מנהל פסטיבל יוצר דופן השלישי בתיאטרון הדופנ בפתח תקוה מדבר על חשיבות תיאטרון הפרינג' בישראל, דווקא בזמנים כאלה. ריאיון
חייל ותיק בשוחות הפרינג'
תיאטרון הדופנ בפתח תקווה יעלה בתחילת מרץ את פסטיבל יוצר דופן. במשך חמישה ימים יעלו במסגרת הפסטיבל הצגות מקוריות, הצגות בכורה, הפקות רב תחומיות, מופעי מוזיקה ועוד.
מנהל התיאטרון והפסטיבל, ארז חסון, הוא חייל ותיק בשורות הפרינג' הישראלי. בנוסף לרזומה הכולל משחק, בימוי, הפקה, ותסריטאות טלוויזיה וקולנוע, הוא משקיע כבר שנים את מיטב מרצו בניהול אמנותי ואדמיניסטרטיבי של מרכזי תרבות ופרינג' בארץ, ביניהם אי"ב – ארגון היוצרים העצמאיים בתיאטרון, אנסמבל עיתים של רנה ירושלמי ותאטרון הסמטה ביפו.
ב-2021 הקים את מרכז הפרינג' בפתח תקוה תאטרון הדופנ, ומאז הוא משמש כמנהלו האמנותי. בין ה-7-3 במרץ יפתח את שערי התיאטרון לפסטיבל יוצר דופן, הפסטיבל השלישי במספר במסגרת זו.
אישת נייר, צילום: איציק בירן
"יצירתיות היא סם שאיני יכול לחיות בלעדיו" (ססיל ב. דה מיל)
מה ההבדל בין הפסטיבל הזה לשניים שקדמו לו?
"זה הפסטיבל השלישי ולכן החלטתי שכל ההצגות והמופעים יהיו בסימן שלוש. משולש זה משהו שתמיד העסיק אותי בחיים. מערכות היחסים של השלוש. השילוש הקדוש. מי הוא או היא הנוסף או הנוספת במסגרת המשולש ואיך זה משתנה במהלך ההצגה. בכל פעם דמות אחרת מוצאת את עצמה בתפקיד ה"נר" הנוסף, הלא שייך. בשלושה נוצרת דרמה שיוצאת גדולה יותר מזוג. יש על מי להשליך, להעביר דרכו וישנה עוד עין שצופה ומשתתפת בדרמה. גם בעקבות המצב הפסטיבל אינטימי יותר ומדבר יותר".
מה הביא אותך להקים את הפסטיבל הזה?
"פסטיבל פרינג' נותן במה ליצירות חדשות למרות שלצערי הרב אין בפרינג' הרבה תקציב להפקה. יש ערך מוסף בפסטיבל - יוצרים פוגשים יוצרים נוספים מתחומים שונים, מה שיכול להוליד שיתופי פעולה מיוחדים. עוד דבר הוא שלצערי התקשורת לא באמת נותנת מקום ליצירה העצמאית כי יש פחות 'סלבס'. אני רוצה להאמין שתשומת הלב בפסטיבל לאמנות עצמה היא גדולה יותר".
ספר קצת על ההתרחשויות בפסטיבל באופן כללי ומה מאפיין את האירועים וההצגות
"מה שמאפיין את ההצגות והמופעים מעבר להיותם בסימן משולש היא האינטימיות. עוד חשוב לציין שכל המופעים מדברים על החיים עצמם, לא אגדות או פנטזיות. ההצגות הגיעו מהבטן של היוצרים, דבר שנותן להם משמעות וכוח נוספים. יש מוטיב מיוחד שקיים בפסטיבל - ההתמודדות עם נושא התשוקה לחיים ומשמעותם. 'זהירות כאן חופרים' – קומדיה על הוצאה להורג ומשמעות החיים, 'משולש פנרוז' על העולם שאחרי, 'זה זמני' על התמודדות עם מחלה, 'החיים הם משהו אחר' על האבסורד הקיומי ו'תפיסה טובה' על הלוליינות של החיים".
זהירות כאן חופרים, צילום: איציק בירן
"אמנות היא לא מה שאתה רואה, אלא מה שאתה גורם לאחרים לראות" (אדגר דגה)
לכמה ואיזה קהל אתה מצפה ואיזה תגובות או מסר אתה רוצה להעביר לקהל דרך אירועי הפסטיבל?
"כמה קהל זו שאלה קשה. אני מקווה שהפסטיבל יהיה מלא בקהל שצמא לתרבות שהיא לאו דווקא מיינסטרים. אני רוצה וחולם שהקהל יעבור חוויה וייצא עם משהו לחשוב עליו. אין לי מסר כי אני מאמין שעצם העיסוק בתרבות ובטח תרבות חיה על הבמה היא מסר בפני עצמו, בטח בתקופה בה אנו נמצאים. אני מאמין שהקהל חכם מאוד וכל אחת ואחד ייקחו את החוויה שאני מאמין שיעברו בצורה שונה, אישית וייחודית".
רוב מרכזי הפרינג נמצאים בתל אביב, למה בחרתם להתמקם בפתח תקווה?
"אני חושב שמאוד חשוב שהפרינג' יצא מתל אביב. עירייה שמחליטה להקים מרכז פרינג' ולתקצב אותו עושה מעשה אמיץ. זה לא רווחי, מדובר באולמות קטנים ובקהל שוחרי תרבות. ובזה אני מצדיע לעיריית פתח תקווה ולעומד בראשה ולמנהל התרבות של העיר שלקחו את היוזמה בשתי ידיים.
"אני מאמין שכל עיר צריכה לארח פרינג' אבל לצערי היכלות התרבות פחות עושים את זה, בעיקר מבחינה כלכלית וחבל. אז בעצם הפתיחה של עוד מרכזי פרינג' מחוץ לתל אביב היצירה העצמאית תתקרב לקהל נוסף שאינו מכיר. תמיד מדברים בארץ על פריפריה ושהתיאטרון כולו קורה במרכז. חשוב לי לציין שדווקא הפרינג' יוצר ולא רק מתארח - משלומי ועד אילת דרך נצרת, דימונה ובאר שבע".
משולש פנרוז, צילום: איציק בירן
"התרבות המודרנית אינה אלא תחילתה של עבודה שתימשך אולי אלפי שנה, כדי שלבסוף האנושות תכיר באל האמיתי שלה" (אנטון צ'כוב)
בריאיון ל"הבמה" עם ענת זכריה לפני מספר שנים אמרת שהפרינג' נמצא בקו עלייה ובעוד עשר שנים יגיע לשיא. מה אתה חושב על מצב הפרינג' בארץ מאז ועד היום?
"לגבי מצב הפרינג' מבחינת היוצרים והיצירות - יש עלייה מתמדת והתקדמות עצומה, יותר ויותר יוצרים מכל תחומי אמנויות הבמה מגיעים ליצור פרינג', הן מצורך קיומי והן מצורך יצירתי. יותר יוצרים מצטרפים לפרינג' בגלל החופש היצירתי והיכולת להתבטא, ללא גבולות וללא חסמים, מלבד חסמי תקציב".
למה בחרת לעבוד בפרינג' במקום בתיאטרון הממסדי?
"אני לא יודע אם בחרתי כמו שהפרינג' בחר אותי, בדומה לדרך שלי בחיים כאמן. אני מאמין שאלה החופש היצירתי, הגשמת החלומות הכי כמוסים, מפגש עם יוצרים חדשים, רעננים ורעבים ליצירה וגם החומרים שמסתובבים בדרך כלל במחוזות הפרינג' המקושרים לחיים עצמם, לכאן ועכשיו".
החיים הם משהו אחר, צילום: איציק בירן
"התרבות אינה
מוזיאון
-
מותר לגעת. מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת" (עמוס עוז)
עד כמה הפרינג יכול לעזור בחינוך הדור הצעיר לחשוב מחוץ לקופסה? כמה זה חשוב לדעתך ואיך עושים את זה?
"היצירות העצמאיות בהחלט מעודדות לחשוב מחוץ לקופסה. שימוש באמנויות במה נוספות כגון מחול, קולנוע, ציור ופרפורמנס משתלבים יחד ליצירות מיוחדות, מורכבות ומרעננות. מעצם מהותו הפרינג' אינו במרכז ונותן במה ליצירות שונות, ניסיוניות יותר, ונוגע בנושאים שהם פחות 'קורקטיים'.
"מתוך כך הקהל נחשף לדרכי חשיבה ויצירה שונות מהמקובל וכפועל יוצא מזה מעודד מחשבה מחוץ לקופסה, פיתוח יצירתיות ויוזמה. ברוב הצגות הפרינג' תוכל להיפגש מיד לאחר ההופעה עם היוצרים לשיח כיוון שהאולמות קטנים והאווירה יותר אינטימית, והיצירה והיוצרים מקבלים יותר כבוד מהשמות והקרדיטים".
"לצערי, משרד החינוך ומשרד התרבות יחד עם סל התרבות ומערכת החינוך לא נותנים חשיבות, מקום ובמה לפרינג', רוב התלמידים הולכים למופע או שניים בשנה באולמות ענק של המוסדות הרפרטואריים. לדעתי, אם משרדי הממשלה היו עובדים בשיתוף פעולה עם פורום היוצרים על מנת לייצר תוכנית בה היצירה העצמאית תקבל במה - בתי הספר ומערכת החינוך היו זוכים בערך מוסף חשוב ומשמעותי".
ארז חסון (צילום: שירלי סרבי)
"התרבות היא נפשה של הדמוקרטיה" (ליונל ז'וספאן)
האם אתה מעדיף את הניהול על פני בימוי או כתיבה?
"אני אמן עם יכולות ניהול, כן יש גם כאלה. אני בעיקר נהנה לביים, אני מודה, לקחת את המילים הכתובות ולהפיח בהם חיים עד ליצירה השלמה. כתיבה היא המפלט שלי אבל עדיין לא כתבתי מחזה שלם, אולי זה עוד יגיע. כמו כן גיליתי על עצמי שאני לא רע בלנהל ואני נהנה גם מהצד הזה של חיי, שעוזר לי לתת מקום ליוצרים חדשים ולקדם אותם. דרך הניהול אני מכיר אמנים מתחומים שונים, וזה עוזר לי ליצור שיתופי פעולה".
עד כמה לדעתך יש היום מקום לתיאטרון פרינג' ובכלל לתרבות בארץ כשהמשימה העיקרית של רוב האוכלוסיה כאן היא הישרדות?
"זאת בדיוק המלחמה שלנו, לשמור על האנושיות בזמן המלחמה. אני חושב שלתרבות יש הרבה יותר מקום ממה שהיא מקבלת. תרבות אינה מותרות והיא קריטית לקיום חברה ומדינה. אנשים ונשים מגיעים לתיאטרון ומספרים כמה זה חשוב ועוזר להם בעיקר בתקופות קשות. אכן כולנו במלחמת הישרדות אבל אני מאמין באזרחי ישראל שנצליח לשנות את החשיבה הזו ולהתקדם מעבר להישרדות. חיי היום יום קשים כמעט לכל אחד ואחת והאסקפיזם הקטן, הצפייה בהצגה, סרט, קונצרט או הליכה לתערוכה שומרים על החיוניות שלנו ובעצם על הבריאות שלנו כבני אדם. תקציב התרבות כאן הוא עצוב אולי בגלל שבאנגלית אומריםculture ובעברית תרבות. אצלם זו האות השלישית בחשיבותה ואצלנו האחרונה. אבל אף אדם אינו שלם אלא מ-אלף ועד תו".
מה היחס בישראל בין התיאטרונים הרפרטואריים לפרינג והאם לדעתך כמו באירופה הרפרטוארים צריכים לממן את הפרינג?
"אני לא חושב שהרפרטואריים צריכים לממן את הפרינג', אני מאמין שלכל אחד יש את המקום שלו והחשיבות שלו. ברור לי שמגיע לפריג' תקציב ראוי יותר כי עדיין מתייחסים כאן בארץ לפרינג' וליוצרים העצמאיים כמשהו שולי, זניח. בל נשכח שכל המהפכות בתרבות הגיעו מהפרינג' ולא מהמיינסטרים בגלל התעוזה והחופש של היצירות. הייתי שמח לשיתופי פעולה רבים יותר בין הרפרטואריים לפרינג', מה שבטח היה גורם לקידום ולהתפתחות של היצירות והתחדשות של כלל התרבות".
זה זמני, צילום: איציק בירן
להקת ספיצ'לס, צילום: איציק בירן
7-3 במרץ 2024, תיאטרון הדופנ, רחוב ארלוזורוב 30, פתח-תקווה. להזמנות: 054-435-9533 או באתר