בין כנען לספרד
 
ב-27 ביולי תתקיים בסוזן דלל הבכורה העולמית למופע "בעלות" של להקת הפלמנקו הישראלית בניהולה של הכוריאוגרפית מיכל נתן. המופע הנוכחי של הלהקה עוסק בתרבות הכנענית, בפנתיאון האלים שלה, בפולחניה ובקישור ההיסטוריה של אזורנו לתרבות הפלמנקו העשירה.

נתן, בעברה רקדנית "קונבנציונלית" של מחול קלאסי ומודרני, התאהבה בפלמנקו, החליטה להתמקצע בו ולמדה אצל סילביה דוראן, חלוצת תחום הפלמנקו בישראל. אחרי שלוש שנים טסה לספרד ארץ מוצאו של הפלמנקו, ועם שובה הקימה את להקת הפלמנקו הישראלית שהעלתה עד כה 27 מופעים ב-30 שנות פעילותה - רובם מופעים נרטיביים מבוססי עלילה אבל גם יצירות מופשטות יותר, מופעי ילדים ועוד.
 
אל היצירה הנוכחית הגיעה דרך "קול תבנית", פרויקט שירים בהשראה כנענית שכתב האמן אסי משולם והלחינה טליה יונה קליגר לתערוכה "חפירות – אמנות מזמן עכשיו" שהוצגה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים. 
 

בעלות, להקת הפלמנקו הישראלית, צילום: זיו ברק

כוח נשי בולט  
 
למה בחרת להביא את הפלמנקו לידי ביטוי דווקא דרך התרבות הכנענית?

"אני חושבת שמה שמניע את רוב האמנים ליצירה זה העיסוק בנפש האדם, ההתנהגות האנושית, הזהות שלנו. מה מניע אותנו וכל מושא יכול להיות הרפרנס. במופע הזה, זו המיתולוגיה הכנענית - כל אלה ואל מייצגים ארכיטיפים, וכך גם מקצבי הפלמנקו. ההתייחסות שלי לנושא המיתולוגיה הכנענית היא כמו לכל נושא שאני מתאהבת בו ומניע אותי ליצירה. תהליך המחקר רק מחבר אותי יותר מאחר שהעיסוק הוא בארכיטיפים של כל אלה ואל, בדרך לבחור מה אני מציגה על הבמה, אני פורטת את היישות למרכיבים.   
 
"אגב, עבור הרבה אנשי פלמנקו, הפלמנקו היא כמו דת ובאופן מעניין, רוב מקצבי הפלמנקו מכונים בלשון נקבה. הסולאה - נחשבת לאם הפלמנקו, חיברתי אותה לאשרה, אם האלים, הגואחירה - מקצב מאוד ''עגול'' ורך המבקש להלל את הנשיות הארכיטיפית, אותה חיברתי לעשתורת, אלת האהבה והפריון - מה זו אינטימיות, אינטימיות ביני ובין עצמי, ביני ובין קבוצה. עוד דוגמא - ענת, אלת המלחמה, לה חיברתי את הפרוקה אשר נחשבה בעבר לריקוד גברי. רציתי להראות שמלחמה היא אף פעם לא חד צדדית, כולם נפגעים, גם הצד הלוחם".  
 
אז מה מקומו של האל בעל בתוך זה?
 
"לגבי בעל - באמת בחרנו בעיקר אלות אבל בעל הוא אל מרכזי בפנתיאון הכנעני. הוא אפילו מוזכר בתנ"ך. אין לי רצון להדיר זכרים".
 
למה קראת למופע "בעלות"?

"בעלות זו מילה מומצאת שמצאה חן בעינינו. מה עוד, שאנחנו באמת כוח נשי בולט - 14 רקדניות על הבמהוגם בקרב היוצרים בהפקה זו יש רוב נשי". 

בעלות, להקת הפלמנקו הישראלית, צילום: זיו ברק




"למה שנכיר את אפרודיטה ולא את עשתורת?"
 
את חושבת שחשוב לנו כישראלים הקשר לתרבויות קדומות יותר שהיו כאן? האם זה עשוי לחזק את החיבור שלנו למקום הזה?
 
"יש כמה ערוצים לתשובה שלי. ראשית, יש הרבה מאוד יצירות תיאטרון ומחול, סרטים בהשראת מיתולוגיות יווניות, רומיות, ויקינגיות, מצריות. לא זכורה לי יצירה בהשראת המיתולוגיה הכנענית. בכל המיתולוגיות הנ"ל הארכיטיפים חוזרים על עצמם. אז מדוע לא להביא לבמה את המיתולוגיה שצמחה מכאן?
 
"שנית, תמיד חוזרת השאלה מה לי כישראלית עם הפלמנקו, תרבות ספרדית. אז כמובן שבעיני הפלמנקו נמצא כבר זה זמן בעיצומו של תהליך הפיכה לאמנות אוניברסלית. ובכל זאת, כישראלית, כלהקה ישראלית בה מאה אחוז מהרקדניות והרקדנים הם ישראלים, אנחנו כן נמשכים לעסוק גם בשורשים של המקום הזה בו אנחנו חיים ויוצרים.
 
"האם אני חושבת שזה חשוב? לא יודעת לומר חד משמעית. אני כן מוצאת שרוב האנשים אינם יודעים מי זו עשתורת אבל יודעים מי זאת אפרודיטה ואני מאמינה שיהיה לקהל מעניין להכיר גם את המיתולוגיה הכנענית שצמחה על האדמה זו שאנו חיים בה". 
 
 

בעלות, להקת הפלמנקו הישראלית, צילום: זיו ברק

רלוונטיות מצמררת
 
איך כל זה מתחבר לתקופתנו, במיוחד בימים הקשים שאנחנו עוברים עכשיו? 

"מדהים אותי כל פעם מחדש איך כמעט תמיד הכל נהיה רלוונטי. ב'בעלות', המערכה המוקדשת לענת אלת המלחמה, נכתבה כמה חודשים לפני המלחמה. זה מצמרר. כאילו ניבאה את שקורה לנו עכשיו. מלחמה זה כוח שנורה לכל הכיוונים, כולם נפגעים.
 
"ואז מגיעה המערכה שמוקדשת לתנית, המכונה גם 'תנית פני בעל'. מעדויות ארכיאולוגיות ניתן לשער שתנית, על פי האמונה הקדומה, הייתה אחראית לשמור ולהוביל את נשמות הילדים המוקרבים בטקסי הקורבן לבעל. ומה קורה איתנו היום? כמה רלוונטי".
 
איך היה לעבוד על המופע אחרי ה-7 באוקטובר? האם חשבת לבטל את המופע?
 
העבודה על היצירה הזו התחילה כשנה לפני המלחמה הזאת. כשפרצה המלחמה, באמת היה קשה לדעת מה עושים. החלטנו להמשיך לעבוד בסטודיו. הרגיש לנו הכרחי לשמור על סוג של מסגרת, לשמור קצת על השפיות, עד כמה שניתן, להיות יחד כדי לתמוך אחת בשנייה.
 
"ב-12 בדצמבר, גם משפחתי הפרטית הפכה למשפחה שכולה. רס''ן בן שלי, אחייני האהוב, נהרג בשג'עייה. בתחילת המלחמה הלהקה התנדבה הרבה מאוד במופעים למפונים, לצוותי רפואה. אחר כך כשנפתחו תיאטראות ראינו כמה קהל מגיע, כמה זה נחוץ. על אף התחושות הקשות והמבלבלות - מה עכשיו מופעי מחול כשאנחנו בתוך הגהינום - אנחנו רואות ומרגישות שכן יש בזה צורך". 
 

בעלות, להקת הפלמנקו הישראלית, צילום: זיו ברק
 


"נפעמתי מהפרויקט הזה"
 
ספרי על הפרויקט של אסי משולם וטליה קליגר, ואיך התחברת אליו?

"לפני כמה שנים אסי משולם וטליה קליגר יצרו פרויקט מרהיב שנקרא 'קול תבנית' שעלה במוזיאון ארצות המקרא. אסי כתב את הטקסטים לשבע אלות ואלים ממסופוטמיה אשר כללו גם את האלים הכנעניים, טליה הלחינה ושרה את המזמורים הללו. טליה היא תלמידה שלי, רוקדת בחלק מהפקות הלהקה אבל גם חברה קרובה מאוד. כך נחשפתי לפרויקט הזה ונפעמתי ממנו.
 
"אחרי כמה שנים פניתי לבדוק אם מעניין אותם להעלות את הפרויקט הזה לבמה כהפקת מחול, והם שמחו מאוד. כך החלטנו להתרכז רק באלים הכנעניים, הוספנו מזמור לענת והזמנתי את זמרת הפלמנקו יעל הורביץ להצטרף להפקה בשירת פלמנקו - לראשונה בעולם, עד כמה שידוע לי, בעברית.
 
"בנוסף, הרחבנו נפח לכל מערכה ובהתאם, טליה כתבה את המוזיקה ויש לציין שגם הרקדניות והרקדן ישירו כך שהמופע מקבל אפיון של אופרה כנענית". 





"אני אוהבת את חיי"
 
אחרי כל כך הרבה שנים שאת ברומן עם הפלמנקו, את יכולה לדמיין חיים בלעדיו?
 
"הפלמנקו עבורי הוא השפה שבה אני מדברת. נכון שהשפה התנועתית שלי נחשבת 'מורחבת', והיא לא מסתפקת רק בפלמנקו המסורתי, אבל מה שמניע אותי הוא איך להעביר את התחושות שלי, המחשבות שלי והרעיונות בצורה המיטבית.
 
"האתגר שלי הוא להביא בתנועה נושאים כאלה ואחרים וזה אתגר שמשותף לכל שפת תנועה. בעיני לפלמנקו יש דווקא יתרון על פני שפות תנועתיות אחרות, כי הפלמנקו בבסיסו עוסק בהעברת רגשות.

"אני לא מדמיינת את חיי בלי זה, גם לא מנסה. כך הובילו אותי חיי, כך בחרתי. אני בתוך העולם הזה יותר מ-30 שנה ואני אוהבת את חיי. כמובן שכמו רבים, אני מניחה, יש צמתים בחיים בהם בחנתי את בחירותיי. אבל תמיד, עד כה, בחרתי בהן שוב".

בכורה ביום שבת, 27 ביולי בשעה 21:00, ביום שני 29 ביולי, יום שבת 24 באוגוסט וביום שבת 7 בספטמבר. המופעים כולם יתקיימו בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל, תל אביב.   מחיר: 130 – 160 ₪.  לרכישה: באתר או בטל':    03-5105656