יחד עם הפרקשניסט גלעד דוברצקי, הפסנתרנית והאמנית הרב תחומית עושה כבוד לטנגו, ובייחוד למלחין האלמותי אסטור פיאצולה, בקונצרט מיוחד
"מי שמכיר את פיאצולה, מכור"
"כבר יותר מעשרים שנה אני מנגנת את הטנגו עם אדוארדו אברמסון בהרכב 'קווינטט'", אומרת אליעזרוב סבר. "זו מוזיקה שהתאהבתי בה כבר מן השמיעה הראשונה".
הקונצרט מקדיש מקום מיוחד למלחין הטנגו אַסטוֺר פּיאַצוֺלָה
"עם פיאצולה זה או שאתה מכּיר ואתה מָכוּר, או שאתה פשוט לא מכיר את המוזיקה שלו. את הקהל, את האנשים שבאים לשמוע טנגו תמצא בכל מופע שנשמע כמו פיאצולה, אז לשמוע אותו, והוא ביקר פעמיים בישראל, זו חוויה ממש. פיאצולה הוא מיוחד וחבל שאין בנמצא בישראל מספיק ממנו".
זאת אומרת?
"אני מתכוונת שאין פרופורציה בין מספר האנשים שאוהבים אותו לבין ממדי נוכחותו על במות המוזיקה".
אסטור פיאצולה, תמונת יחסי ציבור
"גלעד דוֺבּרֶצקי משלים אותי"
איך את גילית את פיאצולה?
"ניגנתי את פיאצולה ב'קווינטט' ויותר ויותר נמשכתי למוזיקה הזאת. הגעתי למצב שאני רוצה לשחק איתה, כי כל המהות במוזיקה של פיאצולה טמונה בכך שהוא משלב מוזיקה של הרחוב עם מורכבות קלאסית וגם עם ג'אז. ידוע שפיאצולה עצמו השתתף בפסטיבלי ג'אז. יש משהו במוזיקה שלו שרציתי להחיות על הבמה דרך כל מיני זוויות. וכשאני רוצה לשחק עם משהו אני צריכה מגרש משחקים חדש לגמרי".
ואז?
"פניתי לפרקשניסט גלעד דוֺבּרֶצקי, שאני מכירה, וכבר ניגנתי אתו בהרכבים אחרים. הייתי בפסטיבל של פֶּרקָשַניסטים ב"שבלול" ושם הוא הופיע עם קבוצת נקשנים. מה שאני אוהבת אצל גלעד, בנוסף לאיכויותיו כנגן, זה שיש לו את היכולת לנגן מוזיקה מכל העולם. יש לו כלים מאפריקה ומפינות אחרות בכדור הארץ. מה שעוד חשוב בנגינה שלו זה שהוא משלים את התכונות שלי. אני לא אוהבת 'לעשות ליווי' ואני לא אוהבת שמלווים אותי. לכן למשל אני לא מופיעה עם זמרים".
אז מה את כן אוהבת?
"אני אוהבת דואטים, כמו למשל כשהופעתי בזמנו בתכנית לצ'לו ולפסנתר עם רז כהן. אני אוהבת שבין הכלים שעל הבמה נוצרת מערכת יחסים. יתרון נוסף שיש לגלעד דוברצקי הוא שלא רק שהוא מכיר היטב את המוזיקה של פיאצולה, הוא גם ניגן אותה בכל העולם, עם תזמורות והרכבים שונים. אז לקחנו את היצירות הגדולות, התחלנו לעשות איתן ג'ם ויצרנו מהן מבנה שמצד אחד הוא כמו המוזיקה המקורית, ומצד שני הוספנו רובד של הקְצבים שלו והקְצבים שלי. יש מקומות שונים שבהם הוספנו אלתור, ונוצר דואט בינינו".
מ"שלווה" עד מרסדס סוסה
נשארתם נאמנים לסגנון המקורי? לא ניסיתם לתרגם אותו לסגנון אחר? להביא אותו לישראל למשל או ליצור סגנון שלא נמצא בחומר המקורי?
"לא. אבל פה ושם, כמו שאני עושה בדרך כלל, אני מוסיפה איזשהו ציטוט, לא בכל יצירה. כמו למשל כשניגנתי את oblivion של פיאצולה. זו מילונגה איטית ושלווה (מילונגה היא נעימה איטית ומתמשכת פופולרית מאד בארגנטינה ובאורוגואי, י"ש), ואז פתאום המוח שלי עף למוזיקה של באך אז השארתי את הבאך כחלק מן היצירה.
"משם הלכתי ל'שלווה' (השיר של להקת הנח"ל שחיברו אבי קורן ויאיר רוזנבלום, י"ש), ומהר מאוד הקהל שר אתי 'איזו מין שלווה ולא עושים שום דבר'. משם חזרתי ל'אובליוויון'.
"בסופו של דבר כולם מושפעים מכולם, אין כאן איזשהו גבול. אני לא עושָה מזה מישמָש. כמו שתוך כדי נגינת יצירה של שופן אני יכולה לעוף לקטע אחר. אבל שוב, זה לא בכל פעם ולא בכל יצירה. באותה רוח אנחנו הולכים ל'אלפונסינה והים' עם מֶרסדס סוֺסה, שכזכור הייתה בארץ והופיעה כאן יחד עם חווה אלברשטיין.
"ומעבר למוזיקה ישנם החיים עצמם בארגנטינה, התלאות שתושבי ארגנטינה עברו. המוזיקה שלהם מוציאה את כל העצב ואת כל הדרמה. בארגנטינה שחקרתי, לפני שנגעתי במוזיקה שלה, גיליתי שלפני משטר הגנרלים זו הייתה אחת הארצות החזקות, גם מבחינה כלכלית. חשוב גם לזכור שמוזיקת הטנגו נוצרה בעקבות גלי ההגירה לארגנטינה. הטנגו נוצר גם מהשפעות איטלקיות ואפריקאיות ובהמשך מגלי המהגרים מגרמניה ומצרפת. ארגנטינה שלפני שלטון הגנרלים, הייתה ארץ מאוד חזקה. נראה שעד היום הארגנטינאים לא מצליחים להתאושש מאותה מכה נוראית".
אודליה אליעזרוב סבר, צילום: טל ויינברום אלקבס
מסע מפתיע ומרגש
איך בניתם את התכנית?
"קודם כל היה מאד חשוב לי לקחת את היצירות האיקוניות בהן oblivion ו- adios nonino. אחרי שהיו לי היצירות, כמו בכל קונצרט שלי, התחלתי לבדוק את השורשים שלהן ולראות מה יכול ללכת עם מה. בעצם אני הולכת לראש של פיאצולה. בין הקטעים אני מדברת בגוף ראשון כמוהו, שנולד אמנם בארגנטינה אבל בגיל ארבע עבר לארה"ב.
"אני מדברת על המשיכה שלו למוזיקה קלאסית, ההשפעה של המוזיקה של באך. ננגן יצירה של באך כי כידוע פיאצולה אהב אותו ועשה עיבודים ליצירותיו. אחר כך הוא התמסר להשפעות של הג'אז האמריקאי, לרבות המוזיקה של גרשווין. ארגנטינה למעשה לא קיבלה אותו, אז הוא לא היה שם עד שהוא חיבר את 'בלדה למשוגע' שהתקבלה בכל העולם. זו הייתה נקודת המפנה ואת הבלדה הזאת אנחנו גם מבצעים.
"הלכתי לפי התקופה, la muerta del Angel, שכאן ניכרת עם השפעת המוזיקה של בלה ברטוק, גם הקטעים המפורסמים שלו וכמובן שגם לימודיו אצל אלברטו חינסטרה. דרך המוזיקה רואים שחינסטרה עצמו משלב דיסוננסים ומוזיקה עממית ומוציא מן השילוב מנגינות יפות לתפארת. רואים שם את ההשפעה אחד לאחד, איך זה השפיע על פיאצולה. זה מבחינת התכנית. וכמובן שהשיא זה הlibertango - בסוף. זה יהיה מסע מפתיע ומרגש ואני מקווה שהקהל יגיע בהמוניו".
אודליה
אליעזרוב
סבר, צילום: טל ויינברום אלקבס
17 בספטמבר, בשעה 20:30 מרכז תאו, וינגייט, הרצליה, כרטיסים 50-100 ש"ח. 100 ש"ח כרטיס רגיל, 80 ש"ח לסטודנטים וחיילים (כולל מילואים), 50 ש"ח לתושבי הדרום והצפון המפונים. לרכישה. 27 בספטמבר בשעה 21:00, הטחנה The Mill, טחנת הקמח קמה, שער העמקים, מחיר 65-75 ש"ח, 75 ₪ כרטיס רגיל, 65 ₪ לתושבי האזור. לרכישה . 9 באוקטובר בשעה 20:30, סטודיו אנט, תל אביב. 100 ש"ח. לרכישת כרטיסים