

"העסקים בעיר והתיירות כולם נרתמים לחגיגה הגדולה הזאת. זאת אומרת שאני, כתושבת עכו, מחכה שהפסטיבל יגיע, שהתרבות תגיע לכאן, שאנשים מכל הארץ ומן העולם יגיעו. עבורי זו גם חגיגה וגם פרנסה. בעצם חלק משמעותי מן התושבים נמצאים בפסטיבל".

יש המשכיות?

"בוודאי. קודם כל אנחנו סוגים אירוע ופותחים אירוע. ועדת ההיגוי מתחילה לעבוד על האירועים החדשים מייד בתום הפסטיבל. מעבר לזה הצגות שמועלות בפסטיבל עכו ובהמשך מועלות על במות אחרות נותנות קרדיט לפסטיבל. זה חשוב למציגים וכמובן גם לנו, כי אנחנו תומכים בכל מה שצריך, גם ברעיונות. לנו חשוב להעלות את הפסטיבל על סדר היום הציבורי כל הזמן. אנחנו רוצים לשנות וכמובן להגדיל תקציבים לאמנים ועובדים מול משרדי הממשלה".  
 


גאוות יחידה לעכואים
 
תרחיבי על תפקיד ועדת ההיגוי

"ועדת היגוי מחליטה למשל שיהיו תושבים  שיעשו סיורים; שתושבים שיופיעו יחד איתם; שתושבים ותיקים יקבלו את באי הפסטיבל. חברי הוועדה עוזרים לנו בפעילות החוצות של הפסטיבל, נותנים רעיונות כדי להיות חלק מן המארחים ודואגים להנגיש את הפסטיבל. הרוח הטובה שאנחנו יכולים להיות חלק ולהרגיש גאוות יחידה, מקורה בוועדת ההיגוי".

יש ראיה היסטורית אחרי 44 שנות הפסטיבל? האם הוא משפיע על בתי הספר בעיר על מערכת החינוך דווקא משום שהוא קיים שנים רבות כל כך?

"בוודאי. מרגע שהגעתי היה לי מאוד חשוב לתת במה למגוון האמנויות בעכו. למשל, מגמת התיאטרון שלנו, או בית ספר רימון שנפתח בעיר; בתחום המחול, בפעילות הקונסרבטוריון. מבחינתנו הפסטיבל הוא גאוות יחידה לעכואים.  חשוב לנו גם שבתי הספר יירתמו ויש מי שעובד עם בתי הספר בתחומים שונים, כמו ציורים מונפשים או הופעות על הבמה הקהילתית. אנחנו נכנסים למגמות לימוד, לתוך בתי הספר היסודיים וגם העל יסודיים. חשוב לנו שיירתמו ולכן יש לנו איש צוות מטעם הפסטיבל שעובד עם המורים ועם בתי הספר לאורך השנה.    
 
"חשוב לנו שהתושבים ירגישו חלק, לטפח את המרחב הציבורי. למשל בהצגה אורחת  שתהיה השנה משתתפים שבעה עכואים שיצאו מן העיר ולמדו משחק וכעת באים ומופיעים פה. מה יותר מזה מקור לגאוות היחידה שלהם ושל המשפחות שלהם שמגיעות למופע?" 
 

אני זז, תמונה באדיבות פסטיבל עכו


"אנחנו רוצים להתפשט"

איך נבחרות ההצגות מחו"ל? על בסיס ערים תאומות או שעל פי קריטריונים אמנותיים בלבד?

"חד משמעית קריטריונים אמנותיים. מוני יוסף, האיש הממונה על התחום, יוצר את הקשרים. הוא קורא את המחזות ובמקרים מסוימים גם טס לראות, או מקבל לינקים. ואז אנחנו בודקים, רואים ומחליטים מה יגיע לפסטיבל, והמימון הוא שלנו".


שנגל – כוחן של הנשים, תמונה באדיבות פסטיבל עכו

אם הזכרנו מופעי חו"ל, יש תרגום להצגות האלה?    

"בחלק מן המופעים יש ובאחרים אין".    

אולמות האבירים היו מאז ומתמיד לב הפסטיבל. באיזה חללים נוספים אתם משתמשים?

"היכל התרבות, בית יד לבנים, הספרייה העירונית. אנחנו כן רוצים להגיע גם לעיר עצמה אבל אנחנו בסך הכל בטריטוריה שהיא סבירה וקרובה. זה גם תלוי תקציבים. רוצים להתפשט אבל זה ייעשה בשום שכל, בעיקר במקומות שהם בפאתי העיר העתיקה".

מה גודלו של צוות הפסטיבל במהלך החודש הזה?

"אנחנו מנסים להישען ככל האפשר על עובדי עירייה שהם מן המנהל לקשרי קהילה בכל עבודה שהיא, לרבות בודקי כרטיסים בכניסה למופעים. אנחנו מנסים שעובדי עירייה יהיו בתוך הלופ הזה בגלל קיצוצים של משרד התרבות ואני לא יכולה להבא מיקור חוץ. כמובן שיש מפיק בפועל המפעיל את הצוות טכני ואליו מצטרפים אנשי מקצוע בתחומים ספציפיים כי לא רוצים להמר עליהם. ביחד אנחנו יוצרים פסטיבל מצוין. אגב, חשוב לציין שכל העובדים הם תושבי העיר". 
 

בלאק סמבה, צילום: יעל פינסקר רם

"להביא אנשים בסוכות זה אתגר"

מה את תראי כהישג?

"ארגיש שהצלחתי לי כשכמה שיותר אנשים יבינו; כשהאג'נדה שלנו תגיע לכמה שיותר קהל שמה שמחבר אותו הוא התרבות - תרבות שנגישה לכולם - וכשאנשים ינהרו לפסטיבל עכו. היום זה לא כמו פעם, כשהיו פסטיבל אחד או שניים בסוכות. היום יש המון פסטיבלים בו זמנית והאתגר הוא להביא את האנשים אלינו. שאצלנו יהיה הכי מעניין והכי טוב. שלאמנים תהיה במה, שהם גם יופיעו וגם ירוויחו בכבוד ולעשות יצירה מקורית גם במרחב הציבורי למשל. עכשיו אני עושה פרס ליצירה מקורית".

מי זוכה השנה בפרס יעקב אגמון?

"השנה זה יהיה הבמאי יגאל עזרתי". 

תני כמה שורות על אופיו וייחודו של הפסטיבל, שיגרמו לקהל להגיע

"אנחנו מעודדים את כל עם ישראל להגיע לעכו דרך אירועי החוצות המושקעים המותאמים לקהל גילאים מאוד רחב, ללא תשלום. כל זאת לצד הצגות מקור ייחודיות ולצד במת לילה שקוראת לצעירים וצעירים ברוחם ליהנות ממגוון הופעות חיות. זאת ועוד הקמנו מתחם אוהלים מסודר. וכמובן חלק רחב ממקומות הלינה בעיר מעניקים מבצעים אטרקטיביים למגיעים בימי הפסטיבל. עוד השנה בימי הפסטיבל השקענו בפסטיבל בירה ודוכני אוכל להשלמת האווירה ומתן מענה כולל לכל מי שבא לחגוג וליהנות ברחבי העיר. אנחנו מזמינים את כולם לבוא וליהנות מחוויה חד פעמית". 



ליזו אוחיון, צילום: ניר סלקמן