מוזיקה - קול ההתחלות: איתן דרור

את "קול ההתחלות", מדור חדש של טל גורדון להיכרות עם אמנים חדשים, חונך איתן דרור, האיש שהוא "שלושים אחוז מים ושבעים אחוז סיפורים ביזאריים".

מפרט טכני:

איתן דרור, בן 35, ירושלמי במקור ותל אביבי בחודשים האחרונים, הוציא לפני כחודשיים וחצי אלבום הנושא את שמו ובו 11 שירים שכתב והלחין, ועוד אחד שהלחין למילים של לאה גולדברג. על העיבודים חתום דרור עצמו, יחד עם עמירם לוקאץ`, רן זעירא ואופיר ליבוביץ, לסירוגין. קורין אלאל אחראית על הפקת השירה.

שלושה סינגלים יצאו מתוך האלבום, ואת השיר הראשון, "מתי זה יקרה לך", יש סיכוי ששמעתם כבר לא פעם ברדיו. האלבום עצמו מתהדר בצבעים ובסאונד מאוד ישראליים, לא בהכרח "מעודכנים" (וזה לא נאמר מתוך שיפוט ערכי אלא מצוין כעובדה בלבד), ואני, אישית, מתחברת יותר לשירים השקטים שבו, כמו "תודה ושלום".

במקביל לצאת האלבום יצא דרור במופע עם להקה המונה חמישה חברים והרכב הכולל גיטרה, בס, תופים וחלילים. ההופעה הקרובה תתקיים ב- 22 באוקטובר במועדון סינדרום, ירושלים.

ציטוט נבחר:

"בקצה השיכון בקומה השנייה יש דירה אומללה ובתוך הדירה/ גרה אישה שקשה לה לישון כשהירח אצלה בחלון/ מסתובב אל הקיר ואיתי השמיכה, מכבה את האור ועוצם מחשבה/ בעוד רגע תבוא יללה עצובה, כי קשה לה לפני השינה./ רבים יותר מתים מלב שבור/ רבים יותר מתים מלב שבור." ("רבים יותר מתים מלב שבור", מילים ולחן איתן דרור)

השאלון:

מתי התחלת עם המוזיקה ומה עשית עד עכשיו?

"כשהשתחררתי מהצבא התחלתי לנגן הרבה, כשהשאיפה הייתה להיות גיטריסט, אבל חטפתי דלקת גידים בידיים שלא עזבה אותי מאז, ועברתי להלחנה. למדתי מוזיקולוגיה בהר הצופים, ואחר כך מוזיקה לקולנוע וטלוויזיה ברימון".

מה הרגע הזה שבו הבנת שמעוד בחור שכותב שירים אתה הופך את זה למקצוע ולדרך החיים שלך?

"כמעט כל יום יש כזה רגע שבו אני מבין פתאום שזה מה שקורה".

איך הגעת בפועל לאלבום הראשון?

"לפני ארבע שנים בערך חבר שלי ואני החלטנו לנסות להרים מהשירים שלי דיסק, עשינו כמה סקיצות, שלחנו לחברות תקליטים וניצן זעירא הגיב. נכנסנו לאולפן של עמירם לוקאץ` והוא זה שדחף את כל העסק קדימה. את התקליט מימנתי על חשבוני, והשיווק הוא של ניצן זעירא".

איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך?

"רוק ישראלי שנע בכל מיני מקומות, ממחשבות על קונטרפונקט מהמאה ה-14 בשיר אחד שמבוסס על רעיונות משם, ועד שיר אחר שהניעו אותו מחשבות בכיוון של סטנדרט ג`אז מסוים. אז זה חצי רוק וחצי כל מיני דברים אחרים".

השפעות ומודלים?

"גדלתי על מה שהיה בשלושים שנה האחרונות בארץ, מה שקרה פה משפיע עליי מאוד. מבחינת מודלים לתקליט, בתקופת העשייה שלו הייתי מחובר לדיסקים של `אוליב`, `אר אי אם`, `ברייט אייז`, דברים כאלה".

מה הדבר שאתה הכי אוהב באלבום שלך?

"את העובדה שחברים שלי השתתפו בו".

איזו שורה אתה הכי אוהב מכל השירים באלבום?

"יש בשיר שלי שנקרא `תודה ושלום`, שאני הכי אוהב את הטקסט שלו, שורה שאומרת `לכל רסיסי שפיות פזורים בכל מקום תודה ושלום`. ויש גם שיר שהוא טקסט של לאה גולדברג שאני מאוד אוהב".

מה הטריגר שלך לכתיבת שיר?

"קשיים בשינה... אני לא נרדם, ויש לי משפטים במוח, אז אני כותב אותם".

אם היית חייב לבחור בין מילים למנגינות, על מה לא היית יכול לוותר?

"על הלחנים. אני לא אוהב לכתוב מילים".

אנקדוטה ביזארית שקשורה למוזיקה

"אני שלושים אחוז מים ושבעים אחוז סיפורים ביזאריים... יש שיר אחד שנכתב כשגרתי בקטמונים בירושלים. יום אחד הסתובבתי בפארק מאחורי הבניינים וראיתי שם חמור. אחרי שלושה ימים שבהם ראיתי אותו, וראיתי שילדים מתחילים להציק לו, התקשרתי לעירייה, אמרתי שאני חושב שהוא הלך לאיבוד ושיבואו לקחת אותו. הם אמרו שיבואו, אבל יום אחר כך הוא עדיין היה שם. שוב התקשרתי לעירייה, הם אמרו שהם באו אבל לא מצאו אותו, אז ניסיתי לקחת את החמור אליי הביתה. לקח לי הרבה זמן להביא אותו אלי למרות שהמרחק היה קצר. הכלבה שלי התפרעה, החמור נתקע בכניסה ולא הסכים להיכנס ואיכשהו הצלחתי לדחוף אותו פנימה, נתתי לו גזרים ומלפפונים, והוא נתקע במסדרון, והכלבה צרחה.. בסוף הוא נכנס ונעמד בסלון, והתקשרתי לעירייה להגיד להם שיבואו כי החמור אצלי בבית, והפקיד בעירייה ענה לי, `תגיד, אתה חושב שאנחנו משוגעים כמוך?`, וטרק לי את הטלפון... נתקעתי עם החמור בבית, הוא השתולל, היה לו לא נוח, אז החלטנו לבלות את הלילה בחוץ, וכדי שלא יציקו לו, קשרתי אותו לספסל בחוץ ונשכבתי לישון על הספסל. לקחתי איתי מחברת, ושם התחלתי לכתוב את הטקסט של `רבים יותר מתים מלב שבור`. בבוקר, אגב, לקחו את החמור, אבל לי היה הרבה זמן לכתוב בזכותו".

מה אתה אוהב במוזיקה הישראלית?

"את העובדה שזה בא מהבית שלי, כי קל לי להתחבר. יותר קל לי עם השפה. אני אוהב מוזיקה מהרבה מקומות, לא פחות ממוזיקה ישראלית, אבל מוזיקה ישראלית עושה לי געגוע המון פעמים, ואת זה יש רק בה".

ומה אתה לא אוהב במוזיקה ישראלית?

"את פסי הייצור. בשנים האחרונות המוזיקה הישראלית סובלת מאוד מזה".

מה ההופעה האחרונה שראית?

"לפני כמה ימים הייתי באביב מארק, והערב אני הולך לראות את יוסי טנורי מנגן עם ליבי והפלאשבק. כן, ליבי חוזרת".

מה התקליט הראשון שקנית בחיים?

"אני חושב שזה היה יעל לוי, אבל לא זוכר איך קוראים לו. משהו עם צעצוע" ("אהבה צעצוע" מ-84 – ט.ג.)

מה הדיסק האחרון שקנית?

"אני קונה בדרך כלל כמה בכל קנייה. בפעם האחרונה קניתי את ה`פט סאונדס` של הביץ` בויז, את טירקס, פרל ג`ם, `בוסה נובה` של הפיקסיז ואת low".

ואיזה אלבום תיקח איתך לאי בודד?

"רוקפור, `האיש שראה הכל`."

מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר, ובאיזו שעה זה קורה?

"אני קם בשבע וחצי בבוקר, אחרי כמה השכמות בשעות שלפני כן. אני מתכונן לבוקר כמה פעמים במהלך הלילה... הדבר הראשון שאני עושה זה להרגיע את עצמי ולטפל בחרדות".

ממה אתה מתפרנס?

"כרגע אני עובד כעוזר למנהלת של המרכז למוזיקה קאמרית בתל אביב".

ומה אתה מאחל לעצמך?

"את הדיסק הבא בחצי שנה הקרובה".

לפרטים נוספים
האתר של איתן דרור