מוזיקה - רמתן של כמחצית מהתזמורת הנתמכות בארץ היא "נאותה"

במדרג רמות ביצוע של משרד התרבות נקבע: רמתן של קרוב למחצית מהתזמורת הנתמכות בארץ היא "נאותה" בלבד. האם ראוי שהגוף המסבסד יקבע את הרמה האמנותית של הגוף המסובסד?

שלוש דרגות

מכתב שנחת על שולחנות שמונה-עשר גופי ביצוע מוזיקליים, תזמורות ואנסמבלים, לפני מספר ימים, גרם לסערה, 8-7 בסולם ריכטר, בין מנהלי התזמורות. נושא המכתב: "מרכיב רמת הביצוע בתבחינים לחלוקת התמיכות". החתומה על המכתב - רעיה זמרן, ראש מדור המוזיקה במשרד התרבות, ולידה מיודעים עו"ד איתן הברמן יו"ר אותו מדור, מיכה ינון ראש מינהל התרבות וד"ר חיים פרלוק, יו"ר המועצה לתרבות ולאמנות – מגלים בו לתזמורות, שאיכות ביצועיהן דורגו בסולם של שלוש דרגות: מצוינת, טובה ונאותה (תיכף יבוא גם הפירוט). שני גופים דורגו ברמה מצוינת, שמונה גופים ברמה טובה ושמונה נוספים ברמה נאותה.

מיד לאחר הדירוג מופיע ההסבר שלהלן "מספר מועט דורגו ברמה נאותה. אך החברים (חברי המדור למוזיקה. י. ש) סברו שיש מקום להביא לידיעתם כי רמה זאת איננה מספקת. מקרים אלה יובאו אישית לידיעת המנהלים, אשר יוזמנו למפגש במינהל התרבות, מתוך מגמה להפנות את תשומת ליבם לכך, כדי שיוכלו להוביל לשיפור הרמה במהלך השנה הבאה, שבסיומה יתקיים דיון נוסף על רמת הביצוע שיקבע את המשך צורת התמיכה".

להלן הדירוג – המצטיינות : התזמורת הפילהרמונית הישראלית ואנסמבל המאה ה-21. הטובות: התזמורות הסימפוניות של ראשון לציון, ירושלים וחיפה, הקאמרטה הישראלית, תזמורת הבארוק ירושלים, אנסמבל סולני תל-אביב, ה"ביג בנד" של בית-הספר למוזיקה "הד" ואנסמבל מזרח-מערב. הנאותות: התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הקאמרית הקיבוצית, הסינפונייטה באר שבע, סימפונט רעננה, התזמורת האנדלוסית, התזמורת הקאמרית אשדוד, תזמורת הבמה – חולון והתזמורת למוזיקה ערבית.

חברי המדור, בנוסף לעו"ד איתן הברמן, שכבר הוזכר, הם ד"ר בטי אוליברו, רות אלמגור רמון, בן-עמי עינב, יוסף ברדנשווילי, חיותה דביר, פרופ` מירה זכאי, ד"ר בנימין יוסופוב, ד"ר אבישי יער, אהוד לייבנר, דובי לנץ, יחיאל לקט, מרינה נאמן, פרופ` אדווין סרוסי, ד"ר שמואל פרנקו, פרופ` עמנואל קרסובסקי, דני קרפל, יוני רכטר ואליהם הצטרפו ככח משימה לעניין זה מיכל זמורה, יעל טל, ודניאלה רבינוביץ`.

סבסוד על פי מדרג אמנותי?

לעצם המכתב, קשה להבין איך נאמר בו שמספר מועט דורגו ברמה נאותה כאשר גם ללא חישוב מסובך אפשר להגיע למסקנה ששמונה גופים מתוך 18 הם כ-45% כלומר, כמעט מחצית מן התזמורות. אמור מעכשיו, מחצית הגופים הנהנים מסבסוד של משרד התרבות, נמצאו בסך הכל נאותים ולא יותר. מיקומם השונה של הגופים עתיד להשפיע על רמת הסבסוד של המדינה לאותם גופים. למרות שרובם של הנגנים ברוב התזמורות מקבלים בתמורה לעבודתם שכר שקרוב לשכר המינימום, אין בדעתי להיכנס לסכומים שייגרעו מהקצבות המדינה, בעקבות המדרג החדש, אלא להתמקד בשאלה האם ראוי כלל שוועדת המוזיקה, הגוף שמונה על ידי הממסד, יביע דיעה על איכות הגופים בבואו לקבוע את שיעורי ההקצבה השנתיים.

במצב הדברים הנוכחי נראה לי שאין כל הגיון שמדור המוזיקה יתייחס לרמתו האמנותית של הגוף אותו הוא מסבסד. רשימת שמות הגופים עצמה מעמידה סימני שאלה. מסופקני, למשל, האם ניתן להשוות בין - גופים מצוינים ברמתם ככל שיהיו - אנסמבל מזרח ומערב לבין התזמורת הפילהרמונית הישראלית או בין התזמורת הקאמרית אשדוד לבין ה"ביג בנד" של הד.

ונאמר אפילו שנמצאו הקבצות שונות שבתוכן תזמורת או גופי ביצוע דומים, יושוו האחד לאחר, האם מסוגל מדור המוזיקה המורכב מחברים מתנדבים להעמיד ועדת בדיקה נאמר, של שבעה עד עשרה חברים, שילכו באופן קבוע ללא פחות מחמישה או שישה מופעים שונים של הגוף הנבחן, וישמעו אותו, לפחות בחלק מן המופעים באולם הבית שלו, כאשר הוא מנגן לקהל המנויים שלו, הקהילה שאליה מחויבותו גדולה ביותר. הבה נשוב וניזכר במה מדובר. לא מדובר בפרס על ביצוע של יצירה אחת, או קונצרט אחד, אלא בהקצבה מסודרת, על בסיס רב שנתי, לגוף הנותן שרותי תרבות מתמשכים לקהילה.

גם לפילהרמונית יש ימים גרועים

כמי שפוקד את מופעיהן של התזמורות השונות בישראל לעתים מזומנות, ברור לי שהדירוג לשלוש "קבוצות איכות" מעוות את תמונת המצב האמיתית. לפילהרמונית יש ימים גרועים כמו גם למכבי תל-אביב (כדורסל) שכמו הפילהרמונית, מרגישה את עצמה שגרירה כמעט יחידה של ישראל בעולם בתחומה. לתזמורת אחרות שקוטלגו כ"נאותות" יש ימים נפלאים כמו להפועל רמת גן (כדורגל) שזכתה במפתיע בגביע המדינה ב- 2003. התזמורת, קטנות כגדולות, הן אורגניזמים אמנותיים חיים, ולכן אין לקבל החלטה על איכות ביצועיהן על סמך ביקור מזדמן של צוות מבקרים, באולם מקרי.

מה כן אמור המדור למוזיקה לבדוק? רצוי שהוא יעסוק בתחומים שניתן לכמת בקלות למאגר נתונים בני-השוואה בין הגופים המסובסדים השונים: מספר פעולות אבסולוטי לחודש, המלמד על מידת עשייתו של הגוף; מספר המופעים והחזרות; מספר מנויים, בעיר האם, או במגרש הביתי ובערים אחרות; הקשר בין הגוף לקהילה בחתכים סוציו-אקונומיים שונים - הופעות לפני קהל של משפחות, הופעות במסגרת פעולות לקירוב קהלים חדשים לאמנות; פעילות נוספת למען הקהילה; פעילות הגוף בתחום עידוד היצירה המקומית - מספר היצירות הישראליות הכלולות בתכנית הגוף וכן מדד לביצועים חוזרים של יצירות ישראליות; מגוון התכניות; פעילות במרכז לעומת פעילות בפריפריה; וכמובן,את הצלחתו של הגוף בין מאזיניו, כלומר, את יכולתו לגייס הכנסות במסגרת החלק היחסי בתקציבו.

את בדיקת איכות הביצוע יש להשאיר למערכות היחסים הקלאסיות שבין התזמורות לקהלן ולמבקריהן. ממילא היא במקרים רבים, נגזרת של אבטחת מקורות הכנסה. מכלל הגופים העוסקים במוזיקה חדישה בישראל רק אנסמבל המאה ה-21 מופיע ברשימה, כי מעמדם של כל יתר הגופים במוזיקה מקורית ועכשווית הוא מעמד ארעי, בגלל שההקצבות שניתנות לא מאפשרות להן להתהדר בתואר אנסמבל קבוע, אלא כגוף הנהנים מהקצבות לפרויקט אחד או שניים בשנה. מי שמרבה לפקוד את הקונצרטים יגלה שגרעין קבוע של נגנים מופיע גם באנסמבל המאה ה-21 וגם בגופים אחרים שלא זכו להיכלל ברשימה כלל. רמות השכר של הנגנים בחלק גדול מהתזמורות הן נמוכות כל כך שהנגנים חייבים לעשות השלמות הכנסה כנגנים בגופים אחרים או במופעים שונים.